מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?


פותח הנושא
סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 698 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי סבא » 28 ספטמבר 2018, 11:53

כתב התרומת הדשן פסקים וכתבים סימן ר"י בזה"ל
כאשר באו לפני לדין ר' אליעזר בר שלום ור' גרשום בר שלום, וצעק ר' אליעזר על רב גרשום על אשר נגחו ודחפו בעת סיבוב הושענות בחג הסוכות וכיון להזיקו, כאשר היה שונא לו כבר זה ימים ושנים, ונדחף כ"כ עד שנשבר עצמי כתפו ונזקק לרופא לרפואתם. ור"ג השיב שסבב כמנהג העולם שרגילין בדחיפות בעת הזאת, ואם נדחף ממנו בלא כוונתו להזיקו אירע לי, ועוד האריכו דברי ריבותם לפני, וגם ראיתי כל עדותם ודקדקתי בהם ולא ראיתי שום עדות מבוררת, שנדחף ר"א מכחו של ר"ג, רק אומדנות והוכחות הכרתי מתוך העדיות. אך ע"א שהעיד שאמר לו ר"ג בלילה שלפני יום הדחיפה שדעתו לדחוף למחרת ר"א, וכן א"ל בצאתו מבהכ"נ. למה לא סייעת לבעה"ב שלך כשנדחף, עדות זה מבוררת יותר משאר כל העדיות. ומ"מ אם היינו יורדין לעומק דין של תורה לא היתה מספקת עדות זאת, דמה שא"ל ר"ג להעד בלילה כדלעיל, אית לן למימר דעביד איניש דגזים ולא עביד כדאיתא בהדיא בפרק ח"ה /ב"ב דף לג:/ בההיא דאזיל ואיגזור דיקולא דפלניא. וגם מה שאמר אחר צאתו מבהכ"נ כדלעיל, ההוא הודאה חוץ לב"ד הוא ומפי עצמו וגם שלא כנגד הבעל דין, ולא מהני מידי כמבואר בא"ז ריש ב"מ. ומטעם אומדנות והוכחות אין להעניש ולחייב את ר"ג, דקי"ל כת"ק דר' אחא פ' המוכר פירות . וההיא דשור שהיה רועה על גב הנהר ונמצא שור הרוג בצדו, אף על פי שזה מועד ליגח וזה מנוגח, אין אומרים זה נגחו הכי פסק רב אלפס פ' הפרה. וכ"ש בנדון זה שצריך אומדנות טפי שכיון להזיקו, דאם לא כיון להזיקו, אף על גב דודאי נתזק מכחו היה פטור מכלום, כיון דבשעת שמחה של מצוה הזיק, כדאיתא בא"ז ובאשירי בשם התוס' בסוף מס' סוכה
ולא הבנתי, איזה שמחה מיוחדת יש בהושענות, והרי הטעם לפטור מההיזק כי עושים כן מחמת שמחה, וממילא מוחלים זל"ז, האם בהושענות נדחפים מחמת שמחה?


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1038
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 335 פעמים
קיבל תודה: 338 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי יצחק » 28 ספטמבר 2018, 12:48

כנראה שזה לא היה נראה כמו היום.. הרבה בפוסקים נקטו שזה שמחה (אבל לא מקיף וכו')
אבל אני באמת לא מבין, אם זה שמחה אז למה יש שם אך ורק בקשות ואין אפילו מעט הלל והודאה.


בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי בני תורה » 28 ספטמבר 2018, 13:06

מה קורה לכם? איך נעלמו ממכם דברי ביאור הגר"א שההקפות של ההושענות זה משום שמחה?
כמדומה שמרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך הביא את דברי הגר"א והאריך בזה. נראה לי אף שזה מודפס.


בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי בני תורה » 28 ספטמבר 2018, 13:10

יצחק כתב:כנראה שזה לא היה נראה כמו היום.. הרבה בפוסקים נקטו שזה שמחה (אבל לא מקיף וכו')
אבל אני באמת לא מבין, אם זה שמחה אז למה יש שם אך ורק בקשות ואין אפילו מעט הלל והודאה.
מה אתם מתכוונים לא כמו היום, וכי היום אין דחיפות בהקפות? לא הבנתי מה כתבתם במוסגר 'אבל לא מקיף'


פותח הנושא
סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 698 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי סבא » 28 ספטמבר 2018, 13:10

בני תורה כתב:מה קורה לכם? איך נעלמו ממכם דברי ביאור הגר"א שההקפות של ההושענות זה משום שמחה?
כמדומה שמרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך הביא את דברי הגר"א והאריך בזה. נראה לי אף שזה מודפס.
בטח דברת אלי, כי @יצחק הרי הביא באמת מה שמבואר בפוסקים שאבל ל"ע אינו מקיף [ושם נמצא הגר"א שהבאת].
לכן אענה על שאלתך- איך נעלמים ממני דברי הגר"א אתה שואל, התשובה היא, משום שאיני לומד, אלא מבלה שנותי בנעימים, ועל אף זקנותי אני עדיין אוחז ב"שמח בחור בילדותך", זו התשובה האמיתית, מי שאינו לומד אינו יודע!


בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי בני תורה » 28 ספטמבר 2018, 13:11

בני תורה כתב:מה קורה לכם? איך נעלמו ממכם דברי ביאור הגר"א שההקפות של ההושענות זה משום שמחה?
כמדומה שמרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך הביא את דברי הגר"א והאריך בזה. נראה לי אף שזה מודפס.
נראה לי שזה באוהל רחל על מועדים.
וגם מובא שמרן הגר"ש הגדיר את ההקפה והסיבוב כ'ריקוד' 'אטאנצעל' וכמדומה שמובא שהיה הולך בסיבוב ההושענות במעין ריקוד.


בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי בני תורה » 28 ספטמבר 2018, 13:41

יצחק כתב:כנראה שזה לא היה נראה כמו היום.. הרבה בפוסקים נקטו שזה שמחה (אבל לא מקיף וכו')
אבל אני באמת לא מבין, אם זה שמחה אז למה יש שם אך ורק בקשות ואין אפילו מעט הלל והודאה.
בביאור אמירת ההושענות.
אכתוב מה ששמעתי לבאר בזה [אולי גם זה ממרן הגר"ש איני זוכר] עיקר המצווה היא ההקפה ולא אמירת ההושענות גם אם לא אומרים הושענא יש מצוות הקפה.
אמירת ההושענות היא להיפוך, שאנו מנצלים את הזמן שמחה הזה, את זמן הרקידה והאהבה עם הקב"ה לבקש בקשות. דוגמא לזה כמו אמירת בריך שמיה בעת הוצאת ספר תורה שזה זמן מיוחד ונשגב לבקש בקשות.
נכון שבשבת שלא מקיפים גם כן אומרים ההושענות אבל זה כבר זכר בעלמא ולא עיקר המצווה. ולמשל אבל שאינו מקיף מסתבר שיכול לומר את ההושענות.


עמוס חדד
הודעות: 119
הצטרף: 20 ספטמבר 2018, 11:26
מיקום: טבריה, ישראל.
נתן תודה: 46 פעמים
קיבל תודה: 39 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי עמוס חדד » 28 ספטמבר 2018, 14:22

הנלע"ד בדעת הת"ה:
אף אם אין ההושענות משום שמחה, וכפי שהקשו לעיל דנאמרות בו רק בקשות.
מ"מ מצוה נדירה וחשובה כזו, גורמת בודאי לשמחה, והיו עושים אותה בהתלהבות של שמחה (כדרכם של חסידים).
ואך טבעי הוא, שהאוחז בשתי ידיו ד' מינים, ובמרפקיו מחזור, דואג בכל גפיו שטליתו לא תשמט מראשו ומגופו, ומסתובב בשטח צר מאד (לפעמים) יתכן ושמחתו תגרום נזק.


בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי בני תורה » 29 ספטמבר 2018, 23:02

בשבת ראיתי עוד שמרן רה"י הגר"ש אויערבאך זצ"ל הוסיף להביא בענין זה את דברי הרמ"א סימן תרס"ט [הסימן של יום שמחת תורה]:
ועוד נהגו להקיף עם ספרי התורה הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם הלולב והכל משום שמחה.
הרי בא ללמד ונמצא למד, מכאן אפשר ללמוד את גדר ההקפה של ההושענות כמו הקפות של שמחת תורה.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1038
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 335 פעמים
קיבל תודה: 338 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי יצחק » 30 ספטמבר 2018, 12:22

בני תורה כתב:
יצחק כתב:כנראה שזה לא היה נראה כמו היום.. הרבה בפוסקים נקטו שזה שמחה (אבל לא מקיף וכו')
אבל אני באמת לא מבין, אם זה שמחה אז למה יש שם אך ורק בקשות ואין אפילו מעט הלל והודאה.
בביאור אמירת ההושענות.
אכתוב מה ששמעתי לבאר בזה [אולי גם זה ממרן הגר"ש איני זוכר] עיקר המצווה היא ההקפה ולא אמירת ההושענות גם אם לא אומרים הושענא יש מצוות הקפה.
אמירת ההושענות היא להיפוך, שאנו מנצלים את הזמן שמחה הזה, את זמן הרקידה והאהבה עם הקב"ה לבקש בקשות. דוגמא לזה כמו אמירת בריך שמיה בעת הוצאת ספר תורה שזה זמן מיוחד ונשגב לבקש בקשות.
נכון שבשבת שלא מקיפים גם כן אומרים ההושענות אבל זה כבר זכר בעלמא ולא עיקר המצווה. ולמשל אבל שאינו מקיף מסתבר שיכול לומר את ההושענות.
גם אני שמעתי לבאר כמו שכתבתם, אבל עדין הוקשה לי שלא יתכן שהזמן בעיקרו הוא זמן שמחה וכל כולו בקשות ותחינות בלי שום שבחים והודיה, הרי בבריך שמיה רובו שבחים וגם אח"כ אומרים לך ה' הגדולה וזה שבח ואחרי השבח אומרים אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים וכו', ואילו בהושענות אין שום שבח ועל זה לא תירצת.
אולם היום בתפילה חשבתי שאולי כיון שהושענות אומרים "למענך" וגם מזכירים "אני והו" כמו שכתבו הראשונים משום עמו אנוכי בצרה א"כ זה גופא מיקרי שבח או כעין שבח כי עכ"פ הבקשה היא לא לצורך עצמינו כביכול.


בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי בני תורה » 30 ספטמבר 2018, 13:16

יכול להיות שזה פשוט המשך של ההלל. דרך אגב בהלל עצמו גם כן מבקשים אנה ה' הושיעה נא.


אתה יודוך
הודעות: 13
הצטרף: 02 נובמבר 2017, 20:19
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי אתה יודוך » 30 ספטמבר 2018, 15:13

לגבי המזיק בהקפות וכי נדחפים?

אני הבנתי בפשטות הדברים שההקפות היו כעין מה שנהוג בכמה ישיבות בהקפה "המלוכה והממשלה" שרצים סביב הבימה בטירוף ודחיפות, וזה נראה שהבחורים מאוד שמחים בהקפה זו .


בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי בני תורה » 30 ספטמבר 2018, 15:18

בטח נדחפים, במקום שהציבור גדול ואין הבית הכנסת מרווח מידי כנהוג במחוזותינו. אז נדחפים, בפרט שיש ד' מינים ביד.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1269
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 209 פעמים
קיבל תודה: 269 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי נבשר » 02 אוקטובר 2018, 00:07

כפי שהזכיר בני תורה מפורש בגר"א סי' תרס' שמשום שמחה שכתוב "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם"
וכן כתוב בב"ח באותו סי' שהוי שמחה ולכך אבל פטור מלהקיף שאיכא "ושמחתם", אמנם בריש דבריו כתב שהוי דרך תחנונים ולכך לסמוך לתפלת מוסף קודם הקדיש.
וכן בדרכי משה סי' תרס' לא מצאתי כעת שהנרות שנוהגים להדליק כיוה"כ, מכבים אותם בהשוענות משום שמחה.


יהודי נאמן
משתמש ותיק
הודעות: 312
הצטרף: 09 ספטמבר 2019, 14:32
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 72 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי יהודי נאמן » 19 אוקטובר 2019, 19:42

בני תורה כתב:
28 ספטמבר 2018, 13:11
בני תורה כתב: מה קורה לכם? איך נעלמו ממכם דברי ביאור הגר"א שההקפות של ההושענות זה משום שמחה?
כמדומה שמרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך הביא את דברי הגר"א והאריך בזה. נראה לי אף שזה מודפס.
נראה לי שזה באוהל רחל על מועדים.
וגם מובא שמרן הגר"ש הגדיר את ההקפה והסיבוב כ'ריקוד' 'אטאנצעל' וכמדומה שמובא שהיה הולך בסיבוב ההושענות במעין ריקוד.
מישהו אמר לי שיש בתרגום שני על אסתר, כשהמן מתאר את מצוותיהם של היהודים, הוא מזכיר את לקיחת ד' מינים וההקפות וכתוב שם שמרקדין כמו גדיים. וזה מקור לדברי מרן זצוק"ל שההקפה היא ריקוד.
 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1052
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 243 פעמים
קיבל תודה: 251 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי איש ווילנא » 24 אוקטובר 2019, 19:57

יצחק כתב:
28 ספטמבר 2018, 12:48
כנראה שזה לא היה נראה כמו היום.. הרבה בפוסקים נקטו שזה שמחה (אבל לא מקיף וכו')
אבל אני באמת לא מבין, אם זה שמחה אז למה יש שם אך ורק בקשות ואין אפילו מעט הלל והודאה.

וודאי שזה ענין של שמחה כמו שהיה בבית המקדש שהקיפו את המזבח ועושים בזה זכר לזה והרי שם היה מצוות ושמחתם לפני ד'
וכן כתבו בפוסקים שאבל אינו מקיף
ובהקשר לשאלתך אכן שאלה במקומה
אבל צריך לשים לב שגם בהלל אנו אומרים הושענא וודאי ההושענות הם חזרה על הפסוק אנה ד' הושיעה נא
וכנראה זה יותר במובן של תקווה
והדבר מוכרח שהרי בבית המקדש אמרו הושענות בעת שמחת בית השואבה אני והו הושיעה נא כדאיתא בגמ'

ודבר נוסף שכל מי
שיש לו אוזן בוחנת שומע בהושענות צליל של שירה ולא של בקשות
ומדברים בשבחם של ישראל והקב"ה וארץ וירושלים ובית המקדש
כל הסגנון הוא סגנון של שירה ואל של תחינה

וגם זה שמנענעים את הלולב בהושענות באמירת ההלל מוכיח כן
שהוא ענין של שמחה

וגם הלולב משום מה מכונה הושענא בגמ'


ידידיה
הודעות: 167
הצטרף: 27 אוקטובר 2016, 16:11
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 38 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי ידידיה » 24 אוקטובר 2019, 20:55

איש ווילנא כתב:
24 אוקטובר 2019, 19:57
ודבר נוסף שכל מי
שיש לו אוזן בוחנת שומע בהושענות צליל של שירה ולא של בקשות
ומדברים בשבחם של ישראל והקב"ה וארץ וירושלים ובית המקדש
כל הסגנון הוא סגנון של שירה ואל של תחינה
כנראה שאין לי אוזן בוחנת. אני שומע בהושענות כמעט רק בקשה ותחנונים.


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1052
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 243 פעמים
קיבל תודה: 251 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי איש ווילנא » 24 אוקטובר 2019, 21:56

ידידיה כתב:
24 אוקטובר 2019, 20:55
איש ווילנא כתב:
24 אוקטובר 2019, 19:57
ודבר נוסף שכל מי
שיש לו אוזן בוחנת שומע בהושענות צליל של שירה ולא של בקשות
ומדברים בשבחם של ישראל והקב"ה וארץ וירושלים ובית המקדש
כל הסגנון הוא סגנון של שירה ואל של תחינה
כנראה שאין לי אוזן בוחנת. אני שומע בהושענות כמעט רק בקשה ותחנונים.

אני שומע את זה מסגנון המילים אום אני חומה ברה כחמה גולה וסורה דמתה לתמר וכו' ועוד
כשמבקשים מבקשות הדרך היא במילים פשוטות ואילו כאן הוא בסגנון של שירה
כל ריבוי המילים אינו ריבוי בקשות אלא דרך שירה


יהודי נאמן
משתמש ותיק
הודעות: 312
הצטרף: 09 ספטמבר 2019, 14:32
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 72 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי יהודי נאמן » 24 אוקטובר 2019, 21:58

איש ווילנא כתב:
24 אוקטובר 2019, 21:56
ידידיה כתב:
24 אוקטובר 2019, 20:55
איש ווילנא כתב:
24 אוקטובר 2019, 19:57
ודבר נוסף שכל מי
שיש לו אוזן בוחנת שומע בהושענות צליל של שירה ולא של בקשות
ומדברים בשבחם של ישראל והקב"ה וארץ וירושלים ובית המקדש
כל הסגנון הוא סגנון של שירה ואל של תחינה
כנראה שאין לי אוזן בוחנת. אני שומע בהושענות כמעט רק בקשה ותחנונים.

אני שומע את זה מסגנון המילים אום אני חומה ברה כחמה גולה וסורה דמתה לתמר וכו' ועוד
באמת יש שיר מרגש על זה... לאמיר דערציילען וכו'
לגוף הענין, איני מבין כוונתך, לכאורה זה דרך תחנונים וריצוי להקב"ה על מנת שיושיע ויגאל אותנו.
 


אברהם העברי
הודעות: 134
הצטרף: 12 ספטמבר 2019, 20:00
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מנהג הושענות הוא שמחה של מצוה?

שליחה על ידי אברהם העברי » 27 אוקטובר 2019, 18:37

שמעתי מהגר"נ רוטמן שהמשמעות של ההושענות זה בקשות מתוך שמחה היינו אחר שכבר נתכפר לנו ביו"כ והביאנו לביתו בסוכות ואנו שמחים לפניו בד' מינים אנו מבקשים בקשות שונות אך אי"ז בעצבות אלא מתוך שמחה

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח