אכל חצי שיעור בסוכה חצי שיעור מחוץ לסוכה, האם ביטל מצוות סוכה?

בני תורה

משתמש ותיק
יש לחקור אם אדם אכל שיעור אכילה שחייבת בסוכה - יתר מכביצה - אלא שחצי ממנה אכל בסוכה וחצי ממנה אכל חוץ לסוכה, לכאורה לא ביטל בזה מצוות סוכה, שהרי חוץ לסוכה אכל רק פחות משיעור, והרי היא כשאר אכילת עראי - פחות מכשיעור שאכלה חוץ לסוכה שלא ביטל בזה מצוות סוכה.
אך מאידך יש לומר, דכיון שבסך הכל אכל שיעור של אכילת קבע שחייבת בסוכה, הרי כל חלק ממנה חייב בסוכה, וא"כ אף אם אכל משהו ממנה חוץ לסוכה הרי ביטל בזה מצוות סוכה. וצ"ע.
 

נבשר

משתמש ותיק
אם אחרי שהחיוב הוא יותר מכביצה, לכאו' אפשר לדון האם מקיים מצוה על פחות מכביצה, וכל משהו שאכל איכא מצוה, א"כ יש שאלה שביטל המצוה, שאכל מחוץ לסוכה, ולכאו' מה שאכל בסוכה איכא לו מצוה ע"ז, אבל האם השיעור הוא כביצה ובזה המצוה, שסוג אכילה חשובה של יותר מכביצה ע"ז איכא מצוה לאכול בסוכה, א"כ לכאו' ביטל המצוה שסו"ס אכל כשיעור מחוץ לסוכה, ואולי בזה איכא לדון מה שדנת, שלא נוכל להצביע על אכילתו מחוץ לסוכה, מכיון שרק פחות מכשיעור אכל מחוץ לסוכה, ואולי אדרבא אולי מפני שחלק מאכילתו היתה בסוכה, כמו שמכשיר מה שאכל חוץ לסוכה, והכל נחשב אכילה אחת ואכל בסוכה. לכאו' גם יש לשאול אם זה תלוי אם סיים בסוכה או התחיל בסוכה וסיים מחוץ לסוכה. והרחבתי הדיון. ראיתי עכשיו במשנ"ב תרלט' ס"ק יב' שהטעם שפחות מהשיעור אין חייב בסוכה, שאף בביתו מצוי שאוכל עראי חוץ לסוכה, א"כ היכא שאכל כשיעור לחוב, והיינו שכמות כזאת רגילים לאכול בבית, א"כ לכאו' ביטל המצוה, רק אולי יש לדחות שלא הוי רק סברא בשיעור לחיוב, אלא על מה שאוכל, וא"כ מה שאכל חוץ לסוכה, זה לא חייבוהו שאפי' בביתו אוכל עראי. (ומביאים -בדרשו) מהגרש"ז הליכות שלמה סוכות פ"ט ס"ח, שאם נמצא לי סוכתו, עליו להיכנס לתוך הסוכה, שהרגילות שאדם שותה בביתו ולא עראי, היכא שהוא ליד ביתו, ויש לקיים תשבו כעין תדורו, א"כ דעת הגרש"ז שתליא ברגילות והסברא, ולא לפי גדר מה שאכל כמות מסוימת, שא"כ היה צריך לפטור ששותה, ובשתיה חז"ל לא חייבו. הוספתי מקורות.
 

דרומאי

משתמש ותיק
הרי מפורש בפוסקים דבתוך הסעודה אפילו לשתות מים מחוץ לסוכה אסור, הרי דכיון דהוא חלק מסעודת קבע חייב בסוכה, וכ''ש אכילת כחצי ביצה מתוך כביצה.
 

נבשר

משתמש ותיק
שלום רב דרומאי לכאו' יש לחלק בין היכא שהוא בתוך הסעודה, ואחר שנמצא בחיובו ותוך כדי סעודתו, לבין שעסקינן ביצירת החיוב, שמא אז בעינן הכל בסוכה, ואף בני תורה יודה שאחר השיעור, אסור לו לאכול אפי' פחות מכביצה מחוץ לסוכה. ופשוט.
 

נבשר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
הרי מפורש בפוסקים דבתוך הסעודה אפילו לשתות מים מחוץ לסוכה אסור, הרי דכיון דהוא חלק מסעודת קבע חייב בסוכה, וכ''ש אכילת כחצי ביצה מתוך כביצה.
אשמח שתביא המקור. האם כוונתך לשעה"צ,הרי שם כתב בלשון אפשר לגבי מים, ונשאר בצ"ע.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
הרי מפורש בפוסקים דבתוך הסעודה אפילו לשתות מים מחוץ לסוכה אסור, הרי דכיון דהוא חלק מסעודת קבע חייב בסוכה, וכ''ש אכילת כחצי ביצה מתוך כביצה.
אכן, אלו הם דברי השער הציון, ואין הכי נמי שלפי דבריו ודאי דהוא הדין בנידון דידן. אך לעניות דעתי אף דבריו מחודשים מאוד, דמהיכ"ת לומר כן, ולכאורה אין אנו הולכים אלא אחר גוף אכילתו מחוץ לסוכה ואם היא לכשעצמה אין בה כדי אכילת קבע לא ביטל מצוות סוכה. ואיך אפשר לומר שמחמת שאכל בסוכה אף מה שאוכל מחוץ לסוכה חשיב קביעות וא"כ נמצא שאנו משתמשים עם אכילתו בסוכה כדי לאסור את האכילה חוץ לסוכה, אתמהה.
לחידוד הענין יש להוסיף, שהרי זה פשוט וברור שהאוכל קודם שנכנס חג הסוכות ובתוך סוכות המשיך לאכול פחות משיעור קביעות וכי אף בזה נימא דחשיב אכילת קבע על ידי מה שמצטרף לאכילה של קודם חג הסוכות? ודאי דלא מסתבר לומר כן.
 

נבשר

משתמש ותיק
לכאו' יש לחלק בין היכא שהוא בתוך הסעודה, ואחר שנמצא בחיובו ותוך כדי סעודתו, לבין הכא שעסקינן ביצירת החיוב, וקביעות הסעודה, שאז בעינן שהכל יהא בסוכה, ופשוט.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
דרומאי אמר:
הרי מפורש בפוסקים דבתוך הסעודה אפילו לשתות מים מחוץ לסוכה אסור, הרי דכיון דהוא חלק מסעודת קבע חייב בסוכה, וכ''ש אכילת כחצי ביצה מתוך כביצה.
אכן, אלו הם דברי השער הציון, ואין הכי נמי שלפי דבריו ודאי דהוא הדין בנידון דידן. אך לעניות דעתי אף דבריו מחודשים מאוד, דמהיכ"ת לומר כן, ולכאורה אין אנו הולכים אלא אחר גוף אכילתו מחוץ לסוכה ואם היא לכשעצמה אין בה כדי אכילת קבע לא ביטל מצוות סוכה. ואיך אפשר לומר שמחמת שאכל בסוכה אף מה שאוכל מחוץ לסוכה חשיב קביעות וא"כ נמצא שאנו משתמשים עם אכילתו בסוכה כדי לאסור את האכילה חוץ לסוכה, אתמהה.
לחידוד הענין יש להוסיף, שהרי זה פשוט וברור שהאוכל קודם שנכנס חג הסוכות ובתוך סוכות המשיך לאכול פחות משיעור קביעות וכי אף בזה נימא דחשיב אכילת קבע על ידי מה שמצטרף לאכילה של קודם חג הסוכות? ודאי דלא מסתבר לומר כן.
לענ''ד אכן כן הדבר, דאם קדש עליו היום והוא בתוך הסעודה- אסור אפילו בשתיית מים חוץ לסוכה. וצ''ע.
וגוף קושייתך לא הבנתי, דאין האוסר בשתיית מים חוץ לסוכה מה שקבע סעודה בסוכה, אלא משעה שחל קביעות סעודה הוי כל משהו קביעות החייב בסוכה.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
בני תורה אמר:
דרומאי אמר:
הרי מפורש בפוסקים דבתוך הסעודה אפילו לשתות מים מחוץ לסוכה אסור, הרי דכיון דהוא חלק מסעודת קבע חייב בסוכה, וכ''ש אכילת כחצי ביצה מתוך כביצה.
אכן, אלו הם דברי השער הציון, ואין הכי נמי שלפי דבריו ודאי דהוא הדין בנידון דידן. אך לעניות דעתי אף דבריו מחודשים מאוד, דמהיכ"ת לומר כן, ולכאורה אין אנו הולכים אלא אחר גוף אכילתו מחוץ לסוכה ואם היא לכשעצמה אין בה כדי אכילת קבע לא ביטל מצוות סוכה. ואיך אפשר לומר שמחמת שאכל בסוכה אף מה שאוכל מחוץ לסוכה חשיב קביעות וא"כ נמצא שאנו משתמשים עם אכילתו בסוכה כדי לאסור את האכילה חוץ לסוכה, אתמהה.
לחידוד הענין יש להוסיף, שהרי זה פשוט וברור שהאוכל קודם שנכנס חג הסוכות ובתוך סוכות המשיך לאכול פחות משיעור קביעות וכי אף בזה נימא דחשיב אכילת קבע על ידי מה שמצטרף לאכילה של קודם חג הסוכות? ודאי דלא מסתבר לומר כן.
לענ''ד אכן כן הדבר, דאם קדש עליו היום והוא בתוך הסעודה- אסור אפילו בשתיית מים חוץ לסוכה. וצ''ע.
וגוף קושייתך לא הבנתי, דאין האוסר בשתיית מים חוץ לסוכה מה שקבע סעודה בסוכה, אלא משעה שחל קביעות סעודה הוי כל משהו קביעות החייב בסוכה.
תסכים עמי שזה נשמע דבר מאוד משונה, אדם בערב סוכות אוכל והנה כשנכנס חג הסוכות נאסר אפילו בשתיית מים חוץ לסוכה??? לדידי פשוט שאינו כן, הדבר דומה למה שרצו כמה אחרונים לחדש לענין יום הכפורים שהכל תלוי ביתובי דעתא וא"כ אם אכל חצי ככותבת קודם יום הכיפורים וחצי כותבת בתוך יום הכפורים מצטרף יחד לשיעור יתובי דעתא, אבל בפשטות ודאי אינו כן. [וכעין זה לענין שיעור שביעה המחייב בברכת המזון כמדומה שנסתפק בפרי מגדים אם הוא שבע מאוכל אחר שאינו פת]
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
תסכים עמי שזה דבר מאוד משונה, אדם בערב סוכות אוכל והנה כשנכנס חג הסוכות נאסר אפילו בשתיית מים חוץ לסוכה??? לדידי פשוט שאינו כן, הדבר דומה למה שרצו כמה אחרונים לחדש לענין יום הכפורים שהכל תלוי ביתובי דעתא וא"כ אם אכל חצי ככותבת קודם יום הכיפורים וחצי כותבת בתוך יום הכפורים מצטרף יחד לשיעור יתובי דעתא, אבל בפשטות ודאי אינו כן. [וכעין זה לענין שיעור שביעה המחייב בברכת המזון כמדומה שנסתפק בפרי מגדים אם הוא שבע מאוכל אחר שאינו פת]
לדעתך זה משונה, לדעתי יתכן שזה הדין...
ואינו דומה כלל לענין יוה''כ, דהתם האיסור הוא לאכול כשיעור ייתובי דעתא, אבל כאן המצוה היא ישיבה וכל שהוא עוסק בסעודתו הוי ישיבה וחייב בסוכה.
ולענין שיעור כדי שביעה אכן נקטינן לדינא שחייב ברכת המזון גבי פת הבאה בכיסנין גם אם אכל כזית פהבב''כ והשלים שיעור כדי שביעה ממאכלים אחרים, עי' מ''ב סימן קס''ח ס''ק כ''ד.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יתירה מזאת, אם אתה סובר שכל שאדם עוסק בסעודה של קביעות כל משהו ממנה נחשב קביעות, ואף אם אכל את הסעודה קודם חג הסוכות, א"כ לדבריך יצא שבאופן זה אף לענין קיום חובת לילה הראשון, לא יצטרך לאכול שיעור קביעות לכו"ע, [דהיינו, אף לדעת הראשונים שלא סגי בכזית בלילה הראשונה אלא בעי שיעור קביעות] ולא שמענו כזאת.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
לדעת כל בעל חוש בריא הוא דבר משונה. אדרבה תעשה סקר ותשאל ת"ח.
שאלתי כו''כ ת''ח ורובם הסתפקו בדבר, חלקם הי' פשוט להם כמוך, וא' מהם הי' פשוט לו כוותי.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
יתירה מזאת, אם אתה סובר שכל שאדם עוסק בסעודה של קביעות כל משהו ממנה נחשב קביעות, ואף אם אכל את הסעודה קודם חג הסוכות, א"כ לדבריך יצא שבאופן זה אף לענין קיום חובת לילה הראשון, לא יצטרך לאכול שיעור קביעות לכו"ע, [דהיינו, אף לדעת הראשונים שלא סגי בכזית בלילה הראשונה אלא בעי שיעור קביעות] ולא שמענו כזאת.
שמעתי להסתפק כעין זה ממורי ר' עזריאל נ''י לאחרונה, והצד שלו לחייב כביצה משום דבעינן לקבוע דירתו בסוכה ולא חל קביעות רק בכביצה, ולא סגי במה שאוכל דבר המחוייב בסוכה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
נבשר אמר:
דרומאי אמר:
הרי מפורש בפוסקים דבתוך הסעודה אפילו לשתות מים מחוץ לסוכה אסור, הרי דכיון דהוא חלק מסעודת קבע חייב בסוכה, וכ''ש אכילת כחצי ביצה מתוך כביצה.
אשמח שתביא המקור. האם כוונתך לשעה"צ,הרי שם כתב בלשון אפשר לגבי מים, ונשאר בצ"ע.
אכן התכוונתי לשער הציון ולא זכרתי דקדוק לשונו.
 

דרומאי

משתמש ותיק
ובעיקר הנדון של הרב @בני תורה באכל ח''ש בסוכה וח''ש מחוץ לסוכה, אמר לי ת''ח אחד בזה''ל, ''וכי הוא קיים מצות סוכה?! ודאי שלא, ואם לא קיים ע''כ ביטל מצות סוכה'' ודוק בזה.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
בני תורה אמר:
יתירה מזאת, אם אתה סובר שכל שאדם עוסק בסעודה של קביעות כל משהו ממנה נחשב קביעות, ואף אם אכל את הסעודה קודם חג הסוכות, א"כ לדבריך יצא שבאופן זה אף לענין קיום חובת לילה הראשון, לא יצטרך לאכול שיעור קביעות לכו"ע, [דהיינו, אף לדעת הראשונים שלא סגי בכזית בלילה הראשונה אלא בעי שיעור קביעות] ולא שמענו כזאת.
שמעתי להסתפק כעין זה ממורי ר' עזריאל נ''י לאחרונה, והצד שלו לחייב כביצה משום דבעינן לקבוע דירתו בסוכה ולא חל קביעות רק בכביצה, ולא סגי במה שאוכל דבר המחוייב בסוכה.
מי הוא מורך ר' עזריאל נרו יאיר??? לאיזה ר' עזריאל אתה מכוון?
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
ובעיקר הנדון של הרב @בני תורה באכל ח''ש בסוכה וח''ש מחוץ לסוכה, אמר לי ת''ח אחד בזה''ל, ''וכי הוא קיים מצות סוכה?! ודאי שלא, ואם לא קיים ע''כ ביטל מצות סוכה'' ודוק בזה.
אינני מבין כלל, לפי דברי הרי זה כמי שאוכל חצי כביצה חוץ לסוכה.
 

סבא

משתמש ותיק
עכשיו מצאתי מביאים שהמעשה חושב חולק על הבנין שלמה
חצי זית חוץ לסוכה_עמוד_1.jpg חצי זית חוץ לסוכה_עמוד_2.jpg
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמובן יישר כח גדול, ועוד לא הספקתי לעיין היטב בדבריהם. דרך אגב אעיר שבתוך קונטרס שהבאתם [מהרב נבנצל] כתוב בתוך הדברים שהמעשה חושב הוא חתנו של הקצוה"ח, וכמדומה שנתבלבל למחבר כי כמדומה שהוא חתנו של רעק"א.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
דרומאי אמר:
בני תורה אמר:
יתירה מזאת, אם אתה סובר שכל שאדם עוסק בסעודה של קביעות כל משהו ממנה נחשב קביעות, ואף אם אכל את הסעודה קודם חג הסוכות, א"כ לדבריך יצא שבאופן זה אף לענין קיום חובת לילה הראשון, לא יצטרך לאכול שיעור קביעות לכו"ע, [דהיינו, אף לדעת הראשונים שלא סגי בכזית בלילה הראשונה אלא בעי שיעור קביעות] ולא שמענו כזאת.
שמעתי להסתפק כעין זה ממורי ר' עזריאל נ''י לאחרונה, והצד שלו לחייב כביצה משום דבעינן לקבוע דירתו בסוכה ולא חל קביעות רק בכביצה, ולא סגי במה שאוכל דבר המחוייב בסוכה.
מי הוא מורך ר' עזריאל נרו יאיר??? לאיזה ר' עזריאל אתה מכוון?
אויערבך. איזה עוד אתה מכיר?
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
דרומאי אמר:
ובעיקר הנדון של הרב @בני תורה באכל ח''ש בסוכה וח''ש מחוץ לסוכה, אמר לי ת''ח אחד בזה''ל, ''וכי הוא קיים מצות סוכה?! ודאי שלא, ואם לא קיים ע''כ ביטל מצות סוכה'' ודוק בזה.
אינני מבין כלל, לפי דברי הרי זה כמי שאוכל חצי כביצה חוץ לסוכה.
טענת אותו ת''ח שהרי כאשר אוכל שיעור קביעות מחוייב לקיים בו ישיבת סוכה ולאכלו כולו בסוכה, וזה שלא עשה כן על כרחך ביטל מצות סוכה. והוא סברא אחרת ממה שאני בעניותי טענתי.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
בני תורה אמר:
דרומאי אמר:
ובעיקר הנדון של הרב @בני תורה באכל ח''ש בסוכה וח''ש מחוץ לסוכה, אמר לי ת''ח אחד בזה''ל, ''וכי הוא קיים מצות סוכה?! ודאי שלא, ואם לא קיים ע''כ ביטל מצות סוכה'' ודוק בזה.
אינני מבין כלל, לפי דברי הרי זה כמי שאוכל חצי כביצה חוץ לסוכה.
טענת אותו ת''ח שהרי כאשר אוכל שיעור קביעות מחוייב לקיים בו ישיבת סוכה ולאכלו כולו בסוכה, וזה שלא עשה כן על כרחך ביטל מצות סוכה. והוא סברא אחרת ממה שאני בעניותי טענתי.
ועדיין אין בדבריו טענה כלל, כיון שלפי דברי הרי שמחלקים את אכילתו חצי כביצה אכל בסוכה והוי כמו שאכל רק חצי כביצה בסוכה, וחצי כביצה אכל חוץ לסוכה והוי כמו שאכל רק חצי כביצה חוץ לסוכה ופשוט.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
דרומאי אמר:
טענת אותו ת''ח שהרי כאשר אוכל שיעור קביעות מחוייב לקיים בו ישיבת סוכה ולאכלו כולו בסוכה, וזה שלא עשה כן על כרחך ביטל מצות סוכה. והוא סברא אחרת ממה שאני בעניותי טענתי.
ועדיין אין בדבריו טענה כלל, כיון שלפי דברי הרי שמחלקים את אכילתו חצי כביצה אכל בסוכה והוי כמו שאכל רק חצי כביצה בסוכה, וחצי כביצה אכל חוץ לסוכה והוי כמו שאכל רק חצי כביצה חוץ לסוכה ופשוט.
אני לא מצליח להבין מה מחלק את אכילתו. הרי אם בא לשאול אם חייב לאכול בסוכה אומרים לו העלם לסוכה, כלומר אתה מחוייב באוכל זה לקיים ישיבת סוכה. וכיון שקיום ישיבת סוכה אין כאן, נמצא שביטל מצוה שהיה לו לקיים.
שים לב, שמדובר כאן על מישור אחר מהטענות האחרות שיש כאן קביעות בכל משהו ומשהו, וכאן הטענה היא כלפי קיום מצות סוכה.
ושמא לפי דברי המנ''ח הידועים יש לדחות ולא עיינתי כראוי.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
בני תורה אמר:
יתירה מזאת, אם אתה סובר שכל שאדם עוסק בסעודה של קביעות כל משהו ממנה נחשב קביעות, ואף אם אכל את הסעודה קודם חג הסוכות, א"כ לדבריך יצא שבאופן זה אף לענין קיום חובת לילה הראשון, לא יצטרך לאכול שיעור קביעות לכו"ע, [דהיינו, אף לדעת הראשונים שלא סגי בכזית בלילה הראשונה אלא בעי שיעור קביעות] ולא שמענו כזאת.
שמעתי להסתפק כעין זה ממורי ר' עזריאל נ''י לאחרונה, והצד שלו לחייב כביצה משום דבעינן לקבוע דירתו בסוכה ולא חל קביעות רק בכביצה, ולא סגי במה שאוכל דבר המחוייב בסוכה.
לא יודע, ברכת 'נ"י' היתה נשמעת מוזר ודו"ק...
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
בני תורה אמר:
דרומאי אמר:
טענת אותו ת''ח שהרי כאשר אוכל שיעור קביעות מחוייב לקיים בו ישיבת סוכה ולאכלו כולו בסוכה, וזה שלא עשה כן על כרחך ביטל מצות סוכה. והוא סברא אחרת ממה שאני בעניותי טענתי.
ועדיין אין בדבריו טענה כלל, כיון שלפי דברי הרי שמחלקים את אכילתו חצי כביצה אכל בסוכה והוי כמו שאכל רק חצי כביצה בסוכה, וחצי כביצה אכל חוץ לסוכה והוי כמו שאכל רק חצי כביצה חוץ לסוכה ופשוט.
אני לא מצליח להבין מה מחלק את אכילתו. הרי אם בא לשאול אם חייב לאכול בסוכה אומרים לו העלם לסוכה, כלומר אתה מחוייב באוכל זה לקיים ישיבת סוכה. וכיון שקיום ישיבת סוכה אין כאן, נמצא שביטל מצוה שהיה לו לקיים.
שים לב, שמדובר כאן על מישור אחר מהטענות האחרות שיש כאן קביעות בכל משהו ומשהו, וכאן הטענה היא כלפי קיום מצות סוכה.
ושמא לפי דברי המנ''ח הידועים יש לדחות ולא עיינתי כראוי.
כאן אנקוט כבר כדברי החזו"א 'קשה עלי המשא ומתן בדברים התלויים בסברא'
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
דרומאי אמר:
בני תורה אמר:
יתירה מזאת, אם אתה סובר שכל שאדם עוסק בסעודה של קביעות כל משהו ממנה נחשב קביעות, ואף אם אכל את הסעודה קודם חג הסוכות, א"כ לדבריך יצא שבאופן זה אף לענין קיום חובת לילה הראשון, לא יצטרך לאכול שיעור קביעות לכו"ע, [דהיינו, אף לדעת הראשונים שלא סגי בכזית בלילה הראשונה אלא בעי שיעור קביעות] ולא שמענו כזאת.
שמעתי להסתפק כעין זה ממורי ר' עזריאל נ''י לאחרונה, והצד שלו לחייב כביצה משום דבעינן לקבוע דירתו בסוכה ולא חל קביעות רק בכביצה, ולא סגי במה שאוכל דבר המחוייב בסוכה.
לא יודע, ברכת 'נ"י' היתה נשמעת מוזר ודו"ק...
אני באופן כללי נמנע מלכנות אנשים גדולים בתארים, לתחושתי זה מקטין אותם. 'מרן הגאון' ו'שליט''א' הם בכלל זה, ולכן אני נוקט רק ר' נ''י או ר' ז''ל.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
כרצונך, אבל נרו יאיר מתאים לברך צורב צעיר בתחילת דרכו ועדיין לא האיר נרו, מה שלא מתאים לרב מבוגר וכל שכן לאדם גדול...
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
כרצונך, אבל נרו יאיר מתאים לברך צורב צעיר בתחילת דרכו ועדיין לא האיר נרו, מה שלא מתאים לרב מבוגר וכל שכן לאדם גדול...
הקצות מברך את אחיו בתואר ש''ן, שזה 'שיאיר נרו', וכן מצינו בעוד גדולים.
ועוד 'קשה עלי המו''מ בדברים התלוים בסברא'
 
חלק עליון תַחתִית