דף 1 מתוך 1

ביאור ההושענות

נשלח: 26 ספטמבר 2018, 15:10
על ידי תלמיד צעיר
אני רוצה להציע שבנושא הזה יבארו הת"ח כאן כל יום את ביאור ההושענה של יום למחרת נראה לי שזה יביא הרבה תועלת לתפילה כה קדושה.

Re: ביאור ההושענות

נשלח: 26 ספטמבר 2018, 15:13
על ידי מכל מלמדי השכלתי
של עדות המזרח די מובנות! כוונתך לנוסח אשכנז?

Re: ביאור ההושענות

נשלח: 26 ספטמבר 2018, 15:16
על ידי תלמיד צעיר
אני לא ראיתי את נוסח עדות המזרח אבל אם גם שם יש ביאורים מה טוב רק שיזכירו על איזה נוסח מדובר.

Re: ביאור ההושענות

נשלח: 26 ספטמבר 2018, 15:26
על ידי תלמיד צעיר
מעניין גם מהו הסדר הזה של לפי הימים שימו לב שביום הראשון והשני זהו נוסח שאינו משתנה לפי הימים חוץ משבת.
אום אני חומה? ברה כחמה? לומדת יראתך? מה ענין לימוד ליראה. עניה סוערה? פדוית טוביה?רשומים בשמך? "זרויה" בין מכעיסיה זרויה מלשון זר אם כן מהו ענין בין מכעיסיה לזר?

Re: ביאור ההושענות

נשלח: 26 ספטמבר 2018, 17:31
על ידי סבא
תלמיד צעיר כתב:מעניין גם מהו הסדר הזה של לפי הימים שימו לב שביום הראשון והשני זהו נוסח שאינו משתנה לפי הימים חוץ משבת.
אום אני חומה? ברה כחמה? לומדת יראתך? מה ענין לימוד ליראה. עניה סוערה? פדוית טוביה?רשומים בשמך? "זרויה" בין מכעיסיה זרויה מלשון זר אם כן מהו ענין בין מכעיסיה לזר?
דברים מעין אלו מתבארים תמיד בלבוש, ואלו דבריו-
לעולם אומרים אערוך שועי ביום ראשון שהוא חול של מועד, מפני שיש בו גליתי בצום פשעי שהוא שייך סמוך ליום הכיפורים, אלא שאין אומרים אותו ביום טוב או בשבת מפני שהוא כמו תחינה, לכך אומרים אותו ביום הראשון שהוא חול, וההושענות האחרות ישתנו סדרן לפי הימים שיחול בהם החג, וזהו סדרן, כשחל יום ראשון דסוכות ביום השבת, יהיו סידרן אום נצורה ביום ראשון שהוא שבת, ביום שני למען אמתך, וביום שלישי דסוכות שהוא ראשון דחול המועד אערוך שועי, ביום ד' אבן שתיה, ביום ה' אל למושעות, ביום ו' אדון המושיע, למחרתו הושענא רבה. ואם חל יום ראשון דסוכות ביום ב' יהיה סידרן, למען אמתך ביום ראשון, ואבן שתיה ביום שני שהוא יום טוב, וביום ראשון דחול המועד אערוך שועי, למחרתו אום אני חומה, ולמחרתו אל למושעות, שאין אומרים אדון המושיע קודם ששי לחג, משום דמיירי עיקרו במים והמים הם סימן קללה בחג, ועכשיו יום ששי בחג הוא שבת ואומרים בו אום נצורה, אבל בשאר השנים שחל יום ששי של חג בחול אומרים בו אדון המושיע, אף על גב שהמים הם סימן קללה בחג, מ"מ כיון שכבר עברו כמעט כל ימי החג חוץ מיום אחד לית לן בה, ועוד שבאותו יום רמוז ניסוך המים בתורה דכתיב ביה [במדבר כט, לא] ונסכיה ביו"ד שהוא לשון רבים, משמע שני נסכים מים וניסוך יין, לפיכך אם חל יום ראשון דסוכות ביום שלישי או ביום חמישי, יבא לעולם יום ששי של חג בחול, אומרים בו אדון המושיע, ושאר הסדר ישתנה על פי השבת:
ובאליה רבה שם הוסיף וז"ל
ביום שלישי וכו' ושאר הסדר וכו'. כשחל יום א' ביום שלישי אז הסדר למען אמיתך, אבן שתייה, אערוך שועי, אום אני חומה, אום נצורה, אדון המושיע, כשחל יום א' ביום חמישי אז הסדר כך, למען אמיתך, אבן שתייה, אום נצורה, אערוך שועי, אל למושעות, אדון המושיע. כך נרשם בסידורים. וצריך [ליתן טעם] למה לא אמרינן נמי כשחל יום א' ביום שלישי אחר אערוך שועי אל למושעות ולא אום אני חומה כמו שדוחין אותו כשחל יום א' ביום חמישי או בשבת. ואפשר כיון דבתחלה ניתקן אום אני חומה ליום ד' דחג לא דחינן לה מקמי דאל למושעות שניתקן ליום ה' דחג, וכן ביום ה' דחג לא דחינן לה [ל]אל למושעות:

Re: ביאור ההושענות

נשלח: 26 ספטמבר 2018, 17:53
על ידי יצחק
דבר מענין יש בהושענות של התימנים, הם אומרים "ושם נאמר בהגלותך מלכינו הושענא והושיענא"
אם אני מבין נכון אז המשמעות היא שאומרים מה תהיה התפילה שלנו בעתיד כשנקיף את המזבח, אז בעתיד נאמר הושענא והושיענא.

Re: ביאור ההושענות

נשלח: 26 ספטמבר 2018, 17:53
על ידי מכל מלמדי השכלתי
מישהו יכול להעלות את הנוסח של ההושענות. נוסח אשכנז וע"מ?

Re: ביאור ההושענות

נשלח: 26 ספטמבר 2018, 18:16
על ידי סבא
הוֹשַׁע נָא:
לְמַעַן אֲמִתָּךְ. לְמַעַן בְרִיתָךְ. לְמַעַן גָּדְלָךְ וְתִפְאַרְתָּךְ. לְמַעַן דָּתָךְ. לְמַעַן הוֹדָךְ. לְמַעַן וִעוּדָךְ. לְמַעַן זִכְרָךְ. לְמַעַן חַסְדָּךְ. לְמַעַן טוּבָךְ. לְמַעַן יִחוּדָךְ. לְמַעַן כְּבוֹדָךְ. לְמַעַן לִמּוּדָךְ. לְמַעַן מַלְכוּתָךְ. לְמַעַן נִצְחָךְ. לְמַעַן סוֹדָךְ. לְמַעַן עֻזָךְ. לְמַעַן פְּאֵרָךְ. לְמַעַן צִדְקָתָךְ. לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. לְמַעַן שְׁכִינָתָךְ. לְמַעַן תְּהִלָּתָךְ. הוֹשׁע נָא:
להו"ר כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה:
אֶבֶן שְׁתִיָּה. בֵּית הַבְּחִירָה. גּוֹרֶן אָרְנָן. דְּבִיר הַמּוּצְנָע. הַר הַמּוֹרִיָּה. וְהַר יֵרָאֶה. זְבוּל תִּפְאַרְתֶּךָ. חָנָה דָוִד. טוֹב הַלְּבָנוֹן. יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. כְּלִילַת יוֹפִי. לִינַת הַצֶּדֶק. מָכוֹן לְשִׁבְתֶּךָ. נָוֶה שַׁאֲנָן. סֻכַּת שָׁלֵם. עֲלִיַּת שְׁבָטִים. פִּנַת יִקְרַת. צִיּוֹן הַמְצֻיֶּנֶת. קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. רָצוּף אַהֲבָה. שְׁכִינַת כְּבוֹדֶךָ. תֵּל תַּלְפִּיּוֹת. הוֹשַׁע נָא:
להו"ר לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ:
אוֹם אֲנִי חוֹמָה. בָּרָה כַּחַמָּה. גּוֹלָה וְסוּרָה. דָּמְתָה לְתָמָר. הַהֲרוּגָה עָלֶיךָ. וְנֶחֱשֶׁבֶת כְּצֹאן טִבְחָה. זְרוּיָה בֵּין מַכְעִיסֶיהָ. חֲבוּקָה וּדְבוּקָה בָּךְ. טוֹעֶנֶת עֻלָּךְ. יְחִידָה לְיַחֲדָךְ. כְּבוּשָׁה בַגּוֹלָה. לוֹמֶדֶת יִרְאָתָךְ. מְרוּטַת לֶחִי. נְתוּנָה לְמַכִּים. סוֹבֶלֶת סִבְלָךְ. עֲנִיָּה סֹעֲרָה. פְּדוּיַת טוֹבִיָּה. צֹאן קָדָשִׁים. קְהִלּוֹת יַעֲקֹב. רְשׁוּמִים בִּשְׁמֶךָ. שׁוֹאֲגִים הוֹשַׁע נָא. תְּמוּכִים עָלֶיךָ. הוֹשַׁע נָא:
להו"ר תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם:

Re: ביאור ההושענות

נשלח: 26 ספטמבר 2018, 18:17
על ידי סבא
אָדוֹן הַמּוֹשִׁיעַ. בִּלְתְּךָ אַיִן לְהוֹשִׁיעַ. גִּבּוֹר וְרַב לְהוֹשִׁיעַ. דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ. הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ. וּמַצִּיל וּמוֹשִׁיעַ. זוֹעֲקֶיךָ תּוֹשִׁיעַ. חוֹכֶיךָ הוֹשִׁיעַ. טְלָאֶיךָ תַּשְׂבִּיעַ. יְבוּל לְהַשְׁפִּיעַ. כָּל שִׂיחַ תַּדְשֵׁא וְתוֹשִׁיעַ. לְגֵיא בַּל תַּרְשִׁיעַ. מְגָדִים תַּמְתִּיק וְתוֹשִׁיעַ. נְשִׂיאִים לְהַסִּיעַ. שְׂעִירִים לְהָנִיעַ. עֲנָנִים מִלְּהַמְנִיעַ. פּוֹתֵחַ יָד וּמַשְׂבִּיעַ. צְמֵאֶיךָ תַּשְׂבִּיעַ. קוֹרְאֶיךָ תּוֹשִׁיעַ. רְחוּמֶיךָ תּוֹשִׁיעַ. שׁוֹחֲרֶיךָ הוֹשִׁיעַ:
תְּמִימֶיךָ תּוֹשִׁיעַ. הוֹשַׁע נָא:
להו"ר נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח:
אָדָם וּבְהֵמָה. בָּשָׂר וְרוּחַ וּנְשָׁמָה. גִּיד וְעֶצֶם וְקָרְמָה. דְּמוּת וְצֶלֶם וְרִקְמָה. הוֹד לַהֶבֶל דָּמָה. וְנִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה. זִיו וְתוֹאַר וְקוֹמָה. חִדּוּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. טִיעַת עֲצֵי נְשַׁמָּה. יְקָבִים וְקָמָה. כְּרָמִים וְשִׁקְמָה. לְתֵבֵל הַמְּסֻיָּמָה. מִטְרוֹת עֹז לְסַמְּמָה. נְשִׁיָּה לְקַיְּמָה. שִׂיחִים לְקוֹמְמָה. עֲדָנִים לְעָצְמָה. פְּרָחִים לְהַעֲצִימָה. צְמָחִים לְגָשְׁמָה. קָרִים לְזָרְמָה. רְבִיבִים לְשַׁלְּמָה. שְׁתִיָּה לְרוֹמֵמָה. הוֹשַׁע נָא:
תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה. הוֹשַׁע נָא:
להו"ר יְדֹוָד אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם:
אֲדָמָה מֵאֶרֶר. בְּהֵמָה מִמְּשַׁכֶּלֶת. גּוֹרֶן מִגָּזָם. דָּגָן מִדַּלֶּקֶת. הוֹן מִמְּאֵרָה. וְאוֹכֶל מִמְּהוּמָה. זַיִת מִנֶּשֶׁל. חִטָּה מֵחָגָב. טֶרֶף מִגּוֹבַאי. יֶקֶב מִיֶּלֶק. כֶּרֶם מִתּוֹלַעַת. לֶקֶשׁ מֵאַרְבֶּה. מֶגֶד מִצְּלָצַל. נֶפֶשׁ מִבֶּהָלָה. שׂוֹבַע מִסָּלְעָם. עֲדָרִים מִדַּלּוּת. פֵּרוֹת מִשִּׁדָּפוֹן. צֹאן מִצְּמִיתוּת. קָצִיר מִקְּלָלָה. רוֹב מֵרָזוֹן. שִׁבּוֹלֶת מִצִּנָּמוֹן. הוֹשַׁע נָא:
תְּבוּאָה מֵחָסִיל. הוֹשַׁע נָא:
להו"ר צַדִּיק יְדֹוָד בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו:

Re: ביאור ההושענות

נשלח: 26 ספטמבר 2018, 18:18
על ידי סבא
לְמַעַן אֵיתָן הַנִּזְרָק בְּלַהַב אֵשׁ. לְמַעַן בֵּן הַנֶּעֱקַד עַל עֵצִים וָאֵשׁ. לְמַעַן גִּבּוֹר הַנֶּאֱבַק עִם שַׂר אֵשׁ. לְמַעַן דְּגָלִים נָחִיתָ בְּאוֹר וַעֲנַן אֵשׁ. לְמַעַן הוֹעֲלָה לַמָּרוֹם וְנִתְעַלָּה כְּמַלְאֲכֵי אֵשׁ. לְמַעַן וְהוּא לָךְ כְּסֶגֶן בְּאֶרְאֶלֵּי אֵשׁ. לְמַעַן זֶבֶד דִּבְּרוֹת הַנְּתוּנוֹת מֵאֵשׁ. לְמַעַן חִפּוּי יְרִיעוֹת וַעֲנַן אֵשׁ. לְמַעַן טֶכֶס הַר יָרַדְתָּ עָלָיו בָּאֵשׁ. לְמַעַן יְדִידוּת בַּיִת אֲשֶׁר אָהַבְתָּ מִשְּׁמֵי אֵשׁ. לְמַעַן כָּמַהּ עַד שָׁקְעָה הָאֵשׁ. לְמַעַן לָקַח מַחְתַּת אֵשׁ וְהֵסִיר חֲרוֹן אֵשׁ. לְמַעַן מְקַנֵּא קִנְאָה גְדוֹלָה בָּאֵשׁ. לְמַעַן נָף יָדוֹ וְיָרְדוּ אַבְנֵי אֵשׁ. לְמַעַן שָׂם טְלֵה חָלָב כְּלִיל אֵשׁ. לְמַעַן עָמַד בַּגּוֹרֶן וְנִתְרַצָּה בָאֵשׁ. לְמַעַן פִּלֵּל בָּעֲזָרָה וְיָרְדָה הָאֵשׁ. לְמַעַן צִיר עָלָה וְנִתְעַלָּה בְּרֶכֶב וְסוּסֵי אֵשׁ. לְמַעַן קְדוֹשִׁים מֻשְׁלָכִים בָּאֵשׁ. לְמַעַן רִבּוֹא רִבְבָן חָז וְנַהֲרֵי אֵשׁ. לְמַעַן שִׁמְמוֹת עִירְךָ הַשְּׂרוּפָה בָאֵשׁ. הוֹשַׁע נָא:
לְמַעַן תּוֹלְדוֹת אַלּוּפֵי יְהוּדָה תָּשִׂים כְּכִיּוֹר אֵשׁ. הוֹשַׁע נָא:
להו"ר בהקפה שביעית יכללם יחד ויאמר:
לְךָ יְדֹוָד הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְדֹוָד הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ:
וְהָיָה יְדֹוָד לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְדֹוָד אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:
וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ יְדֹוָד אֶחָד:
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

Re: ביאור ההושענות

נשלח: 26 ספטמבר 2018, 18:18
על ידי סבא
אֶעֱרוֹךְ שׁוּעִי. בְּבֵית שַׁוְעִי. גִּלִּיתִי בַצּוֹם פִּשְׁעִי. דְּרַשְׁתִּיךָ בּוֹ לְהוֹשִׁיעִי. הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי. וְקוּמָה וְהוֹשִׁיעִי. זְכוֹר וְרַחֵם מוֹשִׁיעִי. חַי כֵּן תְּשַׁעְשְׁעִי. טוֹב בְּאֶנֶק שְׁעִי. יוּחַשׁ מוֹשִׁיעִי. כַּלֵּה מַרְשִׁיעִי. לְבַל עוֹד תַּרְשִׁיעִי. מַהֵר אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. נֶצַח לְהוֹשִׁיעִי. שָׂא נָא עֲוֹן רִשְׁעִי. עֲבוֹר עַל פִּשְׁעִי. פְּנֵה נָא לְהוֹשִׁיעִי. צוּר צַדִּיק מוֹשִׁיעִי. קַבֵּל נָא שַׁוְעִי. רוֹמֵם קֶרֶן יִשְׁעִי. שַׁדַּי מוֹשִׁיעִי. הוֹשַׁע נָא:
תּוֹפִיעַ וְתוֹשִׁיעִי. הוֹשַׁע נָא:
אֵל לְמוֹשָׁעוֹת. בְּאַרְבַּע שָׁבוּעוֹת. גָּשִׁים בְּשַׁוְעוֹת. דּוֹפְקֵי עֶרֶךְ שׁוּעוֹת. (נ"א שְׁעוֹת) הוֹגֵי שַׁעְשְׁעוֹת. וְחִידוֹתָם מִשְׁתַּעְשְׁעוֹת. זוֹעֲקִים לְהַשְׁעוֹת. חוֹכֵי יְשׁוּעוֹת. טְפוּלִים בְּךָ שְׁעוֹת. יוֹדְעֵי בִין שָׁעוֹת. כּוֹרְעֶיךָ בְּשַׁוְעוֹת. לְהָבִין שְׁמוּעוֹת. מִפִּיךָ נִשְׁמָעוֹת. נוֹתֵן תְּשׁוּעוֹת. סְפוּרוֹת מַשְׁמָעוֹת. (נ"א מְשַׁמְעוֹת) עֵדוּת מַשְׁמִיעוֹת. פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת. צַדִּיק נוֹשָׁעוֹת. קִרְיַת (נ"א קָרֵב) תְּשׁוּעוֹת. רֶגֶשׁ תְּשׁוּאוֹת. שָׁלשׁ שָׁעוֹת. הוֹשַׁע נָא. תָּחִישׁ לִתְשׁוּעוֹת. הוֹשַׁע נָא:
אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָּא: