יש אומרים שמפטירין שובה בשבת שבין יוהכ"פ לסוכות

בבא קמא

משתמש ותיק
עיין בשוע סימן תכ"ח שיש סוברים שאם חל ראש השנה בב"ג שאז יש שבת בין יוהכ"פ לסוכות מפטירין שובה בשבת זו.
וזה לשון השו"ע:  וּכְשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בב''ג, שֶׁיֵּשׁ שַׁבָּת בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת וְקוֹרִין בּוֹ הַאֲזִינוּ, מַפְטִיר בּוֹ וַיְדַבֵּר דָּוִד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכְּשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בב''ג, שֶׁוַּיֵּלֶךְ בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַפְטִירִין בּוֹ דִּרְשׁוּ; וּבְשַׁבָּת שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת, שֶׁקּוֹרִים הַאֲזִינוּ, מַפְטִירִים שׁוּבָה עכ"ל.
ובטעם שמפטירין שובה בשבת זו כתב הבית יוסף וכן העתיק במשנ"ב משום שיפה צעקה לאחר גזר דין כמו לפני גזר דין. וצריך ביאור שאמנם נכון שצעקה יפה אחר גזר דין, אבל כאן מדובר על תשובה וזמן תשובה הוא בעשרת ימי תשובה.
אלא שהראני אחד במקור הדברים במרדכי סוף מגילה שם כתוב דבר אחר לגמרי, וכך מבואר שם הטעם לקרוא הפטרת שובה בשבת זו, שבהפטרת שובה מדובר גם על ירידת גשמים וכיון שבחג נידונין על המים ויפה צעקה קודם גזר דין מלאחר גזר דין. עכ"ד המרדכי סוף מסכת מגילה. ומבואר שהוא משום תפילה על הגשמים, ולהיפך ממה שציטט הבית יוסף, שלגבי הגשמים הרי זו צעקה קודם גזר דין היינו קודם החג שנידונין על המים ויפה צעקה קודם גזר הדין מלאחר גזר הדין היינו משאר בקשת גשמים שהם לאחר גזר הדין.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
בבא קמא אמר:
עיין בשוע סימן תכ"ח שיש סוברים שאם חל ראש השנה בב"ג שאז יש שבת בין יוהכ"פ לסוכות מפטירין שובה בשבת זו.
וזה לשון השו"ע:  וּכְשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בב''ג, שֶׁיֵּשׁ שַׁבָּת בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת וְקוֹרִין בּוֹ הַאֲזִינוּ, מַפְטִיר בּוֹ וַיְדַבֵּר דָּוִד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכְּשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בב''ג, שֶׁוַּיֵּלֶךְ בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַפְטִירִין בּוֹ דִּרְשׁוּ; וּבְשַׁבָּת שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת, שֶׁקּוֹרִים הַאֲזִינוּ, מַפְטִירִים שׁוּבָה עכ"ל.
ובטעם שמפטירין שובה בשבת זו כתב הבית יוסף וכן העתיק במשנ"ב משום שיפה צעקה לאחר גזר דין כמו לפני גזר דין. וצריך ביאור שאמנם נכון שצעקה יפה אחר גזר דין, אבל כאן מדובר על תשובה וזמן תשובה הוא בעשרת ימי תשובה.
אלא שהראני אחד במקור הדברים במרדכי סוף מגילה שם כתוב דבר אחר לגמרי, וכך מבואר שם הטעם לקרוא הפטרת שובה בשבת זו, שבהפטרת שובה מדובר גם על ירידת גשמים וכיון שבחג נידונין על המים ויפה צעקה קודם גזר דין מלאחר גזר דין. עכ"ד המרדכי סוף מסכת מגילה. ומבואר שהוא משום תפילה על הגשמים, ולהיפך ממה שציטט הבית יוסף, שלגבי הגשמים הרי זו צעקה קודם גזר דין היינו קודם החג שנידונין על המים ויפה צעקה קודם גזר הדין מלאחר גזר הדין היינו משאר בקשת גשמים שהם לאחר גזר הדין.
יש להוסיף דגם בתוס' מגילה לא: מבואר דהטעם משום הגשמים.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
בסופו של דבר, הרי מנהגנו נובעת מהפסיקתא, שם מבואר שיש להפטיר ג' דפורענותא, ז' דנחמתא, ותרתי דתיובתא!
 
חלק עליון תַחתִית