אמירת י"ג מידות בשמחת תורה


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 650
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 185 פעמים
קיבל תודה: 210 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי הכהן » 04 אוקטובר 2018, 13:37

יהודה1 כתב: המנהג בפונוביץ על פי מה ששמעתי הוא בגלל שהיו חסידים שלא הסכימו להתפלל בישיבה אם לא יאמרו את השיר המעלות הזה ולכן דחה אותו הרב מפוניב'ז לאחר חזרת הש"ץ שעל זה לא מפורש בהלכה שאסור להפסיק בשביל אמירתו.
לזה נתכוונתי
וה"עניין לאמרו בעשי"ת" לא מוכר בשום מקום שלא אומרים אותו בין ישתבח ליוצר.

ערכים:


פותח הנושא
בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי בני תורה » 04 אוקטובר 2018, 13:46

מסברא הוא כך.
זה כמו שאומרים שמנהג ספרד שלא לומר במה מדליקין ושלא לומר ויתן לך. מה שאינו נכון כי אומרים רק לא בתוך התפילה כמו במנהג אשכנז.
לא שולל שיש טעם מיוחד דווקא לאומרו שם. אבל מכל מקום יש גם ענין לאומרו באופן כללי. אני מבין שהמקור זה בכתבי האר"י.
מה שלדעתי לא ניתן להיאמר שהוא נועד כדי למצוא חן בעיני החסידים...
ובכלל, לכל דבר יש מקור, אף פעם לא עושים דברים סתם. מי שעושה דברים משיקולים כאלו או משיקולים של נוחות כמו שהזכירו לעיל עם ההושענות שיערב לו. אבל שלא יקיש מזה על אחרים. גם לאכילת געפילטע פיש יש טעם ולא רק כי זה טעים... כנ"ל אכילת קוגעל וצ'ולנט...


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי דרומאי » 04 אוקטובר 2018, 14:34

הכהן כתב:
יהודה1 כתב: המנהג בפוניבז' על פי מה ששמעתי הוא בגלל שהיו חסידים שלא הסכימו להתפלל בישיבה אם לא יאמרו את השיר המעלות הזה ולכן דחה אותו הרב מפוניב'ז לאחר חזרת הש"ץ שעל זה לא מפורש בהלכה שאסור להפסיק בשביל אמירתו.
לזה נתכוונתי
וה"עניין לאמרו בעשי"ת" לא מוכר בשום מקום שלא אומרים אותו בין ישתבח ליוצר.
ואני שמעתי טעם המנהג בפוניבז', משום שהמנהג באירופה היה לומר שיר המעלות בין ישתבח לקדיש, ובשנים הראשונות לישיבה אכן כך נהגו. אולם משנתברר כי המנהג פה בארץ עפ''י הגר''א אינו כן, ומאידך גיסא לבטל לגמרי לא רצו, אזי בעצת החזו''א העבירו את זה לאחר חזרת הש''ץ.


פותח הנושא
בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי בני תורה » 04 אוקטובר 2018, 14:42

כלפי ליא כתב:אמירת הושענות אחרי מוסף, זה מנהג אשכנז בכל הדורות ונפסק ברמ"א ומוסבר בכל האחרונים, והחליפו כאן בארץ בקהילות החניכי רק בגלל הקושי לפתוח פעמיים את הלולב, ולכן בשבת אומרים אחרי מוסף, וגם בהושע"ר שבין כך יש הרבה הושענות ובלגן גם ברוב המקומות השאירו לאחרי מוסף.
וכ"ז ראיה שאין מסורת והדברים גמישים ומשתנים לפי רצון הציבור.
אז הנה לך כלפי לייא, עיין שערי תשובה סימן תרנ"א סק"י בשם שלמי חגיגה, שמנהג ירושלים תובב"א לומר ההושענות אחר ההלל מנהג ותיקין הוא.
זה תחילת דבר יש בזה אריכות ואין לי הפנאי כרגע. מה שכן מעניין אותי זה איך נהגו בליטא כי בפולין ברור שנהגו כך.
בקיצור, לא שיקולים של אי נוחות לפתוח את הלולב פעמים. יתכן בהחלט שב'חניכי' שלכם זה השיקול... חבל מאוד...
ממילא גם משפט הסיכום שלכם 'וכל זה ראיה שאין מסורת והדברים גמישים ומשתנים לפי רצון הציבור' נפל בבור.
ואנחנו עומדים בשלנו, כי לכל דבר יש מסורת והדברים אינם משתנים לפי רצון הציבור או לפי הזמן או לפי עוד דברים וכו'.
זאת התורה לא תהא מוחלפת, ובכל יום יהיו בעיניך כאילו קיבלנו אותה היום מסיני.
ודו"ק מזה לעוד ענינים הנוגעים ליסודי הדת ועיקרי היהדות שח"ו לומר 'שהם דברים גמישים ומשתנים לפי רצון הציבור' ו'נשתנו העיתים' ודי למבין, ותן לחכם ויחכם עוד


פותח הנושא
בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי בני תורה » 04 אוקטובר 2018, 14:57

דרומאי כתב:
הכהן כתב:
יהודה1 כתב: המנהג בפונוביץ על פי מה ששמעתי הוא בגלל שהיו חסידים שלא הסכימו להתפלל בישיבה אם לא יאמרו את השיר המעלות הזה ולכן דחה אותו הרב מפוניב'ז לאחר חזרת הש"ץ שעל זה לא מפורש בהלכה שאסור להפסיק בשביל אמירתו.
לזה נתכוונתי
וה"עניין לאמרו בעשי"ת" לא מוכר בשום מקום שלא אומרים אותו בין ישתבח ליוצר.
ואני שמעתי טעם המנהג בפוניבז', משום שהמנהג באירופה היה לומר שיר המעלות בין ישתבח לקדיש, ובשנים הראשונות לישיבה אכן כך נהגו. אולם משנתברר כי המנהג פה בארץ עפ''י הגר''א אינו כן, ומאידך גיסא לבטל לגמרי לא רצו, אזי בעצת החזו''א העבירו את זה לאחר חזרת הש''ץ.
יפה, אז כבר שומעים פה משהו...
אבל אם כן הקושיה במקומה עומדת, הרי אתם אומרים שרק בפוניבז' נוהגים כן, אז למה דווקא פוניבז'? איפה לדרמן בסיפור ???


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1178
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 331 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי כלפי ליא » 04 אוקטובר 2018, 15:13

בני תורה כתב:
כלפי ליא כתב:אמירת הושענות אחרי מוסף, זה מנהג אשכנז בכל הדורות ונפסק ברמ"א ומוסבר בכל האחרונים, והחליפו כאן בארץ בקהילות החניכי רק בגלל הקושי לפתוח פעמיים את הלולב, ולכן בשבת אומרים אחרי מוסף, וגם בהושע"ר שבין כך יש הרבה הושענות ובלגן גם ברוב המקומות השאירו לאחרי מוסף.
וכ"ז ראיה שאין מסורת והדברים גמישים ומשתנים לפי רצון הציבור.
אז הנה לך כלפי לייא, עיין שערי תשובה סימן תרנ"א סק"י בשם שלמי חגיגה, שמנהג ירושלים תובב"א לומר ההושענות אחר ההלל מנהג ותיקין הוא.
זה תחילת דבר יש בזה אריכות ואין לי הפנאי כרגע. מה שכן מעניין אותי זה איך נהגו בליטא כי בפולין ברור שנהגו כך.
בקיצור, לא שיקולים של אי נוחות לפתוח את הלולב פעמים. יתכן בהחלט שב'חניכי' שלכם זה השיקול... חבל מאוד...
ממילא גם משפט הסיכום שלכם 'וכל זה ראיה שאין מסורת והדברים גמישים ומשתנים לפי רצון הציבור' נפל בבור.
ואנחנו עומדים בשלנו, כי לכל דבר יש מסורת והדברים אינם משתנים לפי רצון הציבור או לפי הזמן או לפי עוד דברים וכו'.
זאת התורה לא תהא מוחלפת, ובכל יום יהיו בעיניך כאילו קיבלנו אותה היום מסיני.
ודו"ק מזה לעוד ענינים הנוגעים ליסודי הדת ועיקרי היהדות שח"ו לומר 'שהם דברים גמישים ומשתנים לפי רצון הציבור' ו'נשתנו העיתים' ודי למבין, ותן לחכם ויחכם עוד
אתה יכול לומר מה שאתה רוצה, אבל מנהג אשכנז בכל הדורות, בכל גלילות מוצאיהם, היה לעשות הושענות אחרי מוסף כפסק הרמ"א. זה שהיה מנהג אחר בקהילות אחרות זה ידוע לגמרי, ולא קשור למה שאני דיברתי. מדברים על מנהג אשכנז שהוחלף כאן בארץ בקהילות שנוהגים כמנהג אשכנז, והוחלף [ע"י מרן החזו"א] רק משום טירחא דציבורא, וכפי שהסברתי יפה שלכן בשבת ובהושע"ר לא שינו את המנהג.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1178
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 331 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי כלפי ליא » 04 אוקטובר 2018, 15:17

יהודה1 כתב: המנהג בפונוביץ על פי מה ששמעתי הוא בגלל שהיו חסידים שלא הסכימו להתפלל בישיבה אם לא יאמרו את השיר המעלות הזה ולכן דחה אותו הרב מפוניב'ז לאחר חזרת הש"ץ שעל זה לא מפורש בהלכה שאסור להפסיק בשביל אמירתו.
אכן כן, זה היה הסיבה.
המנהג לומר שיר המעלות הוא עפ"י אר"י ומקומו הוא דווקא בין ישתבח ליוצר, והמג"א העיר על זה שאסור להפסיק שם, ולכן בנוסח אשכנז לא אמרו זאת [ואין לזה קשר לגר"א בכלל].
ורק בפוניבז' הנהיגו לומר בגלל החסידים פליטי השואה ששהו בישיבה ואמרו לרב שזה מאוד חסר להם. ובמקומות אחרים לא אמרו, ובאמת שאין לזה שום פשר באמירה הזו אחרי שמו"ע, כי לפי האר"י מקומו דווקא לפני קדיש של ברכו.
החזו"א לא היה מעורב בסיפור הזה בכלל.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי דרומאי » 04 אוקטובר 2018, 15:23

בני תורה כתב:
דרומאי כתב:
הכהן כתב: לזה נתכוונתי
וה"עניין לאמרו בעשי"ת" לא מוכר בשום מקום שלא אומרים אותו בין ישתבח ליוצר.
ואני שמעתי טעם המנהג בפוניבז', משום שהמנהג באירופה היה לומר שיר המעלות בין ישתבח לקדיש, ובשנים הראשונות לישיבה אכן כך נהגו. אולם משנתברר כי המנהג פה בארץ עפ''י הגר''א אינו כן, ומאידך גיסא לבטל לגמרי לא רצו, אזי בעצת החזו''א העבירו את זה לאחר חזרת הש''ץ.
יפה, אז כבר שומעים פה משהו...
אבל אם כן הקושיה במקומה עומדת, הרי אתם אומרים שרק בפוניבז' נוהגים כן, אז למה דווקא פוניבז'? איפה לדרמן בסיפור ???
זה לא שהחזו''א אחז שצריכים לומר שיר המעלות. הוא רק יעץ לרב מפוניבז' לא לבטל את המנהג לגמרי, ומצד שני לא להפסיק בין ישתבח ליוצר. ברור שאצל החזון איש בעצמו לא אמרו כלל שיר המעלות.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי דרומאי » 04 אוקטובר 2018, 15:24

כלפי ליא כתב:
יהודה1 כתב: המנהג בפונוביץ על פי מה ששמעתי הוא בגלל שהיו חסידים שלא הסכימו להתפלל בישיבה אם לא יאמרו את השיר המעלות הזה ולכן דחה אותו הרב מפוניב'ז לאחר חזרת הש"ץ שעל זה לא מפורש בהלכה שאסור להפסיק בשביל אמירתו.
אכן כן, זה היה הסיבה.
המנהג לומר שיר המעלות הוא עפ"י אר"י ומקומו הוא דווקא בין ישתבח ליוצר, והמג"א העיר על זה שאסור להפסיק שם, ולכן בנוסח אשכנז לא אמרו זאת [ואין לזה קשר לגר"א בכלל].
ורק בפוניבז' הנהיגו לומר בגלל החסידים פליטי השואה ששהו בישיבה ואמרו לרב שזה מאוד חסר להם. ובמקומות אחרים לא אמרו, ובאמת שאין לזה שום פשר באמירה הזו אחרי שמו"ע, כי לפי האר"י מקומו דווקא לפני קדיש של ברכו.
החזו"א לא היה מעורב בסיפור הזה בכלל.
אני שמעתי ממי שהיה נוכח אצל החזו''א כשדיבר עמו הרב מפוניבז' על הנושא.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1178
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 331 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי כלפי ליא » 04 אוקטובר 2018, 15:38

דרומאי כתב:
כלפי ליא כתב:
יהודה1 כתב: המנהג בפונוביץ על פי מה ששמעתי הוא בגלל שהיו חסידים שלא הסכימו להתפלל בישיבה אם לא יאמרו את השיר המעלות הזה ולכן דחה אותו הרב מפוניב'ז לאחר חזרת הש"ץ שעל זה לא מפורש בהלכה שאסור להפסיק בשביל אמירתו.
אכן כן, זה היה הסיבה.
המנהג לומר שיר המעלות הוא עפ"י אר"י ומקומו הוא דווקא בין ישתבח ליוצר, והמג"א העיר על זה שאסור להפסיק שם, ולכן בנוסח אשכנז לא אמרו זאת [ואין לזה קשר לגר"א בכלל].
ורק בפוניבז' הנהיגו לומר בגלל החסידים פליטי השואה ששהו בישיבה ואמרו לרב שזה מאוד חסר להם. ובמקומות אחרים לא אמרו, ובאמת שאין לזה שום פשר באמירה הזו אחרי שמו"ע, כי לפי האר"י מקומו דווקא לפני קדיש של ברכו.
החזו"א לא היה מעורב בסיפור הזה בכלל.
אני שמעתי ממי שהיה נוכח אצל החזו''א כשדיבר עמו הרב מפוניבז' על הנושא.
כאמור המנהג בכל אירופה ובכל קהילות נוסח אשכנז, מאז ועד היום לא לומר שיר המעלות, ורק בקהילות החסידים אמרוהו עפ"י האר"י, כך שכל הסיפור בצורה שהצגתם לא מתחיל.
לגופו שמעתי את הסיפור מאחד שהיה בחור באותו זמן [וכבר אינו בין החיים כיום] והיה בין המעורבים בבקשה לומר שיר המעלות כי זה היה מאוד חסר להם כנערים שבאו מבתים חסידיים, וזה היה ההכרעה של הרב בשביל לעשות להם טוב. הוא לא סיפר על מעורבות של החזו"א בענין. אני לא יכול לומר שהרב מפוניבז' לא דיבר על זה עם החזו"א. אבל מה שברור שהסיפור כפי שסיפרתם שבישיבה אמרו בין ישתבח לקדיש, לא היה ולא יתכן היה להיות, כי כאמור בשום מקום מקהילות וישיבות נוסח אשכנז לא אמרו זאת מעולם, וכטיעון המג"א. [ואין על זה גר"א].


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי דרומאי » 04 אוקטובר 2018, 15:40

כלפי ליא כתב:
דרומאי כתב:
כלפי ליא כתב: אכן כן, זה היה הסיבה.
המנהג לומר שיר המעלות הוא עפ"י אר"י ומקומו הוא דווקא בין ישתבח ליוצר, והמג"א העיר על זה שאסור להפסיק שם, ולכן בנוסח אשכנז לא אמרו זאת [ואין לזה קשר לגר"א בכלל].
ורק בפוניבז' הנהיגו לומר בגלל החסידים פליטי השואה ששהו בישיבה ואמרו לרב שזה מאוד חסר להם. ובמקומות אחרים לא אמרו, ובאמת שאין לזה שום פשר באמירה הזו אחרי שמו"ע, כי לפי האר"י מקומו דווקא לפני קדיש של ברכו.
החזו"א לא היה מעורב בסיפור הזה בכלל.
אני שמעתי ממי שהיה נוכח אצל החזו''א כשדיבר עמו הרב מפוניבז' על הנושא.
כאמור המנהג בכל אירופה ובכל קהילות נוסח אשכנז, מאז ועד היום לא לומר שיר המעלות, ורק בקהילות החסידים אמרוהו עפ"י האר"י, כך שכל הסיפור בצורה שהצגתם לא מתחיל.
לגופו שמעתי את הסיפור מאחד שהיה בחור באותו זמן [וכבר אינו בין החיים כיום] והיה בין המעורבים בבקשה לומר שיר המעלות כי זה היה מאוד חסר להם כנערים שבאו מבתים חסידיים, וזה היה ההכרעה של הרב בשביל לעשות להם טוב. הוא לא סיפר על מעורבות של החזו"א בענין. אני לא יכול לומר שהרב מפוניבז' לא דיבר על זה עם החזו"א. אבל מה שברור שהסיפור כפי שסיפרתם שבישיבה אמרו בין ישתבח לקדיש, לא היה ולא יתכן היה להיות, כי כאמור בשום מקום מקהילות וישיבות נוסח אשכנז לא אמרו זאת מעולם, וכטיעון המג"א. [ואין על זה גר"א].
אין לי מושג על סמך מה אתה קובע את המנהג 'בכל קהילות וישיבות נוסח אשכנז'. אני יודע שברוב קהילות נוסח אשכנז (מניחי תפילין בחוה''מ) אומרים שיר המעלות עד היום. גם בישיבת טלז אמרו בין ישתבח ליוצר, וכן המנהג עד היום בקליוולנד ובשיקגו.
וכידוע החזן ר' משה פורטמן שהיה בעל תפילה בישיבת פוניבז' מראשיתה, הביא את מנהגי וניגוני טלז לישיבה.
יתכן שרק בר''ה וביוה''כ אמרו בין ישתבח ליוצר בהשראת פורטמן, ולא בכל עשי''ת (השערה פרועה שלי).


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1178
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 331 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי כלפי ליא » 04 אוקטובר 2018, 15:48

דרומאי כתב: אין לי מושג על סמך מה אתה קובע את המנהג 'בכל קהילות וישיבות נוסח אשכנז'. אני יודע שברוב קהילות נוסח אשכנז (מניחי תפילין בחוה''מ) אומרים שיר המעלות עד היום. גם בישיבת טלז אמרו בין ישתבח ליוצר, וכן המנהג עד היום בקליוולנד ובשיקגו.
וכידוע החזן ר' משה פורטמן שהיה בעל תפילה בישיבת פוניבז' מראשיתה, הביא את מנהגי וניגוני טלז לישיבה.
יתכן שרק בר''ה וביוה''כ אמרו בין ישתבח ליוצר בהשראת פורטמן, ולא בכל עשי''ת (השערה פרועה שלי).
אני מכיר רבים מקהילות אשכנז בחו"ל ובארץ, מעולם לא נתקלתי במקום כזה שאומרים בו שיר המעלות בין ישתבח ליוצר. באמריקה אני לא מכיר.
איני יודע מה היה בטלז [אנסה לברר אצל יודעי דבר], אבל מאמריקה קשה להביא ראיה.
ר"מ פורטמן לא היה בעל תפילה מראשית הישיבה.


פותח הנושא
בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי בני תורה » 04 אוקטובר 2018, 15:52

כלפי לייא כתב
אתה יכול לומר מה שאתה רוצה, אבל מנהג אשכנז בכל הדורות, בכל גלילות מוצאיהם, היה לעשות הושענות אחרי מוסף כפסק הרמ"א. זה שהיה מנהג אחר בקהילות אחרות זה ידוע לגמרי, ולא קשור למה שאני דיברתי. מדברים על מנהג אשכנז שהוחלף כאן בארץ בקהילות שנוהגים כמנהג אשכנז, והוחלף [ע"י מרן החזו"א] רק משום טירחא דציבורא, וכפי שהסברתי יפה שלכן בשבת ובהושע"ר לא שינו את המנהג.
לי ברור שמנהג פולין היה לא כך. אתה חושב שהחסידים שינו משהו?
'הוחלף על ידי מרן החזו"א' מהיכן לקחת את זה?
טירחא דציבורא??? בינתיים אני רואה את זה כקשקוש מוחלט, אלא אם כן תראה אחרת שחור על גבי לבן.
בפרט שאני מראה לך שכך היה מנהג ירושלים כמבואר כבר בשלמי חגיגה. אז אני לא מבין למה להתעקש על שיקולי נוחות?
בכלל מה נכנס פה כאלה שיקולים, הרי אלה הסוברים שאומרים לאחר מוסף עיין היטב בטור סימן תר"ס ובב"ח
אוי ואבוי למי שמשנה את מנהגו שנהג כרבותינו הראשונים בגלל שיקולי נוחות, מה קורה לך?


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי דרומאי » 04 אוקטובר 2018, 15:56

כלפי ליא כתב:
דרומאי כתב: אין לי מושג על סמך מה אתה קובע את המנהג 'בכל קהילות וישיבות נוסח אשכנז'. אני יודע שברוב קהילות נוסח אשכנז (מניחי תפילין בחוה''מ) אומרים שיר המעלות עד היום. גם בישיבת טלז אמרו בין ישתבח ליוצר, וכן המנהג עד היום בקליוולנד ובשיקגו.
וכידוע החזן ר' משה פורטמן שהיה בעל תפילה בישיבת פוניבז' מראשיתה, הביא את מנהגי וניגוני טלז לישיבה.
יתכן שרק בר''ה וביוה''כ אמרו בין ישתבח ליוצר בהשראת פורטמן, ולא בכל עשי''ת (השערה פרועה שלי).
אני מכיר רבים מקהילות אשכנז בחו"ל ובארץ, מעולם לא נתקלתי במקום כזה שאומרים בו שיר המעלות בין ישתבח ליוצר. באמריקה אני לא מכיר.
איני יודע מה היה בטלז [אנסה לברר אצל יודעי דבר], אבל מאמריקה קשה להביא ראיה.
ר"מ פורטמן לא היה בעל תפילה מראשית הישיבה.
הדגשתי שמדובר בעיקר במניחי תפילין בחוה''מ. אלה ששינו את המנהג ולא הניחו תפילין בחוה''מ שינו את המנהג גם בשיר המעלות.
גם בארץ בביהכ''נ דברי שיר בבני ברק היה נהוג עד לפני 15 שנה (יתכן שעד היום, אני פשוט לא יודע) לומר שיר המעלות בין ישתבח ליוצר. וישנם עוד מקומות בודדים כאלו.
למה מאמריקה קשה להביא ראיה? עולה בדעתך שהרב בלוך כשהגיע לאמריקה החליף את המנהג והתחיל לומר שיר המעלות בין ישתבח ליוצר, אילו בטלז לא זה היה המנהג?
בנוגע לפורטמן הוא היה בעל התפילה הראשון בישיבת פוניבז' בימים נוראים.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1178
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 331 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי כלפי ליא » 04 אוקטובר 2018, 16:00

בני תורה כתב:
כלפי לייא כתב
אתה יכול לומר מה שאתה רוצה, אבל מנהג אשכנז בכל הדורות, בכל גלילות מוצאיהם, היה לעשות הושענות אחרי מוסף כפסק הרמ"א. זה שהיה מנהג אחר בקהילות אחרות זה ידוע לגמרי, ולא קשור למה שאני דיברתי. מדברים על מנהג אשכנז שהוחלף כאן בארץ בקהילות שנוהגים כמנהג אשכנז, והוחלף [ע"י מרן החזו"א] רק משום טירחא דציבורא, וכפי שהסברתי יפה שלכן בשבת ובהושע"ר לא שינו את המנהג.
לי ברור שמנהג פולין היה לא כך. אתה חושב שהחסידים שינו משהו?
כתבת שהוחלף על ידי מרן החזו"א? מהיכן לקחת את זה? טירחא דציבורא??? בינתיים אני רואה את זה כקשקוש מוחלט, אלא אם כן תראה אחרת שחור על גבי לבן.
בפרט שאני מראה לך שכך היה מנהג ירושלים כמבואר כבר בשלמי חגיגה. אז אני לא מבין למה להתעקש על שיקולי נוחות?
כן. החסידים שינו.
אני יודע שהחזו"א שינה במנין שלו בגלל טירחא דציבורא, והוכחתי זאת [למי שלא סומך על מה שאני יודע בידיעה] מהעובדה שבשבת והו"ר הוא לא שינה והוא השאיר אחרי מוסף כמנהג האשכנזי המקורי.
זה שהיו מנהגים אחרים, ובעיקר בספרדים [ועליהם מדבר השלמי חגיגה, על ירושלמים ספרדים] זה ידוע. מדברים על מנהג אשכנז. הפרושים המקוריים בירושלים אומרים עד היום אחרי מוסף.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי סבא » 04 אוקטובר 2018, 16:03

ראה באשל אברהם [מבטשאטש] תרנ"א סעיף ח' שכתב בזה"ל
כעת לא ראיתי מפורש מדוע במוסף יותר ברב עם. ואולי מצד שרבים מישינים יקיצו בזמן תחילת מוסף ונתוספים אל הציבור ואין נפרד מהציבור עד אחר סוף מוסף, ע"י זה שייך במוסף ברב עם. ואולי ע"י זה מנהג מדינות אלו היה קבוע לומר הושענות אחר מוסף. וכעת נתפשט בבתי מדרשים קדושים מנהג לומר הושענות תיכף אחר הלל, כמו שכתוב בכוונות [שער הכוונות ענין סוכות דרוש ה] בשם האר"י ז"ל.


פותח הנושא
בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי בני תורה » 04 אוקטובר 2018, 16:05

החסידים לא שינו כלום.
למה שישנו???
לחסידים אין שיקולים של טירחא דציבורא...
ובעיקר כמו שכתבתי אם מבואר בדעת כמה ראשונים שנוהגים לומר זאת אחר מוסף מה שייך לשנות בגלל טירחא דציבורא וכי לראשונים לא היה טירחא דציבורא?
מה קרה? הדור חלש?!


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי סבא » 04 אוקטובר 2018, 16:08

ראה גם באגרות משה או"ח ג צ"ט שכתב בזה"ל
ובדבר חלוקי המנהגים באמירת הושענות והקפה בלולב שמנהגנו הוא אחר מוסף ויש שנוהגין תיכף אחר הלל, לא ראיתי טעמים לחילוק זה, אבל נראה דבעצם הא יש לאחרם עד אחר מוסף, דאף למה שכתבתי לעיל כי כל מוסף נחשב בפני עצמו שנמצא שהן שוין בתדירות ואין קפידא בהקדימה מצד תדיר הא יש להקדים קה"ת ומוסף שהם חיובים להקפה בלולב וההושענות שהם רק מנהגא שלא תיקנו לחוב שיעשו בזה זכר למקדש אלא נהגו, ואף חבטת הערבה בהו"ר אף שהוא מנהג נביאים לא תיקנוה לחוב דלכן לא מברכין כדאיתא בגמ' סוכה דף מ"ד עיין שם ברש"י ותוס' וברמב"ם פ"ז מלולב הכ"ב. וזהו טעם מנהגנו. אבל יש טעם גדול להקיף תיכף אחר הלל דמאחר דאוחזין הלולב בידם בשביל הלל גומרין בו גם מצות הקפה שהוא בלולב דאם יניחהו כדי להתפלל מוסף נראה קצת כמעביר על המצות, וההושענות הא אומרים בשעת הקפה, ולכן אף ביום ז' שמניחים הלולבים ונוטלים הערבה מאחר שהוא באמצע ההושענות גומרין את ההושענות וכיון שהערבה בידיהן עושין גם החבטה.


פותח הנושא
בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי בני תורה » 04 אוקטובר 2018, 16:10

סבא כתב:ראה באשל אברהם [מבטשאטש] תרנ"א סעיף ח' שכתב בזה"ל
כעת לא ראיתי מפורש מדוע במוסף יותר ברב עם. ואולי מצד שרבים מישינים יקיצו בזמן תחילת מוסף ונתוספים אל הציבור ואין נפרד מהציבור עד אחר סוף מוסף, ע"י זה שייך במוסף ברב עם. ואולי ע"י זה מנהג מדינות אלו היה קבוע לומר הושענות אחר מוסף. וכעת נתפשט בבתי מדרשים קדושים מנהג לומר הושענות תיכף אחר הלל, כמו שכתוב בכוונות [שער הכוונות ענין סוכות דרוש ה] בשם האר"י ז"ל.
מי כותב שהטעם של אחר מוסף משום ברוב עם?
עכ"פ שפתיו ברור מיללו שבכתבי האר"י מבואר לומר אחרי הלל. ומהשערה אני אומר שזה לא משום טירחא דציבורא...
עכשיו נשאר לברר, מה עושים החסידים בשבת? לא זוכר מבית אבי וימי ילדותי....


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי דרומאי » 04 אוקטובר 2018, 16:12

בני תורה כתב:
סבא כתב:ראה באשל אברהם [מבטשאטש] תרנ"א סעיף ח' שכתב בזה"ל
כעת לא ראיתי מפורש מדוע במוסף יותר ברב עם. ואולי מצד שרבים מישינים יקיצו בזמן תחילת מוסף ונתוספים אל הציבור ואין נפרד מהציבור עד אחר סוף מוסף, ע"י זה שייך במוסף ברב עם. ואולי ע"י זה מנהג מדינות אלו היה קבוע לומר הושענות אחר מוסף. וכעת נתפשט בבתי מדרשים קדושים מנהג לומר הושענות תיכף אחר הלל, כמו שכתוב בכוונות [שער הכוונות ענין סוכות דרוש ה] בשם האר"י ז"ל.
מי כותב שהטעם של אחר מוסף משום ברוב עם?
עכ"פ שפתיו ברור מיללו שבכתבי האר"י מבואר לומר אחרי הלל. ומהשערה אני אומר שזה לא משום טירחא דציבורא...
עכשיו נשאר לברר, מה עושים החסידים בשבת? לא זוכר מבית אבי וימי ילדותי....
אצל הרבה חסידים בשבת אומרים אחרי מוסף, כולל צאנז וסאטמאר.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1178
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 331 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי כלפי ליא » 04 אוקטובר 2018, 16:12

ביררתי כעת 2 נקודות אלו על פוניבז':
מעולם לא אמרו שם שיר המעלות בין ישתבח ליוצר.
פורטמן התחיל להתפלל בישיבה כש"ץ בתשי"ח.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי סבא » 04 אוקטובר 2018, 16:12

וראה עוד אגרות משה ב כ"א-
בדבר מקום אשר מנהגיה הם בנוסח אשכנז אבל מכיון שבמדינה זו דרים בכל סביבה גם אנשים שמנהגיהם בנוסח ספרד ומתפללים ג"כ בביהכ"נ זה הנהיגו במשך הימים איזה מנהגים שנוהגין בהם המתפללים בנוסח ספרד, פשוט לע"ד שאם רוב המתפללים הם מאלו דנוסח אשכנז ודאי לא היה להם להנהיג אלו המנהגים נגד רוב המתפללים. ואף אם רוב המתפללים הם עתה מאלו דנוסח ספרד, מסתבר שאסור לשנות מנהגי המקום ...
אבל דברים חדשים שאין בזה סתירה להמנהגים הראשונים אלא שמתחלה לא נהגו בדבר זה ועתה רוצין להנהיג יש ודאי רשות להנהיג אבל צריך הסכם אדם חשוב דהוא הרב של הקהל דבלא אדם חשוב א"א לתקן כלום כדאיתא בב"ב דף ט' עיין ברא"ש שם סימן ל"ג וגם צריך שיהיה הסכמת רוב הקהל דהמיעוט אף בצרוף הרב אין מועיל תקנתם כלום. ולכן כאמירת מזמורי תהלים כמו לדוד מזמור אחר שמ"ע דלילי ר"ה ויו"כ ואמירת שיר ממעמקים אחר ישתבח אף שג"כ לאלו שאין אומרים יש טעמים להקפיד שלדוד מזמור כיון שאינו דבר תפלה אלא אמירת שבח יש אולי הפסק שאינו לצורך קודם תתקבל שקאי על התפלה ומזמור ממעמקים אולי הוא הפסק בין ישתבח ליוצר מ"מ כיון שהיה זה בלא מעשה לא שייך לומר שהיה מנהג כך בקפידא אלא שלא הנהיגו זה ועתה כשרוצים רוב הקהל יכולים להנהיג, ... אבל בדבר הסותר למנהגם דמתחלה כמו באמירת הושענות שנהגו מתחלה לומר אחר מוסף ועתה רוצים להנהיג לומר אחר הלל, ויש טעם דוקא אחר מוסף כדכתב הב"ח סימן תר"ס משום דשעת פטירתן שבמשנה מפרשין סמוך לשעה שהולכין לבתיהן אסור לשנות לומר אחר הלל. וגם לומר אחר הלל אינו גם לא כרב סעדיה גאון שנראה טעמו להטור שהוא לומר אחר קה"ת כדי שלא להוציא ס"ת שלא לצורך ונמצא שאין להם מקור מראשונים ודאי אין רשאין לשנות. ידידו, משה פיינשטיין.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1178
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 331 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי כלפי ליא » 04 אוקטובר 2018, 16:13

דרומאי כתב:
בני תורה כתב:
סבא כתב:ראה באשל אברהם [מבטשאטש] תרנ"א סעיף ח' שכתב בזה"ל
כעת לא ראיתי מפורש מדוע במוסף יותר ברב עם. ואולי מצד שרבים מישינים יקיצו בזמן תחילת מוסף ונתוספים אל הציבור ואין נפרד מהציבור עד אחר סוף מוסף, ע"י זה שייך במוסף ברב עם. ואולי ע"י זה מנהג מדינות אלו היה קבוע לומר הושענות אחר מוסף. וכעת נתפשט בבתי מדרשים קדושים מנהג לומר הושענות תיכף אחר הלל, כמו שכתוב בכוונות [שער הכוונות ענין סוכות דרוש ה] בשם האר"י ז"ל.
מי כותב שהטעם של אחר מוסף משום ברוב עם?
עכ"פ שפתיו ברור מיללו שבכתבי האר"י מבואר לומר אחרי הלל. ומהשערה אני אומר שזה לא משום טירחא דציבורא...
עכשיו נשאר לברר, מה עושים החסידים בשבת? לא זוכר מבית אבי וימי ילדותי....
אצל הרבה חסידים בשבת אומרים אחרי מוסף, כולל צאנז וסאטמאר.
בהושע"ר עכ"פ בכל החסידים אומרים אחרי הלל.
הבוטשאטשר היה חסיד כידוע והוא מעיד על מנהג החסידים ששינו עפ"י האר"י.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1178
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 331 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי כלפי ליא » 04 אוקטובר 2018, 16:15

בני תורה כתב:החסידים לא שינו כלום.
למה שישנו???
לחסידים אין שיקולים של טירחא דציבורא...
ובעיקר כמו שכתבתי אם מבואר בדעת כמה ראשונים שנוהגים לומר זאת אחר מוסף מה שייך לשנות בגלל טירחא דציבורא וכי לראשונים לא היה טירחא דציבורא? מה קרה? הדור חלש?!
החסידים שינו את נוסח אשכנז לנוסח ספרד עפ"י האר"י, ואת כל המנהגים של האר"י.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי דרומאי » 04 אוקטובר 2018, 16:17

כלפי ליא כתב:ביררתי כעת 2 נקודות אלו על פוניבז':
מעולם לא אמרו שם שיר המעלות בין ישתבח ליוצר.
פורטמן התחיל להתפלל בישיבה כש"ץ בתשי"ח.
פורטמן חזר לישיבה בתשי''ח אחר הפסקה של כמה שנים מסיבה ידועה ואכמ''ל.
אני יודע שבשנה הראשונה של הישיבה אמרו ביום א' של ר''ה שיר המעלות בין ישתבח ליוצר. על היתר אין לי ידיעה ברורה.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי סבא » 04 אוקטובר 2018, 16:21

מישהו יודע להסביר לי למה אצל החזו"א בכל יום אמרו ההושענות אחר הלל, ואילו בהושענא רבה ושבת אמרו אחר מוסף [ולא כמנהגינו שרק בשבת אומרים אחר מוסף]?


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1178
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 331 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי כלפי ליא » 04 אוקטובר 2018, 16:22

סבא כתב:מישהו יודע להסביר לי למה אצל החזו"א בכל יום אמרו ההושענות אחר הלל, ואילו בהושענא רבה ושבת אמרו אחר מוסף [ולא כמנהגינו שרק בשבת אומרים אחר מוסף]?
הסברתי לך מה ששמעתי מאנשים שהיו במנין. החזו"א שינה ממנהג אשכנז בגלל טירחא דציבורא, ואמר שבהוש"ר בין כך יש טירחא דציבורא ואפשר לומר אחרי מוסף. כמובן שאם לא היה מנהג של אחרי הלל, הוא לא היה סתם משנה.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי דרומאי » 04 אוקטובר 2018, 16:24

כלפי ליא כתב:
סבא כתב:מישהו יודע להסביר לי למה אצל החזו"א בכל יום אמרו ההושענות אחר הלל, ואילו בהושענא רבה ושבת אמרו אחר מוסף [ולא כמנהגינו שרק בשבת אומרים אחר מוסף]?
הסברתי לך מה ששמעתי מאנשים שהיו במנין. החזו"א שינה ממנהג אשכנז בגלל טירחא דציבורא, ואמר שבהוש"ר בין כך יש טירחא דציבורא ואפשר לומר אחרי מוסף. כמובן שאם לא היה מנהג של אחרי הלל, הוא לא היה סתם משנה.
עכ''פ ראוי לציין ש'טירחא דציבורא' הוא שיקול הלכתי, ואין הכוונה לשינוי המנהג מטעמי נוחות כמו שניסו לצייר את זה כאן. ולכן, יתכן שהוא היה משנה גם אם לא היה כזה מנהג.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי דרומאי » 04 אוקטובר 2018, 16:34

כלפי ליא כתב:אף אחד לא אמר מטעמי נוחות. אבל העובדה ששינו מהמנהג המקובל שיסודו בראשונים ונפסק בהלכה, והיו לכך טעמים ברורים, רק משום טירחא דציבורא, מראה שאין לדברים מסוג זה בישיבות טיעוני "מסורת" מקודשים. ברור שאם השינוי מגיע סתם כי למישהו בא, אז הוא אדם מופקר..
''מסורת'' זה לא הענין. אלא שאנו סומכים על גדולתם של הדורות שהיו לפנינו ומניחים שהם לא קבעו מנהגים ללא טעם, ולכן אין לשנות מנהג א' ללא שיודעים למה הוא נקבע, ב' ללא שיש טעם הלכתי ברור לשנותו, וכמובן עפ''י גדולי תורה מפורסמים.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

שליחה על ידי אור זרוע » 04 אוקטובר 2018, 16:35

מתוך אנצ"ת ערך הושענות:
ההושענות שאנו אומרים היום, הוא כדרך שהיו אומרים אנא ה' הושיעה נא במקדש (ארחות חיים לולב סי' לג: כלבו סי' עב). יש מהגאונים שכתבו שלאחר שמפטירים - שקורים בתורה - אומרים תהלה לדוד ועומד שליח צבור ולולבו בידו והצבור סביבות התיבה ואומר הושיעה נא והם אומרים הושיעה נא ואחר כך אומר אני והוא הושיעה נא ועונים כן, ומחזירים ספר תורה למקומו ואחר תפלת מוסף מקיפים, ואומרים שוב הושענא והושיעה נא וכן הושענא והצליחה נא ודברי שבח מענינו של כל יום ויום, והם עונים תבנה ציון ברנה והעלנו לתוכה בשמחה (רי"ץ גיאת בשם רב סעדיה גאון עמ' קטו, אבל בסידור רס"ג לא הזכיר הושענות אלא אחר הלל בלבד, ובהמנהיג אתרוג סי' מג בשם רב סעדיה לומר הושענא לאחר הפטרה ואח"כ כ' אבל רב עמרם כ' לאחר מוסף), שהיו אומרים שתי פעמים הושענות, מיד אחר הלל אומרים במטבע קצר ולאחר תפלת המוספים אומרים הושענא באריכות עם פיוטים לפי אלפ"א בית"א (ר"ל גינצבורג בגנזי שכטר עמ' 252 - 255 בארוכה ע"פ קטע מהגניזה ועוד, אלא שבד' רב סעדיה כ' שר"ל רק לאחר הלל).

ויש סוברים שאומרים הושענות לאחר מוסף (רי"ץ גיאת שם עמ' קטז בשם רב עמרם, ובגנזי שכטר שם בד' רב עמרם שאומרים ב' פעמים כלעיל; המנהיג שם בשמו; סדר רב עמרם ח"ב עמ' קצב; מחזור ויטרי עמ' 444; טור תרס, וכ"ה בסידורים ומחזורים נוסח אשכנז בימינו), אלא שיש סוברים שאומרים קדיש אחר חזרת הש"ץ ואחר כך אומרים הושענות, ויש שאין אומרים קדיש קודם הושענות (ב הדעות בטור שם).

ויש נוהגים לומר הושענות אחר הלל, קודם קריאת התורה (סידור רב סעדיה, ועי' גנזי שכטר שם, וכ"ה מנהג א"י, עי' ארץ החיים תרס וכף החיים שם ס"ק ד. וכ"ה בסידורים נוסח ספרד ובסידור הרב. וע"ע הושענא רבה על חילוקי המנהגים בזמן ההקפות)

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח