נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ — מְשַׁגֵּר לוּלָבוֹ בְּיַד בְּנוֹ, וּבְיַד עַבְדּוֹ, וּבְיַד שְׁלוּחוֹ - מדוע ???

במבי

משתמש ותיק
תַּנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר: כָּךְ הָיָה מִנְהָגָן שֶׁל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, אָדָם יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ — וְלוּלָבוֹ בְּיָדוֹ. הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת — לוּלָבוֹ בְּיָדוֹ. קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל — וְלוּלָבוֹ בְּיָדוֹ. קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וְנוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו — מַנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע. הוֹלֵךְ לְבַקֵּר חוֹלִים וּלְנַחֵם אֲבֵלִים — לוּלָבוֹ בְּיָדוֹ. נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ — מְשַׁגֵּר לוּלָבוֹ בְּיַד בְּנוֹ, וּבְיַד עַבְדּוֹ, וּבְיַד שְׁלוּחוֹ. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה הָיוּ זְרִיזִין בְּמִצְוֹת (סוכה מא:)

ומדוע כשנכנסו לבית המדרש שלחו את הלולב הביתה ? וכי לא רצו לחזור עם הד' מינים גם בדרכם חזרה ?

ואולי ע"ד החידוד יש לומר שכמו בברכת המזון מורידים את הסכין מהשולחן שמא ידקור את חבירו מתוך צער החורבן גם בלימוד יש חשש שמא בלהט הוויכוח יערך דו קרב של לולבין

וכן יש להעיר שהטור כותב בסוף סימן קל"ט

כתב בעה"מ שהקורא בתורה ומברך בה נוטלה בידו וסמך למנהג מההיא דסוכה (מא:) כך היה מנהגם של אנשי ירושלים אדם יוצא מפתח ביתו לולבו בידו וכו' עד היה קורא בתורה ונושא כפיו מניחו ע"ג קרקע אלמא שצריך ליטול הספר בידו בשעת קריאה:

ואולי גם בלימוד יש רמז שבעת הלימוד לא מחזיקים את ד' המינים בידיים (שהרי אף בתפילה החזיקו אותם !) מכיוון שיש ללמוד באגודל מונף וכשהאצבע השנייה מורה ברש"י ולא ייתכן לעשות זאת בעת החזקת ד' מינים וק"ל
 
חלק עליון תַחתִית