האם פיוט מעוז צור קשור במיוחד לחנוכה?

דרומאי

משתמש ותיק
תחילתו בחנוכה, לעת תכין מטבח מצר המנבח אז אגמור בשיר מזמור חנכת המזבח, ואח''כ הולך ופורט כל הגליות.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
תחילתו בחנוכה, לעת תכין מטבח מצר המנבח אז אגמור בשיר מזמור חנכת המזבח, ואח''כ הולך ופורט כל הגליות.
אינו שייך לחנוכה כלל ,מדובר על חנוכת המזבח של הבית השלשי.(אא"כ כוונתך ,למושג חנוכת המזבח באופן כללי, שהיה בכל הבתים ).
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
תחילתו בחנוכה, לעת תכין מטבח מצר המנבח אז אגמור בשיר מזמור חנכת המזבח, ואח''כ הולך ופורט כל הגליות.
אינו שייך לחנוכה כלל ,מדובר על חנוכת המזבח של הבית השלשי.(אא"כ כוונתך ,למושג חנוכת המזבח באופן כללי, שהיה בכל הבתים ).
ודאי 'חנוכת המזבח' הוא ענין כללי, וכדחזינן דקורין בחנוכת הנשיאים והוי עניינא דיומא. אך באמת חרוז מעוז צור יש לפרשו אלשעבר וקאי אנס נצחון המלחמה.
 

הטרוד לדעת

משתמש רשום
יתכן שיש משהו מרכזי בגלות יון, שנחשבת למרכז ד' מלכויות, וראה בספר 'נר מצוה למהר"ל שעוסק בעניני חנוכה, שבהקדמה לספר מאריך בעניני ארבעה מלכויות,
וכנראה שבדוקא הניחו המהר"ל גבי גלות יון, אין לי הסבר לזה, אבל לכאו' זה ההסבר ש'מעוז צור' שעוסק בד' מלכויות מושר דוקא בחנוכה.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
תחילתו בחנוכה, לעת תכין מטבח מצר המנבח אז אגמור בשיר מזמור חנכת המזבח, ואח''כ הולך ופורט כל הגליות.
אינו שייך לחנוכה כלל ,מדובר על חנוכת המזבח של הבית השלשי.(אא"כ כוונתך ,למושג חנוכת המזבח באופן כללי, שהיה בכל הבתים ).
ודאי 'חנוכת המזבח' הוא ענין כללי, וכדחזינן דקורין בחנוכת הנשיאים והוי עניינא דיומא. אך באמת חרוז מעוז צור יש לפרשו אלשעבר וקאי אנס נצחון המלחמה.
משונה מאד להסביר תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח , לעת תכין , אז אגמור , הכל על העבר
ולדברך היה צריך להמשיך,רעות תשבע נפשי, ביגון כוחי יכלה ,חיי ימררו בקושי וכו'.
 

נבשר

משתמש ותיק
לדעתי קאי על העתיד, אבל עכ"פ עתה בחנוכה שרים על העתיד, מפני שהשתא בחנוכה זכו לחנוך מחדש את בית המקדש, והיינו מעין גאולה העתידה, ולכך אמר "אז אגמור", היינו שהתחיל בחנוכה אבל יסתיים לעתיד לבא, ולכך נקרא "חנוכה" היינו שהוא חונך ומתחיל את הענין, כמו בחינוך ילדים למשל.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
הטרוד לדעת אמר:
יתכן שיש משהו מרכזי בגלות יון, שנחשבת למרכז ד' מלכויות, וראה בספר 'נר מצוה למהר"ל שעוסק בעניני חנוכה, שבהקדמה לספר מאריך בעניני ארבעה מלכויות,
וכנראה שבדוקא הניחו המהר"ל גבי גלות יון, אין לי הסבר לזה, אבל לכאו' זה ההסבר ש'מעוז צור' שעוסק בד' מלכויות מושר דוקא בחנוכה.

יש נקודה מעניינת ששמתי לב אליה לגבי גלות יוון, שמחד גיסא היא הגלות היחידה בה אנחנו התגברנו על משעבדנו וניצחנום, ומאידך זו הגלות היחידה שהשפיעה השפעה עמוקה מאד על כלל ישראל ברמה שרוב העם נסחף אחריה והתיוון, ועד היום עיקר הסחף של כלל ישראל להתבוללות וטמיעה בגויים נובע מתרבות יוון הנמצאת אצלם על צורותיה וגווניה השונים. מסיבה זו אפשר לומר שדווקא גלות יוון מבטאת את הנקודה הכי עמוקה בהתמודדות של כלל ישראל בגלות, לטוב ולמוטב.
 

ים סוף

משתמש ותיק
https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=1410-20171214-224843-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.mp3&Video=True&ShiurNum=1
בערך מדקה ארבעים הפיוט נידון בארוכה כולל קונספירציה שאשמח לשמוע את דעת הציבור עליה
 

רפאל זהבי

משתמש חדש
נהגו ברוב קהילות ישראל שאחר אמירת הנרות הללו מזמרים את הזמר הנאה 'מעוז צור', אין ידיעה ברורה המוכיחה כי זמר זה נתחבר דווקא לכבוד ימי החנוכה, וכאשר נשים לב בין מילות הזמר שאין קשר ישיר דווקא לחג החנוכה כי אם לשאר המועדים אשר סביב מעגל השנה כמו גלות בבל והגאולה ממצרים גם המילים חנוכת המזבח המופיעות בבית הראשון של השיר מדברות על חנוכת המזבח שלעתיד לבוא ולא על חנוכת המזבח שנעשתה על ידי החשמונאים.
בלקט יושר שהוא תלמידו של התרומת הדשן המציין בספרו את הנהגותיו של רבו לפני כשש מאות שנה מציין שם שרבו התרומת הדשן אמר זמר זה בהקשר להדלקת נרות החנוכה וכך הוא לשונו שם 'ולאחר שאמר הנרות הללו היה מנגנין מעוז צור ישועתי, לפעמים אמר אותו בדילוג וזכורני כשהדליק בערב שבת אמר הזמר מעוז צור בליל שבת על השלחן עם שאר מזמורים'.
והנה יש ללמוד על ענין זה גם מהדברים הבאים : בשו"ת חוות יאיר סי' ע' ד"ה תשובה קשה דן בשאלה האם סעודת חנוכה נקראת סעודת מצוה שרק תלמיד חכם יכול להשתתף בה ויסוד השאלה שם היא בדבר מי שנדר שלא להשתתף בסעודת הרשות האם סעודת חנוכה בכלל רשות היא או שמא סעודת מצוה היא והשיב שם עפ"י דברי המרדכי שהביא להמהר"ם מרוטנבורג שאסור לת"ח להשתתף בסעודת חנוכה, ומקשה על כך החוות יאיר והלא מזמרים שם את הזמר מעוז צור ובכך הופכת הסעודה לסעודת מצוה אלא שכתב שלכך הוציא המהר"ם מרוטנבורג את סעודת חנוכה מכלל סעודת מצוה, וכך לשונו שם 'אפילו היה כבר בימיו זמר מעוז צור דהוא מנהג קבוע ואין ענינו לעשות מהסעודה מצוה דדרכו להיאמר לפני הסעודה על הרוב ומה ענינו לסעודה'. מצאנו אם כן בדברי החוות יאיר שני גילויים האחד שאפשר שכבר בימי מהר"ם מרוטנבורג היו מזמרים את הזמר מעוז צור והשניה היא שדרכו להיאמר לפני הסעודה והיינו כנראה לאחר הדלקת הנרות ואין ענינה דווקא לסעודה.
בקהילות הספרדים ועדות המזרח ומערב צפון אפריקה לא אמרוהו כלל, בספר תפילת חיים (להרב דניאל רימר) ציין שהאר"י ז"ל אמר הנרות הללו ולא מעוז מעוז צור.
אולם בספר יסוד ושורש העבודה שעל פי רוב הוא עפ"י האריז"ל מתואר שם סדר הדלקת נרות חנוכה וז"ל שם 'ותיכף לאחר הדלקת נר ראשון אף בשאר ימים יתחיל לומר נוסח ההודאה של הנרות הללו ... וראוי להאריך בשירים ופיוטים עד משך חצי שעה עכ"פ' אמנם לא הזכיר בפירוש את אמירת מעוז צור.
ובספר מנהגי וורמיזא לר' יוזפא שמש כתב כך ' לילה ראשון ג' ברכות ... ואומר אח"כ הנרות ואח"כ מעוז צור בניגון המיוחד למעוז צור ... שבת זה חנוכה אין אומרים מעוז צור עד צאת השבת'.
חשוף זרוע
קטע זה הוספה מאוחרת היא ונזכרת לראשונה בקיצור השל"ה וכפי שנראה להלן גם מדברי המקור חיים על השו"ע שכתב כך וזה לשונו 'מנהג העולם שמוסיפין אחר מעוז צור חרוזה זו : חשוף זרוע קדשך וקרב קץ הישועה / ונקום נקמת נפשי מיד מלכות הרשעה / כי ארכה לי השעה ואין קץ לזאת הרעה / בצל צלמון תרדוף אדמון ותביא רועים שבעה. (וממשיך שם) ובשם מהרמ"א (רבי משה איסרליש – הרמ"א) מצאתי שהוסיף כך : מעולם הייתי ישעי כבודי ומרים ראשי / שמע נא קול שועי מלכי אלוקי קדושי / העבר חטאי ופשעי גם בגלות הרביעי / חזק ישראל ותכניע ישמעאל ומאדום תפדה נפשי.
ושם בקיצור של"ה כתב מה הסיבה לתוספת חרוז זה של חשוף זרוע וכך הוא לשונו 'מצאתי כתוב מאחר שהשיר של מעוז צור אינו קאי רק על ג' מלכויות בבל מדי ויון אבל מלכות רביעי גלות אדום וישמעאל לא נזכר בו כלום על כן התקינו חרוזות המדברות על גאולה מגלות זה שאמר אחר השיר מעוז צור בניגון מעוז צור'.
 
חלק עליון תַחתִית