כמה שאלות בשם 'הושענא'

[הכהן]

• רבותינו בגמ' קראו ללולב עם ההדסים והערבות "הושענא" - לא לינקוט איניש הושענא בסודרא, האם זה על שם שמנענעים בהם בתפילת הושענא שלא הוזכרה כלל בגמ'? ולמה לא על שם ההלל שהוא חשוב מההושענות (מצוה מדברי קבלה מול מנהג)?
• "הושענא רבה" על שם שמרבים בו בהושענות, היכן מצינו יום שנקרא על שם התפילות שבו ולא על שם עניינו - חיתום/מסירת הפתקין? (ואם תדחה שמסירת הפתקין לא הוזכר/לא הוכר בראשונים - למה מרבים ביום זה בתפילה?)
• נוסח תפילה זה מורכב משתי מילים, ומדוע ואיך היו לאחד?
• מדוע נוסד נוסח זה 'הושע' ולא 'הושיעה' כבפסוק "אנא ה' הושיעה נא" וכנוסח "אני והו הושיעה נא"?

תשובה אפשרית בהמשך....

[בני תורה]

למה לא הוזכר? עיין משנה סוכה מה. שהיו מקיפין בכל יום את המזבח ואומרים אנא ה' הושיעה נא וכו' ואנו מקיפין זכר למזבח.

[אור זרוע]

במהרי"ל הלכות לולב כתוב: אמר מהר"י סג"ל בעוסקנו לפניו במסכת סוכה, נקיטו האי כללא בידכם כל היכא דקאמר בגמ' לולב ר"ל כפות תמרים שקורין פולמא, לבד היכא דקאמר הושענות ר"ל כל הארבע מינין דלולב. והספר קראם הושענות משום שמנענעין אותם בשעה שאומר הושענות.

ובמנהגי החגים (בפרויקט השו"ת) כתוב:

א. מקור השם "הושענא רבה"
היום השביעי של חג הסוכות נקרא "הושענא רבה" (רש"י סוכה נה, א ד"ה אתקין).
הטעם: לפי שאומרים בו "הושענא" פעמים רבות (סדר היום).
טעם נוסף: לפי שמרבים בו בערבות הנקראות "הושענא" (לבוש סימן תרסד סעיף א).
טעם נוסף: מיום א' דראש חודש אלול עד יום הושענא רבה יש חמישים ואחד יום כמנין "נא". זאת הכוונה הושענא רבה, כלומר: "הושע" יום "נא" (את היום החמישים ואחד מיום א' דראש חודש אלול) שהוא "רבה", שהרי הוא הסיום (ראה בן איש חי וזאת הברכה ס"ק א).

[הכהן]

למה לא הוזכר? עיין משנה סוכה מה. שהיו מקיפין בכל יום את המזבח ואומרים אנא ה' הושיעה נא וכו' ואנו מקיפין זכר למזבח.

נוסח הושע נא לא מוזכר

[החסיד]

הושענא הוא גם שם קדוש, וכידוע במעשה המצורף-

הושענות.jpg

[הכהן]

DSC07717.JPG

לפי זה, אנו מתפללים 'הושע נא' על שם המינים שאנו נוטלים, ועל שם חבטת הערבה, ולא ההיפך.
ויש להמליץ על זה "הושע נא שלש שעות" על שם שלושת הלשונות, לשון שעה, לשון שען ולשון ישע.

[אור זרוע]

אני מתקשה להבין מה הנחרצות הזו בקביעה כי לא יתכן שהוא על שם תפילת הושע נא כי לא מצאנו דוגמתו שנקרא היום ע"ש נוסח התפילה שבו. מה בכך שלא מצאנו, מה ראיה היא זו?
וכי היכן מצאנו חפץ שנקרא על שם נוסח תפילה, והנה אנו מוצאים שארבעת המינים נקראים הושענא על שם שמנענעים בהם בשעת אמירת ההושענות.

ובאמת אנו מוצאים בחיי אדם (כלל קנג, ב) שכתב טעם זה, וז"ל: יום ז' של חג קוראין אותו הושענא רבה, לפי שמרבין בו לומר הושענות. והקדימו בספר סדר היום שכתב וז"ל: יום שביעי של חג נקרא יום ערבה ונקרא יום הו"ר מפני שמאריכין בו בענין הושענא.