האם מי שיושב בסוכה כשאינו חייב בזה חייב לברך לישב בסוכה

ידידיה

משתמש ותיק
מבואר בפוסקים סי' תרל"ט ס"ח שמעיקר הדין יש לברך לישב בסוכה גם שלא בשעת אכילה, ואע"פ שאין חיוב לשבת בסוכה שלא בשעת אכילה מ"מ כיושב מקיים מצוה ומברך ע"ז.
ואיני יודע האם חייב לברך או שיכול לברך ואינו חייב.
[נשים שמקיימות מ"ע שהז"ג גם לר"ת שיכולות לברך בפשטות אינם חייבות לברך, מאידך מי שהניח תפילין פעם שנית באותו היום בפשטות חייב לברך אע"פ שאינו חייב להניחם שנית]
 
 

יהודי נאמן

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
מבואר בפוסקים סי' תרל"ט ס"ח שמעיקר הדין יש לברך לישב בסוכה גם שלא בשעת אכילה, ואע"פ שאין חיוב לשבת בסוכה שלא בשעת אכילה מ"מ כיושב מקיים מצוה ומברך ע"ז.
ואיני יודע האם חייב לברך או שיכול לברך ואינו חייב.
[נשים שמקיימות מ"ע שהז"ג גם לר"ת שיכולות לברך בפשטות אינם חייבות לברך, מאידך מי שהניח תפילין פעם שנית באותו היום בפשטות חייב לברך אע"פ שאינו חייב להניחם שנית]
על איזה פוסקים מדובר? אנן קיי"ל שאינו מברך אלא על אכילה.
 
 

פעלעד

משתמש ותיק
המ"ב פוסק למעשה לא לברך, אך ורק על פת או מזונות, לאלברך הכוונה שאסור לברך.

לגבי ברכה בעת שפטור מסוכה כמו כשיורד גשם ונשאר בסוכה, לרוב הפוסקים אסור לברך וחשש ברכה לבטלה, יש תשובה במהרש"ג שסובר שמותר לברך לישב בסוכה גם בעת גשם אבל לא נוהגים כך.
רק אם יש לו גגון שסוגר על הסוכה בעת הגשם, יש שיטות ראשונים ומובא במחבר ולהלכה במ"ב תרכ"ט י"ט שהגגון שעשוי רק מפני הגשם אינו פוסל הסוכה, והא"ר סובר שיכול לברך לישב בסוכה גם כשהגגון סגור, מובא בביה"ל שם, אבל המ"ב פוסק לא כמותו.
 

ידידיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
פעלעד אמר:
המ"ב פוסק למעשה לא לברך, אך ורק על פת או מזונות, לאלברך הכוונה שאסור לברך.
כנראה שאין ספר מ"ב מצוי במקומך, לכן אעתיק לך את לשונו בסקמ"ח שציינתי לעיל
משנה ברורה סימן תרלט סקמ"ח
והמתענה בסוכות או שאין דעתו לאכול פת באותו יום אז לכו"ע כל אימת שיצא יציאה גמורה חייב לברך דדוקא כשאוכל פת ס"ל להנהו פוסקים שמברך על עיקר חיוב הסוכה ופוטר כל הדברים הטפלים אבל כשאינו אוכל לא שייך זה [ט"ז וש"א] וכתב הח"א דה"ה כשיצא יציאה גמורה לאחר אכילה וחוזר ונכנס ולא יאכל עד הערב וקודם האכילה יצטרך עוד הפעם לצאת לביהכ"נ דבזה ג"כ לכו"ע צריך לברך. 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
[נשים שמקיימות מ"ע שהז"ג גם לר"ת שיכולות לברך בפשטות אינם חייבות לברך, מאידך מי שהניח תפילין פעם שנית באותו היום בפשטות חייב לברך אע"פ שאינו חייב להניחם שנית]

יש להשיג על שני הדברים שכתבת
מה שכתבת שנשים אינם מחוייבות לברך יש לדון בזה ובלא ראיה אני לא רואה בזה סברא לפשוט הדבר

ומה שהבאת ממי שמניח תפילין שמחוייב לברך אף שפטור מלהניח
לכאורה אין זה ראיה כלל שהרי עיקר מצוות תפילין כל היום והוא חיוב ולא רשות
אלא שכתב השולחן ערוך בסימן לז שבתשובות הרא"ש פטר משום שאין אנו יכולים להזהר בגוף נקי
והוא מעין אונס או משהו דומה
ומכל מקום זה שמניח תפילין דהיינו שאינו אנוס אין כאן פטור כלל ופשוט שמחוייב לברך
 

ידידיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
מה שכתבת שנשים אינם מחוייבות לברך יש לדון בזה ובלא ראיה אני לא רואה בזה סברא לפשוט הדבר
ברכי יוסף אורח חיים סימן תקפט 
והנה כשתסתכל בדברי הרא"ם בתוספותיו אתה הראת לדעת דמשמע ליה דלר"ת אם הנשים עבוד מצות עשה שהזמן גרמא חיבות לברך. יע"ש היטב. ואין נראה כן מדברי הראב"ד בהשגות פ"ג דציצית (ה"ט) ומהרא"ש פ"ק דקידושין (סי' מט) ופ"ד דר"ה (סי' ז) ומהרשב"א בתשו' סי' קכ"ג ומהריטב"א פ"ק דקידושין (לא א) ומהר"ן פ"ד דר"ה (ט ב) ורפ"ב דסוכה. דמדברי כל הגדולים הנז' מוכח ממ"ש בהדיא או מדקדוק דבריהם, דמותרות לברך, ולא חייבות. ומאחר שכן גם דברי הסמ"ג דקאי בהו הרא"ם, צריכנא לפרושי הכי, כאשר יראה המעיין. ודוק כי קצרתי.
ובשיו"ב שם:
ולפנים בסוף הסימן כתבתי דגם ר"ת לא סבר דחייבות לברך, אלא דרשאות. ועתה ראיתי דהכי מוכח נמי מדברי רבינו ישעיה בספר המכריע כ"י סימן הנז' בסברת ר"ת ומדברי הרב שבלי הלקט כ"י סי' רצ"ה. ועמ"ש לפנים סי' תרנ"ד אות ב' 


 
ומה שהבאת ממי שמניח תפילין שמחוייב לברך אף שפטור מלהניח
לכאורה אין זה ראיה כלל שהרי עיקר מצוות תפילין כל היום והוא חיוב ולא רשות
פשוט אצלי שאין חיוב להניח תפילין כל היום אלא "מצוה" להניח כל היום, [וכעין ת"ת לחלק מהשיטות שחיובו פעם ביום ולמצווה כל היום] וכמ"ש הביה"ל סי' ל"ז בשם הפמ"ג.
ולא מסתבר כלל שבשביל גוף נקי מבטלים עשה דאו' בכל רגע ואף הת"ח שיודעים להזהר.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
 
ומה שהבאת ממי שמניח תפילין שמחוייב לברך אף שפטור מלהניח
לכאורה אין זה ראיה כלל שהרי עיקר מצוות תפילין כל היום והוא חיוב ולא רשות
פשוט אצלי שאין חיוב להניח תפילין כל היום אלא "מצוה" להניח כל היום, [וכעין ת"ת לחלק מהשיטות שחיובו פעם ביום ולמצווה כל היום] וכמ"ש הביה"ל סי' ל"ז בשם הפמ"ג.
ולא מסתבר כלל שבשביל גוף נקי מבטלים עשה דאו' בכל רגע ואף הת"ח שיודעים להזהר.


ישר כוחך על דברי הברכי יוסף והראשונים בענין נשים אי מחוייבות לברך

בהקשר לתפילין. הפרי מגדים לא אומר שאין מצווה כל היום רק אומר שיש מצווה כל היום מדרבנן ולא מן התורה

ולדידי מבואר הדבר בדברי הראשונים שבת מט א
שיש חיוב כל היום
ממה ששאלו שם איך אלישע בעל כנפים הוריד התפילין מחמת סכנה הרי יש למסור הנפש משום שעת השמד
אמנם הריטב"א שם כתב שם באמת ליישב על דרך זה שאינו חובה גמורה כל היום ויל"ע בכוונת דבריו
 

יהודי נאמן

משתמש ותיק
ברור שנשים אין חייבות לברך, ובפרי מגדים במקום אחד מסתפק אם חייבים לענות אמן על ברכת האשה.  הפמ"ג מובא בספר חזון עובדיה על הל' לולב.
 

ידידיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
בהקשר לתפילין. הפרי מגדים לא אומר שאין מצווה כל היום רק אומר שיש מצווה כל היום מדרבנן ולא מן התורה

ולדידי מבואר הדבר בדברי הראשונים שבת מט א
שיש חיוב כל היום
ממה ששאלו שם איך אלישע בעל כנפים הוריד התפילין מחמת סכנה הרי יש למסור הנפש משום שעת השמד
אמנם הריטב"א שם כתב שם באמת ליישב על דרך זה שאינו חובה גמורה כל היום ויל"ע בכוונת דבריו
הפמ"ג אומר שמצוה מן המובחר מדאו' כל היום, ורבנן לא הוסיפו בזה כלום.
לא הבנתי איך אפשר להוכיח מקושיית הראשונים ולא מתירוצם. ובלא"ה ברור שאין שום ראיה מקו' הראשונים שיש חיוב להניח כל היום, דאפי' אם אינו אלא מצוה מן המובחר ודאי עדיף מערקתא דמסאנא, ואדרבא לא זכיתי להבין תי' הריטב"א בזה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
איש ווילנא אמר:
בהקשר לתפילין. הפרי מגדים לא אומר שאין מצווה כל היום רק אומר שיש מצווה כל היום מדרבנן ולא מן התורה

ולדידי מבואר הדבר בדברי הראשונים שבת מט א
שיש חיוב כל היום
ממה ששאלו שם איך אלישע בעל כנפים הוריד התפילין מחמת סכנה הרי יש למסור הנפש משום שעת השמד
אמנם הריטב"א שם כתב שם באמת ליישב על דרך זה שאינו חובה גמורה כל היום ויל"ע בכוונת דבריו
הפמ"ג אומר שמצוה מן המובחר מדאו' כל היום, ורבנן לא הוסיפו בזה כלום.
לא הבנתי איך אפשר להוכיח מקושיית הראשונים ולא מתירוצם. ובלא"ה ברור שאין שום ראיה מקו' הראשונים שיש חיוב להניח כל היום, דאפי' אם אינו אלא מצוה מן המובחר ודאי עדיף מערקתא דמסאנא, ואדרבא לא זכיתי להבין תי' הריטב"א בזה.

רוב הראשונים לא מתרצים כמו הריטב"א [וגם יש לי טיעון שבריטב"א משמע שאין זה כפשוטו]
ולענין טענתך שמכל מקום זה עדיף מערקתא דמסנא
זה טעות נפוצה בהבנת המושג עקרתא דמסאנא
שלא מדובר בסתם מנהג בעלמא אלא יש איסור לעבור עליו משום בחוקתייהם לא תלכו
אני לא בסוגיא כעת אבל כך זכור לי שעולה לכל הפחות מרוב הראשונים
 

ידידיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
זו לא "טעות נפוצה", בכס"מ (יסוה"ת ה' ג') מפרש שנחלקו בזה הראשונים, לרש"י ערקתא דמסאנא אינו אלא מנהג ולהרמב"ם הוא ל"ת. ויש עוד ראשונים לכאן ולכאן. ואפשר לומר שהראשונים בשבת הבינו כרש"י [ועי' בריטב"א שבת ק"ל א', וי"ל דהיינו מנהג מלתא דחוקות הגויים].
 
חלק עליון תַחתִית