חיבור סכך עם אזיקונים נפק"מ למעשה כעת

[יעקב שלם]

יש לי סוכה בצד מערב שיש בה רוח די חזקה

האם אני יכול להניח לייסטים על הסכך ולחבר את הלייסטים עם אזיקונים
זאת אומרת האם כעת הלייסטים שתפוסים באזיקון נחשבים שמעמידים את הסכך בדבר המקבל טומאה
או בעיה אחרת

[אוריאל]

בעיקרון לכתחילה חוששים ולא מעמידים את הסכך בדבר פסול, ואזיקון הוא דבר הפסול לסיכוך מכיוון שאין גידולו מן הארץ.
לכן, אם הסכך עומד במקומו ברוח מצויה, וקושרים אותו עם אזיקון רק ליתר ביטחון, אין בעיה. אבל אם רק על ידי האזיקון הסכך מחזיק מעמד ברוח מצויה, לכתחילה אין לתפוס בו את הסכך, ובדיעבד בכל גווני כשר.
בשאלתך אני מבין אתה שם קרשים הכשרים מעל הסכך כדי להכביד עליו, וקושר אותם עם אזיקון אל הסכך, וכיון שנקטו שאין הבדל אם מי שמעמיד את הסכך הוא מתחת לסכך או מעליו, לכאורה זה אמור להחשב כמעמיד דמעמיד, שיהיה תלוי במחלוקת הנודעת.
וכתבתי כמובן רק לצדד, אבל צריך לשאול מו"ה.

[דוד ריזל (הפרסומאי)]

אני יודע על תלמיד חכם גדול, שהתגורר במקום רוחות חזקות מאוד שכל שנה היה מתעופף לו הסכך. ואחרי הרבה בירורים הכריע שעדיף לשים אזיקונים.
אבל עשה זאת בדרך זו שיהא לכתחילה,
קודם כל קשר את הסכך בחוטים כשרים לסיכוך, כדי שיוכל לעמוד ברוח מצויה, ואחר כך הוסיף עוד אזיקונים שהם נצרכו רק לרוח שאינה מצויה, ולכן לא נחשבו כמעמיד.
הוא הוסיף עוד עצה, לשים את האזיקונים רופפים ולא מהודקים, כך שמה שמעמיד את הסכך, זה החוטים הכשרים.
ומה שכתבת זה עוד עצה - לעשות מסגרות של קורה מעל הסכך וקורה מתחת הסכך - שמהודקים יחדיו חזק עם אזיקונים. וכפי שכתבו זה מעמיד דמעמיד.

[יעקב שלם]

ויש עוד עצה - לעשות מסגרות של קורה מעל הסכך וקורה מתחת הסכך - שמהודקים יחדיו חזק עם אזיקונים.

זה בדיוק היתה שאלתי
אבל לכאורה זה גם בעיה של מעמיד דמעמיד

[יעקב שלם]

שאלתי במקביל באתר דין אתר נפלא וקיבלתי תשובה תוך 7 דקות
לדעתי מצוה לפרסם אתר זה
וכמובן שאין לי קשר איתם ורק לתועלת
וזה תשובתם
http://din.org.il/2019/10/10/%d7%97%d7% ... %95%d7%9f/

שמעתי שהגר”ע יוסף הקל בענין זה שהאזיקון נחשב מעמיד דמעמיד [כיון שהלייסט העליון הוא המעמיד הראשון], אבל ההנחייה המקובלת שהלייסט הזה כבר נחשב גם הוא חלק מהסכך והאזיקון הוא מעמיד בדבר המקבל טומאה, לכן מה שנהגו לעשות הוא משהו אחר, לקשור את הסכך בסיבי גאווה הם נמכרים בכל מקום בו מוכרים סכך קיינעס, ובדרך כלל עולה 10 ש”ח חבילה. אחרי שקשרת באופן שזה כבר עומד ברוח מצוייה של אותו מקום, אם עדיין יש לך לחץ, אפשר לחזק עם אזיקון.

[לעבדיג יענקל]

אבל ההנחייה המקובלת שהלייסט הזה כבר נחשב גם הוא חלק מהסכך

אפשר אולי להבין למה ואצל מי ההנחיה המקובלת הזו

[יעקב שלם]

אבל ההנחייה המקובלת שהלייסט הזה כבר נחשב גם הוא חלק מהסכך

אפשר אולי להבין למה ואצל מי ההנחיה המקובלת הזו

למי ירמזון מילתך ומה הרגיזך בפסק זה?..

[ברל]

כאחד שהיה גר בשכונת הר נוף בצד מערבי אם רוחות חזקות מאוד הניסיון הוכיח שאם קורים היטב הץעם רפיה או גווה זה עובד נהדר מעולם לא עף לנו סכך. צריך פשוט לעשות הרבה קשירות יסודיות

[אמונת אומן]

בביתר עילית קיימת ג''כ בעיה של רוחות חזקות.
מה שרבני העיר מורים, וכך נוהגים רוב התושבים, לשים קורה מעל הסכך במקביל לקורה שמתחת הסכך זה נקרא כאן 'סנדוויץ' , ואז קושרים עם אזיקון את 2 הקורות בצורה מהודקת כאשר הסכך ביניהם.

[חזק וברוך]

לכאורה אפשר גם לתפוס עם אזיקון את הסיב המושחל בתוך המחצלת (הסיב לבדו - להזיז קצת את הקנים זה מזה שיתגלה הסיב), ולחבר את הסיב לקורה שמתחת.

[יעקב שלם]

בביתר עילית קיימת ג''כ בעיה של רוחות חזקות.
מה שרבני העיר מורים, וכך נוהגים רוב התושבים, לשים קורה מעל הסכך במקביל לקורה שמתחת הסכך זה נקרא כאן 'סנדוויץ' , ואז קושרים עם אזיקון את 2 הקורות בצורה מהודקת כאשר הסכך ביניהם.

מי מרבני העיר

[דורדיא]

דיברתי הערב עם מו"ה חשוב וא"ל שאפשר להניח מעל הסכך עוד קורה ולקשור את שתי הקורות עם אזיקון ביניהם הוי מעמיד דמעמיד

[יעקב שלם]

דיברתי הערב עם מו"ה חשוב וא"ל שאפשר להניח מעל הסכך עוד קורה ולקשור את שתי הקורות עם אזיקון ביניהם הוי מעמיד דמעמיד

וכי יאמרו לי מה שמו מה אומר אליהם

[מכל מלמדי השכלתי]

אודות שאלת השואל בראש האשכול.

מקובל אצל רוב ככל היראים שלא להעמיד הסכך בדבר המק"ט. אך אין מחמירין במעמיד דמעמיד. (ויתכן שגם החזו"א לא פליג ואכמ"ל).

לכן בפשטות בדוגמא שלך זה מעמיד דמעמיד ומותר לכתחילה.

ומה שהבאת שמחשיבים את הקרש שמעל הסכך כסכך ושא"כ הוה מעמיד. יש להשיב שגם אם נאמר שאכן כך. יצא לנו שרק הקרש הבודד שמעל הסכך בלבד הוא עומד ע"י דבר הפסול לסיכוך. ומה בכך? גם לאותה דעה יחידה בראשונים שפסולת מעמיד (ולא נפסק כמותם). יש להחשיב הקרש ההוא כסכך פסול. וקרש אחד פסול בגודל סטנדרטי לא גורע בכי הוא זה מכשרות הסוכה.

[מאמין]

מצטרף לדברי 'מכל מלמדי השכלתי', ועוד הרי אם הלייסט הוי סכך א"כ הרי הוא מעמיד בדבר המקבל טומאה שהרי הדפנות אינם כשרים לסיכוך והרי הדפנות הם המעמידים (ושמעתי הטעם שאין לחשוש לכך כי סוכה בעי כוונה לשם צל ואף אחד לא מניח את הלייסטים לשם צל)

[יהודי]

שאלתי במקביל באתר דין אתר נפלא וקיבלתי תשובה תוך 7 דקות
לדעתי מצוה לפרסם אתר זה
וכמובן שאין לי קשר איתם ורק לתועלת
וזה תשובתם
http://din.org.il/2019/10/10/%d7%97%d7% ... %95%d7%9f/

שמעתי שהגר”ע יוסף הקל בענין זה שהאזיקון נחשב מעמיד דמעמיד [כיון שהלייסט העליון הוא המעמיד הראשון], אבל ההנחייה המקובלת שהלייסט הזה כבר נחשב גם הוא חלק מהסכך והאזיקון הוא מעמיד בדבר המקבל טומאה, לכן מה שנהגו לעשות הוא משהו אחר, לקשור את הסכך בסיבי גאווה הם נמכרים בכל מקום בו מוכרים סכך קיינעס, ובדרך כלל עולה 10 ש”ח חבילה. אחרי שקשרת באופן שזה כבר עומד ברוח מצוייה של אותו מקום, אם עדיין יש לך לחץ, אפשר לחזק עם אזיקון.

מי אמר שאפשר לסמוך על ההוראות באתר הנזכר.

[חדא]

האם יהושע פפר המשיב שם הוא פפר מצריך עיון
והאם הוא מרצה גם באונ' העברית?

[מכל מלמדי השכלתי]

בגדול זה אתר מוסמך יחסית. ופועל בהכוונת רבנים חשובים.

[עדינו העצני]

כמדומה שהרב אלישיב אסר מסיבות אחרות (תקרה).
יעויין ספר אשרי האיש ואינו תח"י כעת.

[נבשר]

היום מישהו שאלני שלכאו' הוי האזיקון מעמיד, שעד כמה שהסכך אינו עומד בלי האזיקון ברוח מצויה, א"כ מה שמעמיד את הסכך זה האזיקון, אמנם סו"ס הסכך בפועל עומד על הלייסטים, מ"מ הרי אין עמידה זו מחזקת הסכך שלא יעוף, אלא ע"י הכח בלחץ שעושה האזיקון בין שני הלייסטים, א"כ המעיד את הסכך בסוכה, הוא לחץ האזיקון, כך שאלני, ואמרתי לו שהאזיקון עצמו אין בכוחו לתפוס את הסכך, אלא משתמש בלייסטים להידוק וא"כ המה המעמידים את הסכך, וגופא אמר לי שהלייסטים עצמם לא מחזיקים כמש"כ קודם. לא ממש ברור לי אבל נוטה לי הסברא כמו שהשבתי לו.

[אמת מארץ תצמח]

אבל ההנחייה המקובלת שהלייסט הזה כבר נחשב גם הוא חלק מהסכך

אפשר אולי להבין למה ואצל מי ההנחיה המקובלת הזו

המילה מקובלת זה כמו המעוררים והמקור הוא סברת כרסו של הכותב
אמנם גם אם הלייסט משמש כסכך וגם אם הלייסט פסול (למ"ד שפוסל במעמיד בדבר המקב"ט), שאר הסכך בכל מקרה ישאר כשר.
אולי ההוא שמע להחמירבזה בגלל אלו שהמיר כשיטת החזו"א שסובר שמעמיד דמעמיד גם דינו כמעמיד ואז הלייסט אינו פיתרון, 

[אמת מארץ תצמח]

מקובל אצל רוב ככל היראים שלא להעמיד הסכך בדבר המק"ט. אך אין מחמירין במעמיד דמעמיד. ויתכן שגם החזו"א לא פליג ואכמ"ל.

החזון איש או"ח סימן קמ"ג אות ב ד"ה סימן תרכ"ט ס"ח
במפורש וסובר שאין לחלק בין מעמיד למעמיד דמעמיד.
אין בזה כל שאלה

חזון איש מעמיד דמעמיד.png

[מכל מלמדי השכלתי]

שמח שהעלת.

למעשה החזו"א בספר לא מכריע מה הדין. הוא רק כותב שלמנהגנו לנהוג כמאן דמחמיר במעמיד אין הבדל בין מעמיד למעמיד דמעמיד.

מפורסם סיפור שהיתה ברית בבית החזו"א והיו צריכים סוכה גדולה והורה שאפשר להקל בזה.

גם בין תלמידי החזו"א יש כמה מסורות, כיצד הגדיר החזו"א חומרה זו.

[ברל]

מקובל אצל רוב ככל היראים שלא להעמיד הסכך בדבר המק"ט. אך אין מחמירין במעמיד דמעמיד. ויתכן שגם החזו"א לא פליג ואכמ"ל.

החזון איש או"ח סימן קמ"ג אות ב ד"ה סימן תרכ"ט ס"ח
במפורש וסובר שאין לחלק בין מעמיד למעמיד דמעמיד.
אין בזה כל שאלה
חזון איש מעמיד דמעמיד.png

לא יודע אם הדיוק שלי נכון אבל החזו"א כותב במה שציטטו כאן שאם הקרש נסמך בל המסמר אז אין בעיה לחזק בדבר המקבל טומאה הוא לא כותב שאם זה עומד ברוח מצויה משמע שהסכך צריך לעמוד בפני עצמו וניתן לחזקו בדבר מקבל טומאה 

[יושב אוהלים]

אני יודע על תלמיד חכם גדול, שהתגורר במקום רוחות חזקות מאוד שכל שנה היה מתעופף לו הסכך. ואחרי הרבה בירורים הכריע שעדיף לשים אזיקונים.
אבל עשה זאת בדרך זו שיהא לכתחילה,
קודם כל קשר את הסכך בחוטים כשרים לסיכוך, כדי שיוכל לעמוד ברוח מצויה, ואחר כך הוסיף עוד אזיקונים שהם נצרכו רק לרוח שאינה מצויה, ולכן לא נחשבו כמעמיד.

כבר דנו הפוסקים אם במקום שבכל חג הסוכות יש שם רוחות חזקות מאוד, (וכמש"כ הכותב שהיה אצל אותו ת"ח), אם זה כבר נקרא רוח מצויה כיון שרוחות מסוג כזה מצויות בכל שנה במקום ההוא בחג הסוכות. ואם אכן נקראים רוח מצויה א"כ לא הועיל החכם בתקנתו לשים בתחילה חוטים כשרים שיחזיקם רק ברוחות חלשות יותר, כי גם הרוחות החזקות הן רוח מצויה אצלו.