הטעם שאין נופלים על פניהם בימים שאחר סוכות

[ממזרח שמש]

אשמח לשמוע טעם ומקור ברור למה שאין נופלין על פניהן בימים אלו עד ראש חודש חשוון.
עד כמה שידי מגעת לא מצאתי טעם ברור.
בחודש ניסן אין נופלים על פניהם כל החודש משום שיצא רובו בקדושה, כיון שאף בתחילת החודש אין אומרים משום קרבנות הנשיאים, וכן בחג הפסח לא אומרים על כן אין אומרים בכל החודש. טעם זה כמובן לא שייך בחודש תשרי. וא"כ מה הטעם?

[amsgula.net]

בעה"י
איתא בתשוה"ג [שערי תשובה סימן שלז], וז"ל, וששאלתם ענין נפילת אפים מהו ולמה אין נופלין על פניהם בימים אלו בכל מקום נפילת אפים הוא בזמן צער דכתיב ויפלו על פניהם ויאמרו אל גו' וישמע משה ויפול על פניו ויפול יהושע על פניו ארצה וכן בכל מקום נפילת אפים זמן צער הוא ובימי ניסן ותשרי הוא זמן שמחה וכבר נהגו בזמן שנכנס ניסן אין נופלין על פניהם עד שיצא כל שלשים יום. וכן בימי תשרי כל שלשים יום ועל כן עולי רגלים בקול רנה ותודה בחזירה יותר מהליכה.
ובירושלמי ר' הושעיא בשם ר' זעירא אמר מאי דכתיב ופנית בבקר והלכת לאהלך ופנית והלכת לאהלך דיו לקרא מאי ופנית בבקר וכי בבקר הולכין ולא בכל זמנא אלא בבקר ההוא דכתיב ביה בקר לא עבות בקר דשמחה בקר דאקדים אברהם ומאי איהי שמח' בית השואבה והדבר גדול ונכון מלמד שצריך שמחה בחזירה יות' מהליכה ואמר רבי סימון סימן לדבר אל יתהלל חוגר כמפתח עכ"ל התשובה.
והכונה שצריכים שחה בצאת החג, וההגדרה של זה עד מתי שאפשר להגדיר צאת החג, דהיינו באותו החודש כל ל' יום כמו שאמרו בתשובה זו.
וכן במאמר חמץ להרשב"ץ כתב וז"ל [מאמר חמץ לרשב"ץ אות ד], ומה שכתב עד אסרו חג אין נופלין על פניהם. אנו נוהגין כאן כל החדש. וכן מר"ח סיון עד א"ח של שבועות. וכל חדש תשרי ממחרת יה"כ. ונראה כי טעם המנהג הוא מפני שבשמחת הרגל אין מזכירין תחנות המצערות הלב ע"כ.
ומיהו אינו מוסכם בכל הפוסקים לגבי תשרי [ועיין שכנה"ג סי' קלא וקצרתי במ"מ לדעה זו מאחר שלא נתבקש כאן אלא על הדעה השניה המקובלת].

[ממזרח שמש]

יישר כח גדול.
אבל כפי שהבאתי, בפוסקים נזכר הטעם לענין חודש ניסן, משום שאין אומרים ברובו ולא הזכירו טעם זה של ימי שמחה ולטעם זה קשה מתשרי.
ואולי נאמר שבתשרי לכו"ע זה הטעם משום זמן שמחה ורק בניסן שאינו כל כך זמן שמחה הוצרכו לטעם זה. ולא כמבואר בתשובות הגאונים.

[הכהן]

להחזו"א אומרים

[יוסי יעבץ]

להחזו"א אומרים

מקור.

[amsgula.net]

יישר כח גדול.
אבל כפי שהבאתי, בפוסקים נזכר הטעם לענין חודש ניסן, משום שאין אומרים ברובו ולא הזכירו טעם זה של ימי שמחה ולטעם יקשה מתשרי.
ואולי נאמר שבתשרי לכו"ע זה הטעם משום זמן שמחה ורק בניסן שאינו כל כך זמן שמחה הוצרכו לטעם זה. ולא כמבואר בתשובות הגאונים.

הטעם על ניסן שיצא רובו בקדושה אינו שייך כאן בתשרי שהרי בתשרי לא יצא רובו בקדושה [כמו שיתבאר], ולכן לטעם זה אין לבטל מתשרי נפל"א, ובאמת למנהגינו הרי באמת אומרים נפל"א קודם יו"כ, ולא מועיל לזה טעם שיצא רובו בקדושה שלא שייך בתשרי, ויש לבאר בזה שיצא רובו בקדושה הוא טעם על ימים שיש בהם צד קדושה וכדומה כמו בניסן [עי' ב"י סי' תכט] אבל לא על שמחה מחמת הימים שלאחר החג שהוא רק מחמת החג גרידא, ולכן אינו מתבטל בעשי"ת נפל"א מטעם זה, וכמדומה שמי שאמר טעם זה במקור אינו בהכרח כלל שסובר של"א בימי תשרי אחר סוכות.

[ממזרח שמש]

לא הבנתי כוונתכם, אתם אומרים שאם הטעם בניסן שיצא רובו בקדושה, א"כ באמת בתשרי אומרים.
וא"כ למנהגינו שאין אומרים הוא מטעם המבואר בגאונים שימי ניסן ותשרי הם זמני שמחה.
אבל אם כן יקשה דא"כ לא נאמר אף בכל עשרת ימי תשובה?
וכן קשה לפי האמת לפי המבואר בגאונים כמו שרמזתם לעיל, והאם שמענו על מנהג כזה שאין נופלים על פניהם כל חודש תשרי?

[amsgula.net]

מה שהביאו בתשוה"ג דברי הירושלמי הוא לבאר היתרון שיש בימים שלאחר החג יותר מהימים שלפני החג.
במקומי ובעירי לא ידוע לי על מנהג כתשוה"ג, אלא על מנהג כהרשב"ץ.

[ממזרח שמש]

סליחה, לא ראיתי לעיל את דברי התשב"ץ שהבאתם.
האם מנהגינו אכן שלא לומר כבר ממחרת יום הכיפורים? סליחה על הבורות...

[amsgula.net]

אין אומרים.

[בני תורה]

טוב, אז לסיכום אם כן נמצא שעל כרחך מנהגינו הוא כדברי התשב"ץ שהבאתם.
ואם כך יקשה עכ"פ בדברי המשנה ברורה ועוד לפניו רק שאיני זוכר שמותם...
שבניסן כתבו הטעם משום יצא רובו בקדושה, ומה הוצרכו לזה?
הרי מנהג ישראל שלא לומר בחודש תשרי ובודאי אף מנהגם היה כן, וא"כ אף בניסן תיפוק ליה משום הך שמחת הרגל שביאר התשב"ץ וצ"ב. כמובן הערה בעלמא ולא איזה קושיה חזקה...

[amsgula.net]

כתבנו לעיל בס"ד בזה"ל:

יישר כח גדול.
אבל כפי שהבאתי, בפוסקים נזכר הטעם לענין חודש ניסן, משום שאין אומרים ברובו ולא הזכירו טעם זה של ימי שמחה ולטעם יקשה מתשרי.
ואולי נאמר שבתשרי לכו"ע זה הטעם משום זמן שמחה ורק בניסן שאינו כל כך זמן שמחה הוצרכו לטעם זה. ולא כמבואר בתשובות הגאונים.

הטעם על ניסן שיצא רובו בקדושה אינו שייך כאן בתשרי שהרי בתשרי לא יצא רובו בקדושה [כמו שיתבאר], ולכן לטעם זה אין לבטל מתשרי נפל"א, ובאמת למנהגינו הרי באמת אומרים נפל"א קודם יו"כ, ולא מועיל לזה טעם שיצא רובו בקדושה שלא שייך בתשרי, ויש לבאר בזה שיצא רובו בקדושה הוא טעם על ימים שיש בהם צד קדושה וכדומה כמו בניסן [עי' ב"י סי' תכט] אבל לא על שמחה מחמת הימים שלאחר החג שהוא רק מחמת החג גרידא, ולכן אינו מתבטל בעשי"ת נפל"א מטעם זה, וכמדומה שמי שאמר טעם זה במקור אינו בהכרח כלל שסובר של"א בימי תשרי אחר סוכות.

וארחיב בזה עוד דהטעם של תשוה"ג הוא טעם המועיל רק לאחר החג ולא לפניו, כמו שכתבנו לעיל, וטעם הב"י והפוסקים הוא טעם המועיל רק לניסן ולא לתשרי, ולהכי צריכין להטעם הראשון משום י"ג ניסן וצריכים להטעם השני משום לאחר החג.
בהצלחה רבה (אם יש עוד שאלות אפשר לפנות אלינו ישר לאתר ונשתדל להשיב בס"ד)

[הכהן]

להחזו"א אומרים

מקור.

להחזו"א א"א תחנון רק בימים שהוזכרו בשו"ע-מ"ב, וע"כ בימים שאחר אסרו חג של סוכות ושל שבועות, וכן בפסח שני, אומרים תחנון.

[ממזרח שמש]

בימים שקודם סוכות מבואר במהרי"ל הטעם שאין אומרים שהוא משום שהם ימים שחנך שלמה את המזבח. וא"כ אין זה מטעם זמן שמחה. וגם לא שייך לאחר סוכות וצ"ע.

[יוסי יעבץ]

להחזו"א אומרים

מקור.

להחזו"א א"א תחנון רק בימים שהוזכרו בשו"ע-מ"ב, וע"כ בימים שאחר אסרו חג של סוכות ושל שבועות, וכן בפסח שני, אומרים תחנון.

היכן הובא מנהג החזון איש?

[כלפי ליא]

למנהג אשכנז בכל מקום, נופלים אפים
מנהג חניכי הישיבות במקרים רבים אינו מנהג אשכנז אלא מנהג חסידים שהשתרבב.

[כלפי ליא]

להחזו"א אומרים

מקור.

נמצא גם בספרי דינים והנהגות ושאר ספרי מנהגי החזו"א
וכן נוהגים עד היום הזה בכל בתי המדרשות הנוהגים כהוראתו, כמו בית מדרשו של רבינו הגדול מרן שר התורה שליט"א ביה"כ לדרמן ע"ש מרן החזו"א, ובית מדרשו של מרן הגרח"ש גריינמן זצוק"ל ועוד.
וכן מנהג נוסח אשכנז בכל מקום ומקום.
נוסח הישיבות וקהלותיהם לקחו הרבה מנהגים מהחסידים וממקומות לא ברורים, ואין מה לעיין במקורם, כי אין ידוע כלל מי הנהיג ההנהגות ועל סמך מה.

[יוסי יעבץ]

התפלאתי שהוא מייחס את זה
דוקא למנהג החזון איש

[חכם באשי]

מנהג ירושלים שלא אומרים - כך ראיתי בקונטרס "סוכת חיים" על מנהגי ירושלים, וכיון שאני יודע אם יש לי רשות להעלות הקונט' הזה כאן, אני מעתיק את ההערה על מנהג זה,

כן כתב בס' בטוב ירושלים (לגרב"צ
יאדלר, פרק יג עמוד שסה), [וע"ש שהגאון
האדר "ת זצ"ל רצה לבטל מנהג זה, וכאשר
נודע הדבר לרבה של ירושלים הגר"ש
סאלנט זצ "ל, שלח להודיעו כי כן הוא
מנהג ירושלים ואין לבטלו. ע"ש. וכן הובא
בס' תורת רבינו שמואל מסאלנט ח"א (סוף
עמוד קב). ע"ש], וכן העיד וכתב בס' חזון
עובדיה ימים נוראים (עמוד שצד). ומקור
המנהג הוא בתשובות הגאונים שערי
תשובה (סי' רמג ) שכתב, ימי ניסן וימי
תשרי אין נופלין על פניהם , וכך הוא
המנהג בשתי הישיבות. וע "ש (סי' שלו וסי'
שלז) הטעם לזה. וע"ע בשו"ת תשב"ץ ח"ב
(סי' רמח ). (וצע"ק. ושו"ר מ"ש בזה ביפה ללב
ח "ב סי' תרכד סק "ה. ע"ש). ובשיורי כנה"ג
(סי' קלא הגב"י אות יב). וכן כתב הפרי חדש
(סי' קלא ס"ז) לדעת מרן . ובשו"ת חיים
שאל ח"ב (סי' לה אות ב) העיר ע "ז, כי לשון
מרן הש"ע (סי' קלא) לא משמע כן . אלא
שמנהג זה אינו כדעת מרן , ומרן ז "ל לרוב
קדושתו וטרדת לימודו לא דקדק וסבר
שהמנהג כך ואינו כן. ע"ש



עד כאן

[סבא]

הנה החזו"א למי שביקש-

הנהגות חזון איש.jpg

[יוסי יעבץ]

מה שיוצא מכל זה שחלק מבני אשכנז
ובכללם חניכי קבלו את מנהג ירושלים
וחלק נשארו במנהגינו מימים ימימה

[בני תורה]

להחזו"א אומרים

מקור.

נמצא גם בספרי דינים והנהגות ושאר ספרי מנהגי החזו"א
וכן נוהגים עד היום הזה בכל בתי המדרשות הנוהגים כהוראתו, כמו בית מדרשו של רבינו הגדול מרן שר התורה שליט"א ביה"כ לדרמן ע"ש מרן החזו"א, ובית מדרשו של מרן הגרח"ש גריינמן זצוק"ל ועוד.
וכן מנהג נוסח אשכנז בכל מקום ומקום.
נוסח הישיבות וקהלותיהם לקחו הרבה מנהגים מהחסידים וממקומות לא ברורים, ואין מה לעיין במקורם, כי אין ידוע כלל מי הנהיג ההנהגות ועל סמך מה.

ידידי, שוב אתה טועה, עיין במה שהובא בתחילת האשכול בדברי הגאונים והתשב"ץ.
בישיבות לקחו מהחסידים??? ואין מה לעיין במקורם???
בישיבות עושים דברים בלי מקור ורק בלדרמן עושים עם מקור?
לא מובן מה יש לך נגד הישיבות? בפרט שכאן זה מנהג ברור על פי הגאונים.

[בני תורה]

התפלאתי שהוא מייחס את זה
דוקא למנהג החזון איש

בטח חזו"א, איפה עוד אומרים תחנון?

[בני תורה]

להחזו"א אומרים

מקור.

נמצא גם בספרי דינים והנהגות ושאר ספרי מנהגי החזו"א
וכן נוהגים עד היום הזה בכל בתי המדרשות הנוהגים כהוראתו, כמו בית מדרשו של רבינו הגדול מרן שר התורה שליט"א ביה"כ לדרמן ע"ש מרן החזו"א, ובית מדרשו של מרן הגרח"ש גריינמן זצוק"ל ועוד.
וכן מנהג נוסח אשכנז בכל מקום ומקום.
נוסח הישיבות וקהלותיהם לקחו הרבה מנהגים מהחסידים וממקומות לא ברורים, ואין מה לעיין במקורם, כי אין ידוע כלל מי הנהיג ההנהגות ועל סמך מה.

איפה עוד חוץ מהמקומות שמנית?

[כלפי ליא]

נמצא גם בספרי דינים והנהגות ושאר ספרי מנהגי החזו"א
וכן נוהגים עד היום הזה בכל בתי המדרשות הנוהגים כהוראתו, כמו בית מדרשו של רבינו הגדול מרן שר התורה שליט"א ביה"כ לדרמן ע"ש מרן החזו"א, ובית מדרשו של מרן הגרח"ש גריינמן זצוק"ל ועוד.
וכן מנהג נוסח אשכנז בכל מקום ומקום.
נוסח הישיבות וקהלותיהם לקחו הרבה מנהגים מהחסידים וממקומות לא ברורים, ואין מה לעיין במקורם, כי אין ידוע כלל מי הנהיג ההנהגות ועל סמך מה.

איפה עוד חוץ מהמקומות שמנית?

בכל המקומות של נוסח אשכנז שיש להם מסורת ברורה ולא מנהג ישיבות שלא הונהג ע"י אף אחד בר סמכא.
כגון חוג חת"ס, כגון בתי הכנסת נוסח אשכנז המקורי של היעקעס.

[כלפי ליא]

נמצא גם בספרי דינים והנהגות ושאר ספרי מנהגי החזו"א
וכן נוהגים עד היום הזה בכל בתי המדרשות הנוהגים כהוראתו, כמו בית מדרשו של רבינו הגדול מרן שר התורה שליט"א ביה"כ לדרמן ע"ש מרן החזו"א, ובית מדרשו של מרן הגרח"ש גריינמן זצוק"ל ועוד.
וכן מנהג נוסח אשכנז בכל מקום ומקום.
נוסח הישיבות וקהלותיהם לקחו הרבה מנהגים מהחסידים וממקומות לא ברורים, ואין מה לעיין במקורם, כי אין ידוע כלל מי הנהיג ההנהגות ועל סמך מה.

ידידי, שוב אתה טועה, עיין במה שהובא בתחילת האשכול בדברי הגאונים והתשב"ץ.
בישיבות לקחו מהחסידים??? ואין מה לעיין במקורם???
בישיבות עושים דברים בלי מקור ורק בלדרמן עושים עם מקור?
לא מובן מה יש לך נגד הישיבות? בפרט שכאן זה מנהג ברור על פי הגאונים.

אני לא טועה.
מנהג הישיבות בארץ לא הסתמך פתאום על התשב"ץ, כיון שלא היה כאן אף אחד שיגיד להם דבר כזה. הם מצאו מנהג כזה בארץ ונהגו כך, ולא הונהג ע"י גדולים וטובים.
רוב רובם של מנהגי הישיבות כאן בארץ לא הונהגו בדווקא ע"י איזה בר סמכא, מלבד הדברים המיוחדים לעולם הישיבות הקדושות

ולא כל דבר שכותבים אמת, זה נגד הישיבות.
והבעיה היא של אנשים שמוצאים מנהגים, ולא יודעים א' ב' מהיכן באים הדברים, ומחליטים החלטות.

[נזהר מצבועים]

נמצא גם בספרי דינים והנהגות ושאר ספרי מנהגי החזו"א
וכן נוהגים עד היום הזה בכל בתי המדרשות הנוהגים כהוראתו, כמו בית מדרשו של רבינו הגדול מרן שר התורה שליט"א ביה"כ לדרמן ע"ש מרן החזו"א, ובית מדרשו של מרן הגרח"ש גריינמן זצוק"ל ועוד.
וכן מנהג נוסח אשכנז בכל מקום ומקום.
נוסח הישיבות וקהלותיהם לקחו הרבה מנהגים מהחסידים וממקומות לא ברורים, ואין מה לעיין במקורם, כי אין ידוע כלל מי הנהיג ההנהגות ועל סמך מה.

ידידי, שוב אתה טועה, עיין במה שהובא בתחילת האשכול בדברי הגאונים והתשב"ץ.
בישיבות לקחו מהחסידים??? ואין מה לעיין במקורם???
בישיבות עושים דברים בלי מקור ורק בלדרמן עושים עם מקור?
לא מובן מה יש לך נגד הישיבות? בפרט שכאן זה מנהג ברור על פי הגאונים.

אני לא טועה.
מנהג הישיבות בארץ לא הסתמך פתאום על התשב"ץ, כיון שלא היה כאן אף אחד שיגיד להם דבר כזה. הם מצאו מנהג כזה בארץ ונהגו כך, ולא הונהג ע"י גדולים וטובים.
רוב רובם של מנהגי הישיבות כאן בארץ לא הונהגו בדווקא ע"י איזה בר סמכא, מלבד הדברים המיוחדים לעולם הישיבות הקדושות

ולא כל דבר שכותבים אמת, זה נגד הישיבות.
והבעיה היא של אנשים שמוצאים מנהגים, ולא יודעים א' ב' מהיכן באים הדברים, ומחליטים החלטות.

אתה טועה
המנהג הוא מנהג ירושלים והונהג
על פי גדולים וטובים

מנהג ירושלים שלא אומרים - כך ראיתי בקונטרס "סוכת חיים" על מנהגי ירושלים, וכיון שאני יודע אם יש לי רשות להעלות הקונט' הזה כאן, אני מעתיק את ההערה על מנהג זה,

כן כתב בס' בטוב ירושלים (לגרב"צ
יאדלר, פרק יג עמוד שסה), [וע"ש שהגאון
האדר "ת זצ"ל רצה לבטל מנהג זה, וכאשר
נודע הדבר לרבה של ירושלים הגר"ש
סאלנט זצ "ל, שלח להודיעו כי כן הוא
מנהג ירושלים ואין לבטלו. ע"ש. וכן הובא
בס' תורת רבינו שמואל מסאלנט ח"א (סוף
עמוד קב). ע"ש], וכן העיד וכתב בס' חזון
עובדיה ימים נוראים (עמוד שצד). ומקור
המנהג הוא בתשובות הגאונים שערי
תשובה (סי' רמג ) שכתב, ימי ניסן וימי
תשרי אין נופלין על פניהם , וכך הוא
המנהג בשתי הישיבות. וע "ש (סי' שלו וסי'
שלז) הטעם לזה. וע"ע בשו"ת תשב"ץ ח"ב
(סי' רמח ). (וצע"ק. ושו"ר מ"ש בזה ביפה ללב
ח "ב סי' תרכד סק "ה. ע"ש). ובשיורי כנה"ג
(סי' קלא הגב"י אות יב). וכן כתב הפרי חדש
(סי' קלא ס"ז) לדעת מרן . ובשו"ת חיים
שאל ח"ב (סי' לה אות ב) העיר ע "ז, כי לשון
מרן הש"ע (סי' קלא) לא משמע כן . אלא
שמנהג זה אינו כדעת מרן , ומרן ז "ל לרוב
קדושתו וטרדת לימודו לא דקדק וסבר
שהמנהג כך ואינו כן. ע"ש
עד כאן

[כלפי ליא]

רוב רובם של מנהגי הישיבות כאן בארץ לא הונהגו בדווקא ע"י איזה בר סמכא, מלבד הדברים המיוחדים לעולם הישיבות הקדושות

ולא כל דבר שכותבים אמת, זה נגד הישיבות.
והבעיה היא של אנשים שמוצאים מנהגים, ולא יודעים א' ב' מהיכן באים הדברים, ומחליטים החלטות.

אתה טועה
המנהג הוא מנהג ירושלים והונהג
על פי גדולים וטובים

מנהג ירושלים שלא אומרים - כך ראיתי בקונטרס "סוכת חיים" על מנהגי ירושלים, וכיון שאני יודע אם יש לי רשות להעלות הקונט' הזה כאן, אני מעתיק את ההערה על מנהג זה,

כן כתב בס' בטוב ירושלים (לגרב"צ
יאדלר, פרק יג עמוד שסה), [וע"ש שהגאון
האדר "ת זצ"ל רצה לבטל מנהג זה, וכאשר
נודע הדבר לרבה של ירושלים הגר"ש
סאלנט זצ "ל, שלח להודיעו כי כן הוא
מנהג ירושלים ואין לבטלו. ע"ש. וכן הובא
בס' תורת רבינו שמואל מסאלנט ח"א (סוף
עמוד קב). ע"ש], וכן העיד וכתב בס' חזון
עובדיה ימים נוראים (עמוד שצד). ומקור
המנהג הוא בתשובות הגאונים שערי
תשובה (סי' רמג ) שכתב, ימי ניסן וימי
תשרי אין נופלין על פניהם , וכך הוא
המנהג בשתי הישיבות. וע "ש (סי' שלו וסי'
שלז) הטעם לזה. וע"ע בשו"ת תשב"ץ ח"ב
(סי' רמח ). (וצע"ק. ושו"ר מ"ש בזה ביפה ללב
ח "ב סי' תרכד סק "ה. ע"ש). ובשיורי כנה"ג
(סי' קלא הגב"י אות יב). וכן כתב הפרי חדש
(סי' קלא ס"ז) לדעת מרן . ובשו"ת חיים
שאל ח"ב (סי' לה אות ב) העיר ע "ז, כי לשון
מרן הש"ע (סי' קלא) לא משמע כן . אלא
שמנהג זה אינו כדעת מרן , ומרן ז "ל לרוב
קדושתו וטרדת לימודו לא דקדק וסבר
שהמנהג כך ואינו כן. ע"ש
עד כאן

מנהג הישיבות זה לא מנהג ירושלים, נא לא לערבב.
אני עוד זוכר ביום פסח שני בישיבה, שהרב שך לא הבין למה לא אומרים תחנון.
עוד אני זוכר ששאלו את הרב שך בפורים המשולש ביום ראשון אם להגיד תחנון, והוא לא ידע מה לומר, בהתחלה אמר שיאמרו, אח"כ אמר שאפשר לא לומר, ולא היה לו בזה שום הכרעה.

[נזהר מצבועים]

ר' שמואל מסלנט זה לא
מנהג ממוצא כלשונך!

[כלפי ליא]

ר' שמואל מסלנט זה לא
מנהג ממוצא כלשונך!

ביקשנו לא לערבב
מנהג ירושלים זה לא מנהג הישיבות. ואם אפשר שוב לחזור על הבקשה, נא לא לערבב.
מנהג ירושלים למשל אומרים בשני וחמישי י"ג מדות לפני נפילת אפים, ואין נוהגים כן בישיבות כמו שלא נוהגים כך בשום מנהג אשכנז.