מדוע למנהג החסידים ועוד, סדר הנענועים הוא דרום, צפון, מזרח וכו' ?

במבי

משתמש ותיק
ואולי יש לתת טעם לזה ע"פ המדרש:

כשנתן הקב"ה את התורה בסיני, הראה בקולו לישראל פלאי פלאים, כיצד, היה הקב"ה מדבר, והקול יוצא ומחזיר בכל העולם, ישראל שומעין את הקול בא אליהם מן הדרום, והיו רצים לדרום לקבל את הקול, ומדרום נהפך להם לצפון, והיו רצים לצפון, ומצפון נהפך למזרח והיו רצים למזרח, וממזרח נהפך להם למערב, והיו רצים למערב, ומן המערב נהפך להן מן השמים והיו תולין עיניהן, והיה נהפך בארץ והיו מביטין לארץ, שנאמר (דברים ד') מן השמים השמיעך את קולו ליסרך. והיו ישראל אומרים זה לזה, איוב כ"ח) והחכמה מאין תמצא, והיו ישראל אומרים מהיכן הקב"ה בא, מן המזרח או מן הדרום, שנאמר (דברים ל"ג) ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, וכתיב א-לוה מתימן יבא, ואומר וכל העם רואים את הקולות. (תנחומא שמות כג' - וכן מדרש רבה שמות ה-ט)

ורואים במדרש את הסדר - דרום, צפון, מזרח, מערב, מעלה, מטה.
והמהרז"ו שם מפרש שמתחילים בדרום שהוא הימין
(שימו לב שלמדינת תימן קוראים באנגלית YAMEN ימן - י' פתוחה מ' סגולה, והיא דרומית)
 
(אמנם לא מסתדר עם המשך המנהג שהוא דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב וצ"ב)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואולי א"ל שהבורא הוא מלא כל הארץ כבודו לכן עשה לפי סדר מסוים (אולי של חשיבות) אך אנו שאנו מוגבלים ורואים רק קדימה לכן עושים את המערב אחרון)
 

בבא קמא

משתמש ותיק
במבי אמר:
ואולי יש לתת טעם לזה ע"פ המדרש:

כשנתן הקב"ה את התורה בסיני, הראה בקולו לישראל פלאי פלאים, כיצד, היה הקב"ה מדבר, והקול יוצא ומחזיר בכל העולם, ישראל שומעין את הקול בא אליהם מן הדרום, והיו רצים לדרום לקבל את הקול, ומדרום נהפך להם לצפון, והיו רצים לצפון, ומצפון נהפך למזרח והיו רצים למזרח, וממזרח נהפך להם למערב, והיו רצים למערב, ומן המערב נהפך להן מן השמים והיו תולין עיניהן, והיה נהפך בארץ והיו מביטין לארץ, שנאמר (דברים ד') מן השמים השמיעך את קולו ליסרך. והיו ישראל אומרים זה לזה, איוב כ"ח) והחכמה מאין תמצא, והיו ישראל אומרים מהיכן הקב"ה בא, מן המזרח או מן הדרום, שנאמר (דברים ל"ג) ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, וכתיב א-לוה מתימן יבא, ואומר וכל העם רואים את הקולות. (תנחומא שמות כג' - וכן מדרש רבה שמות ה-ט)

ורואים במדרש את הסדר - דרום, צפון, מזרח, מערב, מעלה, מטה.
והמהרז"ו שם מפרש שמתחילים בדרום שהוא הימין
(שימו לב שלמדינת תימן קוראים באנגלית YAMEN ימן - י' פתוחה מ' סגולה, והיא דרומית)
 
(אמנם לא מסתדר עם המשך המנהג שהוא דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב וצ"ב)
מנהג החסידים בזה הוא על פי האריז"ל, ויש בזה טעם משום סדר הספירות.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בבא קמא אמר:
במבי אמר:
ואולי יש לתת טעם לזה ע"פ המדרש:

כשנתן הקב"ה את התורה בסיני, הראה בקולו לישראל פלאי פלאים, כיצד, היה הקב"ה מדבר, והקול יוצא ומחזיר בכל העולם, ישראל שומעין את הקול בא אליהם מן הדרום, והיו רצים לדרום לקבל את הקול, ומדרום נהפך להם לצפון, והיו רצים לצפון, ומצפון נהפך למזרח והיו רצים למזרח, וממזרח נהפך להם למערב, והיו רצים למערב, ומן המערב נהפך להן מן השמים והיו תולין עיניהן, והיה נהפך בארץ והיו מביטין לארץ, שנאמר (דברים ד') מן השמים השמיעך את קולו ליסרך. והיו ישראל אומרים זה לזה, איוב כ"ח) והחכמה מאין תמצא, והיו ישראל אומרים מהיכן הקב"ה בא, מן המזרח או מן הדרום, שנאמר (דברים ל"ג) ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, וכתיב א-לוה מתימן יבא, ואומר וכל העם רואים את הקולות. (תנחומא שמות כג' - וכן מדרש רבה שמות ה-ט)

ורואים במדרש את הסדר - דרום, צפון, מזרח, מערב, מעלה, מטה.
והמהרז"ו שם מפרש שמתחילים בדרום שהוא הימין
(שימו לב שלמדינת תימן קוראים באנגלית YAMEN ימן - י' פתוחה מ' סגולה, והיא דרומית)
 
(אמנם לא מסתדר עם המשך המנהג שהוא דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב וצ"ב)
מנהג החסידים בזה הוא על פי האריז"ל, ויש בזה טעם משום סדר הספירות.

גם בתוך הפרד"ס יש פרד"ס וכל דבר צריך לנסות להבין.
 
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
יש רש"י שכותב שהעומד עומד ופניו למזרח.
ימינה ושמאלה ואמצע. כמו אברהם יצחק יעקב.
למעלה ולמטה -זה אחר כך בחשיבות
ואחור אחרון כראוי.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פעלעד אמר:
הטעם הוא על פי קבלה גרידא

הצמח צדק אמר "גילוי הסוד שבתורה בא בשלבים: את הפשט שבסוד גילה רשב"י. את הרמז שבסוד גילה האריז"ל. את הדרש שבסוד גילה הבעש"ט. ואת הסוד שבסוד יגלה המשיח" 

ומי שאפילו פעם אחת למד זוהר יודע כמה פשט מתוק מדבש יש שם, וקל מאד לומר "כך ע"פ הסוד" ולפטור עצמינו מהבנה נוספת.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
ימין - חסד, שמאל - גבורה, פנים - תפארת, מעלה - נצח, מטה - הוד, אחור - יסוד
נר' שהספירה השביעית מכוונת כנגד עצם הנטילה, וכנודע שענין המספר שבע מראה על עצמיות הדבר, שהרי אין לדבר יותר משש צדדים.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פראנק אמר:
ספר וסופר אמר:
ימין - חסד, שמאל - גבורה, פנים - תפארת, מעלה - נצח, מטה - הוד, אחור - יסוד

מתחילים בדרום לא בימין! 

במבי אמר:
ואולי יש לתת טעם לזה ע"פ המדרש:

כשנתן הקב"ה את התורה בסיני, הראה בקולו לישראל פלאי פלאים, כיצד, היה הקב"ה מדבר, והקול יוצא ומחזיר בכל העולם, ישראל שומעין את הקול בא אליהם מן הדרום, והיו רצים לדרום לקבל את הקול, ומדרום נהפך להם לצפון, והיו רצים לצפון, ומצפון נהפך למזרח והיו רצים למזרח, וממזרח נהפך להם למערב, והיו רצים למערב, ומן המערב נהפך להן מן השמים והיו תולין עיניהן, והיה נהפך בארץ והיו מביטין לארץ, שנאמר (דברים ד') מן השמים השמיעך את קולו ליסרך. והיו ישראל אומרים זה לזה, איוב כ"ח) והחכמה מאין תמצא, והיו ישראל אומרים מהיכן הקב"ה בא, מן המזרח או מן הדרום, שנאמר (דברים ל"ג) ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, וכתיב א-לוה מתימן יבא, ואומר וכל העם רואים את הקולות. (תנחומא שמות כג' - וכן מדרש רבה שמות ה-ט)

ורואים במדרש את הסדר - דרום, צפון, מזרח, מערב, מעלה, מטה.

והמהרז"ו שם מפרש שמתחילים בדרום שהוא הימין
(שימו לב שלמדינת תימן קוראים באנגלית YAMEN ימן - י' פתוחה מ' סגולה, והיא דרומית)
 
(אמנם לא מסתדר עם המשך המנהג שהוא דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב וצ"ב)
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
פראנק אמר:
ספר וסופר אמר:
ימין - חסד, שמאל - גבורה, פנים - תפארת, מעלה - נצח, מטה - הוד, אחור - יסוד

מתחילים בדרום לא בימין! 



לא ברור לי על מה הויכוח
אני מקוה שברור מספיק לכולם, שימין ודרום זה היינו הך, רק השאלה האם בפועל הולכים אחרי העולם או אחרי האדם.
כפי הידוע לי זה תלוי במנהגים, אבל איך שלא יהיה הרעיון נשמר, כי לדעת אלו שאומרים שהולכים אחרי האדם, אז הימין קובע, ולדעת אלו שהולכים אחרי העולם - הדרום קובע.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פראנק אמר:
@במבי מה עושים בבית כנסת שההיכל לא למזרח?

זכורני שבשנים עברו בעירי כשהתפללתי בביהכנ"ס דחסידי בעלז' היה מודעה מכיוון שהבית כנסת לא מכוון לכיוון ירושלים נא לצדד את הגוף כדי שיהיה לד' רוחות השמים.

 
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
ספר וסופר אמר:
ימין - חסד, שמאל - גבורה, פנים - תפארת, מעלה - נצח, מטה - הוד, אחור - יסוד
נר' שהספירה השביעית מכוונת כנגד עצם הנטילה, וכנודע שענין המספר שבע מראה על עצמיות הדבר, שהרי אין לדבר יותר משש צדדים.
השביעית לכאורה זה לב האדם, שהרי כל הנטילות הם מהלב החוצה וחזרה [בבחינת דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב].

וזה מה שנקרא 'היכל הקודש באמצע'.
 

פראנק

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
פראנק אמר:
ספר וסופר אמר:
ימין - חסד, שמאל - גבורה, פנים - תפארת, מעלה - נצח, מטה - הוד, אחור - יסוד

מתחילים בדרום לא בימין! 



לא ברור לי על מה הויכוח
אני מקוה שברור מספיק לכולם, שימין ודרום זה היינו הך, רק השאלה האם בפועל הולכים אחרי העולם או אחרי האדם.
כפי הידוע לי זה תלוי במנהגים, אבל איך שלא יהיה הרעיון נשמר, כי לדעת אלו שאומרים שהולכים אחרי האדם, אז הימין קובע, ולדעת אלו שהולכים אחרי העולם - הדרום קובע.
לא תמיד מתפללים למזרח .....
 
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
כתבתי את ההודעה שנה שעברה, ומשום מה לא ביארתי אותה מספיק, אז אכתוב כעת.

האדם בתפיסת התורה, פניו למזרח - קדמה, ואחוריו למערב - ימה, הים האחרון.
ממילא ימין לדרום ושמאל לצפון, וכמו שנאמר - 'צפון וימין אתה בראתם'.

ובכל מקום דרום הוא מקום החסד, החום, והצפון הוא שמאל, וגבורות.
מעניין שהאבות היו בדרום, התנאים בצפון, והמלכים במרכז, מלכי בית דוד בירושלים, וישראל בשומרון. 
ובהקשר הזה, היתה לי פעם מחשבה, הטעם למה הדרום הוא נמוך והצפון גבוה, זה משום שהארץ היא כמאזניים, כאשר ירושלים היא הקו האמצעי, והדרום והצפון הם כפות המאזניים, וכידוע מהגמרא בר"ה, שהקב"ה מטה כלפי חסד, וזה הטעם שהדרום נמוך.


המקור הקדום שמחלק את הצדדים כמו שכתבתי, זה ספר יצירה פ"א.
אולם באמת יש שם חילוקים בין המפרשים איך לפרש מעלה מטה ימין ושמאל, אולם הראשונים שלא מפרשים כמו שכתבתי, בדרך כלל מייחסים את מעלה ומטה לכ"ע ולמלכות, וממילא זה לא מצורף בכלל לו' קצוות העולם הרגילים, ושם באמת צריך להבין את הסדר.
אבל אם לומדים את המשנה על השש קצוות [כך מפורש על כל פנים בגר"א - זה מה שזכור לי כעת], זה כפי הסדר שכתבתי.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
פראנק אמר:
לא תמיד מתפללים למזרח .....

לא כתבתי שכך זה במציאות,
אלא שאותה החלוקה שהאדם חלוק בה בימין שמאל מעלה מטה וכו', כך גם העולם מצד עצמו חלוק, שהדרום הוא צד ימין של העולם, והצפון שמאל, וכמו שהארכתי בהודעה הקודמת.

וכתבתי שיש חלוקה במנהגים האם העיקר הוא האדם או העיקר הוא העולם
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
עכשיו נזכרתי שיש רש"י שמביא את הפסוק הנ"ל

(יח) בן אוני - בן צערי: בנימין - נראה בעיני לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען, שהיא בנגב כשאדם בא מארם נהרים, כמו שנאמר (במדבר לג מ) בנגב בארץ כנען, (לעיל יב ט) הלוך ונסוע הנגבה: בנימין - בן ימין, לשון (תהלים פט יג) צפון וימין אתה בראתם, לפיכך הוא מלא: [רש"י בראשית לה]
 

אלמוני

משתמש ותיק
במבי אמר:
פעלעד אמר:
הטעם הוא על פי קבלה גרידא

הצמח צדק אמר "גילוי הסוד שבתורה בא בשלבים: את הפשט שבסוד גילה רשב"י. את הרמז שבסוד גילה האריז"ל. את הדרש שבסוד גילה הבעש"ט. ואת הסוד שבסוד יגלה המשיח" 

ומי שאפילו פעם אחת למד זוהר יודע כמה פשט מתוק מדבש יש שם, וקל מאד לומר "כך ע"פ הסוד" ולפטור עצמינו מהבנה נוספת.
מה המקור לצ"צ?
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלמוני אמר:
במבי אמר:
פעלעד אמר:
הטעם הוא על פי קבלה גרידא

הצמח צדק אמר "גילוי הסוד שבתורה בא בשלבים: את הפשט שבסוד גילה רשב"י. את הרמז שבסוד גילה האריז"ל. את הדרש שבסוד גילה הבעש"ט. ואת הסוד שבסוד יגלה המשיח" 

ומי שאפילו פעם אחת למד זוהר יודע כמה פשט מתוק מדבש יש שם, וקל מאד לומר "כך ע"פ הסוד" ולפטור עצמינו מהבנה נוספת.
מה המקור לצ"צ?

את האמת אני כלל לא זוכר שכתבתי זאת כך שאין לי מושג מאין הבאתי את זה....

אולי @חייל של הרבי  יודע?
 

משכיל לאיתן

משתמש ותיק
אני אף פעם לא מבין מה פשר האמירות הללו.

מבלי לזלזל בגדולי ישראל, נראה לי שזה סוג של קביעה שמביעה רצון לצייר איך הגדולים נראו בעיני הקרובים אליהם, ותו לא.

רק כדי לשבר את האוזן אני אשאל שאלה חצופה, האם יעלה על הדעת אפשרות שהצמח צדק יאמר שהגאון מוילנא או רמח"ל או רש"ש הקדוש נטלו חלק בהשתלשלות הזאת?

יש עוד דברים דומים שקשים לי.
הרבה גדולים מתבטאים בצורה מפליגה על האנשים בקרבתם, זה מצוי בעיקר אצל גדולי החסידות, אבל יש את זה באגדות לא רשמיות גם בסביבה של הגאון מוילנא ושל רמח"ל.
למשל, הם מונים מי הם הצדיקים הגדולים ביותר בדור, או מי הם ראשי הל"ו צדיקים, או מיהו משיח בן יוסף, או שר צבא דן במקרה של רמח"ל, ואצל אדמורי"ם מאד מצוי כביכול חלוקת תפקידים כלל ישראלים בין כמה אנשים שהם מכירים.

השאלה היא, אם הם אמרו זאת ברוח הקודש, איך אף פעם לא יצא שמישהו מאוקראינה אמר משהו על גדול מליטא וכדו' שהוא הוא החד בדרא, או התרי בדרא וכדו'.

זה שאלה שבאמת מציקה לי.
אמרתי מה נראה לי בתחילת ההודעה, אשמח אם למישהו יש הסבר יותר ברור.
 

פראנק

משתמש ותיק
משכיל לאיתן אמר:
אני אף פעם לא מבין מה פשר האמירות הללו.

מבלי לזלזל בגדולי ישראל, נראה לי שזה סוג של קביעה שמביעה רצון לצייר איך הגדולים נראו בעיני הקרובים אליהם, ותו לא.

רק כדי לשבר את האוזן אני אשאל שאלה חצופה, האם יעלה על הדעת אפשרות שהצמח צדק יאמר שהגאון מוילנא או רמח"ל או רש"ש הקדוש נטלו חלק בהשתלשלות הזאת?

יש עוד דברים דומים שקשים לי.
הרבה גדולים מתבטאים בצורה מפליגה על האנשים בקרבתם, זה מצוי בעיקר אצל גדולי החסידות, אבל יש את זה באגדות לא רשמיות גם בסביבה של הגאון מוילנא ושל רמח"ל.
למשל, הם מונים מי הם הצדיקים הגדולים ביותר בדור, או מי הם ראשי הל"ו צדיקים, או מיהו משיח בן יוסף, או שר צבא דן במקרה של רמח"ל, ואצל אדמורי"ם מאד מצוי כביכול חלוקת תפקידים כלל ישראלים בין כמה אנשים שהם מכירים.

השאלה היא, אם הם אמרו זאת ברוח הקודש, איך אף פעם לא יצא שמישהו מאוקראינה אמר משהו על גדול מליטא וכדו' שהוא הוא החד בדרא, או התרי בדרא וכדו'.

זה שאלה שבאמת מציקה לי.
אמרתי מה נראה לי בתחילת ההודעה, אשמח אם למישהו יש הסבר יותר ברור.
אולי הם פשוט לא הכירו רבנים לא ממדינותיהם.  
(יש כמה גדולים שכן עברו גבולות. אתה הזכרת הרמחל אצל הגאון יש גם האור החיים אצל החסידים ואת הסבא קדישא אצל המנחת אלעזר. אני מאמין שיש גם עוד כמה.) 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
אלמוני אמר:
במבי אמר:
הצמח צדק אמר "גילוי הסוד שבתורה בא בשלבים: את הפשט שבסוד גילה רשב"י. את הרמז שבסוד גילה האריז"ל. את הדרש שבסוד גילה הבעש"ט. ואת הסוד שבסוד יגלה המשיח" 

ומי שאפילו פעם אחת למד זוהר יודע כמה פשט מתוק מדבש יש שם, וקל מאד לומר "כך ע"פ הסוד" ולפטור עצמינו מהבנה נוספת.
מה המקור לצ"צ?

את האמת אני כלל לא זוכר שכתבתי זאת כך שאין לי מושג מאין הבאתי את זה....

אולי @חייל של הרבי  יודע?

איני מכיר את הפתגם, אנסה בלי נדר למצוא אם יש לו מקור
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
פראנק אמר:
משכיל לאיתן אמר:
אני אף פעם לא מבין מה פשר האמירות הללו.

מבלי לזלזל בגדולי ישראל, נראה לי שזה סוג של קביעה שמביעה רצון לצייר איך הגדולים נראו בעיני הקרובים אליהם, ותו לא.

רק כדי לשבר את האוזן אני אשאל שאלה חצופה, האם יעלה על הדעת אפשרות שהצמח צדק יאמר שהגאון מוילנא או רמח"ל או רש"ש הקדוש נטלו חלק בהשתלשלות הזאת?

יש עוד דברים דומים שקשים לי.
הרבה גדולים מתבטאים בצורה מפליגה על האנשים בקרבתם, זה מצוי בעיקר אצל גדולי החסידות, אבל יש את זה באגדות לא רשמיות גם בסביבה של הגאון מוילנא ושל רמח"ל.
למשל, הם מונים מי הם הצדיקים הגדולים ביותר בדור, או מי הם ראשי הל"ו צדיקים, או מיהו משיח בן יוסף, או שר צבא דן במקרה של רמח"ל, ואצל אדמורי"ם מאד מצוי כביכול חלוקת תפקידים כלל ישראלים בין כמה אנשים שהם מכירים.

השאלה היא, אם הם אמרו זאת ברוח הקודש, איך אף פעם לא יצא שמישהו מאוקראינה אמר משהו על גדול מליטא וכדו' שהוא הוא החד בדרא, או התרי בדרא וכדו'.

זה שאלה שבאמת מציקה לי.
אמרתי מה נראה לי בתחילת ההודעה, אשמח אם למישהו יש הסבר יותר ברור.
אולי הם פשוט לא הכירו רבנים לא ממדינותיהם.  
(יש כמה גדולים שכן עברו גבולות. אתה הזכרת הרמחל אצל הגאון יש גם האור החיים אצל החסידים ואת הסבא קדישא אצל המנחת אלעזר. אני מאמין שיש גם עוד כמה.) 
הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע אמר שישנם בארצות המערב צדיקים גדולים כהרבי ר' אלימלך, ואם היה יודע מי הם היה נוסע אליהם.
 
 

מיכה

משתמש ותיק
משכיל לאיתן אמר:
אני אף פעם לא מבין מה פשר האמירות הללו.

מבלי לזלזל בגדולי ישראל, נראה לי שזה סוג של קביעה שמביעה רצון לצייר איך הגדולים נראו בעיני הקרובים אליהם, ותו לא.

רק כדי לשבר את האוזן אני אשאל שאלה חצופה, האם יעלה על הדעת אפשרות שהצמח צדק יאמר שהגאון מוילנא או רמח"ל או רש"ש הקדוש נטלו חלק בהשתלשלות הזאת?

יש עוד דברים דומים שקשים לי.
הרבה גדולים מתבטאים בצורה מפליגה על האנשים בקרבתם, זה מצוי בעיקר אצל גדולי החסידות, אבל יש את זה באגדות לא רשמיות גם בסביבה של הגאון מוילנא ושל רמח"ל.
למשל, הם מונים מי הם הצדיקים הגדולים ביותר בדור, או מי הם ראשי הל"ו צדיקים, או מיהו משיח בן יוסף, או שר צבא דן במקרה של רמח"ל, ואצל אדמורי"ם מאד מצוי כביכול חלוקת תפקידים כלל ישראלים בין כמה אנשים שהם מכירים.

השאלה היא, אם הם אמרו זאת ברוח הקודש, איך אף פעם לא יצא שמישהו מאוקראינה אמר משהו על גדול מליטא וכדו' שהוא הוא החד בדרא, או התרי בדרא וכדו'.

זה שאלה שבאמת מציקה לי.
אמרתי מה נראה לי בתחילת ההודעה, אשמח אם למישהו יש הסבר יותר ברור.
יש הבדל גדול בין מה שמצוי אצל גדולי החסידות למה שמצוי ב"אגדות (לא רשמיות?)" אודות הגר"א והרמח"ל. הדבר היחיד שאתה יכול למצוא על הגר"א בין תלמידי תלמידיו הוא "בחינת משיח בן יוסף", הגדרה נכונה אצל תלמידים אלו על כל אדם שמאיר את ישראל באור סודות התורה ומכין אותם עי"ז לגאולה. וכן אצל רמח"ל אין "אגדות" יש את מה שהרמח"ל העיד על עצמו באגרות ומה שציטט בשם נשמות עליונות בתיקוניו. הרוצה יקבל דבריו, ושאינו רוצה יאמר שהמסילת ישרים מדומיין וסובל ממגלומניה ח"ו.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
משכיל לאיתן אמר:
, איך אף פעם לא יצא שמישהו מאוקראינה אמר משהו על גדול מליטא וכדו' שהוא הוא החד בדרא, או התרי בדרא וכדו'.
כשהאוה"ח הק' נסתלק, הבעש"ט אמר באותו רגע (עוד לפני שפורסם עניין הסתלקות האוה"ח) 'כבה נר המערבי, וכעת נתגלה לי טעם מצוות נטילת ידיים'. 
זהו סיפור לא מאוד ברור, אבל משמע מזה שהבעש"ט הק' ייחס חשיבות רבה של יחיד בדור לאוה"ח הק', על אף שייתכן שלא הכירו בדרך הטבע. 
 
 

פראנק

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
משכיל לאיתן אמר:
, איך אף פעם לא יצא שמישהו מאוקראינה אמר משהו על גדול מליטא וכדו' שהוא הוא החד בדרא, או התרי בדרא וכדו'.
כשהאוה"ח הק' נסתלק, הבעש"ט אמר באותו רגע (עוד לפני שפורסם עניין הסתלקות האוה"ח) 'כבה נר המערבי, וכעת נתגלה לי טעם מצוות נטילת ידיים'. 
זהו סיפור לא מאוד ברור, אבל משמע מזה שהבעש"ט הק' ייחס חשיבות רבה של יחיד בדור לאוה"ח הק', על אף שייתכן שלא הכירו בדרך הטבע. 
אאלט זה היה בסעודת שלישית 
 
 

אלמוני

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
במבי אמר:
אלמוני אמר:
מה המקור לצ"צ?

את האמת אני כלל לא זוכר שכתבתי זאת כך שאין לי מושג מאין הבאתי את זה....

אולי @חייל של הרבי  יודע?

איני מכיר את הפתגם, אנסה בלי נדר למצוא אם יש לו מקור
ייש"כ.
 
 
חלק עליון תַחתִית