מעלת שבת חול המועד

[בני תורה]

מרגלא בפומיה דמרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך זצ"ל דברי המהרי"ל: [b]איני נהנה משום שבת השנה [אולי צ"ל בשנה] כמו משבת דחולו של מועד שיש יו"ט לפניו ויו"ט לאחריו והוא בעצמו מועד[/b]
וביאר מרן הגר"ש דשבת שבא מתוך המועד וקדושתו עדיף יותר כשהוא בא מתוך חול. ופעם אחת אף הזכיר את דברי המהרי"ל בפורים שחל בערב שבת.

ומצאתי בזה דברים משמו של חידושי הרי"ם [ספר ליקוטי יהודה סוכות]
אמר פעם בשבת חוה"מ סוכות: שבת הבא מיוט לא צריך להתעורר שהיו"ט הוא המעורר ועושה מקום לשבת ולכן אין אומרים כל כך מה שאין כן בשבת דעלמא הבא מחול לקודש
ועוד שם: שבת זה דחול המועד הוא שבת גדול שכל שבת נתהווה מימי החול ושבת נתהווה מימי יו"ט.
עוד דבר מובא בשם השפתי צדיק שאין נוהגין לזמר זמירות האריז"ל [איני מבין כל כך מה המכוון דווקא בזמירות אלו] בש"ק חוה"מ כי בכל שבת שהאדם נתגשם בימי המעשה מזמרין זמירות האר"י להתעורר על ידם לקבל קדושת השבת לאפוקי כאשר נכנסין מן יו"ט לשבת אזי לא נצרך לזמירות הללו.
דרך אגב יש להעיר, שההרגשה השטחית היא ממש הפוכה מכך, ואין כל כך התרגשות משבת כשמגיע בתוך חול המועד. וכיו"ב מתרגשים ומכבדים יותר את ליל השבת יותר מיומו והאמת שהוא להיפוך וכבוד יום עדיף.
אנשים פשוטים מתרגשים מההתחלה, ואנשים גדולים בדיוק הפוך. וככל שיותר נמצאים בתוך קדושת השבת מתעלים יותר. ומרן הגר"ש היה רגיל לדבר על סדר תפילות השבת, ואיך שתפילת מנחה של השבת היא התפילה הכי גבוהה. עיין בטור.

[החסיד]

ראה גם כאן
viewtopic.php?f=11&t=3093#p36256

[בני תורה]

דרך אגב, באמת אינני מבין את הגמרא בקידושין לז: מה שצויין בדברי האמרי אמת שהבאתם.
מה הקשר בין מושבותיכם לקידוש? וכי אם היה צריך קידוש הוא לא היה נוהג בכל מושבותיכם?
והרי גם ביום הכיפורים כתוב בכל מושבותיכם ואעפ"כ שודאי צריך קידוש.

[יצחק]

דרך אגב, באמת אינני מבין את הגמרא בקידושין לז: מה שצויין בדברי האמרי אמת שהבאתם.
מה הקשר בין מושבותיכם לקידוש? וכי אם היה צריך קידוש הוא לא היה נוהג בכל מושבותיכם?
והרי גם ביום הכיפורים כתוב בכל מושבותיכם ואעפ"כ שודאי צריך קידוש.

עם הארץ שכמוני, אני והמחשב שלי, לא מצאתי מושבותיכם ביוה"כ.

עצם הפירוש בגמ' פשוט שהרי קידוש החודש (שבזה מתקדש המועד) נעשה רק באר"י ורק אחרי שחל באר"י אז מכח אר"י מתקדש בכל מקום (ע' היטב בסה"מ להר"מ מצות קידוש החודש), וכאשר התורה אומרת שעיקר דין שבת חל בכל מושבותיכם נאמר בזה שאי"צ קידוש כי היום קדוש מעיקרו בכל מקומות מושבותיכם.

[החסיד]

התודה שנתתי לא כוללת את השורה המתחילה "עם ה..."

[בני תורה]

דרך אגב, באמת אינני מבין את הגמרא בקידושין לז: מה שצויין בדברי האמרי אמת שהבאתם.
מה הקשר בין מושבותיכם לקידוש? וכי אם היה צריך קידוש הוא לא היה נוהג בכל מושבותיכם?
והרי גם ביום הכיפורים כתוב בכל מושבותיכם ואעפ"כ שודאי צריך קידוש.

עם הארץ שכמוני, אני והמחשב שלי, לא מצאתי מושבותיכם ביוה"כ.

עצם הפירוש בגמ' פשוט שהרי קידוש החודש (שבזה מתקדש המועד) נעשה רק באר"י ורק אחרי שחל באר"י אז מכח אר"י מתקדש בכל מקום (ע' היטב בסה"מ להר"מ מצות קידוש החודש), וכאשר התורה אומרת שעיקר דין שבת חל בכל מושבותיכם נאמר בזה שאי"צ קידוש כי היום קדוש מעיקרו בכל מקומות מושבותיכם.

עיין ויקרא כג פסוק ל' [מקור: תורת אמת...]
כמו כן לענין איסור חדש כתוב בכל מושבותיכם עיין לעיל מינה פסוק י"ד [מקור כנ"ל...

[בני תורה]

עם הארץ שכמוני, אני והמחשב שלי, לא מצאתי מושבותיכם ביוה"כ.

תעשה חיפוש משבתיכם בלי וי"ו...

[יצחק]

דרך אגב, באמת אינני מבין את הגמרא בקידושין לז: מה שצויין בדברי האמרי אמת שהבאתם.
מה הקשר בין מושבותיכם לקידוש? וכי אם היה צריך קידוש הוא לא היה נוהג בכל מושבותיכם?
והרי גם ביום הכיפורים כתוב בכל מושבותיכם ואעפ"כ שודאי צריך קידוש.

עם הארץ שכמוני, אני והמחשב שלי, לא מצאתי מושבותיכם ביוה"כ.

עצם הפירוש בגמ' פשוט שהרי קידוש החודש (שבזה מתקדש המועד) נעשה רק באר"י ורק אחרי שחל באר"י אז מכח אר"י מתקדש בכל מקום (ע' היטב בסה"מ להר"מ מצות קידוש החודש), וכאשר התורה אומרת שעיקר דין שבת חל בכל מושבותיכם נאמר בזה שאי"צ קידוש כי היום קדוש מעיקרו בכל מקומות מושבותיכם.

עיין ויקרא כג פסוק ל' [מקור: תורת אמת...]
כמו כן לענין איסור חדש כתוב בכל מושבותיכם עיין לעיל מינה פסוק י"ד [מקור כנ"ל...

מענין שזה כתוב בלי ו' (לכן לא מצאתי..). הספורנו אומר שם שגם ביוה"כ צריך ריבוי מיוחד שאפילו שאין קרבנות של יוה"כ ג"כ יש איסור מלאכה ויש תענית.

[בני תורה]

לא מבין, השאלה היא לא למה צריך לכתוב במושבותיכם, אלא שרואים שעל אף שצריך קידוש מכל מקום זה לא סתירה לכתוב בכל מושבותיכם.

[בני תורה]

[

עצם הפירוש בגמ' פשוט שהרי קידוש החודש (שבזה מתקדש המועד) נעשה רק באר"י .

הדברים נכונים, אבל כאן היה מיותר להוסיף את זה, מדובר הרי על שבת אם שבת היה צריך קידוש זה לא קשור לקידוש החודש, כל שבת ושבת היה צריך קידוש כמובן.

[יצחק]

לא מבין, השאלה היא לא למה צריך לכתוב במושבותיכם, אלא שרואים שעל אף שצריך קידוש מכל מקום זה לא סתירה לכתוב בכל מושבותיכם.

נכון, ודאי שיתכן שצריך קידוש ואפ"ה צריך לכתוב מושבותיכם כי יכולות להיות כמה סיבות למה כתוב מושבותיכם עיי"ש בגמ' על דברים נוספים, אבל הא מיהא גם הענין של קידוש יכול להוות סיבה לכתוב מושבותיכם. (מקוה שאין ביננו שיח חרשים, לא הבנתי מה מפריע לך).

[בני תורה]

אכן, טוב שהרגשת בזה. בגמרא משמע שמושבותיכם הוא סתירה לקידוש, אם צריך קידוש זה לא בכל מושבותיכם וכמו שביארתם בטוב טעם.
ואם כך מה יעזור שיש מה ללמוד מזה, הרי אין המדובר כאן על ייתור בעלמא. וא"כ חוזרת אי הבנתי איך יתכן לכתוב בכל מושבותיכם על יום הכפורים ששפיר צריך קידוש. ואכ איני מבין מה הרווחתם באותו ספורנו שהבאתם? מקווה שהובנתי.

[בני תורה]

ולכאורה אין ברירה אלא לומר, שאין כוונת הגמרא שכל מקום שכתוב במושבותיכם בהכרח שלא בעי קידוש, אלא הוא בגדר יתור, כיון שבמושבותיכם הנאמר לענין שבת מיותר לומדים מזה שלא בעי קידוש. אבל לא שזה מוכרח.

[תורה תמימה]

מרגלא בפומיה דמרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך זצ"ל דברי המהרי"ל: [b]איני נהנה משום שבת השנה [אולי צ"ל בשנה] כמו משבת דחולו של מועד שיש יו"ט לפניו ויו"ט לאחריו והוא בעצמו מועד[/b]
וביאר מרן הגר"ש דשבת שבא מתוך המועד וקדושתו עדיף יותר כשהוא בא מתוך חול. ופעם אחת אף הזכיר את דברי המהרי"ל בפורים שחל בערב שבת.

ומצאתי בזה דברים משמו של חידושי הרי"ם [ספר ליקוטי יהודה סוכות]
אמר פעם בשבת חוה"מ סוכות: שבת הבא מיוט לא צריך להתעורר שהיו"ט הוא המעורר ועושה מקום לשבת ולכן אין אומרים כל כך מה שאין כן בשבת דעלמא הבא מחול לקודש
ועוד שם: שבת זה דחול המועד הוא שבת גדול שכל שבת נתהווה מימי החול ושבת נתהווה מימי יו"ט.
עוד דבר מובא בשם השפתי צדיק שאין נוהגין לזמר זמירות האריז"ל [איני מבין כל כך מה המכוון דווקא בזמירות אלו] בש"ק חוה"מ כי בכל שבת שהאדם נתגשם בימי המעשה מזמרין זמירות האר"י להתעורר על ידם לקבל קדושת השבת לאפוקי כאשר נכנסין מן יו"ט לשבת אזי לא נצרך לזמירות הללו.
דרך אגב יש להעיר, שההרגשה השטחית היא ממש הפוכה מכך, ואין כל כך התרגשות משבת כשמגיע בתוך חול המועד. וכיו"ב מתרגשים ומכבדים יותר את ליל השבת יותר מיומו והאמת שהוא להיפוך וכבוד יום עדיף.
אנשים פשוטים מתרגשים מההתחלה, ואנשים גדולים בדיוק הפוך. וככל שיותר נמצאים בתוך קדושת השבת מתעלים יותר. ומרן הגר"ש היה רגיל לדבר על סדר תפילות השבת, ואיך שתפילת מנחה של השבת היא התפילה הכי גבוהה. עיין בטור.

יש בזה כמה מנהגים לענין אמירת זמירות של שבת.