כמה שאלות על הערבות של הושענא רבה

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

כמה שאלות על הערבות של הושענא רבה

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 30 ספטמבר 2018, 12:49

א. האם מותר לקחת את הערבות שבלולב לחבוט אותם בהו"ר?
ב. האם צריך לקשור אותם לפני שחובטים?
ג. האם צריך לנהוג בהם כבוד אחרי החבטה?
ד. האם צריך לחסוט דווקא בקרקע. והאם מועיל ברצפת אבנים?
ה. האם יש עניין שיתלשו עלים וילכלכו?


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 302 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה שאלות על הערבות של הושענא רבה

שליחה על ידי יצחק » 30 ספטמבר 2018, 13:04

ע' סימן תרס"ד

סמל אישי של משתמש

סענדער
הודעות: 145
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 68 פעמים
קיבל תודה: 72 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה שאלות על הערבות של הושענא רבה

שליחה על ידי סענדער » 02 אוקטובר 2018, 23:00

א. לא. משום מעלין בקודש ולא מורידין.
ב. נהגו לקשור.
ד. יש לשון בפוסקים חובט על קרקע או על כלי.

סמל אישי של משתמש

amsgula.net
הודעות: 117
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:17
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה שאלות על הערבות של הושענא רבה

שליחה על ידי amsgula.net » 03 אוקטובר 2018, 19:55

מכל מלמדי השכלתי כתב:א. האם מותר לקחת את הערבות שבלולב לחבוט אותם בהו"ר?
ב. האם צריך לקשור אותם לפני שחובטים?
ג. האם צריך לנהוג בהם כבוד אחרי החבטה?
ד. האם צריך לחבוט דווקא בקרקע. והאם מועיל ברצפת אבנים?
ה. האם יש עניין שיתלשו עלים וילכלכו?
א. מבואר בשו"ע שלא [סי' תרסד ס"ב], והמקור לזה מגמ' סוכה מד ע"א וכי תימא וכו', ובדיעבד כתב המשנ"ב [סי' תרסד סקכ"א] דפשיטא שיוצא אם הגביה שוב הערבות שבלולב לבדם. ואולם עיין או"ז ח"ב סי' שטו אות א [וראה עוד בדברי המשביח שהובא בספר דף על הדף שם].
ב. עיין בפמ"ג [משבצות זהב סימן תרסה] שכ' והושענא לערבה בהושענא רבה לט"ז, אף דאין צריך כלל אגד, עיין מ"א [סימן] תרס"ד אות ח', מכל מקום יש לומר הואיל ונוהגין לאגדן לא מתסר לכולי עלמא, וצ"ע כעת ע"כ, וראיתי בילקוט "אור שבעת הימים" אות מ' שליקט איזה הנהגות בזה.
ג. כשאר ארבע מינים שמן הדין מותר בזריקה אבל אין נוהגין בהם מנהג בזיון. ועיין בשו"ע שם יש מי שאומר שהושענא שבלולב אף על פי שנזרקת אין לפסוע עליה [שו"ע סי' תרסד ס"ח], וכתב שם המשנ"ב סכ"ח, וה"ה ערבה של הושענא אין לזלזל בה [ברכ"י בשם סדר היום], ופרטי הדין בזה עי' מה שציין הרמ"א שם על דיני ציצית. וע"ע כה"ח סקנ"ט.
ד. עיין בבא"ח [שנה א' וזאת הברכה אות ז'] דדוקא קרקע עולם ולא קרקע מרוצפת באבנים, והוסיף הכה"ח סי' תרסד סקל"ו שכ"כ בזוהר.
ה. במשנ"ב סקי"ט כ' וטוב לחבוט תחילה על הקרקע ה' חבטות ואח"כ על הכלים להסיר העלין, והוסיף בשעה"צ מהבכורי יעקב, שאם יסיר תחילה העלין יכולה הערבה להפסל קודם שיקיים בה מצוות החבטה, והוסיף עוד המשנ"ב שם שא"צ להסיר כל העלין, ומקורו מהחיי"א כמ"ש בשעה"צ שם, ובחיי אדם נוסף עוד שמה שנוהגים להסיר הכל הוא מנהג של תינוקות משום שמחה.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה שאלות על הערבות של הושענא רבה

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 03 אוקטובר 2018, 23:44

amsgula.net כתב:
מכל מלמדי השכלתי כתב:א. האם מותר לקחת את הערבות שבלולב לחבוט אותם בהו"ר?
ב. האם צריך לקשור אותם לפני שחובטים?
ג. האם צריך לנהוג בהם כבוד אחרי החבטה?
ד. האם צריך לחבוט דווקא בקרקע. והאם מועיל ברצפת אבנים?
ה. האם יש עניין שיתלשו עלים וילכלכו?
א. מבואר בשו"ע שלא [סי' תרסד ס"ב], והמקור לזה מגמ' סוכה מד ע"א וכי תימא וכו', ובדיעבד כתב המשנ"ב [סי' תרסד סקכ"א] דפשיטא שיוצא אם הגביה שוב הערבות שבלולב לבדם. ואולם עיין או"ז ח"ב סי' שטו אות א [וראה עוד בדברי המשביח שהובא בספר דף על הדף שם].
ב. עיין בפמ"ג [משבצות זהב סימן תרסה] שכ' והושענא לערבה בהושענא רבה לט"ז, אף דאין צריך כלל אגד, עיין מ"א [סימן] תרס"ד אות ח', מכל מקום יש לומר הואיל ונוהגין לאגדן לא מתסר לכולי עלמא, וצ"ע כעת ע"כ, וראיתי בילקוט "אור שבעת הימים" אות מ' שליקט איזה הנהגות בזה.
ג. כשאר ארבע מינים שמן הדין מותר בזריקה אבל אין נוהגין בהם מנהג בזיון. ועיין בשו"ע שם יש מי שאומר שהושענא שבלולב אף על פי שנזרקת אין לפסוע עליה [שו"ע סי' תרסד ס"ח], וכתב שם המשנ"ב סכ"ח, וה"ה ערבה של הושענא אין לזלזל בה [ברכ"י בשם סדר היום], ופרטי הדין בזה עי' מה שציין הרמ"א שם על דיני ציצית. וע"ע כה"ח סקנ"ט.
ד. עיין בבא"ח [שנה א' וזאת הברכה אות ז'] דדוקא קרקע עולם ולא קרקע מרוצפת באבנים, והוסיף הכה"ח סי' תרסד סקל"ו שכ"כ בזוהר.
ה. במשנ"ב סקי"ט כ' וטוב לחבוט תחילה על הקרקע ה' חבטות ואח"כ על הכלים להסיר העלין, והוסיף בשעה"צ מהבכורי יעקב, שאם יסיר תחילה העלין יכולה הערבה להפסל קודם שיקיים בה מצוות החבטה, והוסיף עוד המשנ"ב שם שא"צ להסיר כל העלין, ומקורו מהחיי"א כמ"ש בשעה"צ שם, ובחיי אדם נוסף עוד שמה שנוהגים להסיר הכל הוא מנהג של תינוקות משום שמחה.
יישר כח. מי כעמך ישראל - עם סגולה!

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 286 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה שאלות על הערבות של הושענא רבה

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 03 אוקטובר 2018, 23:46

amsgula.net כתב:
מכל מלמדי השכלתי כתב:א. האם מותר לקחת את הערבות שבלולב לחבוט אותם בהו"ר?
ב. האם צריך לקשור אותם לפני שחובטים?
ג. האם צריך לנהוג בהם כבוד אחרי החבטה?
ד. האם צריך לחבוט דווקא בקרקע. והאם מועיל ברצפת אבנים?
ה. האם יש עניין שיתלשו עלים וילכלכו?
א. מבואר בשו"ע שלא [סי' תרסד ס"ב], והמקור לזה מגמ' סוכה מד ע"א וכי תימא וכו', ובדיעבד כתב המשנ"ב [סי' תרסד סקכ"א] דפשיטא שיוצא אם הגביה שוב הערבות שבלולב לבדם. ואולם עיין או"ז ח"ב סי' שטו אות א [וראה עוד בדברי המשביח שהובא בספר דף על הדף שם].
ב. עיין בפמ"ג [משבצות זהב סימן תרסה] שכ' והושענא לערבה בהושענא רבה לט"ז, אף דאין צריך כלל אגד, עיין מ"א [סימן] תרס"ד אות ח', מכל מקום יש לומר הואיל ונוהגין לאגדן לא מתסר לכולי עלמא, וצ"ע כעת ע"כ, וראיתי בילקוט "אור שבעת הימים" אות מ' שליקט איזה הנהגות בזה.
ג. כשאר ארבע מינים שמן הדין מותר בזריקה אבל אין נוהגין בהם מנהג בזיון. ועיין בשו"ע שם יש מי שאומר שהושענא שבלולב אף על פי שנזרקת אין לפסוע עליה [שו"ע סי' תרסד ס"ח], וכתב שם המשנ"ב סכ"ח, וה"ה ערבה של הושענא אין לזלזל בה [ברכ"י בשם סדר היום], ופרטי הדין בזה עי' מה שציין הרמ"א שם על דיני ציצית. וע"ע כה"ח סקנ"ט.
ד. עיין בבא"ח [שנה א' וזאת הברכה אות ז'] דדוקא קרקע עולם ולא קרקע מרוצפת באבנים, והוסיף הכה"ח סי' תרסד סקל"ו שכ"כ בזוהר.
ה. במשנ"ב סקי"ט כ' וטוב לחבוט תחילה על הקרקע ה' חבטות ואח"כ על הכלים להסיר העלין, והוסיף בשעה"צ מהבכורי יעקב, שאם יסיר תחילה העלין יכולה הערבה להפסל קודם שיקיים בה מצוות החבטה, והוסיף עוד המשנ"ב שם שא"צ להסיר כל העלין, ומקורו מהחיי"א כמ"ש בשעה"צ שם, ובחיי אדם נוסף עוד שמה שנוהגים להסיר הכל הוא מנהג של תינוקות משום שמחה.
יישר כח. מי כעמך ישראל - עם סגולה!

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • כמה שאלות בשם 'הושענא'
    על ידי הכהן » 02 אוקטובר 2018, 15:39 » ב סוכות, שמחת תורה ושמיני עצרת
    6 תגובות
    213 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אור זרוע
    02 אוקטובר 2018, 22:11
  • כשרות הערבות לחג הסוכות
    על ידי כרם » 19 אוגוסט 2018, 16:32 » ב כשרות
    161 תגובות
    3267 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יוסי יעבץ
    04 אוקטובר 2018, 00:35
  • כמה שאלות מיום כיפור
    על ידי מלמד להועיל » 19 ספטמבר 2018, 21:33 » ב הלכה ומנהג
    13 תגובות
    435 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אלימלך
    23 ספטמבר 2018, 15:08
  • כמה שאלות בפרשת בשלח
    על ידי נדיב לב » 17 ינואר 2019, 23:19 » ב תנ"ך ופרשת שבוע
    0 תגובות
    111 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי נדיב לב
    17 ינואר 2019, 23:19
  • לומר עשרת הדברות בין אהבה רבה לק"ש
    על ידי המימד הנוסף של הענין » 22 פברואר 2019, 01:07 » ב בית המדרש
    0 תגובות
    108 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי המימד הנוסף של הענין
    22 פברואר 2019, 01:07

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים