מהיכן מגיעה כזו עמארצות? הדלקת נ"ח במרחב ציבורי


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 510
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 257 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהיכן מגיעה כזו עמארצות? הדלקת נ"ח במרחב ציבורי

שליחה על ידי עמנואל » 02 ינואר 2020, 21:41

האמת שלא קראתי את דברי מרן החזו"ע (שלצערי ספרו על חנוכה איננו מצוי בסביבתי). מעניין יהיה להיווכח כי אכן לדעתו ההוראה לברך על מנהג בלשון "וציוונו" - אף לדעת הרמב"ם שאינו מאפשר זאת - מנומקת בכך שהמנהג מפרסם את הנס.

נימוק זה נוגד לכאורה את פשטות דברי בית יוסף שיובאו להלן, וכלשעצמו הוא טעון ביאור. וצ"ע.

ושוב אעיר, כי אף אם מברכים על מנהג שהוא לפרסומי ניסא, אין לדמות מה שנהגו למה שלא נהגו, כי איך שלא נהפוך את הדברים, לפי דעת הב"י ההוראה לברך מתבססת על כך שהמנהג נוהג בפועל.

לגבי ברכה על ההלל בר"ח אכן כתב בש"ע שבא"י נוהגים לברך (והובא בדבריי לעיל). טענתי היא שההוראה אם לברך נקבעת, לדעתו, לפי המנהג. ולתועלת המתעניינים אביא את לשונותיו בבית יוסף ושולחן ערוך (אשר לדעתי הן מדברות בעד עצמן).

בית יוסף סימן תכב כתב לעניין ברכה על ההלל בר"ח:
ורבו בו הדעות י"א שיחיד אין אומר אותה כלל בר"ת וכו' סברות אלו וטעם כל אחד מהם כתבוה התוס' (יד.) והר"י והרא"ש בפרק היה קורא והר"ן בפרק במה מדליקין ודעת הרי"ף בפרק במה מדליקין דיחיד לא יברך משמע אבל צבור מברכין וכ"נ שהוא דעת הר"י ודעת רש"י דצבור נמי אין מברכין עליו וכ"ד הרמב"ם בהלכות חנוכה וכתב עוד שיחיד לא יקרא כלל ואם התחיל ישלים ויקרא בדילוג וכתב הרא"ש והר"ן שבכיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך ראה היאך צבור נוהגים ונהוג כן ומנהג הוא שמברכים על ההלל והרב המגיד כתב ומנהגינו שצבור מברכין עליו ויחיד אומרו בלא ברכה
מדבריו (ע"פ רא"ש ור"ן) עולה, כי השאלה בה נחלקו גדולי העולם אם לברך על מנהג או שלא לברך, היא בגדר הלכה הרופפת שבה ההכרעה נתונה בידי המנהג. ואולם המנהגים בספרד חלוקים המה, שהרא"ש והר"ן נוכחו במנהג לברך והרב המגיד נוכח במנהג לברך בציבור (כמשמעות דברי הרי"ף).

לעומת מנהגים ספרדיים אלו, בארץ ישראל וסביבותיה נהגו - ככל הנראה קהילות המסתערבים וייתכן שבעקבותיהם הספרדים - כשיטת הרמב"ם ולא ברכו על ההלל אף בציבור, וכפי שהעיד מרן בש"ע בסימן תכב:
וקורים הלל בדילוג בין יחיד בין צבור ויש אומרים שהצבור מברכין עליו בתחלה "לקרוא את ההלל" (ואם בירך לגמור אין צריך לחזור) (מרדכי פרק במה מדליקין ושבולי לקט) ולבסוף "יהללוך". והיחיד אין מברך עליו. ויש אומרים שאף הצבור אין מברכין עליו לא בתחלה ולא בסוף וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל ארץ ישראל וסביבותיה
אולם, בניגוד למגוון המנהגים בנוגע להלל בר"ח, בסימן תרעא קובע בש"ע נחרצות:
ובבית־הכנסת מניחו בכותל דרום (כנרות המנורה, ומסדרן ממזרח למערב) (ת"ה סימן קד ב"י), ומדליקין ומברכין (בבית־הכנסת) משום פרסומי ניסא.
ובאגב נעיר, כי אם היה מי שחשב שהמושג "פרסומי-ניסא" הוזכר בש"ע כנימוק לכך שניתן לברך כל מנהג גם לשיטת הרמב"ם, דברי מרן בבית יוסף סותרים זאת מכל וכל. שכן, בדבריו הוא ביאר שסיבת המנהג היא אכן למטרת פרסומי-ניסא, אך היתר הברכה על המנהג הוא, לא פחות ולא יותר, לפי שיטת ר"ת הסבור שמברכים על מנהג ולא כשיטת רמב"ם. ואלו דבריו: 
ומ"ש שמניחין נר חנוכה בבה"כ נראה שתקנו כן מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו כמו שתקנו קידוש בבכה"נ משום אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא וכ"כ הכלבו וכתב טעם אחר שהוא כדי לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר הברכות לפניהם לפי שיש בזה פירסום גדול לש"י וקידוש שמו כשמברכים אותו במקהלות וז"ל הריב"ש בתשובה המנהג הזה להדליק בב"ה מנהג ותיקין היא משום פירסומי ניסא כיון שאין אנו יכולין לקיים המצוה כתקנה להדליק כל א' בפתח ביתו מבחוץ מפני שיד העו"ג תקיפה ומברכין ע"ז כמו שמברכין על הלל דר"ח אע"פ שאינו אלא מנהג ומ"מ באותה הדלקה של ב"ה אין יוצא בה וצריך לחזור ולהדליק כ"א בביתו עכ"ל
אכן אין הברכה אלא משום שהיא על מנהג ותיקין,
ואין זה סותר את דברי מרן בהלכות ר"ח,
משום ששתי ההלכות מתבססות על עקרון אחד: המנהג

אם כן עולה מן האמור, שמרן הלך בעקבות ראשונים וסבר כי ההכרעה בשאלה אם לברך על מנהג נתונה בידי המנהג שנוהג בכל מקום ומקום, בא"י ימשיך המנהג שלא לברך על ההלל בר"ח ובמקומות אחרים יתנהל המנהג כפי שהוא, ולגבי הדלקת נ"ח ימשיך המנהג לברך (וזאת כמובן בניגוד לדעת רמב"ם). כנלע"ד.


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2397
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 342 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהיכן מגיעה כזו עמארצות? הדלקת נ"ח במרחב ציבורי

שליחה על ידי HaimL » 02 ינואר 2020, 21:54

אם דקדוק הטעם הוא מפני האורחים, אז אסור לברך ולהדליק בבתי הכנסת שלנו, שאין בהם כלל אורחים. אלא כמובן הטעם השני הוא עיקר, שהוא כדי לפרסם את הנס ברבים, שזו הייתה עיקר התקנה. ועל כן אין שום חילוק בין בית הכנסת לבין רחוב העיר, רק שכך נהגו בזמן הקדמונים, שזה היה עיקר מקום כינוס העם. ונהי דהמדליק בציבור לא יצא ידי חובת נר איש וביתו, אבל ודאי רוח חכמים נוחה הימנו.


עמנואל
משתמש ותיק
הודעות: 510
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 257 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהיכן מגיעה כזו עמארצות? הדלקת נ"ח במרחב ציבורי

שליחה על ידי עמנואל » 02 ינואר 2020, 22:06

HaimL כתב:
02 ינואר 2020, 21:54
אז אסור לברך ולהדליק בבתי הכנסת שלנו, שאין בהם כלל אורחים.
קושיה מצויינת, אולם יש לומר שאף אם בטל הטעם לא בטל המנהג וכיו"ב חלק מדעות הפוסקים בסימן רסט לעניין קידוש בביה"כ עכשיו שלא אוכלים בביה"כ


חזק וברוך
משתמש ותיק
הודעות: 421
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 480 פעמים
קיבל תודה: 177 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהיכן מגיעה כזו עמארצות? הדלקת נ"ח במרחב ציבורי

שליחה על ידי חזק וברוך » 03 ינואר 2020, 00:59

HaimL כתב:
02 ינואר 2020, 21:54
אם דקדוק הטעם הוא מפני האורחים, אז אסור לברך ולהדליק בבתי הכנסת שלנו, שאין בהם כלל אורחים. אלא כמובן הטעם השני הוא עיקר, שהוא כדי לפרסם את הנס ברבים, שזו הייתה עיקר התקנה. ועל כן אין שום חילוק בין בית הכנסת לבין רחוב העיר, רק שכך נהגו בזמן הקדמונים, שזה היה עיקר מקום כינוס העם. ונהי דהמדליק בציבור לא יצא ידי חובת נר איש וביתו, אבל ודאי רוח חכמים נוחה הימנו.
גם אילו כדבריך, ההיתר הוא רק למדליק הראשון, אך כל המדליקים שאחריו ברכו ברכה לבטלה. מעולם לא היה מנהג שכל המתפללים בביהכ"נ ידליקו זה אחר זה בביהכ"נ ויברכו.


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2397
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 342 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהיכן מגיעה כזו עמארצות? הדלקת נ"ח במרחב ציבורי

שליחה על ידי HaimL » 03 ינואר 2020, 08:11

חזק וברוך כתב:
03 ינואר 2020, 00:59
HaimL כתב:
02 ינואר 2020, 21:54
אם דקדוק הטעם הוא מפני האורחים, אז אסור לברך ולהדליק בבתי הכנסת שלנו, שאין בהם כלל אורחים. אלא כמובן הטעם השני הוא עיקר, שהוא כדי לפרסם את הנס ברבים, שזו הייתה עיקר התקנה. ועל כן אין שום חילוק בין בית הכנסת לבין רחוב העיר, רק שכך נהגו בזמן הקדמונים, שזה היה עיקר מקום כינוס העם. ונהי דהמדליק בציבור לא יצא ידי חובת נר איש וביתו, אבל ודאי רוח חכמים נוחה הימנו.
גם אילו כדבריך, ההיתר הוא רק למדליק הראשון, אך כל המדליקים שאחריו ברכו ברכה לבטלה. מעולם לא היה מנהג שכל המתפללים בביהכ"נ ידליקו זה אחר זה בביהכ"נ ויברכו.
חבר, זה לא היתר או קולא, זה פרסומי ניסא לכתחילה. ולדעתי, יכולים לברך ולהדליק בבית הכנסת המהדרין מן המהדרין, גם לשיטת הרמב"ם (ובפרט לאשכנזים, שמברכים כמעט על כל דבר). רק שלא נתנו חיוב בדבר, שהרי תקנת חכמים היא נר איש וביתו, ולכן, מדליק אחד בלבד בבית הכנסת. וכן הוא בכינוסים שהוזכרו כאן, לא שמעתי ולא ראיתי שמדליק יותר מאשר אחד מהאנשים.
 


פותח הנושא
כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1448
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 143 פעמים
קיבל תודה: 452 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהיכן מגיעה כזו עמארצות? הדלקת נ"ח במרחב ציבורי

שליחה על ידי כלפי ליא » 03 ינואר 2020, 09:35

HaimL כתב:
03 ינואר 2020, 08:11
חזק וברוך כתב:
03 ינואר 2020, 00:59
HaimL כתב:
02 ינואר 2020, 21:54
אם דקדוק הטעם הוא מפני האורחים, אז אסור לברך ולהדליק בבתי הכנסת שלנו, שאין בהם כלל אורחים. אלא כמובן הטעם השני הוא עיקר, שהוא כדי לפרסם את הנס ברבים, שזו הייתה עיקר התקנה. ועל כן אין שום חילוק בין בית הכנסת לבין רחוב העיר, רק שכך נהגו בזמן הקדמונים, שזה היה עיקר מקום כינוס העם. ונהי דהמדליק בציבור לא יצא ידי חובת נר איש וביתו, אבל ודאי רוח חכמים נוחה הימנו.
גם אילו כדבריך, ההיתר הוא רק למדליק הראשון, אך כל המדליקים שאחריו ברכו ברכה לבטלה. מעולם לא היה מנהג שכל המתפללים בביהכ"נ ידליקו זה אחר זה בביהכ"נ ויברכו.
חבר, זה לא היתר או קולא, זה פרסומי ניסא לכתחילה. ולדעתי, יכולים לברך ולהדליק בבית הכנסת המהדרין מן המהדרין, גם לשיטת הרמב"ם (ובפרט לאשכנזים, שמברכים כמעט על כל דבר). רק שלא נתנו חיוב בדבר, שהרי תקנת חכמים היא נר איש וביתו, ולכן, מדליק אחד בלבד בבית הכנסת. וכן הוא בכינוסים שהוזכרו כאן, לא שמעתי ולא ראיתי שמדליק יותר מאשר אחד מהאנשים.


אכן, על הדלקה של אחד מהאנשים, זה הנידון בפוסקים. על זה אפשר להבין את המברכים.

אבל מה שדובר בתחילת האשכול שנותנים לאנשים לברך על הדלקות פרטיות במרחב ציבורי, זה ודאי עמרצות במיטבה וברכה לבטלה גמורה למהדרין מן המהדרין, וכל מה שכתבו כאן לא נגע ולא פגע כלל בהדלקה מבוטלת למהדרין זו.


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 1874
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 439 פעמים
קיבל תודה: 510 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהיכן מגיעה כזו עמארצות? הדלקת נ"ח במרחב ציבורי

שליחה על ידי איש ווילנא » 17 מרץ 2020, 23:36

פולני כתב:
01 ינואר 2020, 17:35
ולעניננו, הויכוחים בנושאי הקפדה או אי הקפדה על הלכה בחוגים החסידיים הוא בעצם שיח חרשים, כיון שבחוגים החסידיים ההשקפה הכללית היא שלצדיקים יש שיקול הדעת לחרוג לעתים מהשולחן ערוך הסטנדרטי (חוץ מחב"ד ועוד חסידויות בודדות אף אחד לא יאמר זאת היום בקול, כיון שמפחדים מתגובת ציבור בני התורה, אחרי התקדימים של רדיפת חב"ד ועוד, אבל זו המציאות).
בחוגים מסוימים זה יהיה שחרית אחרי זמן תפילה ולעתים אחרי חצות היום, במקומות אחרים מנחה באמצע הלילה אחרי זמן ר"ת, יש שימחאו כף ויעשו מחולות בש"ק, ויש שלא ישנו בסוכה ולא יאכלו סעודה שלישית או יאכלו אותה עמוק בתוך הלילה של מוצאי ש"ק, יש שלא יקפידו על קיום דיני שו"ע אהע"ז לכל פרטיו משום פרישות, ויש שיתפללו נעילה במהלך מוצאי יום הכיפורים אחרי שבירת הצום, כל חסידות ומנהגיה.

אכן כזו ישרות פנימית קשה למצוא
בדרך כלל חסידים לא יסכימו לומר דברים מסוג זה

אבל לגופו של ענין כדאי לציין
כי הדברי חיים מצאנז במלחמה שעשה עם בית רוזין
מדגיש במכתביו כי גדולי החסידים הראשונים מעולם לא עברו על ההלכה
חוץ מלפעמים על זמן תפילה שגם לזה אפשר למצוא יסוד בהלכה

אם כי יש הרבה קושיות על דברי הדברי חיים
אבל וודאי חשוב לציין את דבריו
ועל כל פנים וודאי הדברי חיים עצמו [שמלבד גדלותו בחסידות
היה גם כן מגדולי התורה ופוסק גדול]
הרי וודאי שלא ראה מקום להתיר לנטות מההלכה
[ולד"ח בדורו היה סמכות גדולה ורבים מגדולי החסידות בדורו קבלו את מרותו]


פולני
הודעות: 116
הצטרף: 01 יולי 2019, 20:30
נתן תודה: 48 פעמים
קיבל תודה: 55 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מהיכן מגיעה כזו עמארצות? הדלקת נ"ח במרחב ציבורי

שליחה על ידי פולני » 20 אפריל 2020, 14:53

איש ווילנא כתב:
17 מרץ 2020, 23:36
פולני כתב:
01 ינואר 2020, 17:35
ולעניננו, הויכוחים בנושאי הקפדה או אי הקפדה על הלכה בחוגים החסידיים הוא בעצם שיח חרשים, כיון שבחוגים החסידיים ההשקפה הכללית היא שלצדיקים יש שיקול הדעת לחרוג לעתים מהשולחן ערוך הסטנדרטי (חוץ מחב"ד ועוד חסידויות בודדות אף אחד לא יאמר זאת היום בקול, כיון שמפחדים מתגובת ציבור בני התורה, אחרי התקדימים של רדיפת חב"ד ועוד, אבל זו המציאות).
בחוגים מסוימים זה יהיה שחרית אחרי זמן תפילה ולעתים אחרי חצות היום, במקומות אחרים מנחה באמצע הלילה אחרי זמן ר"ת, יש שימחאו כף ויעשו מחולות בש"ק, ויש שלא ישנו בסוכה ולא יאכלו סעודה שלישית או יאכלו אותה עמוק בתוך הלילה של מוצאי ש"ק, יש שלא יקפידו על קיום דיני שו"ע אהע"ז לכל פרטיו משום פרישות, ויש שיתפללו נעילה במהלך מוצאי יום הכיפורים אחרי שבירת הצום, כל חסידות ומנהגיה.

אכן כזו ישרות פנימית קשה למצוא
בדרך כלל חסידים לא יסכימו לומר דברים מסוג זה

אבל לגופו של ענין כדאי לציין
כי הדברי חיים מצאנז במלחמה שעשה עם בית רוזין
מדגיש במכתביו כי גדולי החסידים הראשונים מעולם לא עברו על ההלכה
חוץ מלפעמים על זמן תפילה שגם לזה אפשר למצוא יסוד בהלכה

אם כי יש הרבה קושיות על דברי הדברי חיים
אבל וודאי חשוב לציין את דבריו
ועל כל פנים וודאי הדברי חיים עצמו [שמלבד גדלותו בחסידות
היה גם כן מגדולי התורה ופוסק גדול]
הרי וודאי שלא ראה מקום להתיר לנטות מההלכה
[ולד"ח בדורו היה סמכות גדולה ורבים מגדולי החסידות בדורו קבלו את מרותו]
אם אתה נהנה משיח החרשים אמשיך בו.
אתה כותב על הדברי חיים שהיה מפוסקי דורו, מול בית רוז'ין. כאילו בית רוזין לא הכיל בתוכו גדולי תורה.

ובכן, ה'כוכב מיעקב' - רבי יעקב וידנפעלד הרב מהרימלוב - הסתופף בצל אדמור"י רוז'ין ובפרט בצל אדמור"י הוסיאטין. כפי שכותב בנו הרב מטשעבין בהקדמה לכוכב מיעקב.
בנו הרב מטשעבין בעל 'דובב מישרים' - היה בעצמו גם כן חסיד הוסיאטין.
בעל 'תהילה לדוד' על או"ח - רבי דוד אורטנברג. היה מחסידי סדיגורא.
והיו עוד שאר רבנים גדולי תורה שנמנו על חסידי רוזין.

החידושי הרי"מ - היה מחסידי פשיסחא וקוצק, שכידוע היו הרבה הלכות שלא נהגו אצלם. לאו דוקא זמן תפילה.
האבני נזר - היה חתן וחסיד הרבי מקוצק.
והיו שם עוד עשרות רבני ערים (רבי אברהם הרב מפוריסוב, רבי אלעזר הרב מפולטוסק חתן החוות דעת, הרבי ר' העניך מאלכסנדר שהיה רבה של פרושניץ, ה'איל מילואים' - רבי אריה לייב קוזאק הרב מברוק, ואטו כרוכלא נמנה וניזיל, עיין בספר 'בית קוצק' עוד רשימה ארוכה), שכל אחד מהם היה גאון (בקוצק הסתובבו בעיקר גאונים) וענק בתורה, חלקם אף חיברו ספרי למדנות והלכה.
כולם היו חסידי קוצק על כל המשתמע מכך.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “חנוכה”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח