הנה בבקשהבני תורה אמר:אני שמעתי בשם הגרש"ז שאמר ששמחת תורה הוא זמן שמחה יתירה ולא זמן לומר בו י"ג מידות.
מישהו יכול לאמת/להכחיש את הדברים?
אגב, כותב המכתב טעה ולא הבין פשט, שכן כוונת הטור שאומרים י''ג מידות בסליחות שהיה נהוג לומר בתוך התפילות, כעין שאנו אומרים בנעילה (ובמחזור ווילנא החדש נדפסו כולם), ואין זה ענין כלל להוצאת ס''ת.סבא אמר:נתבקשתי בפרטי לחפש מקור בכלל לאמירת י"ג מידות,
לאכזבתי מצאתי בעניין "מכתב למערכת"
הנה הוא לפניכם-
בני תורה אמר:ראוי רק לציין שמנהג הישיבות לומר יג' מידות, לכל הפחות ישיבת פוניבז'.
וצ''ל תרי פוניבז' איכא ודוק.קהלת אמר:[highlight=yellow][/highlight]בני תורה אמר:ראוי רק לציין שמנהג הישיבות לומר יג' מידות, לכל הפחות ישיבת פוניבז'.
זה אינו.
קהלת אמר:שמעתי טענה על מה שאומרים י"ג מידות כשמוציאים את הס"ת לקרוא בו אחרי ההקפות,
שכיון שהס"ת בחוץ לא צריך להכניס אותו וא"כ מיותר כל סדר הוצאת ס"ת.
ולומר שמוציאים בתחילה להקפות, כיון דבתחילה רוקדים בו ורק אח"כ קוראים לא נחשב להוצאת ס"ת לומר י"ג מידות.
אכן לפי"ז יל"ע של"צ לומר "ויהי בנסוע, ובריך שמיה."
אני דברתי על ישיבה של מעלהדרומאי אמר:וצ''ל תרי פוניבז' איכא ודוק.קהלת אמר:[highlight=yellow][/highlight]בני תורה אמר:ראוי רק לציין שמנהג הישיבות לומר יג' מידות, לכל הפחות ישיבת פוניבז'.
זה אינו.
יש אנשים שזה מעניין אותם.יוסי יעבץ אמר:לא כל כך מענין מה נהגו בפוניבז'
כמו שלא מענין מה שקצרו את תפילת מנחה
אוי ואבוי ללמוד מנהג מישיבה ספציפית ואין כאן המקום.
לא ידעתי מדברי הרמ"א. אבל כמדומה שבקהילות החסידים לא משנים כאלה דברים ובודאי לא בגלל כאלה שיקולים... ולכן ברור שאצלם נהגו כן מאז ומעולם. איפה החסיד נעלם???... וממילא בהחלט יתכן שכך היה בכל הקהילות כולל ליטא. כמובן דרוש בדיקה.כלפי ליא אמר:אמירת הושענות אחרי מוסף, זה מנהג אשכנז בכל הדורות ונפסק ברמ"א ומוסבר בכל האחרונים, והחליפו כאן בארץ בקהילות החניכי רק בגלל הקושי לפתוח פעמיים את הלולב, ולכן בשבת אומרים אחרי מוסף, וגם בהושע"ר שבין כך יש הרבה הושענות ובלגן גם ברוב המקומות השאירו לאחרי מוסף.
וכ"ז ראיה שאין מסורת והדברים גמישים ומשתנים לפי רצון הציבור.
קודם כל אינני מבין מה בלי טעם? וכי יש טעם לומר דווקא לאחר ישתבח? מסתבר אמנם שיש, וצריך בדיקה. עכ"פ אני משער שיש ענין לומר את השיר המעלות הזה בימים נוראים. אלא שעל פי הגר"א [כנראה] אין מפסיקים בזה ממילא הוא נדחה לאחר התפילה.הכהן אמר:"מנהג פוניבז'" נוסף שהועתק בלא טעם ע"י בוגרי הישיבה- שיר המעלות בעשי"ת אחר חזרת הש"ץ, מנהג שאין לו רֵע ולא נוסד אלא כדי לרצות את הרוצים לאמרו אחר ישתבח.
המ"ב הביא בשם המג"א שהקשה על מה שכתוב בכתבים לומר בין ישתבח ליוצר (ולכאורה דווקא זה הסדר הנכון על פי האר"י) אבל על פי הגר"א לא משנים כלל את הנוסח ממה שנתקן על ידי אנשי כנסת הגדולה או הגאונים.בני תורה אמר:קודם כל אינני מבין מה בלי טעם? וכי יש טעם לומר דווקא לאחר ישתבח מסתבר אמנם שיש וצריך בדיקה עכפ אני משער שיש ענין לומר את השיר המעלות הזה בימים נוראים. אלא שעל פי הגר"א [כנראה] אין מפסיקים בזה ממילא הוא נדחה לאחר התפילה.הכהן אמר:"מנהג פוניבז'" נוסף שהועתק בלא טעם ע"י בוגרי הישיבה- שיר המעלות בעשי"ת אחר חזרת הש"ץ, מנהג שאין לו רֵע ולא נוסד אלא כדי לרצות את הרוצים לאמרו אחר ישתבח.
כמובן שכל זה מהשערה בלבד.
דרך אגב, איפה הרמ"א נמצא?כלפי ליא אמר:אמירת הושענות אחרי מוסף, זה מנהג אשכנז בכל הדורות ונפסק ברמ"א ומוסבר בכל האחרונים, והחליפו כאן בארץ בקהילות החניכי רק בגלל הקושי לפתוח פעמיים את הלולב, ולכן בשבת אומרים אחרי מוסף, וגם בהושע"ר שבין כך יש הרבה הושענות ובלגן גם ברוב המקומות השאירו לאחרי מוסף.
וכ"ז ראיה שאין מסורת והדברים גמישים ומשתנים לפי רצון הציבור.
נו באמת... רק זה הפריע להם? מנחה קצרה למשל לא הפריע להם?... גם מנחה גדולה וגם מנחה קצרה...יהודה1 אמר:המ"ב הביא בשם המג"א שהקשה על מה שכתוב בכתבים לומר בין ישתבח ליוצר (ולכאורה דווקא זה הסדר הנכון על פי האר"י) אבל על פי הגר"א לא משנים כלל את הנוסח ממה שנתקן על ידי אנשי כנסת הגדולה או הגאונים.בני תורה אמר:קודם כל אינני מבין מה בלי טעם? וכי יש טעם לומר דווקא לאחר ישתבח מסתבר אמנם שיש וצריך בדיקה עכפ אני משער שיש ענין לומר את השיר המעלות הזה בימים נוראים. אלא שעל פי הגר"א [כנראה] אין מפסיקים בזה ממילא הוא נדחה לאחר התפילה.הכהן אמר:"מנהג פוניבז'" נוסף שהועתק בלא טעם ע"י בוגרי הישיבה- שיר המעלות בעשי"ת אחר חזרת הש"ץ, מנהג שאין לו רֵע ולא נוסד אלא כדי לרצות את הרוצים לאמרו אחר ישתבח.
כמובן שכל זה מהשערה בלבד.
המנהג בפונוביץ על פי מה ששמעתי הוא [highlight=yellow][/highlight][highlight=yellow]בגלל שהיו חסידים שלא הסכימו להתפלל בישיבה אם לא יאמרו את השיר המעלות הזה ולכן דחה אותו הרב מפוניב'ז לאחר חזרת הש"ץ[/highlight] שעל זה לא מפורש בהלכה שאסור להפסיק בשביל אמירתו.