שאלה במשנ"ב


פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1117
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי נבשר » 27 ספטמבר 2018, 00:11

במשנ"ב בסי' תרלט' ס"ק יח' כתוב שמשמע מכמה אחרונים דמי שא"א לו לישון עם אשתו, לא יבטל זמן עונה וליל טבילה, ואחר לאחר שנזדווג עם אשתו שיחזור לסוכתו, אלא ישן בביתו עד עלות השחר. קודם כל לכאו' איכא בזה דבר לדינא שאחר שהגיע עלות השחר בעי לחזור לסוכתו, והיינו שהוא ער, שאין לו חובה להתעורר ולחזור לסוכתו, אלא אם התעורר בעי לחזור לסוכתו. וצ"ב מאוד מה איכא בעלות השחר, הרי אם אינו חייב בסוכה משום עונה וליל טבילה, א"כ אף אחר עלות השחר יהא מותר לו, בקיצור מה איכא בעלות השחר, ומי הם אותם אחרונים. אולי הביאור משום שאיכא לו מצוה בלילה, וביום אסור לו לבוא עליה, וא"כ איכא חידוש שהדין שאסור לשמש ביום היינו מעלות השחר, וא"כ הותר לו הלילה שבו המצוה, אבל מעלות השחר, שאינו זמן המצוה, (ואע"פ שת"ח יכול להאפיל בטליתו מ"מ אינו זמן המצוה). לא הותר לו ולכך בעי לחזור לסוכתו. ובכלל מה ההיתר הרי אחר שיקיים המצוה ילך לסוכתו, ואולי שדברי המשנ"ב מתייחסים אחר דברי הרמ"א שאם אין לו סוכה לו ולאשתו אין צריך לישון בסוכה, וע"ז כתב שדעת הגר"א וכמה אחרונים לא כן, והרמ"א רק בא לפטור משום מצטער, וע"ז כתב שמ"מ לדינא נכון דין הרמ"א בליל טבילה ועונה, וכן נראה מדבריו שכתב אם אין מצטער שאין זה זמן עונה" עיי"ש. האם מישהו יודע משהו בענין?


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי סבא » 27 ספטמבר 2018, 00:19

נבשר כתב:במשנ"ב בסי' תרלט' ס"ק יח' כתוב שמשמע מכמה אחרונים דמי שא"א לו לישון עם אשתו, לא יבטל זמן עונה וליל טבילה, ואחר לאחר שנזדווג עם אשתו שיחזור לסוכתו, אלא ישן בביתו עד עלות השחר. קודם כל לכאו' איכא בזה דבר לדינא שאחר שהגיע עלות השחר בעי לחזור לסוכתו, והיינו שהוא ער, שאין לו חובה להתעורר ולחזור לסוכתו, אלא אם התעורר בעי לחזור לסוכתו. וצ"ב מאוד מה איכא בעלות השחר, הרי אם אינו חייב בסוכה משום עונה וליל טבילה, א"כ אף אחר עלות השחר יהא מותר לו, בקיצור מה איכא בעלות השחר, ומי הם אותם אחרונים. אולי הביאור משום שאיכא לו מצוה בלילה, וביום אסור לו לבוא עליה, וא"כ איכא חידוש שהדין שאסור לשמש ביום היינו מעלות השחר, וא"כ הותר לו הלילה שבו המצוה, אבל מעלות השחר, שאינו זמן המצוה, (ואע"פ שת"ח יכול להאפיל בטליתו מ"מ אינו זמן המצוה). לא הותר לו ולכך בעי לחזור לסוכתו. ובכלל מה ההיתר הרי אחר שיקיים המצוה ילך לסוכתו, ואולי שדברי המשנ"ב מתייחסים אחר דברי הרמ"א שאם אין לו סוכה לו ולאשתו אין צריך לישון בסוכה, וע"ז כתב שדעת הגר"א וכמה אחרונים לא כן, וע"ז כתב שמ"מ לדינא נכון דין הרמ"א בליל טבילה ועונה, האם מישהו יודע משהו בענין?
לכאו' כוונתו על דרך שכתב בשו"ע סעיף ז' וז"ל היה ישן וירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך הבית, ופסקו הגשמים, אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותה הלילה, אלא ישן בביתו עד שיעלה עמוד השחר [וע"ז הרי הגיה הרמ"א וז"ל ויעור משנתו], וה"ה הכא דמאי שנא.


פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1117
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי נבשר » 27 ספטמבר 2018, 00:23

ומה איכא שם בעמוד השחר? אולי משום שהוה זמן שינה ולא הטריחו אותו בשינה לחזור לסוכתו, אבל אחר שאינו זמן שינה חייבו אותו לחזור.
ויש נפק"מ אם משום מצטער כמש"כ או משום טירחא וביש טירחא איכא צער שהשוותה את הדין לירדו גשמים (אפשר לומר בדבריך רק לענין זמן השינה אבל לא אותו דין), שראיתי בדרשו דנים אם קם מהמטה האם דומה ללקמן בהוריד בגדיו אבל לא נכנס למטה, שאם מדין מצטער לכאו' אפי' בקם מהמטה, עכ"פ איכא לו צער בזה משום זמן עונה וליל טבילה.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי סבא » 27 ספטמבר 2018, 00:31

נבשר כתב:ומה איכא שם בעמוד השחר? אולי משום שהוה זמן שינה ולא הטריחו אותו בשינה לחזור לסוכתו, אבל אחר שאינו זמן שינה חייבו אותו לחזור.
ויש נפק"מ אם משום מצטער כמש"כ או משום טירחא וביש טירחא איכא צער שהשוותה את הדין לירדו גשמים (אפשר לומר בדבריך רק לענין זמן השינה אבל לא אותו דין), שראיתי בדרשו דנים אם קם מהמטה האם דומה ללקמן בהוריד בגדיו אבל לא נכנס למטה, שאם מדין מצטער לכאו' אפי' בקם מהמטה, עכ"פ איכא לו צער בזה משום זמן עונה וליל טבילה.
ראה בערוך השולחן שם שכתב וז"ל
וטעמא דמילתא נ"ל דהכל נכלל בתשבו כעין תדורו דאין דרך האדם כשאוכל חוץ לביתו להפסיק באמצע סעודה ולילך לביתו לגמור סעודתו ואין דרך האדם כשישן חוץ לביתו לקום באמצע הלילה לילך לישן לביתו אלא ממתין עד שיאור היום ויקוץ משינתו וכמו כן צריך לנהוג את עצמו בהסוכה עכ"ל.
וכנראה שבזמנם כבר היה זמן קימה אז.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 27 ספטמבר 2018, 00:35

נראה שכשהמ"ב כתב "אחרונים" כוונתו לש"ע שציטט @סבא. ולכן כתב כלשונו של הש"ע שפטור עד שיעלה עמוד השחר. ואין הכי נמי הגהת הרמ"א שם תהיה גם כאן במקרה של ליל טבילה או חיוב עונה כנ"ל.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי סבא » 27 ספטמבר 2018, 00:37

עתה ראיתי שבפסקי תשובות מביא שבספר סוכה כהלכה דן לומר שבימינו הזמן כבר אחר עמוד השחר, ואין הספר תח"י.


פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1117
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי נבשר » 27 ספטמבר 2018, 00:39

מכל מלמדי השכלתי כתב:נראה שכשהמ"ב כתב "אחרונים" כוונתו לש"ע שציטט @סבא. ולכן כתב כלשונו של הש"ע שפטור עד שיעלה עמוד השחר. ואין הכי נמי הגהת הרמ"א שם תהיה גם כאן במקרה של ליל טבילה או חיוב עונה כנ"ל.
לא מבין דבריך שכתב ההיתר בליל טבילה ועונה, שהגר"א ומג"א יודו שא"א לחייבו לישון בסוכה, וזה משמע מהאחרונים, ולא הדין של עלות השחר? פרש שיחתך.


פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1117
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי נבשר » 27 ספטמבר 2018, 00:40

סבא כתב:עתה ראיתי שבפסקי תשובות מביא שבספר סוכה כהלכה דן לומר שבימינו הזמן כבר אחר עמוד השחר, ואין הספר תח"י.
שכוייח ר' סבא ודו"ק שענין של אשכול זק"ש בקומך, רק שם הוה דאורייתא, והכא איכא פטור של מצטער.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 27 ספטמבר 2018, 00:45

נבשר כתב:
מכל מלמדי השכלתי כתב:נראה שכשהמ"ב כתב "אחרונים" כוונתו לש"ע שציטט @סבא. ולכן כתב כלשונו של הש"ע שפטור עד שיעלה עמוד השחר. ואין הכי נמי הגהת הרמ"א שם תהיה גם כאן במקרה של ליל טבילה או חיוב עונה כנ"ל.
לא מבין דבריך שכתב ההיתר בליל טבילה ועונה, שהגר"א ומג"א יודו שא"א לחייבו לישון בסוכה, וזה משמע מהאחרונים, ולא הדין של עלות השחר? פרש שיחתך.
בבקשה.

כוונת דברי הם שכשהמשנה ברורה כותב שמי שנצרך להתחיל לישון בביתו מחמת עונה אינו צריך לשוב לסוכה עד עלות השחר. אין כוונתו עד עלות השחר בדיוק. אלא כוונתו שיהיה דינו של אדם זה כדין מי שירדו עליו גשמים שפסק הש"ע שישן בביתו עד עלות השחר.
ואכן. בשתי המקומות יש להביא לדינא את דברי הרמ"א. שאין צריך להתעורר בשביל זה ואם ישן ימשיך לישון בבית.


פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1117
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי נבשר » 27 ספטמבר 2018, 00:48

זה הבנתי מיד, אבל מי הם אותם אחרונים לא הבנתי?


פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1117
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי נבשר » 27 ספטמבר 2018, 00:52

בקיצור שאם הדין שיכול לישון בביתו בליל טבילה או עונה משום מצטער, א"כ לכאו' איכא לחלק בין לקמן שעזב הסוכה מפני הגשמים, ששם קבעו לו זמן שינה לפי רגילות העולם, אבל אם משום שמצטער, א"כ אפשר אפי' לאחר עלות השחר, שלמה יהא תלוי הצער בזמן השינה, אבל אם משום טירחא א"כ ליכא טירחא אחר עלות השחר שכן הרגילות שאדם חוזר לביתו, זה הנידון.


פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1117
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי נבשר » 27 ספטמבר 2018, 01:30

ראיתי בכף החיים שמביא של"ה ועוד כמה, ועכ"פ כתב עד שיעלה עמוד השחר כמו הדין בירדו גשמים. ועד שיעלה עמוד השחר שכתב במשנ"ב היינו שיעיר מעצמו, כמש"כ הרמ"א, אע"ג שבס"ק יח' קאי בדעת הרמ"א. ויש לעיין.


פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1117
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי נבשר » 27 ספטמבר 2018, 01:38

סבא כתב:
נבשר כתב:במשנ"ב בסי' תרלט' ס"ק יח' כתוב שמשמע מכמה אחרונים דמי שא"א לו לישון עם אשתו, לא יבטל זמן עונה וליל טבילה, ואחר לאחר שנזדווג עם אשתו שיחזור לסוכתו, אלא ישן בביתו עד עלות השחר. קודם כל לכאו' איכא בזה דבר לדינא שאחר שהגיע עלות השחר בעי לחזור לסוכתו, והיינו שהוא ער, שאין לו חובה להתעורר ולחזור לסוכתו, אלא אם התעורר בעי לחזור לסוכתו. וצ"ב מאוד מה איכא בעלות השחר, הרי אם אינו חייב בסוכה משום עונה וליל טבילה, א"כ אף אחר עלות השחר יהא מותר לו, בקיצור מה איכא בעלות השחר, ומי הם אותם אחרונים. אולי הביאור משום שאיכא לו מצוה בלילה, וביום אסור לו לבוא עליה, וא"כ איכא חידוש שהדין שאסור לשמש ביום היינו מעלות השחר, וא"כ הותר לו הלילה שבו המצוה, אבל מעלות השחר, שאינו זמן המצוה, (ואע"פ שת"ח יכול להאפיל בטליתו מ"מ אינו זמן המצוה). לא הותר לו ולכך בעי לחזור לסוכתו. ובכלל מה ההיתר הרי אחר שיקיים המצוה ילך לסוכתו, ואולי שדברי המשנ"ב מתייחסים אחר דברי הרמ"א שאם אין לו סוכה לו ולאשתו אין צריך לישון בסוכה, וע"ז כתב שדעת הגר"א וכמה אחרונים לא כן, וע"ז כתב שמ"מ לדינא נכון דין הרמ"א בליל טבילה ועונה, האם מישהו יודע משהו בענין?
לכאו' כוונתו על דרך שכתב בשו"ע סעיף ז' וז"ל היה ישן וירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך הבית, ופסקו הגשמים, אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותה הלילה, אלא ישן בביתו עד שיעלה עמוד השחר [וע"ז הרי הגיה הרמ"א וז"ל ויעור משנתו], וה"ה הכא דמאי שנא.
האם כשהרמ"א נתן טעם שנהגו להקל שאין ישנים בסוכה, מביא טעם צנה, ואח"כ כתב משום סכה איש וביתו, האם לפי דבריו שבעי סוכה לו ולאשתו לשינה, יהא מותר לו לישון עמה עד עלות השחר, וזה לא נזכר, ועוד לדבריך יהא נפק"מ שאם מטעם צנה א"כ לכאו' אפי' עלות השחר שעדיין איכא צנה ויהא פטור. ואולי אה"נ מש"כ בסוף עד עלות השחר קאי נמי על דברי הרמ"א שהתיר לישון מחוץ לסוכה, רק עד עלות השחר. וכן איכא נפק"מ בחתן שנה ראשונה, וכן לדעת הט"ז שיש ושימח, א"כ האם יהא מותר עד עלות השחר בלבד?


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי סבא » 27 ספטמבר 2018, 07:58

נבשר כתב: האם כשהרמ"א נתן טעם שנהגו להקל שאין ישנים בסוכה, מביא טעם צנה, ואח"כ כתב משום סכה איש וביתו, האם לפי דבריו שבעי סוכה לו ולאשתו לשינה, יהא מותר לו לישון עמה עד עלות השחר, וזה לא נזכר, ועוד לדבריך יהא נפק"מ שאם מטעם צנה א"כ לכאו' אפי' עלות השחר שעדיין איכא צנה ויהא פטור. ואולי אה"נ מש"כ בסוף עד עלות השחר קאי נמי על דברי הרמ"א שהתיר לישון מחוץ לסוכה, רק עד עלות השחר. וכן איכא נפק"מ בחתן שנה ראשונה, וכן לדעת הט"ז שיש ושימח, א"כ האם יהא מותר עד עלות השחר בלבד?
לא הבנתי טענתך, [או שהבנתי והנני מתרץ בס"ד] הרי הרמ"א מתיר מטעם תשבו כעין תדורו שבכל השנה דירת אדם עם אשתו, והשתא, וכי בכל השנה דירת אדם עם אשתו הוי רק עד עלות השחר? ממילא פשוט שהיתר זה שייך על כל עניין השינה כולו, [וממילא ליכא שום נפק"מ בין צינה לסוכת איש ואשתו], והמשנ"ב מדבר על היתר מצד קיום מצוות עונה, והיתר זה שייך רק בזמן קיום [ואז אולי גם לא צריך להיתר, שהרי אין זה אכילה ושינה שסוכה מעכבת], אלא שאח"כ יש סברא שאין מטריחין לחזור, וא"כ זהו ממש כמו מי שיצא מן הסוכה בשעת הגשמים ופסקו, שאין מטריחין לחזור, ודינם שוה.
[המשך הדברים לגבי חתן וכן לדעת הט"ז לא הבנתי].


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי דרומאי » 27 ספטמבר 2018, 10:48

סבא כתב: ואז אולי גם לא צריך להיתר, שהרי אין זה אכילה ושינה שסוכה מעכבת
בעצם הדבר אם עצם קיום העונה מחייב סוכה אין זה פשוט כ''כ, שכיון שדרך האדם לישון לאחר מעשה ודאי אם יש לו סוכה חייב לקיים בסוכה, וזה כמו שנאמר שמותר ליכנס למיטה מחוץ לסוכה ואז לא חייב לקום דלא הטריחוהו ודוק. ולכן בודאי מי שיש לו סוכה ראויה לכך חייב לקיים עונתו בסוכה.
ויותר מזה שמעתי מר' עזריאל נ''י, שלכתחילה חייב לעשות סוכה במקום שיוכל לקיים שם עונה.


פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1117
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי נבשר » 27 ספטמבר 2018, 15:09

סבא כתב:
נבשר כתב: האם כשהרמ"א נתן טעם שנהגו להקל שאין ישנים בסוכה, מביא טעם צנה, ואח"כ כתב משום סכה איש וביתו, האם לפי דבריו שבעי סוכה לו ולאשתו לשינה, יהא מותר לו לישון עמה עד עלות השחר, וזה לא נזכר, ועוד לדבריך יהא נפק"מ שאם מטעם צנה א"כ לכאו' אפי' עלות השחר שעדיין איכא צנה ויהא פטור. ואולי אה"נ מש"כ בסוף עד עלות השחר קאי נמי על דברי הרמ"א שהתיר לישון מחוץ לסוכה, רק עד עלות השחר. וכן איכא נפק"מ בחתן שנה ראשונה, וכן לדעת הט"ז שיש ושימח, א"כ האם יהא מותר עד עלות השחר בלבד?
לא הבנתי טענתך, [או שהבנתי והנני מתרץ בס"ד] הרי הרמ"א מתיר מטעם תשבו כעין תדורו שבכל השנה דירת אדם עם אשתו, והשתא, וכי בכל השנה דירת אדם עם אשתו הוי רק עד עלות השחר? ממילא פשוט שהיתר זה שייך על כל עניין השינה כולו, [וממילא ליכא שום נפק"מ בין צינה לסוכת איש ואשתו], והמשנ"ב מדבר על היתר מצד קיום מצוות עונה, והיתר זה שייך רק בזמן קיום [ואז אולי גם לא צריך להיתר, שהרי אין זה אכילה ושינה שסוכה מעכבת], אלא שאח"כ יש סברא שאין מטריחין לחזור, וא"כ זהו ממש כמו מי שיצא מן הסוכה בשעת הגשמים ופסקו, שאין מטריחין לחזור, ודינם שוה.
[המשך הדברים לגבי חתן וכן לדעת הט"ז לא הבנתי].
כדי שיתברר ויתאמת הדיון אסכם בקצרה, המשנ"ב מביא שמשמע מכמה אחרונים שביום שמזדווג עם אשתו אינו חייב לישון בסוכה אלא ישן בביתו עד עלות השחר. והשווה ר' סבא עם הדין של סעי' ז' שבירדו גשמים ישן בביתו עד עלות השחר וכן הבאתי שבכף החיים השווה לסעי' ז'. ובטעם הדבר הביא מהערוך השלחן שהרגילות שאדם שלא ישן בביתו שמגיע עלות השחר הולך לישון בביתו, ולכך בירדו גשמים חוזר לביתו בעלות השחר, שכן הרגילות (וכנראה בזמנם שהיו רגילים לקום משעה זו).
ואפשר לדון האם מה שאין חייב לישון בביתו בלילה שמזדווג עם אשתו צד א' משום דעת הרמ"א שבעינן סוכה איש וביתו, ועכ"פ כתב במשנ"ב שטעמו לדינא בלילה שמזדווג עם אשתו, או משום שהוי מצטער בלילה זה ולכך מותר לישון בביתו, צד ב' איכא לומר שהוי אותו דין ממש של סעי' ז' שמשום טירחא לא הטריחוהו לחזור לביתו, מאחר שהמצוה מקיים בביתו שאינו יכול לקיים בסוכתו, לא הטריחוהו לחזור לישון בסוכתו. ויש בזה נפק"מ היכא שקם ממטתו האם יפטר, שלכאו' דומה לדין דלקמן שהוריד בגדיו ולא שכב, שאין כ"כ טירחא, שאם מטעם מצטער או שבלילה זה בעי סוכה איש וביתו א"כ אפי' קם ממטתו מ"מ בצטער לישון חוץ לסוכתו, או משום איש וביתו. ומה שדנתי שלכאו' אם מטעם מצטער או מטעם איש וביתו א"כ יהא מותר אפי' לאחר עלות השחר, שהוא מצטער לא לישון בביתו, וכן משום איש וביתו, וכמו שלדעת הרמ"א בפטור של איש וביתו יכול לישון אחר עלות השחר כמו שמשמע מדסתם. וא"כ למה כתב המשנ"ב עד עלות השחר, ובלשונו קודם משמע שהוי פטור של מצטער בלילה שמזדווג וכמו שכו"ע מודים לרמ"א, א"כ יהא מותר אפי' לאחר עלות השחר.
וחתן שנה ראשונה וכן לדעת בט"ז שאיכא ושימח האם לדעת המשנ"ב ישן עד עלות השחר או אח"כ, שלכאו' זמן עונתה וליל טבילה דומה לזה. ואגב במשנ"ב משמע שבא בזמן עונה, אבל שלא בזמן עונתה, אין היתר, ואם משום טירחא א"כ אפי' שלא בזמן עונתה, אלא מזה משמע שהפטור משום שאיכא לו מצוה, ומשום המצוה נפטר מלחזור לסוכתו, שבזה מתחשבי בהטרחתו וצערו.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי סבא » 29 ספטמבר 2018, 19:46

כעת ראיתי לשון השל"ה בפנים [מסכת סוכה נר מצוה אות י"ג] ולכאו' נפשטת השאלה-
ולמאן דאי אפשר לישן עם אשתו בסוכה, דאין לו סוכה מיוחדת, נראה לי שלא יבטלו מצות פריה ורביה, ובפרט זמן עונה וליל טבילה, ולא יהא אלא מצטער דפטור מהסוכה (סוכה כו א). ואין לחייבו לאחר שנזדווג עם אשתו שיחזור לסוכתו, מאחר שנכנס בהיתר אין מטריחים אותו לחזור לסוכה, כמו כשהיה ישן וירדו גשמים בלילה, ונכנס לבית, ופסקו הגשמים, אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותו הלילה, אלא ישן בביתו עד שיעלה עמוד השחר (שם כט א)


פותח הנושא
נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1117
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה במשנ"ב

שליחה על ידי נבשר » 02 אוקטובר 2018, 00:24

ראיתי בספר של הרב קארפ הל' חג בחג שפשיטא לו שאף לטעם הרמ"א שבעינן סוכה איש וביתו מותר לישון בביתו עד עלות השחר, ואף לטעם דמצטער מותר עד עלות השחר, ומביא ראיה מר' מנוח שרק בלילה מותר אבל לא ביום, אמנם לדעתי אפשר להתווכח עם ראייתו, אבל כן דעתו.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • שאלה בעניין רוב
    על ידי שואל ומשיב » 05 ספטמבר 2018, 14:00 » ב בית המדרש
    2 תגובות
    172 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי שואל ומשיב
    05 ספטמבר 2018, 14:28
  • שאלה למחשבה- איך יגיב פקיד הבנק?
    על ידי סבא » 19 ספטמבר 2018, 21:23 » ב אלול, ימים נוראים
    1 תגובות
    138 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מכל מלמדי השכלתי
    19 ספטמבר 2018, 21:28
  • קושיא על דין שאלה בשחוטי חוץ
    על ידי מבקש אמת » 31 אוקטובר 2018, 06:24 » ב בית המדרש
    4 תגובות
    177 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי דרומאי
    31 אוקטובר 2018, 23:19
  • שאלה: מהו שורש ה"תפילה"?
    על ידי במבי » 17 דצמבר 2018, 11:40 » ב סידור התפילה
    2 תגובות
    191 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי במבי
    04 ינואר 2019, 00:00
  • שאלה בעניין חיוב הכתובה למ"ד כתובה דאורייתא
    על ידי מכל מלמדי השכלתי » 23 דצמבר 2018, 19:41 » ב ש"ס ודף היומי
    7 תגובות
    245 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אור זרוע
    25 דצמבר 2018, 12:13

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח