דף 1 מתוך 1

משמעות ה"שבתון" בשבת שבתון

נשלח: 08 אוקטובר 2019, 11:40
על ידי במבי
תמיד תוספת "ון" במילה באה להקטין כ"אישון" (העין) שפי' איש קטן (או אישון לילה) ויש מהרש"א שכותב ש"שבתון" בא להקטין ג"כ ! (חגיגה יד. ד"ה כורסיה)
ואולי משום שבשבת חייבים סקילה וביו"כ כרת.

Re: משמעות ה"שבתון" בשבת שבתון

נשלח: 10 אוקטובר 2019, 01:11
על ידי משה נפתלי
'שבתון' נאמר בתורה ג"פ על יום השבת.
יבורך מי שיגלה את אזננו מי המה המפרשים שאליהם כיוון מהרש"א אשר פירשו כי 'שבתון' הוא לשון הקטנה מן 'שבת', ומה ביארו בזה. (השערה: 'שבתון' מורה על תוספת שבת. האומנם?)

Re: משמעות ה"שבתון" בשבת שבתון

נשלח: 10 אוקטובר 2019, 01:40
על ידי זאת נחמתי
משה נפתלי כתב:
10 אוקטובר 2019, 01:11

יבורך מי שיגלה את אזננו מי המה המפרשים שאליהם כיוון מהרש"א אשר פירשו כי 'שבתון' הוא לשון הקטנה מן 'שבת'
 רד"ק מל"ב יח ד 
 

Re: משמעות ה"שבתון" בשבת שבתון

נשלח: 10 אוקטובר 2019, 12:58
על ידי במבי
זאת נחמתי כתב:
10 אוקטובר 2019, 01:40
משה נפתלי כתב:
10 אוקטובר 2019, 01:11

יבורך מי שיגלה את אזננו מי המה המפרשים שאליהם כיוון מהרש"א אשר פירשו כי 'שבתון' הוא לשון הקטנה מן 'שבת'
 רד"ק מל"ב יח ד 


וכן ר' בחיי על פרשת השבוע (האזינו, דברים לב-יא)

כאישון עינו, בת העין נקראת אישון על שם שיש בה צורת איש, ולשון אישון על שם קטנות הצורה, וכן (ויקרא ט״ז:ל״א) שבת שבתון, כי שבת נאמר על עיקר היום ושבתון נאמר על התוספת, והוא לשון הקטנה, וכן לשון אמנון (שמואל ב י״ג:ט״ו) האמינון.

Re: משמעות ה"שבתון" בשבת שבתון

נשלח: 10 אוקטובר 2019, 13:14
על ידי חבלזון
במבי כתב:
08 אוקטובר 2019, 11:40
תמיד תוספת "ון" במילה באה להקטין כ"אישון" (העין) שפי' איש קטן (או אישון לילה) ויש מהרש"א שכותב ש"שבתון" בא להקטין ג"כ ! (חגיגה יד. ד"ה כורסיה)
ואולי משום שבשבת חייבים סקילה וביו"כ כרת.
אכן גם כאן זה בא להוסיף שביתה שאינה גמורה
ומכאן מוסיפים עינויים שאין בהם כרת
ובשבתון האמור בשבת סמכו להוסיף מלאכות שלא היו במקדש
[רש"י יומא ע"ד. דבור המתחיל שבתון]

Re: משמעות ה"שבתון" בשבת שבתון

נשלח: 11 אוקטובר 2019, 01:23
על ידי משה נפתלי
אמנם הרמב"ן בפרשת אמור מבאר לאידך גיסא, כי משמעות 'שבתון' היא שביתה גמורה, ובא הכתוב לצוות על שביתה מוחלטת, אפילו מדברים שאינן מאבות מלאכות ותולדותיהן.
וזו היא כנראה גם כוונת רש"י ביומא, כי 'שבתון' האמור אצל עינוי משמעותו שביתה גמורה מעינוג הגוף, וכוונת הכתוב להוסיף על עינוי אכילה ושתיה גם שאר העינויים.
ועל דרך זה פירש גם אבן עזרא בפרשת אחרי, וז"ל:
'שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן' – יֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁבִיתָה לַנֶּפֶשׁ וְלַגּוּף. וַאֲחֵרִים אָמְרוּ, שֶׁהוּא שְׁבִיתַת הַשְּׁבִיתָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. וּשְׁנֵיהֶם שֵׁמוֹת, פַּעַם יָבוֹא זֶה קֹדֶם זֶה, וְהֵם שָׁוִים. וְאֵינוֹ רָחוֹק.