יושב בסוכתו, וגבאי צדקה דופק בדלת הבית, האם יצא מהסוכה ליתן צדקה

יושב בסוכתו, וגבאי צדקה דופק בדלת הבית, האם יצא מהסוכה ליתן צדקה?
או"ד חשיב עוסק במצוה.
וזו מצוה שא"א ע"י אחרים, כי כל רגע מצוה. ואין מישהו אחר שיתן בשליחותו הצדקה וכיו"ב.

או י"ל, תשבו כעין תדורו, והרי לצרכיו כן יוצא מהסוכה, וה"ה לצרכי שמים, וצ"ע
 

יאיר

משתמש ותיק
מה הספק?

אם מלימוד תורה קם ואח"כ חוזר לתלמודו, כ"ש בסוכה.
 

חימקו

משתמש ותיק
צדיקוש אמר:
אוי לו לדור שזהו השאלות ששואלים!!!!
ר"ח מבריסק היה סוטר בלחי של השואל שאלה זו.
סליחה.

הגמ' אומרת שמי שעוסק באבידה פטור מלתת פרוטה לעני. 
 

יאיר

משתמש ותיק
חימקו אמר:
צדיקוש אמר:
אוי לו לדור שזהו השאלות ששואלים!!!!
ר"ח מבריסק היה סוטר בלחי של השואל שאלה זו.
סליחה.

הגמ' אומרת שמי שעוסק באבידה פטור מלתת פרוטה לעני. 

כי הוא עסוק בבין אדם לחבירו ואין הכרח שיש ענין בזה יותר מזה

אך כאן זה לא אותו דבר
 

יאיר

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יאיר אמר:
חימקו אמר:
לימוד תורה שאני, כידוע.

לימוד תורה שונה למעליותא לא? אז לכאורה כ"ש בסוכה

לא הבנתי, אתה מבטל כל סוגית עוסק במצוה?
ח"ו. פשוט עוסק במצוה פטור מן המצוה הוא רק כשהמצוה יכולה להיעשות ע"י אחרים, משא"כ כאן.
 

חימקו

משתמש ותיק
יאיר אמר:
חימקו אמר:
צדיקוש אמר:
אוי לו לדור שזהו השאלות ששואלים!!!!
ר"ח מבריסק היה סוטר בלחי של השואל שאלה זו.
סליחה.

הגמ' אומרת שמי שעוסק באבידה פטור מלתת פרוטה לעני. 

כי הוא עסוק בבין אדם לחבירו ואין הכרח שיש ענין בזה יותר מזה

אך כאן זה לא אותו דבר

כותבי תפילין ומזזות שפטורין מכל המצוות האמורות בתורה, זה בן אדם לחברו?
 

חימקו

משתמש ותיק
יאיר אמר:
חימקו אמר:
יאיר אמר:
לימוד תורה שונה למעליותא לא? אז לכאורה כ"ש בסוכה

לא הבנתי, אתה מבטל כל סוגית עוסק במצוה?
ח"ו. פשוט עוסק במצוה פטור מן המצוה הוא רק כשהמצוה יכולה להיעשות ע"י אחרים, משא"כ כאן.

פטור, גם כשאינה יכולה להיעשות ע"י אחרים.
יש מחלוקת הראשונים, מה הדין כשיכול לקיים שניהם.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אין כאן שאלה כלל של עוסק במצוה.
מי שיוצא מהסוכה לתת פרוטה לעני הריהו מקיים מצוות סוכה בהידור כפי ציווי התורה 'כעין תדורו', ויציאתו היא חלק מקיום המצוה.


הדברי חיים מחדש עוד יתירה מכך, שגם היצא משום 'מצטער' מקיים את המצוה בהיותו בבית, שכך הוא דרך קיומה. אבל זה כבר חידוש.
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
יאיר אמר:
חימקו אמר:
לימוד תורה שאני, כידוע.

לימוד תורה שונה למעליותא לא? אז לכאורה כ"ש בסוכה

לימוד תורה שונה בכך שהלימוד הוא ע"מ לעשות (ולכן כשלא יכול להעישות ע"י אחרים חייב להפסיק ולקיים), אך בשאר מצוות שעסוק בהם פשוט של"צ להפסיק גם אם לא יכול להעישות ע"י אחרים.
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אין כאן שאלה כלל של עוסק במצוה.
מי שיוצא מהסוכה לתת פרוטה לעני הריהו מקיים מצוות סוכה בהידור כפי ציווי התורה 'כעין תדורו', ויציאתו היא חלק מקיום המצוה.


הדברי חיים מחדש עוד יתירה מכך, שגם היצא משום 'מצטער' מקיים את המצוה בהיותו בבית, שכך הוא דרך קיומה. אבל זה כבר חידוש.

גם אם נאמר שזה הצורה שבה הוא גר והוא לא נחשב למפסיד מצוות עשה ולכן אינו נענש בעידנא דריתחא אך ברור שלא קיים מצוות סוכה באותו זמן, וכי אדם שלא ידור בסוכה כלל כי הוא מצטער ג"כ תאמר שהוא קיים מצוה, אינו אלא כאדם חולה שאוכל ביו"כ שלא ביטל מצוה אך וודאי גם לא קיימה, וא"כ אם הוא ישאר בסוכה הוא עוסק במצוה ופטור מליתן צדקה.
אמנם לפי"ז יוצא שאדם ל"צ לצרת מסוכותו כדי להתפלל, לשמח את הילדים, לעזור לאשתו, לקנות אוכל לשבת והדבר לא מתקבל על הדעת, וע"כ מחוורתא כדשניא מעיקרא וצ"ע.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
דרופתקי דאורייתא אמר:
יושב בסוכתו, וגבאי צדקה דופק בדלת הבית, האם יצא מהסוכה ליתן צדקה? או"ד חשיב עוסק במצוה.
זה הכלל: העוסק במצוה פטור מן המצוה, והמקיים את המצוה אינו פטור מן המצוה. הלכך: הבונה את הסוכה - פטור מלתת ריפתא לעניא במשך כל זמן הבניה, לעומתו היושב בסוכה בשבעת ימי החג - אינו פטור בשעת קיום מצוה זו מקיום כל שאר המצות.
 

חימקו

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
דרופתקי דאורייתא אמר:
יושב בסוכתו, וגבאי צדקה דופק בדלת הבית, האם יצא מהסוכה ליתן צדקה? או"ד חשיב עוסק במצוה.
זה הכלל: העוסק במצוה פטור מן המצוה, והמקיים את המצוה אינו פטור מן המצוה. הלכך: הבונה את הסוכה - פטור מלתת ריפתא לעניא במשך כל זמן הבניה, לעומתו היושב בסוכה בשבעת ימי החג - אינו פטור בשעת קיום מצוה זו מקיום כל שאר המצות.
זה נכון, כך כותב הר"ן. אך לפ"ז אם אדם שיש עליו תפילין ועני מבקש צדקה ומאיזה סיבה בגלל זה הוא צריך להוריד תפילין, לא נראה שיהיה צריך.
 
 

לביא

משתמש ותיק
דרופתקי דאורייתא אמר:
יושב בסוכתו, וגבאי צדקה דופק בדלת הבית, האם יצא מהסוכה ליתן צדקה?
או"ד חשיב עוסק במצוה.
וזו מצוה שא"א ע"י אחרים, כי כל רגע מצוה. ואין מישהו אחר שיתן בשליחותו הצדקה וכיו"ב.

או י"ל, תשבו כעין תדורו, והרי לצרכיו כן יוצא מהסוכה, וה"ה לצרכי שמים, וצ"ע
יש חוסר גדול מאד בעצם השאלה, דהרי בשביל לדעת מי דופק בדלת, צריך לצאת מהסוכה ולענות לדלת, וממילא מבטל מצוות סוכה.

ולגוף השאלה, שו״ת מכתם לדוד כותב חידוש, והוא, שהעוסק במצווה פטור ממצווה, היינו כגון שלא השלים את המצווה, אך אם השלימה יכול לפטור את עצמו מאותה מצווה בשביל לעסוק במצווה אחרת. שם בשאלה הוא דן ברב קהילה, שהציעו לו ללכת לקהילה אחרת, ואיך יעשה זאת, והרי עסוק במצווה פטור ממצווה, וכתב שכיוון שכבר היה שנים בקהילה וכבר עשה המצווה, יכול לפטור את עצמו ממנה בשביל לקיים מצווה אחרת.
ובפשיטות ה״ה כאן, שהרי אע״פ שישיבה בסוכה זה כל רגע שנמצא בה, הרי כבר קיימה, ובידו מצווה אחרת, ומותר לבטל עצמו ממנה.
ועוד יש להוסיף, שהתם מבטל לגמרי את המצווה הראשונה, ואפ״ה יכול לבטל, ואילו הכא הוא יכול לחזור לקיימה.
כן נ״ל.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אדם שהוא מוכתר בתפילין ועני מבקש צדקה ומאיזה סיבה בגלל זה הוא צריך להוריד תפילין, לא נראה שיהיה צריך.
שאני מצות תפלין שהיא מצוה חיובית, ואינו בדין שתידחה בשביל אחרת זולתה;
משא"כ מצות סוכה, שאינה מצוה חיובית, בדין הוא שתידחה בשביל מצוה חיובית.
 
 

לביא

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
משא"כ מצות סוכה, שאינה מצוה חיובית, בדין הוא שתידחה בשביל מצוה חיובית.
אמת.
וראה מ״ש לפני זה, שגם בלי הטעם שאינה מצוה חיובית, ואפילו לפוסקים שסוברים שכן הוא, עדיין יהיה פטור.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
דרופתקי דאורייתא אמר:
יושב בסוכתו, וגבאי צדקה דופק בדלת הבית, האם יצא מהסוכה ליתן צדקה? או"ד חשיב עוסק במצוה.
זה הכלל: העוסק במצוה פטור מן המצוה, והמקיים את המצוה אינו פטור מן המצוה. הלכך: הבונה את הסוכה - פטור מלתת ריפתא לעניא במשך כל זמן הבניה, לעומתו היושב בסוכה בשבעת ימי החג - אינו פטור בשעת קיום מצוה זו מקיום כל שאר המצות.

כללו של מר תלוי בפלוגתת רש"י הר"ן, תוס' בגמ' סוכה כה. באופן שאפשר לקיים שתיהן. והראשונים כמדומני ס"ל שפטור מקרא דילפינן עוסק במצוה, אף שיכול לקיים שתיהם. כך שתסייג דבריך, ואל תקבע בנחרצות.

משה נפתלי אמר:
חימקו אמר:
אדם שהוא מוכתר בתפילין ועני מבקש צדקה ומאיזה סיבה בגלל זה הוא צריך להוריד תפילין, לא נראה שיהיה צריך.
שאני מצות תפלין שהיא מצוה חיובית, ואינו בדין שתידחה בשביל אחרת זולתה;
משא"כ מצות סוכה, שאינה מצוה חיובית, בדין הוא שתידחה בשביל מצוה חיובית.

 

מנין למר.
הלא בגמ' סוכה כו. מבואר דכותבי ספרים תפילין ומזוזות פטורין מק"ש ומן התפילה ומכל המצוות האמורות בתורה.
וכי ישנו חיוב מצוה לכתוב תפילין ומזוזות. ובהכרח שגדר הפטור בעוסק אינו משום שהחיוב דוחה אלא כל שעצם המעשה הוא לצורך מצוה, ה"ה בכלל פטור דעוסק במצוה, שכן לא איקרי "דרך דידך". ומוכח דלא רק עוסק במצוה חיובית פטור ממצוה אחרת אלא כל דעוסק בדבר שהוא לצורך קיום דבר שהוא מצוה א"ב פטור דעוסק במצוה. ובספר עמק ברכה [סוכה אות טו] הוכיח כך מאמוראי [כפי שהובא שם בגמ' י:] שעזבו את הסוכה כדי לקבל פני רבם ראש הגולה אף שזו מצוה קיומית, וכתב להדיא להוכיח מכותבי סת"ם דאף במצוה קיומית שייך האי כלל דעוסק במצוה עיין שם בדבריו.

מאידך חשבתי לדקדק מקושיית הריטב"א שם למה בעי קרא לפטור עוסק במצוה ותיפו"ל שאין סיבה שיניח מצוה הראשונה לקיים את המצוה השניה. ותירץ שם דבעינן קרא בכה"ג שהמצוה השניה גדולה ממצוה שהוא עוסק בה עיי"ש. והיה לו לתרץ דקרא בא לפטור אף בעוסק במצוה קיומית. וכדבריך. בכ"מ פשטות הגמ' לא מצינו חילוק, ואמנם ג' המקרים שנשנו שם חלקם הם מצוה חיובית אבל לא כולם בהכרח, ובפרט מה שהוכח מסופרי סת"ם וכמו שכתב גם העמק ברכה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דרופתקי דאורייתא אמר:
יושב בסוכתו, וגבאי צדקה דופק בדלת הבית, האם יצא מהסוכה ליתן צדקה?
או"ד חשיב עוסק במצוה.
וזו מצוה שא"א ע"י אחרים, כי כל רגע מצוה. ואין מישהו אחר שיתן בשליחותו הצדקה וכיו"ב.

או י"ל, תשבו כעין תדורו, והרי לצרכיו כן יוצא מהסוכה, וה"ה לצרכי שמים, וצ"ע

הלא כללא דעוסק במצוה פטור מהמצוה נתפרש בגמ' סוכה כו. ולצרכיו יוצא בגלל צורך כל דהו ומשו"כ הוי בכלל תדרו ולא נחשב למבטל מצות סוכה, שאין הסוכה בית אסורים, אבל אינו סיבה בנידו"ד שיצא ויבטל מצוה סוכה כאשר לפי הדין אינו מחוייב בה מצד עוסק במצוה פטור מהמצוה, ולא כמש"כ כאן בכזו פשטות שמחוייב ליתן צדקה וערבבו בין גדר מצוות ישיבת סוכה ובין קיום המצוה בפועל. ובפרט לפמש"כ הראשונים [הריטב"א שצויין בהודעה לעיל וכ"נ מדברי הר"ן] שעוסק במצוה פטור מהמצוה היינו שהוא מופקע לגמרי מהמצוה השניה וה"ה אצלו כדבר של רשות ואסור להניח מצותו מפני דבר של רשות.

אמנם מה שיש להעיר בנידו"ד דכל הדין בעוסק במצוה פטור מהמצוה לא נאמר אלא ממצות עשה ולא מלאוין, ובצדקה יש שני לאוין לא תאמץ ולא תקפוץ. וא"כ פשיטא שחייב לבטל מצוות סוכה בשביל ליתן צדקה. וכמו שהקשה בספר בית יעקב הקשה לשיטת ר"י ששומר אבידה דינו כשומר שכר משום שבשעה שעוסק באבידה פטור מלמיתב ריפתא לעניא. אבל כבר כתבו האחרונים [או"ש הל' יו"ט פ"ג ה"ח והקוב"ש ב"ב אות מח] שהלאוין במצות צדקה נובעים מכוח חיוב המצוה וכיון שעוסק במצה פטור מהחיוב לתת צדקה ממילא נפקעו הלאוין.

והנה בפנ"י העיר במה שמבואר בגמ' סוכה כה. ששולחי מצוה פטורין מן הסוכה, וילפינן שם מקרא בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה, מה חידוש בסוכה משאר מצוות דכך קי"ל עוסק במצוה פטור מהמצוה. וכתב שם בתו"ד דחידוש יש במצות סוכה אף כשמבטלה בקו"ע כשאוכל לחוץ לסוכה כמו בהולך לדבר מצוה מ"מ פטור משום עוסק במצוה אבל לגבי שאר המצוות כשעוסק במצוה ביטולם הוי בשוא"ת ולא בקו"ע עיי"ש. אמנם אינו ראיה לנידו"ד.
 

חימקו

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
חימקו אמר:
אדם שהוא מוכתר בתפילין ועני מבקש צדקה ומאיזה סיבה בגלל זה הוא צריך להוריד תפילין, לא נראה שיהיה צריך.
שאני מצות תפלין שהיא מצוה חיובית, ואינו בדין שתידחה בשביל אחרת זולתה;
משא"כ מצות סוכה, שאינה מצוה חיובית, בדין הוא שתידחה בשביל מצוה חיובית.


אכן כך כתוב ב'אור זרוע' שאין פטור עוסק במצוה בעוסק במצוה קיומית, כגון ציצית.
אך לגבי סוכה, רבים מהפוסקים הסכימו שהיא חיובית.

אגב, גם לגבי תפילין, תוכל לדון שאחרי שהניח נהפכת למצוה קיומית, כי כבר יד"ח ויכול להורידם. 
 
 

חימקו

משתמש ותיק
לביא אמר:
ועוד יש להוסיף, שהתם מבטל לגמרי את המצווה הראשונה, ואפ״ה יכול לבטל, ואילו הכא הוא יכול לחזור לקיימה.
אנו פוסקים כהר"ן, שגם שיכול לקיים שניהם פטור. עיין רמ"א סימן לח ס' ח וביאור הלכה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
משה נפתלי אמר:
חימקו אמר:
אדם שהוא מוכתר בתפילין ועני מבקש צדקה ומאיזה סיבה בגלל זה הוא צריך להוריד תפילין, לא נראה שיהיה צריך.
שאני מצות תפלין שהיא מצוה חיובית, ואינו בדין שתידחה בשביל אחרת זולתה;
משא"כ מצות סוכה, שאינה מצוה חיובית, בדין הוא שתידחה בשביל מצוה חיובית.


אכן כך כתוב ב'אור זרוע' שאין פטור עוסק במצוה בעוסק במצוה קיומית, כגון ציצית.
אך לגבי סוכה, רבים מהפוסקים הסכימו שהיא חיובית.

אגב, גם לגבי תפילין, תוכל לדון שאחרי שהניח נהפכת למצוה קיומית, כי כבר יד"ח ויכול להורידם. 
 

יש"כ על דברי האו"ז. אם אפשר לראות את הדברים במקורם.
האם האור זרוע מוסכם על כולם עד שנצרכת לפוסקים שמצות סוכה היא מצוה חיובית?
מלבד זאת, הלא בשאר ימים מצות סוכה זה רשות, ומה כוונתו שהיא מצוה חיובית, כשכבר נמצא בתוכה? או לדברי האבודרהם? בכל מקרה מי אלה אותם פוסקים.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
א. כללו של מר תלוי.
ב. מנין למר.
א. ליכא למאן דאמר דהמקיים את המצוה פטור מן המצוה.​
ב. ומאחר שאינו פטור מן המצוה, נמצא שלפניו שתי מצוות שאינו יכול לקיים שתיהן (תפלין וצדקה או סוכה וצדקה), והנידון הוא מי נדחית מפני מי?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
נדיב לב אמר:
א. כללו של מר תלוי.
ב. מנין למר.
א. ליכא למאן דאמר דהמקיים את המצוה פטור מן המצוה.​
ב. ומאחר שאינו פטור מן המצוה, נמצא שלפניו שתי מצוות שאינו יכול לקיים שתיהן (תפלין וצדקה או סוכה וצדקה), והנידון הוא מי נדחית מפני מי?

א. לא ברור. ציינתי לדברי הראשונים. ואם דבריך באו בענין אחר נא פרש. [וגם מכאן נראה שכוונתך למה שנידון בדברי הראשונים]
ב. אין נידון מה נדחה. אלא בין במצוה קיומית ובין במצוה חיובית עוסק במצוה פטור מהמצוה. שלא כדברי מר שהניח בפשטות לחלק ביניהם. בלי שום מקור.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
לביא אמר:
ועוד יש להוסיף, שהתם מבטל לגמרי את המצווה הראשונה, ואפ״ה יכול לבטל, ואילו הכא הוא יכול לחזור לקיימה.
אנו פוסקים כהר"ן, שגם שיכול לקיים שניהם פטור. עיין רמ"א סימן לח ס' ח וביאור הלכה.

אנו לאו דווקא וכפי שכתב הביה"ל בדעת הב"י.
https://olamot.net/shiur/%D7%A2%D7%95%D7%A1%D7%A7-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94
מחלוקת הראשונים האם העוסק במצוה פטור ממצוה גם כשאפשר לקיים שניהם, הובאה בבית יוסף [5] בנדון המובא בגמרא [2] כו, א) "כותבי תפילין ומזוזות וכל העוסקים במלאכת שמים, פטורים מק"ש ומן התפילה ומן התפילין ומכל מצוות האמורות בתורה", וכתב הבית יוסף לתלות דין זה במחלוקת הנ"ל. והרמ"א [4] פסק להלכה כדעת הר"ן, ועי' בביאור הלכה [4] ד"ה אם צריך) שכן נראה שנקט הבית יוסף לדינא.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
א. לא ברור.
ב. בין במצוה קיומית ובין במצוה חיובית העוסק במצוה פטור מהמצוה.
א. המקיים מצות ישיבה בסוכה אינו פטור מכל שאר המצוות, ואילו יזדמן לו עני בתוך הסוכה – ברור שהוא חייב במצות צדקה.​
ב. במה דברים אמורים? בעוסק במצוה; אבל המקיים את המצוה, שאינו פטור מקיום שאר מצוות, ונזדמנה לו מצוה אחרת באופן שאינו יכול לקיים שתיהן, יש לדון מי נדחה מפני מי.
 
 

דרופתקי דאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
זה היה לי פשוט, אבל חשוב לי להדגיש, כי השאלה אינה רק לצדקה, אלא בעצם לכל יציאה מהסוכה לצורך מצוה אחרת.

מצאתי שהגרנ"ק עורר ע"ז, ומצדד לומר שמותר לצאת מהסוכה לרגע כדי לתת צדקה.

מדברי הרב @אמונת אומן אני שומע חידוש בגדר תשבו כעין תדורו, שהיוצא לצרכיו, באותה שעה חשיב נמי כיושב בסוכה. כלומר אי"ז פטור, אלא שמקיים בכך מצוה ממש של ישיבת סוכה. אני ישמח מאוד למצוא מקור לזה.

לשאלת @נדיב לב היאך נפטר מל"ת, כבר הקשה כן מהרצ"ח סוכה כה., והניח בקושיא. והמעיין היטב בתוס' סוכה שם יראה שנשמרו מזה, דאין הפטור אלא ללכת ולהביא לעני, אבל אם הגיע העני אליו ומבקש ודאי שמחוייב הוא, דהוי ל"ת.
 

חימקו

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
חימקו אמר:
לביא אמר:
ועוד יש להוסיף, שהתם מבטל לגמרי את המצווה הראשונה, ואפ״ה יכול לבטל, ואילו הכא הוא יכול לחזור לקיימה.
אנו פוסקים כהר"ן, שגם שיכול לקיים שניהם פטור. עיין רמ"א סימן לח ס' ח וביאור הלכה.

אנו לאו דווקא וכפי שכתב הביה"ל בדעת הב"י.
https://olamot.net/shiur/%D7%A2%D7%95%D7%A1%D7%A7-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94
מחלוקת הראשונים האם העוסק במצוה פטור ממצוה גם כשאפשר לקיים שניהם, הובאה בבית יוסף [5] בנדון המובא בגמרא [2] כו, א) "כותבי תפילין ומזוזות וכל העוסקים במלאכת שמים, פטורים מק"ש ומן התפילה ומן התפילין ומכל מצוות האמורות בתורה", וכתב הבית יוסף לתלות דין זה במחלוקת הנ"ל. והרמ"א [4] פסק להלכה כדעת הר"ן, ועי' בביאור הלכה [4] ד"ה אם צריך) שכן נראה שנקט הבית יוסף לדינא.

לא ברור.
 

חימקו

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
חימקו אמר:
משה נפתלי אמר:
שאני מצות תפלין שהיא מצוה חיובית, ואינו בדין שתידחה בשביל אחרת זולתה;
משא"כ מצות סוכה, שאינה מצוה חיובית, בדין הוא שתידחה בשביל מצוה חיובית.


אכן כך כתוב ב'אור זרוע' שאין פטור עוסק במצוה בעוסק במצוה קיומית, כגון ציצית.
אך לגבי סוכה, רבים מהפוסקים הסכימו שהיא חיובית.

אגב, גם לגבי תפילין, תוכל לדון שאחרי שהניח נהפכת למצוה קיומית, כי כבר יד"ח ויכול להורידם. 

יש"כ על דברי האו"ז. אם אפשר לראות את הדברים במקורם.
האם האור זרוע מוסכם על כולם עד שנצרכת לפוסקים שמצות סוכה היא מצוה חיובית?
מלבד זאת, הלא בשאר ימים מצות סוכה זה רשות, ומה כוונתו שהיא מצוה חיובית, כשכבר נמצא בתוכה? או לדברי האבודרהם? בכל מקרה מי אלה אותם פוסקים.

אור זרוע חלק ב הלכות סוכה  סימן רצט.
לא ראיתי חולקים בהדיא על האור זרוע.
יש הרבה פוסקים שנוקטים שמצות סוכה היא חיובית, כמו יסוד ושורש העבודה ואבודרהם.

 
 
חלק עליון תַחתִית