בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה


פותח הנושא
בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי בני תורה » 02 אוקטובר 2018, 17:21

ידוע דעת הגר"א שפסק כשיטת הגאונים שבכל פעם שנכנס לסוכה מברך ברכת לישב, ולאו דווקא על אכילה.
והנה לשון המעשה רב על הנהגת הגר"א הוא שהגר"א היה מברך אפילו מאה פעמים ביום.
ומלשון זה משמע שהגר"א היה מברך אפילו ביוצא על דעת לחזור.
ולכאורה הביאור [שמעתי לפרש כן] דהנה נחלקו השוע והרמ"א אם פשט הציצית על דעת ללבוש אם מברך על הלבישה עיין שו"ע סימן ח' סעיף י"ד וכן נחלקו כיוב לענין תפילין ודעת הגר"א כדעת הבית יוסף שמברך בכל לבישה ולבישה.
וא"כ לכאורה הגר"א לשיטתו שהוא הדין בסוכה מברך על כל כניסה וכניסה אף ביוצא על דעת לחזור וזהו הכוונה דמברך אפילו מאה פעמים ביום.
אבל לא זכיתי להבין דלענין סוכה חזינן דכו"ע מודו דאין מברך כל שיצא על דעת לחזור, עיין מג"א סימן ח' שהביא כן מדברי הבית יוסף הל' סוכה סוף סימן תרל"ט, הרי דאף דלענין ציצית ותפילין דעת הב"י שמברך כל פעם שלובש אף שפשט על דעת ללבוש מכל מקום לענין סוכה אינו כן ויש בזה כמה סברות לחלק. וא"כ צריך עיון מנהג הגר"א.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי דרומאי » 02 אוקטובר 2018, 17:38

י''ל דמאה פעמים ביום מיירי ביצא שלא ע''ד לחזור, או בהפסקה גמורה כגון יוצא לביהכ''נ.
ועוד שמעתי מת''ח אחד דאפילו יוצא להשתין דגבי תפילין קי''ל דאין חוזר ומברך עליהן כיון דמעיקר הדין מותר להשתין בתפילין, אבל בסוכה הלא אסור להשתין מים בסוכה וחשיב הפסק גמור וחוזר ומברך.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי סבא » 02 אוקטובר 2018, 18:06

דרומאי כתב:ועוד שמעתי מת''ח אחד דאפילו יוצא להשתין דגבי תפילין קי''ל דאין חוזר ומברך עליהן כיון דמעיקר הדין מותר להשתין בתפילין, אבל בסוכה הלא אסור להשתין מים בסוכה וחשיב הפסק גמור וחוזר ומברך.
לא כל כך פשוט, ראה בפסקי תשובות תרל"ט שכתב בזה"ל ובשעת הדחק ועת הצורך נהגו הרבה צדיקים גדולי עולם להקל בזה, ונכון שיהיה בעביט רביעית מים לכל הפחות, שמי הרגליים מיד בטלים בהם, ויוציא הכלי מיד החוצה או יכסה הכלי היטב.
ובהערה שם- שו"ת מנחת אלעזר ח"ד סי' ע"ג, וכ"ה בדע"ת דמי שצריך לכך בלילה בעודו ישן יכסה עצמו בסדין ושרי, ובשו"ת ברכת חיים סי' ד' דהחיי"א וקישו"ע שאסרו מיירי שעושה בשאט נפש ובזדון, אבל בלילה תוך שנתו ישתין בכלי שיש בו מים עכ"ל.
וראיתי שכן פוסק בילקוט יוסף וז"ל זקן או מי שהוא חלש הישן בסוכה ונצרך להטיל מים, וקשה עליו לצאת מן הסוכה, מותר להשתין בסוכה בתוך עביט של מי רגלים, שמונח תחת המטה, ואחר כך יכסהו כראוי. ואף על פי שבסוכה תלויים קישוטים שכתוב בהם פסוקים של תורה, אף על פי כן מותר. [הנה החיי אדם (כלל קמז סי' ב), והקש"ע (סי' קלה ס"ב), והערוה"ש (סעיף ד) כתבו לאסור, שהוא בזיון לסוכה. שכל חלל הסוכה קודש. וכ"כ בשו"ת לחם שלמה חאו"ח (סי' קיב). וסיים, ומיהו גם הם מודים, שאם הוא צריך מאד לכך, ויש חשש איסור בל תשקצו, ואם יצא מהסוכה בחלוקו מתיירא פן יצטנן ויחלה, ודאי דשרי להשתין בסוכה לתוך כלי, וכ"ש בסוכה שאינה קדושה אלא מצוה. וכ"פ המהרש"ם. חזו"ע סוכות עמוד קלא] עכ"ל.


אברעמעלע
הודעות: 83
הצטרף: 07 מאי 2018, 17:32
מיקום: ירושלם עיה"ק תובב"א
נתן תודה: 59 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי אברעמעלע » 02 אוקטובר 2018, 18:17

אולי הוא הרגיש בקדושתו הטעם של ענני הכבוד.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי דרומאי » 02 אוקטובר 2018, 18:43

סבא כתב:
דרומאי כתב:ועוד שמעתי מת''ח אחד דאפילו יוצא להשתין דגבי תפילין קי''ל דאין חוזר ומברך עליהן כיון דמעיקר הדין מותר להשתין בתפילין, אבל בסוכה הלא אסור להשתין מים בסוכה וחשיב הפסק גמור וחוזר ומברך.
לא כל כך פשוט, ראה בפסקי תשובות תרל"ט שכתב בזה"ל ובשעת הדחק ועת הצורך נהגו הרבה צדיקים גדולי עולם להקל בזה, ונכון שיהיה בעביט רביעית מים לכל הפחות, שמי הרגליים מיד בטלים בהם, ויוציא הכלי מיד החוצה או יכסה הכלי היטב.
ובהערה שם- שו"ת מנחת אלעזר ח"ד סי' ע"ג, וכ"ה בדע"ת דמי שצריך לכך בלילה בעודו ישן יכסה עצמו בסדין ושרי, ובשו"ת ברכת חיים סי' ד' דהחיי"א וקישו"ע שאסרו מיירי שעושה בשאט נפש ובזדון, אבל בלילה תוך שנתו ישתין בכלי שיש בו מים עכ"ל.
וראיתי שכן פוסק בילקוט יוסף וז"ל זקן או מי שהוא חלש הישן בסוכה ונצרך להטיל מים, וקשה עליו לצאת מן הסוכה, מותר להשתין בסוכה בתוך עביט של מי רגלים, שמונח תחת המטה, ואחר כך יכסהו כראוי. ואף על פי שבסוכה תלויים קישוטים שכתוב בהם פסוקים של תורה, אף על פי כן מותר. [הנה החיי אדם (כלל קמז סי' ב), והקש"ע (סי' קלה ס"ב), והערוה"ש (סעיף ד) כתבו לאסור, שהוא בזיון לסוכה. שכל חלל הסוכה קודש. וכ"כ בשו"ת לחם שלמה חאו"ח (סי' קיב). וסיים, ומיהו גם הם מודים, שאם הוא צריך מאד לכך, ויש חשש איסור בל תשקצו, ואם יצא מהסוכה בחלוקו מתיירא פן יצטנן ויחלה, ודאי דשרי להשתין בסוכה לתוך כלי, וכ"ש בסוכה שאינה קדושה אלא מצוה. וכ"פ המהרש"ם. חזו"ע סוכות עמוד קלא] עכ"ל.
אותו ת''ח מיירי לפי מה דקיימא לן דאסור, ומצד עצם המעשה ולא מצד המ''ר (שע''ז הלא מהני לבטלן ברביעית).


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1231
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 322 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי אחד התלמידים » 02 אוקטובר 2018, 18:56

סבא כתב:
דרומאי כתב:ועוד שמעתי מת''ח אחד דאפילו יוצא להשתין דגבי תפילין קי''ל דאין חוזר ומברך עליהן כיון דמעיקר הדין מותר להשתין בתפילין, אבל בסוכה הלא אסור להשתין מים בסוכה וחשיב הפסק גמור וחוזר ומברך.
לא כל כך פשוט, ראה בפסקי תשובות תרל"ט שכתב בזה"ל ובשעת הדחק ועת הצורך נהגו הרבה צדיקים גדולי עולם להקל בזה, ונכון שיהיה בעביט רביעית מים לכל הפחות, שמי הרגליים מיד בטלים בהם, ויוציא הכלי מיד החוצה או יכסה הכלי היטב.
ובהערה שם- שו"ת מנחת אלעזר ח"ד סי' ע"ג, וכ"ה בדע"ת דמי שצריך לכך בלילה בעודו ישן יכסה עצמו בסדין ושרי, ובשו"ת ברכת חיים סי' ד' דהחיי"א וקישו"ע שאסרו מיירי שעושה בשאט נפש ובזדון, אבל בלילה תוך שנתו ישתין בכלי שיש בו מים עכ"ל.
וראיתי שכן פוסק בילקוט יוסף וז"ל זקן או מי שהוא חלש הישן בסוכה ונצרך להטיל מים, וקשה עליו לצאת מן הסוכה, מותר להשתין בסוכה בתוך עביט של מי רגלים, שמונח תחת המטה, ואחר כך יכסהו כראוי. ואף על פי שבסוכה תלויים קישוטים שכתוב בהם פסוקים של תורה, אף על פי כן מותר. [הנה החיי אדם (כלל קמז סי' ב), והקש"ע (סי' קלה ס"ב), והערוה"ש (סעיף ד) כתבו לאסור, שהוא בזיון לסוכה. שכל חלל הסוכה קודש. וכ"כ בשו"ת לחם שלמה חאו"ח (סי' קיב). וסיים, ומיהו גם הם מודים, שאם הוא צריך מאד לכך, ויש חשש איסור בל תשקצו, ואם יצא מהסוכה בחלוקו מתיירא פן יצטנן ויחלה, ודאי דשרי להשתין בסוכה לתוך כלי, וכ"ש בסוכה שאינה קדושה אלא מצוה. וכ"פ המהרש"ם. חזו"ע סוכות עמוד קלא] עכ"ל.
וכן מבואר בלקט יושר (אורח חיים, עמוד קמד ענין ב) שכתב על מנהגו של בעל תרומת הדשן, "וזכורני עביט של מי רגלים שלו היה ספל של ברזל שקו' מאשין ביאקין, היה עומד חוץ לסכה כל הלילה, וכשהיה צריך לקטנים הביאו לו הספל".
ויש ליישב זה שלא יהיה סתירה לדברי הפוסקים, שהאיסור להשתין בסוכה משום בזיון לא שייך אלא באופן הרגיל, אבל במשתין בעביט בלילה כדרך שעושה תמיד בביתו לא נחשב דרך בזיון. ותדע לך שמעולם לא שמענו שאסור להכניס תינוק עם חיתול בסוכה, מצד בזיון הסוכה. וע"כ מאחר שזה דרכו לא נחשב בזיון. והגם שיש לחלק בין משתין בתוך חיתול שאינו ניכר כלל למשתין בתוך עביט, מ"מ אין חילוק זה ברור.
ולפ"ז שיש לקיים דברי ת"ח הנ"ל גם לפוסקים הנ"ל, שלא התירו אלא כדרך שהוא עושה תמיד בביתו, אבל באופן אחר אוסר לכו"ע.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי דרומאי » 02 אוקטובר 2018, 19:16

אחד התלמידים כתב:
סבא כתב:
דרומאי כתב:ועוד שמעתי מת''ח אחד דאפילו יוצא להשתין דגבי תפילין קי''ל דאין חוזר ומברך עליהן כיון דמעיקר הדין מותר להשתין בתפילין, אבל בסוכה הלא אסור להשתין מים בסוכה וחשיב הפסק גמור וחוזר ומברך.
לא כל כך פשוט, ראה בפסקי תשובות תרל"ט שכתב בזה"ל ובשעת הדחק ועת הצורך נהגו הרבה צדיקים גדולי עולם להקל בזה, ונכון שיהיה בעביט רביעית מים לכל הפחות, שמי הרגליים מיד בטלים בהם, ויוציא הכלי מיד החוצה או יכסה הכלי היטב.
ובהערה שם- שו"ת מנחת אלעזר ח"ד סי' ע"ג, וכ"ה בדע"ת דמי שצריך לכך בלילה בעודו ישן יכסה עצמו בסדין ושרי, ובשו"ת ברכת חיים סי' ד' דהחיי"א וקישו"ע שאסרו מיירי שעושה בשאט נפש ובזדון, אבל בלילה תוך שנתו ישתין בכלי שיש בו מים עכ"ל.
וראיתי שכן פוסק בילקוט יוסף וז"ל זקן או מי שהוא חלש הישן בסוכה ונצרך להטיל מים, וקשה עליו לצאת מן הסוכה, מותר להשתין בסוכה בתוך עביט של מי רגלים, שמונח תחת המטה, ואחר כך יכסהו כראוי. ואף על פי שבסוכה תלויים קישוטים שכתוב בהם פסוקים של תורה, אף על פי כן מותר. [הנה החיי אדם (כלל קמז סי' ב), והקש"ע (סי' קלה ס"ב), והערוה"ש (סעיף ד) כתבו לאסור, שהוא בזיון לסוכה. שכל חלל הסוכה קודש. וכ"כ בשו"ת לחם שלמה חאו"ח (סי' קיב). וסיים, ומיהו גם הם מודים, שאם הוא צריך מאד לכך, ויש חשש איסור בל תשקצו, ואם יצא מהסוכה בחלוקו מתיירא פן יצטנן ויחלה, ודאי דשרי להשתין בסוכה לתוך כלי, וכ"ש בסוכה שאינה קדושה אלא מצוה. וכ"פ המהרש"ם. חזו"ע סוכות עמוד קלא] עכ"ל.
וכן מבואר בלקט יושר (אורח חיים, עמוד קמד ענין ב) שכתב על מנהגו של בעל תרומת הדשן, "וזכורני עביט של מי רגלים שלו היה ספל של ברזל שקו' מאשין ביאקין, היה עומד חוץ לסכה כל הלילה, וכשהיה צריך לקטנים הביאו לו הספל".
ויש ליישב זה שלא יהיה סתירה לדברי הפוסקים, שהאיסור להשתין בסוכה משום בזיון לא שייך אלא באופן הרגיל, אבל במשתין בעביט בלילה כדרך שעושה תמיד בביתו לא נחשב דרך בזיון. ותדע לך שמעולם לא שמענו שאסור להכניס תינוק עם חיתול בסוכה, מצד בזיון הסוכה. וע"כ מאחר שזה דרכו לא נחשב בזיון. והגם שיש לחלק בין משתין בתוך חיתול שאינו ניכר כלל למשתין בתוך עביט, מ"מ אין חילוק זה ברור.
ולפ"ז שיש לקיים דברי ת"ח הנ"ל גם לפוסקים הנ"ל, שלא התירו אלא כדרך שהוא עושה תמיד בביתו, אבל באופן אחר אוסר לכו"ע.
אך צ''ע אם בגלל שעשה באופן מסוים שייך לחייבו ברכה כשחוזר לסוכה, דסו''ס מצד עצם ההשתנה לא היה מחויב לצאת מן הסוכה.


פותח הנושא
בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי בני תורה » 02 אוקטובר 2018, 19:34

דרומאי כתב:י''ל דמאה פעמים ביום מיירי ביצא שלא ע''ד לחזור, או בהפסקה גמורה כגון יוצא לביהכ''נ.
ועוד שמעתי מת''ח אחד דאפילו יוצא להשתין דגבי תפילין קי''ל דאין חוזר ומברך עליהן כיון דמעיקר הדין מותר להשתין בתפילין, אבל בסוכה הלא אסור להשתין מים בסוכה וחשיב הפסק גמור וחוזר ומברך.
מהיכ"ת לחדש כן? ולמה לא נזכר כן בפוסקים? הלוא הדבר הוא מצוי ביותר ועל כרחך שאינו כן.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי דרומאי » 02 אוקטובר 2018, 19:44

בני תורה כתב:
דרומאי כתב:י''ל דמאה פעמים ביום מיירי ביצא שלא ע''ד לחזור, או בהפסקה גמורה כגון יוצא לביהכ''נ.
ועוד שמעתי מת''ח אחד דאפילו יוצא להשתין דגבי תפילין קי''ל דאין חוזר ומברך עליהן כיון דמעיקר הדין מותר להשתין בתפילין, אבל בסוכה הלא אסור להשתין מים בסוכה וחשיב הפסק גמור וחוזר ומברך.
מהיכ"ת לחדש כן? ולמה לא נזכר כן בפוסקים? הלוא הדבר הוא מצוי ביותר ועל כרחך שאינו כן.
מה מצוי ביוצר, להשתין בסוכה? בזמננו אין הדבר מצוי כלל, ולא עוד שהדבר אסור כדאיתא מ''ב סימן תרל''ט סק''ט.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1196
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי כלפי ליא » 02 אוקטובר 2018, 20:05

מרן רשכבה"ג הגראי"ל זצוק"ל היה נוהג למעשה לברך לישב בסוכה בכל כניסה לסוכה, גם כשיצא רק להתפלל במנין שבביתו, ואף הורה לאחרים לנהוג כן.
ההסבר פשוט, שיציאה מהסוכה היא עקירת מקום, וזה הפסק גמור יותר מפשיטת לבוש או תפילין שדעתו להחזיר, כמו בברכת הנהנין שעקירת מקום הוא הפסק [ושם יש חילוקים לפעמים אם זה באותו בית, אבל כאן זה לא יעזור, כי זה סוכה וזה בית].


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי דרומאי » 02 אוקטובר 2018, 20:55

כלפי ליא כתב:מרן רשכבה"ג הגראי"ל זצוק"ל היה נוהג למעשה לברך לישב בסוכה בכל כניסה לסוכה, גם כשיצא רק להתפלל במנין שבביתו, ואף הורה לאחרים לנהוג כן.
ההסבר פשוט, שיציאה מהסוכה היא עקירת מקום, וזה הפסק גמור יותר מפשיטת לבוש או תפילין שדעתו להחזיר, כמו בברכת הנהנין שעקירת מקום הוא הפסק [ושם יש חילוקים לפעמים אם זה באותו בית, אבל כאן זה לא יעזור, כי זה סוכה וזה בית].
יציאה לביהכ''נ לתפילה הוי יציאה גמורה, ואין חילוק אם ביהכ''נ רחוק או שהוא בביתו.


פותח הנושא
בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי בני תורה » 02 אוקטובר 2018, 21:30

כלפי ליא כתב:מרן רשכבה"ג הגראי"ל זצוק"ל היה נוהג למעשה לברך לישב בסוכה בכל כניסה לסוכה, גם כשיצא רק להתפלל במנין שבביתו, ואף הורה לאחרים לנהוג כן.
ההסבר פשוט, שיציאה מהסוכה היא עקירת מקום, וזה הפסק גמור יותר מפשיטת לבוש או תפילין שדעתו להחזיר, כמו בברכת הנהנין שעקירת מקום הוא הפסק [ושם יש חילוקים לפעמים אם זה באותו בית, אבל כאן זה לא יעזור, כי זה סוכה וזה בית].
בכל הפוסקים מבואר להדיא להיפוך וכפי שכתבתי מדברי הבית יוסף ממילא כל דבריך אין להם קיום. רק ביצא מסוכתו ועתה חוזר לאכול סעודה אחרת בזה דנו הפוסקים דיברך אף שבתחילה יצא על דעת לחזור עיין שעהצ שהביא כל השיטות בזה.
דרך אגב גם מרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך זצוק"ל היה מברך על כל כניסה וכניסה איני יודע אם גם ביצא על דעת לחזור ומשום דעת הגר"א. כמו כן שמעתי מאחד התלמידים שאף בענין פושט ציצית על דעת ללבוש אף בזה נהג כדעת הגר"א, וכשיצא מן המקווה היה מברך שוב על הציצית.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי דרומאי » 02 אוקטובר 2018, 21:32

דרומאי כתב:י''ל דמאה פעמים ביום מיירי ביצא שלא ע''ד לחזור, או בהפסקה גמורה כגון יוצא לביהכ''נ.
ועוד שמעתי מת''ח אחד דאפילו יוצא להשתין דגבי תפילין קי''ל דאין חוזר ומברך עליהן כיון דמעיקר הדין מותר להשתין בתפילין, אבל בסוכה הלא אסור להשתין מים בסוכה וחשיב הפסק גמור וחוזר ומברך.
שו''ר במ''ב ס''ק מ''ו להדיא דיציאה לעשיית צרכיו לא מחייבת ברכה, ואישתמיטתיה לאותו ת''ח. אולם צ''ע בטעם הדבר כיון דעכ''פ גדולים ודאי אסור לעשות בסוכה ומ''ש מתפילין.


פותח הנושא
בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי בני תורה » 03 אוקטובר 2018, 01:21

בני תורה כתב:
כלפי ליא כתב:מרן רשכבה"ג הגראי"ל זצוק"ל היה נוהג למעשה לברך לישב בסוכה בכל כניסה לסוכה, גם כשיצא רק להתפלל במנין שבביתו, ואף הורה לאחרים לנהוג כן.
ההסבר פשוט, שיציאה מהסוכה היא עקירת מקום, וזה הפסק גמור יותר מפשיטת לבוש או תפילין שדעתו להחזיר, כמו בברכת הנהנין שעקירת מקום הוא הפסק [ושם יש חילוקים לפעמים אם זה באותו בית, אבל כאן זה לא יעזור, כי זה סוכה וזה בית].
בכל הפוסקים מבואר להדיא להיפוך וכפי שכתבתי מדברי הבית יוסף ממילא כל דבריך אין להם קיום. רק ביצא מסוכתו ועתה חוזר לאכול סעודה אחרת בזה דנו הפוסקים דיברך אף שבתחילה יצא על דעת לחזור עיין שעהצ שהביא כל השיטות בזה.
דרך אגב גם מרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך זצוק"ל היה מברך על כל כניסה וכניסה איני יודע אם גם ביצא על דעת לחזור ומשום דעת הגר"א. כמו כן שמעתי מאחד התלמידים שאף בענין פושט ציצית על דעת ללבוש אף בזה נהג כדעת הגר"א, וכשיצא מן המקווה היה מברך שוב על הציצית.
כעת ראיתי בספר החדש 'תפארת שמואל' שיצא לאור על ידי תלמיד מרן הגר"ש זצ"ל ושם כתב שמנהג מרן זצוק"ל היה לברך בכל כניסה וכניסה כמנהג הגר"א אבל כתב וז"ל כשיוצא לתוך ביתו לאיזה צורך חוזר ומברך אא"כ היא יציאה קצרה ממש, שאז כשמוצא אחר שמברך מבקש שיוציאו בברכה.ע"כ.
ואין ברור הגדר. אבל מכל מקום משמע להדיא שנקט לדעת הגר"א שמברך אף בדעתו לחזור וצ"ע היטב בכל זה.


פותח הנושא
בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי בני תורה » 03 אוקטובר 2018, 01:28

דרומאי כתב:
בני תורה כתב:
דרומאי כתב:י''ל דמאה פעמים ביום מיירי ביצא שלא ע''ד לחזור, או בהפסקה גמורה כגון יוצא לביהכ''נ.
ועוד שמעתי מת''ח אחד דאפילו יוצא להשתין דגבי תפילין קי''ל דאין חוזר ומברך עליהן כיון דמעיקר הדין מותר להשתין בתפילין, אבל בסוכה הלא אסור להשתין מים בסוכה וחשיב הפסק גמור וחוזר ומברך.
מהיכ"ת לחדש כן? ולמה לא נזכר כן בפוסקים? הלוא הדבר הוא מצוי ביותר ועל כרחך שאינו כן.
מה מצוי ביוצר, להשתין בסוכה? בזמננו אין הדבר מצוי כלל, ולא עוד שהדבר אסור כדאיתא מ''ב סימן תרל''ט סק''ט.
לא הבנתם כוונתי, התכוונתי שאותו אחד שרצה לחדש שעל אף שכתבו הפוסקים שיציאה על דעת לחזור אינה נחשבת הפסק, מכל מקום אם יצא להטיל מי רגליו כן חוזר ומברך, על זה כתבתי שאם כך היה הדין אז הם היו צריכים לכתוב את זה, זה הרי מצוי שאדם יצא מן הסוכה לעשות צרכיו, לא כך?


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 226 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי דרומאי » 03 אוקטובר 2018, 10:50

בני תורה כתב:
דרומאי כתב:
בני תורה כתב: מהיכ"ת לחדש כן? ולמה לא נזכר כן בפוסקים? הלוא הדבר הוא מצוי ביותר ועל כרחך שאינו כן.
מה מצוי ביוצר, להשתין בסוכה? בזמננו אין הדבר מצוי כלל, ולא עוד שהדבר אסור כדאיתא מ''ב סימן תרל''ט סק''ט.
לא הבנתם כוונתי, התכוונתי שאותו אחד שרצה לחדש שעל אף שכתבו הפוסקים שיציאה על דעת לחזור אינה נחשבת הפסק, מכל מקום אם יצא להטיל מי רגליו כן חוזר ומברך, על זה כתבתי שאם כך היה הדין אז הם היו צריכים לכתוב את זה, זה הרי מצוי שאדם יצא מן הסוכה לעשות צרכיו, לא כך?
אכן לא הבנתי כוונתך.


רמתים צופים
משתמש ותיק
הודעות: 369
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 18:29
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי רמתים צופים » 03 אוקטובר 2018, 11:40

בני תורה כתב:ידוע דעת הגר"א שפסק כשיטת הגאונים שבכל פעם שנכנס לסוכה מברך ברכת לישב, ולאו דווקא על אכילה.
והנה לשון המעשה רב על הנהגת הגר"א הוא שהגר"א היה מברך אפילו מאה פעמים ביום.
ומלשון זה משמע שהגר"א היה מברך אפילו ביוצא על דעת לחזור.
ולכאורה הביאור [שמעתי לפרש כן] דהנה נחלקו השוע והרמ"א אם פשט הציצית על דעת ללבוש אם מברך על הלבישה עיין שו"ע סימן ח' סעיף י"ד וכן נחלקו כיוב לענין תפילין ודעת הגר"א כדעת הבית יוסף שמברך בכל לבישה ולבישה.
וא"כ לכאורה הגר"א לשיטתו שהוא הדין בסוכה מברך על כל כניסה וכניסה אף ביוצא על דעת לחזור וזהו הכוונה דמברך אפילו מאה פעמים ביום.
אבל לא זכיתי להבין דלענין סוכה חזינן דכו"ע מודו דאין מברך כל שיצא על דעת לחזור, עיין מג"א סימן ח' שהביא כן מדברי הבית יוסף הל' סוכה סוף סימן תרל"ט, הרי דאף דלענין ציצית ותפילין דעת הב"י שמברך כל פעם שלובש אף שפשט על דעת ללבוש מכל מקום לענין סוכה אינו כן ויש בזה כמה סברות לחלק. וא"כ צריך עיון מנהג הגר"א.
עד שאתה שואל על הגר"א, תקשה על הגמ' עצמו
בגמ' מבואר שדעת ר' יוחנן שמברכים על הסוכה שבעה, ובראשונים ביארו שאין הכוונה לפעם ביום, אלא לכל פעם שמתיישב בסוכה, ועליה הוסיף ר"ת לחדש דדוקא בשעת אכילה
איברא דעת שמואל (וכ"ה גם דעת הירושלמי) שעל סוכה אין מברכים אלא ביום הראשון בשעה שנכנס לסוכה, וטעמו בצדו "סוכה דלא מפסקי לילות מימים - כולהו שבעה כחד יומא אריכתא דמו".
והיינו שמצות ישיבה בסוכה, אין הכוונה על ישיבה ממשית, אלא הכוונה של ישיבה היא לדירה, כל שבעה ימים אדם עושה סוכתו קבע ודירתו עראי. וכמו שאמרו חז"ל "תשבו כעין תדורו", כלומר מצות 'תשבו' אינו ישיבה אלא מלשון דירה, ועיין בירושלמי (סוכה ב, י) שאף הביא ראיה מקרא "כמה דאת אמר - וירשתם אותה וישבתם בה".
וא"כ הרי דירתו של אדם לא משתנה בזה שיוצא ממנו, דירתו היינו במקום שקבע עיקר ישיבתו, וכיון שיצא בליל ראשון מביתו אל תוך סוכתו והכניס לתוכו כליו הנאים וכלי תשמישו, שוב עיקר דירתו הינו הסוכה ולא ביתו, ומאי איכפת לן שיצא, הרי אין היציאה משנה את קביעת דירתו.
אמנם כ"ז א"ש לשיטת שמואל, אבל לר' יוחנן ושאר האמוראי דקיימי כוותיה, צ"ב אמאי מברך על ישיבתו כל שבעה, הרי לא מיפסק לילות מימים.
בפשטות היה משמע, שבהא גופא נחלקו האמוראים, ולדעת שמואל כל יום ויום היא מצוה בפנ"ע. אמנם הראשונים ביארו שגם לדעת שמואל אין הכוונה לפעם ביום, אלא מברך על כל יציאה וכניסה.
ובע"כ צ"ל שלדעתם עצם הישיבה הממשית מחייב בברכה, וכל פעם שייכנס לתוכו יתחייב לברך, ואין זה משנה כלל אם דעתו לחזור, שהרי כל אדם העושה ביתו קבע, דעתו לחזור אליו, אם לאלתר או מאוחר יותר, אבל בסופו של דבר לביתו הוא חוזר בסוף יומו, וע"כ צ"ל שלא איכפת לן זה שדעתו לחזור.


פותח הנושא
בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי בני תורה » 03 אוקטובר 2018, 11:45

רמתים צופים כתב:
בני תורה כתב:ידוע דעת הגר"א שפסק כשיטת הגאונים שבכל פעם שנכנס לסוכה מברך ברכת לישב, ולאו דווקא על אכילה.
והנה לשון המעשה רב על הנהגת הגר"א הוא שהגר"א היה מברך אפילו מאה פעמים ביום.
ומלשון זה משמע שהגר"א היה מברך אפילו ביוצא על דעת לחזור.
ולכאורה הביאור [שמעתי לפרש כן] דהנה נחלקו השוע והרמ"א אם פשט הציצית על דעת ללבוש אם מברך על הלבישה עיין שו"ע סימן ח' סעיף י"ד וכן נחלקו כיוב לענין תפילין ודעת הגר"א כדעת הבית יוסף שמברך בכל לבישה ולבישה.
וא"כ לכאורה הגר"א לשיטתו שהוא הדין בסוכה מברך על כל כניסה וכניסה אף ביוצא על דעת לחזור וזהו הכוונה דמברך אפילו מאה פעמים ביום.
אבל לא זכיתי להבין דלענין סוכה חזינן דכו"ע מודו דאין מברך כל שיצא על דעת לחזור, עיין מג"א סימן ח' שהביא כן מדברי הבית יוסף הל' סוכה סוף סימן תרל"ט, הרי דאף דלענין ציצית ותפילין דעת הב"י שמברך כל פעם שלובש אף שפשט על דעת ללבוש מכל מקום לענין סוכה אינו כן ויש בזה כמה סברות לחלק. וא"כ צריך עיון מנהג הגר"א.
עד שאתה שואל על הגר"א, תקשה על הגמ' עצמו
בגמ' מבואר שדעת ר' יוחנן שמברכים על הסוכה שבעה, ובראשונים ביארו שאין הכוונה לפעם ביום, אלא לכל פעם שמתיישב בסוכה, ועליה הוסיף ר"ת לחדש דדוקא בשעת אכילה
איברא דעת שמואל (וכ"ה גם דעת הירושלמי) שעל סוכה אין מברכים אלא ביום הראשון בשעה שנכנס לסוכה, וטעמו בצדו "סוכה דלא מפסקי לילות מימים - כולהו שבעה כחד יומא אריכתא דמו".
והיינו שמצות ישיבה בסוכה, אין הכוונה על ישיבה ממשית, אלא הכוונה של ישיבה היא לדירה, כל שבעה ימים אדם עושה סוכתו קבע ודירתו עראי. וכמו שאמרו חז"ל "תשבו כעין תדורו", כלומר מצות 'תשבו' אינו ישיבה אלא מלשון דירה, ועיין בירושלמי (סוכה ב, י) שאף הביא ראיה מקרא "כמה דאת אמר - וירשתם אותה וישבתם בה".
וא"כ הרי דירתו של אדם לא משתנה בזה שיוצא ממנו, דירתו היינו במקום שקבע עיקר ישיבתו, וכיון שיצא בליל ראשון מביתו אל תוך סוכתו והכניס לתוכו כליו הנאים וכלי תשמישו, שוב עיקר דירתו הינו הסוכה ולא ביתו, ומאי איכפת לן שיצא, הרי אין היציאה משנה את קביעת דירתו.
אמנם כ"ז א"ש לשיטת שמואל, אבל לר' יוחנן ושאר האמוראי דקיימי כוותיה, צ"ב אמאי מברך על ישיבתו כל שבעה, הרי לא מיפסק לילות מימים.
בפשטות היה משמע, שבהא גופא נחלקו האמוראים, ולדעת שמואל כל יום ויום היא מצוה בפנ"ע. אמנם הראשונים ביארו שגם לדעת שמואל אין הכוונה לפעם ביום, אלא מברך על כל יציאה וכניסה.
ובע"כ צ"ל שלדעתם עצם הישיבה הממשית מחייב בברכה, וכל פעם שייכנס לתוכו יתחייב לברך, ואין זה משנה כלל אם דעתו לחזור, שהרי כל אדם העושה ביתו קבע, דעתו לחזור אליו, אם לאלתר או מאוחר יותר, אבל בסופו של דבר לביתו הוא חוזר בסוף יומו, וע"כ צ"ל שלא איכפת לן זה שדעתו לחזור.
ניכר שלא למדת את כל הסוגיא, עיי"ש בהמשך הסוגיא שאין כאן נידון מסויים במצוות סוכה, אלא אותו נידון גם בתפילין ובציצית, אם מברך על כל לבישה ולבישה עיי"ש היטב ותמצא נחת.


רמתים צופים
משתמש ותיק
הודעות: 369
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 18:29
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בירור מנהג הגר"א בדין ברכת לישב על כל כניסה לסוכה

שליחה על ידי רמתים צופים » 03 אוקטובר 2018, 11:47

בני תורה כתב:
רמתים צופים כתב:
בני תורה כתב:ידוע דעת הגר"א שפסק כשיטת הגאונים שבכל פעם שנכנס לסוכה מברך ברכת לישב, ולאו דווקא על אכילה.
והנה לשון המעשה רב על הנהגת הגר"א הוא שהגר"א היה מברך אפילו מאה פעמים ביום.
ומלשון זה משמע שהגר"א היה מברך אפילו ביוצא על דעת לחזור.
ולכאורה הביאור [שמעתי לפרש כן] דהנה נחלקו השוע והרמ"א אם פשט הציצית על דעת ללבוש אם מברך על הלבישה עיין שו"ע סימן ח' סעיף י"ד וכן נחלקו כיוב לענין תפילין ודעת הגר"א כדעת הבית יוסף שמברך בכל לבישה ולבישה.
וא"כ לכאורה הגר"א לשיטתו שהוא הדין בסוכה מברך על כל כניסה וכניסה אף ביוצא על דעת לחזור וזהו הכוונה דמברך אפילו מאה פעמים ביום.
אבל לא זכיתי להבין דלענין סוכה חזינן דכו"ע מודו דאין מברך כל שיצא על דעת לחזור, עיין מג"א סימן ח' שהביא כן מדברי הבית יוסף הל' סוכה סוף סימן תרל"ט, הרי דאף דלענין ציצית ותפילין דעת הב"י שמברך כל פעם שלובש אף שפשט על דעת ללבוש מכל מקום לענין סוכה אינו כן ויש בזה כמה סברות לחלק. וא"כ צריך עיון מנהג הגר"א.
עד שאתה שואל על הגר"א, תקשה על הגמ' עצמו
בגמ' מבואר שדעת ר' יוחנן שמברכים על הסוכה שבעה, ובראשונים ביארו שאין הכוונה לפעם ביום, אלא לכל פעם שמתיישב בסוכה, ועליה הוסיף ר"ת לחדש דדוקא בשעת אכילה
איברא דעת שמואל (וכ"ה גם דעת הירושלמי) שעל סוכה אין מברכים אלא ביום הראשון בשעה שנכנס לסוכה, וטעמו בצדו "סוכה דלא מפסקי לילות מימים - כולהו שבעה כחד יומא אריכתא דמו".
והיינו שמצות ישיבה בסוכה, אין הכוונה על ישיבה ממשית, אלא הכוונה של ישיבה היא לדירה, כל שבעה ימים אדם עושה סוכתו קבע ודירתו עראי. וכמו שאמרו חז"ל "תשבו כעין תדורו", כלומר מצות 'תשבו' אינו ישיבה אלא מלשון דירה, ועיין בירושלמי (סוכה ב, י) שאף הביא ראיה מקרא "כמה דאת אמר - וירשתם אותה וישבתם בה".
וא"כ הרי דירתו של אדם לא משתנה בזה שיוצא ממנו, דירתו היינו במקום שקבע עיקר ישיבתו, וכיון שיצא בליל ראשון מביתו אל תוך סוכתו והכניס לתוכו כליו הנאים וכלי תשמישו, שוב עיקר דירתו הינו הסוכה ולא ביתו, ומאי איכפת לן שיצא, הרי אין היציאה משנה את קביעת דירתו.
אמנם כ"ז א"ש לשיטת שמואל, אבל לר' יוחנן ושאר האמוראי דקיימי כוותיה, צ"ב אמאי מברך על ישיבתו כל שבעה, הרי לא מיפסק לילות מימים.
בפשטות היה משמע, שבהא גופא נחלקו האמוראים, ולדעת שמואל כל יום ויום היא מצוה בפנ"ע. אמנם הראשונים ביארו שגם לדעת שמואל אין הכוונה לפעם ביום, אלא מברך על כל יציאה וכניסה.
ובע"כ צ"ל שלדעתם עצם הישיבה הממשית מחייב בברכה, וכל פעם שייכנס לתוכו יתחייב לברך, ואין זה משנה כלל אם דעתו לחזור, שהרי כל אדם העושה ביתו קבע, דעתו לחזור אליו, אם לאלתר או מאוחר יותר, אבל בסופו של דבר לביתו הוא חוזר בסוף יומו, וע"כ צ"ל שלא איכפת לן זה שדעתו לחזור.
ניכר שלא למדת את כל הסוגיא, עיי"ש בהמשך הסוגיא שאין כאן נידון מסויים במצוות סוכה, אלא אותו נידון גם בתפילין ובציצית, אם מברך על כל לבישה ולבישה עיי"ש היטב ותמצא נחת.
צודק, חוזרני בי
(אני מתנצל, כבר עבר הרבה זמן מאז שלמדתי את הסוגיא).
אלא שעדיין צ"ב, איך יתכן הפסק ל"דירה" של אדם? כל זמן שלא הוציא את כליו ולא קבע את דירתו בביתו או במקום אחר, איך יתכן הפסק?
בע"כ מדובר בישיבה ממשית. ודבר זה לא הבנתי.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח