ההוא טייעא אמר:בדיוק מה שחשב הרמב"ם
אם קבלה היא לא נקבל...מה אדבר אמר:ההוא טייעא אמר:בדיוק מה שחשב הרמב"ם
כדאי לדעת שכיום ישנם ראיות רבות שהרמב"ם כן ידע ולמד קבלה, בניגוד למקובל.
מענין השמחה לפני ד' וכמו שענינם של כל נטילת הד' מיניםמה אדבר אמר:יום הושענא רבה ומנהגיו השונים כולו ע"פ קבלה. ולא ידעתי מה חשבו הליטאים שלא עניין אותם מחשבה וקבלה, ומה כיוונו בכל מהות היום הזה. בשלמא כל המועדות ישנם הרבה הסברים ומובאות ע"פ הפשט והנגלה, אבל יום זה כולו סוד.
כמדומה שמהגר"א יש לנו יותר בנסתר מאשר בנגלה,מה אדבר אמר:שלא עניין אותם מחשבה וקבלה,
לא צריך להגיע לרמב"ם, מה חשב יהודי לפני 500 שנה לפני שהקבלה התפשטה להמון עם?מה אדבר אמר:ההוא טייעא אמר:בדיוק מה שחשב הרמב"ם
כדאי לדעת שכיום ישנם ראיות רבות שהרמב"ם כן ידע ולמד קבלה, בניגוד למקובל.
ענינים שצריכים ביאור:HaimL אמר:אילו מנהגים גדולים יש ביום הזה? חיבוט ערבות, מנהג נביאים
?
יש מקור לזה בנגלה?מה אדבר אמר:מהו מסירת הפתקים.
אבי חי אמר:יש מקור לזה בנגלה?מה אדבר אמר:מהו מסירת הפתקים.
כי בחג נידונים על המים. כמדומני שזה כתוב מפורש, וגם ההושענות עוסקות בזה.מה אדבר אמר:אבי חי אמר:יש מקור לזה בנגלה?מה אדבר אמר:מהו מסירת הפתקים.
לא.
אבל אחרת מדוע יש לעשות מהושענא רבה יום דין?
למה דוקא ביום האחרון?אבי חי אמר:אולי כי בחג נידונים על המים. כמדומני שזה כתוב מפורש, וגם ההושענות עוסקות בזה.מה אדבר אמר:
שמעתי פעם מימרא יפה מהרבי מבעלז הראשון, שכתוב במשנה "ערב שבת עם חשיכה צריך אדם לומר בתוך ביתו ערבתם עשרתם הדליקו את הנר". ערב שבת קץ הגלות לפני יום שכולו שבת עם חשיכה עם כל העוונות שמחשיכים מה יעשה האדם, יאמר יש לנו "עשרתם" עשירי בתשרי, "ערבתם" יום חיבוט ערבה, "הדליקו את הנר" זאת חנוכה.ההוא טייעא אמר:אותי מעניין מה החסידים חושבים כשאומרים היום יום הדין ביום כיפור אם יום הדין הוא בזאת חנוכה.
תפתח שו"ע רמ"א ומשנה ברורה ותראה שהטעם המופיע שם הוא משום שבחג נידונים על המים והיום האחרון הוא זמן החיתום.מה אדבר אמר:למה דוקא ביום האחרון?אבי חי אמר:אולי כי בחג נידונים על המים. כמדומני שזה כתוב מפורש, וגם ההושענות עוסקות בזה.מה אדבר אמר:לא.
אבל אחרת מדוע יש לעשות מהושענא רבה יום דין?
כעין נעילה?
יום ערבה אינו תולדה של גמר החיתום על המים?איש ווילנא אמר:[בפשוטו אין צורך לזה והכל מחמת יום ערבה]
יואל נהרי אמר:כמדומה שמהגר"א יש לנו יותר בנסתר מאשר בנגלה,מה אדבר אמר:שלא עניין אותם מחשבה וקבלה,
זאת בלי קשר למה שנכתב כאן בצדק שעיקר ענין היום אינו קשור לנסתר.
אבי חי אמר:יום ערבה אינו תולדה של גמר החיתום על המים?איש ווילנא אמר:[בפשוטו אין צורך לזה והכל מחמת יום ערבה]
יש כאן ב' שאלות. א. האם כל ההלכה של הערבה היא קשורה לדין על המים.איש ווילנא אמר:אבי חי אמר:יום ערבה אינו תולדה של גמר החיתום על המים?איש ווילנא אמר:[בפשוטו אין צורך לזה והכל מחמת יום ערבה]
בגמ' לא הוזכר ענין זה
רק שיום זה ערבה דוחה שבת במקדש מה שאין כן בשאר ימים [והטעם להודיע שערבה מן התורה]
ושהקיפו את המזבח שבעה פעמים
זה לשון הגר"א או"ח תרסד אספר וסופר אמר:הגר"א מבאר שהטעם שהמוכר בהמה לחברו צריך להודיעו ערב יו"ט אחרון של חג, הוא לא מצד שמיני עצרת אלא מצד הושענא רבא, כי הוא יום הדין על המים.
כעת נזכרתי שכבר התווכחתי על זה פעם, אולי כאן בפורום, על איזה ד' פרקים בשנה הוא מדבר.א ביום שביעי כו'. כמש"ו לפי שבחג כו' ועט"ז ס"ק א' וכ"ה בטור וכמ"ש בפ"ק דר"ה נסכו מים לפני כדי כו' וקי"ל כת"ק דניסוך המים אינו אלא שבעה ולכך עושין במקצת כיה"כ ועושין גם כן כמו י"ט כמ"ש במתני' פ"ד דסוכה שהיו מרבין בשמחה מיד התינוקות כו' וכל ימי הדין הוא י"ט הד' פרקים בשנה וכמ"ש במדרש ובירושלמי פ"ק דר"ה איזה אומה כאומה זו שיודעת אופיא כו':
ספר וסופר אמר:אבל זה קשה מאוד, כי שם כתוב להדיא בחג נידונין על המים, ולמה צריך להוכיח מאחרים, וכי אנחנו לא יודעים שהושענא רבא הוא חלק מסוכות?