אם אחרי שהחיוב הוא יותר מכביצה, לכאו' אפשר לדון האם מקיים מצוה על פחות מכביצה, וכל משהו שאכל איכא מצוה, א"כ יש שאלה שביטל המצוה, שאכל מחוץ לסוכה, ולכאו' מה שאכל בסוכה איכא לו מצוה ע"ז, אבל האם השיעור הוא כביצה ובזה המצוה, שסוג אכילה חשובה של יותר מכביצה ע"ז איכא מצוה לאכול בסוכה, א"כ לכאו' ביטל המצוה שסו"ס אכל כשיעור מחוץ לסוכה, ואולי בזה איכא לדון מה שדנת, שלא נוכל להצביע על אכילתו מחוץ לסוכה, מכיון שרק פחות מכשיעור אכל מחוץ לסוכה, ואולי אדרבא אולי מפני שחלק מאכילתו היתה בסוכה, כמו שמכשיר מה שאכל חוץ לסוכה, והכל נחשב אכילה אחת ואכל בסוכה. לכאו' גם יש לשאול אם זה תלוי אם סיים בסוכה או התחיל בסוכה וסיים מחוץ לסוכה. והרחבתי הדיון. ראיתי עכשיו במשנ"ב תרלט' ס"ק יב' שהטעם שפחות מהשיעור אין חייב בסוכה, שאף בביתו מצוי שאוכל עראי חוץ לסוכה, א"כ היכא שאכל כשיעור לחוב, והיינו שכמות כזאת רגילים לאכול בבית, א"כ לכאו' ביטל המצוה, רק אולי יש לדחות שלא הוי רק סברא בשיעור לחיוב, אלא על מה שאוכל, וא"כ מה שאכל חוץ לסוכה, זה לא חייבוהו שאפי' בביתו אוכל עראי. (ומביאים -בדרשו) מהגרש"ז הליכות שלמה סוכות פ"ט ס"ח, שאם נמצא לי סוכתו, עליו להיכנס לתוך הסוכה, שהרגילות שאדם שותה בביתו ולא עראי, היכא שהוא ליד ביתו, ויש לקיים תשבו כעין תדורו, א"כ דעת הגרש"ז שתליא ברגילות והסברא, ולא לפי גדר מה שאכל כמות מסוימת, שא"כ היה צריך לפטור ששותה, ובשתיה חז"ל לא חייבו. הוספתי מקורות.