חזרתי הביתה הערב והסוכה קרסה. מה לעשות?

דורדיא

משתמש ותיק
יש לציין שבשעה שבה חזרתי לישון כבר אי אפשר היה לבנותה מחמת גזל שינה לשכנים,
האם אני מחויב לטרוח וליסוע להורים או לשווער ולישון שם? או שאני פטור..

באופן עקרוני, לו הייתי יכול לבנותה, האם יש פטור של מצטער בבנייתה?

 
 

בנציון

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
יש לציין שבשעה שבה חזרתי לישון כבר אי אפשר היה לבנותה מחמת גזל שינה לשכנים,
האם אני מחויב לטרוח וליסוע להורים או לשווער ולישון שם? או שאני פטור..

באופן עקרוני, לו הייתי יכול לבנותה, האם יש פטור של מצטער בבנייתה?
לי היתה שאלה כעין זו, ושאלתי מורה הוראה והראה לי את דברי הרמ"א (תרמ, ד) "מי שכבו לו הנרות בסוכה בשבת ויש לו נר בביתו מותר לצאת מן הסוכה כדי לאכול במקום נר ואין צריך לילך לסוכת חבירו שיש שם נר אם יש טורח גדול בדבר". וביאר במשנה ברורה: "אם יש טורח גדול - מפני שסברא הזו דלילך לסוכת חבירו יש צער בדבר לא פסיקא ליה כ"כ לכן תלה הדבר באם יש טורח גדול בזה דאם אין לו טורח גדול צריך לילך לסוכת חבירו שיש שם נר". וממילא תלוי לפי הענין.
 
 

במבי

משתמש ותיק
תשתה יין. (בסוכה כשרה)

הסבר - אם תקח נזק (=157) ותוסיף לו יין (70) יצא ברכה (=227)

(וזה אולי הסיבה שיין (בהבדלה) הינו סגולה לבנים)

(ע"פ הבן יהוידע בכתובות נז. בערך, עם שיפוצים)
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
יש לציין שבשעה שבה חזרתי לישון כבר אי אפשר היה לבנותה מחמת גזל שינה לשכנים,
האם אני מחויב לטרוח וליסוע להורים או לשווער ולישון שם? או שאני פטור..

באופן עקרוני, לו הייתי יכול לבנותה, האם יש פטור של מצטער בבנייתה?

בהשקפה ראשונה השאלה שנויה במחלוקת הלבוש והמג"א בדינא בהולכי דרכים דנמצאים במקום שאין סוכה, דלדעת הלבוש בשעת חנייתן פטורים מלבנות סוכה אלא רק מחוייבים לחפש בסביבות מקומם האם יש סוכה, וולדעת המג"א חייבים. וא"כ לדעת הלבוש מאחר ואין לך סוכה מזומנת במקומך ובית ההורים רחוק א"כ יש פטור כמו בשעת חניה, אך להמג"א יש חיוב לבנות סוכה ולישון בה, ולכאורה לחזור לבית ההורים הרי הוא כמו לבנות (אא"כ מדובר במקום רחוק מאד). 

אמנם לקושטא דמילתא מבואר במג"א שכל זה דווקא אם לא הגיע שעת האוכל (או השינה), דאז מחוייב לבנות סוכה כדי שתהא מזומנת לו בשעת האוכל, אבל אם הגיע בשעת האוכל ולא מצא סוכה אינו מחוייב לבנות כמו שבירדו גשמים אינו מחוייב לחכות שיפסקו הגשמים. ואף שהמג"א מסיים שהמחמיר תע"ב, היינו דווקא מאחר שהוא פושע שהיה לו לעשות סוכה שם ולא עשה כמבואר בדבריו, אבל בנידון דידן שלא היה פשיעה הרי לכו"ע אינך מחוייב לבנות סוכה וא"כ יש לך פטור של הולכי דרכים בשעת חנייתם.
 

במבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
תשתה יין. (בסוכה כשרה)

הסבר - אם תקח נזק (=157) ותוסיף לו יין (70) יצא ברכה (=227)

(וזה אולי הסיבה שיין (בהבדלה) הינו סגולה לבנים)

(ע"פ הבן יהוידע בכתובות נז. בערך, עם שיפוצים)

וכן אפשר להוסיף ע"ז את המהרש"א בעירובין סה. על הגמ' כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו, והמהרש"א שם כותב שביינו דייקא שאינו מצפה שחבירו הפוגע בו יזמינו ליין אלא שותה משל עצמו, ורואים שבכח היין להעביר רגשות שלילים (עכ"פ לדעת המהרש"א אך לרש"י שם הכוונה שבכח היין לפייס להתרצות למשהו)

ולתוספת ווארט יפה עיינו https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=9&t=3760&p=44782&hilit=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94+%D7%9B%D7%A2%D7%A1#p44782
 
חלק עליון תַחתִית