האם גם הסכך צריך להיות עומד בפני רוח מצויה

יוסף יצחק

משתמש ותיק
עי' שפ"א סוכה כ"ג ע"א שהסתפק בזה
ולכא' פשוט שצריך שיהא עומד ברוח מצויה דאל"ה ל"ה סוכה הראויה לשבעה (עי' ריטב"א סוכה כג. ד"ה מ"ט)
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
לכאורה מסתימת הפוסקים שלא הזהירו לעשות סכך כבד שלא זז ברוח מצויה, נראה שאין זה דין בסכך רק בדפנות.
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יצחק אמר:
עי' שפ"א סוכה כ"ג ע"א שהסתפק בזה
ולכא' פשוט שצריך שיהא עומד ברוח מצויה דאל"ה ל"ה סוכה הראויה לשבעה (עי' ריטב"א סוכה כג. ד"ה מ"ט)

אם זה וודאי שהרוח יפילה תוך שבעה, אולי, אבל כיון שזה רק ספק, לא מקרי אין ראויה לשבעה. 
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
בבא קמא אמר:
יהושע אמר:
כי לא מצינו דין זה רק במחיצה
בפשטות גם לסכך יש כל דיני מחיצה.
אז למה זה כתוב רק במחיצה? ואיך לא נמצא בכל הפוסקים ראשונים ואחרונים מי שיאמר שגם בסכך יש דין זה? 
ועוד והיא העיקר הרי לא גרע מסכך שמתייבש שפסול רק מדרבנן, וגם למ"ד שהוא מדאורייתא יש חילוק ששם וודאי יתבטל תוך שבעה משא"כ ברוח שיתכן שלא יבא רוח כזאת שיבטל, אבל אם אינו עומד גם ברוח שוודאי יבא לכאורה יש לפסול לפחות מדרבנן. 
 
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
יהושע אמר:
יוסף יצחק אמר:
עי' שפ"א סוכה כ"ג ע"א שהסתפק בזה
ולכא' פשוט שצריך שיהא עומד ברוח מצויה דאל"ה ל"ה סוכה הראויה לשבעה (עי' ריטב"א סוכה כג. ד"ה מ"ט)
אם זה וודאי שהרוח יפילה תוך שבעה, אולי, אבל כיון שזה רק ספק, לא מקרי אין ראויה לשבעה. 
לכן ציינתי לריטב"א ש"חולק עליך"
צריך לדאוג שהסוכה לא תהיה אינה ראויה לשבעה ולהכי צריך לדאוג שתעמוד ברוח מצויה, הריטב"א כותב כן לגבי הדפנות וממילא ה"ה לסכך כמשנ"ת (גמ' י"ג ע"א) וכך נפסק בשו"ע (תרכ"ט,י"ג ואילך) דהסכך ג"כ צריך שיהא ראוי לשבעה
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
יהושע אמר:
לכאורה מסתימת הפוסקים שלא הזהירו לעשות סכך כבד שלא זז ברוח מצויה, נראה שאין זה דין בסכך רק בדפנות.
האחרונים מאריכים בדיני קשירת הסכך ומזכירים בתוך דבריהם את הענין שצריך לעמוד ברוח מצויה
ובשו"ת בצל החכמה ח"ה סי' מ"ג כ' מפורש דבעינן שהסכך יעמוד ברוח מצויה
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יצחק אמר:
יהושע אמר:
לכאורה מסתימת הפוסקים שלא הזהירו לעשות סכך כבד שלא זז ברוח מצויה, נראה שאין זה דין בסכך רק בדפנות.
האחרונים מאריכים בדיני קשירת הסכך ומזכירים בתוך דבריהם את הענין שצריך לעמוד ברוח מצויה
ובשו"ת בצל החכמה ח"ה סי' מ"ג כ' מפורש דבעינן שהסכך יעמוד ברוח מצויה
אני לא מדבר מאחרוני זמנינו
 
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יצחק אמר:
יהושע אמר:
יוסף יצחק אמר:
עי' שפ"א סוכה כ"ג ע"א שהסתפק בזה
ולכא' פשוט שצריך שיהא עומד ברוח מצויה דאל"ה ל"ה סוכה הראויה לשבעה (עי' ריטב"א סוכה כג. ד"ה מ"ט)
אם זה וודאי שהרוח יפילה תוך שבעה, אולי, אבל כיון שזה רק ספק, לא מקרי אין ראויה לשבעה. 
לכן ציינתי לריטב"א ש"חולק עליך"
צריך לדאוג שהסוכה לא תהיה אינה ראויה לשבעה ולהכי צריך לדאוג שתעמוד ברוח מצויה, הריטב"א כותב כן לגבי הדפנות וממילא ה"ה לסכך כמשנ"ת (גמ' י"ג ע"א) וכך נפסק בשו"ע (תרכ"ט,י"ג ואילך) דהסכך ג"כ צריך שיהא ראוי לשבעה
מכל מה שהבאת אין ראיה, כי מדובר בדברים שוודאי יקרו, וגם זה רק מדרבנן, משא״כ רוח מצוייה אינו וודאי שתבא רק מצוייה ו מחיצה היא דאורייתא, ובע״כ צריך לחלק כן לשיטת הרשבא בעירובין דף ג עמוד א שכותב מפורש שמה שיתבטל הסכך ע״י הרוח אינו פוסל.

גם מהריטבא אין ראיה, כי בע״כ צריך לחלק בין מחיצה לסכך, כי אל״כ למה צריך להגיע לדין מחיצה שאין יכולה לעמד ברוח מחיצה אינה מחיצה תיפוק ליה שאינה ראוייה לשבעה? בע״כ שאו שבמחיצה גם בספק פסול, או שבמחיצה גם אם מצד עצמה עומד רק מדבר צדדי כמו רוח אינו עומד, משא״כ בסכך.
 
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
במחילה, לא זכיתי להבין כוונתך, עשיתי חשבון פשוט: הדין שנאמר בדפנות שצריך רוח מצוייה הוא מדין שצריך סוכה הראויה לשבעה ודין זה נאמר בסכך ע"כ שצריך שהסכך יעמוד ברוח מצוייה.
(אין בזה נפק"מ דלא מצינו סכך שלא עומד ברוח מצוייה).
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יצחק אמר:
במחילה, לא זכיתי להבין כוונתך, עשיתי חשבון פשוט: הדין שנאמר בדפנות שצריך רוח מצוייה הוא מדין שצריך סוכה הראויה לשבעה ודין זה נאמר בסכך ע"כ שצריך שהסכך יעמוד ברוח מצוייה.
(אין בזה נפק"מ דלא מצינו סכך שלא עומד ברוח מצוייה).

לשיטתך למה כתוב כל מחיצה שאינה עומדת ברוח מצוייה אינה דופן, למה לא כתוב כל סוכה שאינה עומדת וכו', למה לא נמצא בשום פוסק שהסכך צריך לעמוד ברוח מצוייה?

ואבאר כוונתי, מחיצה שאינה עומדת ברוח מצוייה אינו דין בסוכה , רק בכל מחיצה גם בשבת, ואינה שייכת לדין של ראויה לשבעה, בע"כ שדברי הריטבא הוא דמיון בעלמא, שכמו שמחיצה שאינה עומדת ברוח מצוייה לאו שמה מחיצה, כך סוכה שאינה ראויה לשבעה לאו שמה סוכה. 
 
חלק עליון תַחתִית