אמר על הניסים בג' טבת מה דינו בדיעבד?

דרומאי

משתמש ותיק
לכאורה מי שאמר על הניסים בג' טבת לא יחזור, שהרי אינו שקר- והראיה שבשנים שכסלו חסר הוי ג' טבת חנוכה ואומר בו על הניסים, וע''כ ד'בזמן הזה' כולל נמי ג' טבת.
ואולם אם אמר עד 'וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו' זה ודאי הוי שקר דהרי אינו חנוכה.
(כוונתי לדעות האחרונים ז''ל המובאים במ''ב סי' ק''ח ס''ק ל''ח דבהזכיר שקר בתפילתו הוי הפסק וחוזר אפילו בדיעבד)
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
ליטעמיך, מי שהתפלל תפילת יו"ט בה' בסיון לא יחזור, כי בשנים שאייר מלא יום זה הוא יו"ט, ואם כן אין כאן שקר.

אלא 'בזמן הזה' הוא שמונה ימים מכ"ה בכסלו ואילך, בין אם נגמרו בב' בטבת ובין אם חכמים שבאותו הדור החליטו לבטל את חודש טבת וחנוכה נגמר בב' שבט, חנוכה נמשך שמונה ימים.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חגי פאהן אמר:
ליטעמיך, מי שהתפלל תפילת יו"ט בה' בסיון לא יחזור, כי בשנים שאייר מלא יום זה הוא יו"ט, ואם כן אין כאן שקר.

אלא 'בזמן הזה' הוא שמונה ימים מכ"ה בכסלו ואילך, בין אם נגמרו בב' בטבת ובין אם חכמים שבאותו הדור החליטו לבטל את חודש טבת וחנוכה נגמר בב' שבט, חנוכה נמשך שמונה ימים.
ה' סיון אינו שבועות כאשר החדשים כסדרן, ואם אמר 'יום חג השבועות הזה' הוי שקר והפסק ואינו יוצא אפילו בדיעבד. וכמו כן כתבתי להדיא שאם אמר 'ימי חנוכה אלו' פשיטא לי דהוי שקר והפסק. אבל כאשר אמר 'על הניסים שעשית בזמן הזה' זה לא הוי שקר, דהרי ביום זה נעשה הנס של השמן שהספיק לח' ימים. ואת''ל דבשנה שארע הנס הי' כסלו מלא ובג' טבת לא הי' הנס, א''כ למה אומרים על הניסים בג' טבת בשנה חסרה או כסדרה, והרי לא ארע בו נס. וע''כ לומר דבג' טבת ארע נס, או דעכ''פ שייך לומר בו 'בזמן הזה', וא''כ אף בשנה מלאה הוי בזמן הזה ואינו שקר.
נ.ב. התכוונת מסתמא ליעלה ויבא בברכת המזון, שכן תפילת יו''ט בחול ודאי לא שייך.
נ.ב. אין בכח בית דין לבטל חודש טבת, ותמיד החודש העשירי הוא טבת ויתענו בעשירי בו.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
מה עניין כסדרן לכאן? עקרונית ע"פ ההלכה כל חודש יכול להיות מלא וחסר (אולי חוץ מאלול).

יש בכח בי"ד להחליף את שם החודש. וגם אם יקראו לטבת מעתה "חודש בנצי", חנוכה יחול במשך שמונה ימים מכ"ה בכסלו עד ב' בבנצי או ג' בבנצי. ואם יבוא מישהו ויאמר שלא צריך להדליק נרות, או שאין היום את כל הסגולות של "זאת חנוכה" כי היום לא ב' בטבת אלא ב' בבנצי - לא ישמעו לו. בדומה לשבועות, מה שקובע זה לא התאריך אלא המרחק מההתחלה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חגי פאהן אמר:
מה עניין כסדרן לכאן? עקרונית ע"פ ההלכה כל חודש יכול להיות מלא וחסר (אולי חוץ מאלול).

יש בכח בי"ד להחליף את שם החודש. וגם אם יקראו לטבת מעתה "חודש בנצי", חנוכה יחול במשך שמונה ימים מכ"ה בכסלו עד ב' בבנצי או ג' בבנצי. ואם יבוא מישהו ויאמר שלא צריך להדליק נרות, או שאין היום את כל הסגולות של "זאת חנוכה" כי היום לא ב' בטבת אלא ב' בבנצי - לא ישמעו לו. בדומה לשבועות, מה שקובע זה לא התאריך אלא המרחק מההתחלה.
כסדרן התכוונתי אחד מלא ואחד חסר כנהוג אצלנו, וכשכל החדשים כך השנה קרויה כסדרה, עי' מ''ב סי' תכ''ח ס''ק ב'.
כמדומה שלא טרחת להבין מה אני טוען, כי מה שכתבת אודות חודש 'בנצי' וכו' אינו מעניינא כלל.
אני ס''ה טוען שהמושג 'בזמן הזה' הוא כן תלוי בתאריך, וכמו שהאומר על הניסים בפרזים בט''ו אינו חוזר משום דסוף סוף הוא 'זמן הזה', דביה אתרחיש ניסא, ואף דאיננו פורים כלל, ואפילו בי''ג יש נוקטים להךכה שאינו חוזר משום דבו היתה המלחמה, ה''נ לענין ג' טבת, דכיון דביום זה איתרחיש ניסא אין זה שקר, ואף דלכתחילה ודאי ההזכרה תלויה במועד דחנוכה שהוא נקבע ח' ימים מכ''ה בכסלו, עכ''ז בדיעבד לא חשיב שקר.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
נשמלה, אני יודע מה זה שנה כסדרה. אתה טענת שכיון שכשהשנה כסדרה שבועות לא יוצא בה' בסיון, לכן זה שקר לומר שזה חג השבועות, למרות שעקרונית שבועות יכול לחול בו. וע"ז שאלתי מה עניין כסדרן לכאן, כלומר למה ששנה כסדרה תכריע. ואדרבה, בשנה כסדרה כסלו מלא, וא"כ גם לפי שיטתך ששנה כסדרה היא הקובעת - 'בזמן הזה' הוא שקר.

אתה טוען ש'בזמן הזה' תלוי בתאריך, ואני טוען ש'בזמן הזה' לא תלוי בתאריך, חוץ מתחילתו. אי אפשר ללמוד מפורים: בפורים הוזכר במגילה ובמסכת מגילה תאריך ט"ו באדר כיום שנחו בו היהודים, אך חנוכה אינו כן, ולא צוין בו אלא כ"ה בכסלו כיום ההתחלה. וכמו שאנו מכריזים ששבועות הוא 'זמן מתן תורתנו' בין אם יחול בה', בו' או בז' בסיון, כך בחנוכה 'זמן הזה' הוא עד היום השמיני באיזה תאריך שיהיה, ולא משנה בכלל אם בשנה שאירע הנס עיברו את כסלו או לא.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חגי פאהן אמר:
נשמלה, אני יודע מה זה שנה כסדרה. אתה טענת שכיון שכשהשנה כסדרה שבועות לא יוצא בה' בסיון, לכן זה שקר לומר שזה חג השבועות, למרות שעקרונית שבועות יכול לחול בו. וע"ז שאלתי מה עניין כסדרן לכאן, כלומר למה ששנה כסדרה תכריע. ואדרבה, בשנה כסדרה כסלו מלא, וא"כ גם לפי שיטתך ששנה כסדרה היא הקובעת - 'בזמן הזה' הוא שקר.

אתה טוען ש'בזמן הזה' תלוי בתאריך, ואני טוען ש'בזמן הזה' לא תלוי בתאריך, חוץ מתחילתו. אי אפשר ללמוד מפורים: בפורים הוזכר במגילה ובמסכת מגילה תאריך ט"ו באדר כיום שנחו בו היהודים, אך חנוכה אינו כן, ולא צוין בו אלא כ"ה בכסלו כיום ההתחלה. וכמו שאנו מכריזים ששבועות הוא 'זמן מתן תורתנו' בין אם יחול בה', בו' או בז' בסיון, כך בחנוכה 'זמן הזה' הוא עד היום השמיני באיזה תאריך שיהיה, ולא משנה בכלל אם בשנה שאירע הנס עיברו את כסלו או לא.

לא התכוונתי ששנה כסדרה תוכיח. התכוונתי בתור דוגמא אם עומד בשנה כסדרה ואומר 'ביום חג השבועות הזה' ביום ה' סיון הוי שקר, וה''ה בשנה מלאה ביום ו' סיון דהוי שקר.
מה שאתה טוען שהמושג 'בזמן הזה' תלוי במועד של חנוכה ולא בזמן שארע בו בפועל הנס זוהי סברא תמוהה מצד עצמה, ועוד הבאתי ראיה מי''ג באדר שנוקטים שלא לחזור בו אם אמר על הניסים משום שארע בו הנס ואף שאינו פורים כלל.
ומש''כ שלא צוין בו אלא תאריך התחלה, אטו משום דלא צוין אם אומר שארע בו נס הוי שקר?!
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
חגי פאהן אמר:
נשמלה, אני יודע מה זה שנה כסדרה. אתה טענת שכיון שכשהשנה כסדרה שבועות לא יוצא בה' בסיון, לכן זה שקר לומר שזה חג השבועות, למרות שעקרונית שבועות יכול לחול בו. וע"ז שאלתי מה עניין כסדרן לכאן, כלומר למה ששנה כסדרה תכריע. ואדרבה, בשנה כסדרה כסלו מלא, וא"כ גם לפי שיטתך ששנה כסדרה היא הקובעת - 'בזמן הזה' הוא שקר.

אתה טוען ש'בזמן הזה' תלוי בתאריך, ואני טוען ש'בזמן הזה' לא תלוי בתאריך, חוץ מתחילתו. אי אפשר ללמוד מפורים: בפורים הוזכר במגילה ובמסכת מגילה תאריך ט"ו באדר כיום שנחו בו היהודים, אך חנוכה אינו כן, ולא צוין בו אלא כ"ה בכסלו כיום ההתחלה. וכמו שאנו מכריזים ששבועות הוא 'זמן מתן תורתנו' בין אם יחול בה', בו' או בז' בסיון, כך בחנוכה 'זמן הזה' הוא עד היום השמיני באיזה תאריך שיהיה, ולא משנה בכלל אם בשנה שאירע הנס עיברו את כסלו או לא.

לא התכוונתי ששנה כסדרה תוכיח. התכוונתי בתור דוגמא אם עומד בשנה כסדרה ואומר 'ביום חג השבועות הזה' ביום ה' סיון הוי שקר, וה''ה בשנה מלאה ביום ו' סיון דהוי שקר.
מה שאתה טוען שהמושג 'בזמן הזה' תלוי במועד של חנוכה ולא בזמן שארע בו בפועל הנס זוהי סברא תמוהה מצד עצמה, ועוד הבאתי ראיה מי''ג באדר שנוקטים שלא לחזור בו אם אמר על הניסים משום שארע בו הנס ואף שאינו פורים כלל.
ומש''כ שלא צוין בו אלא תאריך התחלה, אטו משום דלא צוין אם אומר שארע בו נס הוי שקר?!
אין זה תמוה שסברתי תמוהה, שכן אני אדם תמהוני העושה מעשים תמוהים בכל יום.

...
ומתי היה הנס הכי גדול בפורים? בט"ו וט"ז בניסן!!! ואם אדם יקרא בהם את המגילה - יצא י"ח? לא! ואם אמר בפסח 'על הניסים' של פורים, גם בזה תטען שיצא? מ"מ לי נראה שלא. ללמדך ש'בזמן הזה' לא תלוי בי ובך שנחקור בספרי ההיסטוריה באיזה תאריך היה נס, אלא בהגדרה ההלכתית.

ובר מן דין, ניסי מלחמות המכבים התפרשו על פני זמן רב. האם גם בהם מי שאמר על הניסים יצא?
בר מן דין, "לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים". אז אולי צריך לבדוק האם השנה שלאחר הנס היתה חסרה ולא שנת הנס?
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
ולדעתך היאך אפשר לומר בזמן הזה בל כסלו וממה נפשך אם מלא היה החודש ג טבת הוא שקר, ואם חסר היה החודש ל כסלו הוא שקר, שלא היה ל כסלו ומה שייך לומר בזמן הזה.
שבועות אינו ראיה כיון שהחג לא תלוי בתאריך אלא ב7 שבועות אחר הפסח.
בחנוכה לא מוזכר תאריך כלל רק כה בכסלו ומשם ואילך שמונה ימים ולכן מסתברא שאין זה דין בתאריך של ג טבת או ל כסלו אלא בשמונה ימים החל מכה כסלו משאכ פורים החגים נקבעו ע"פ תאריך וכמו כן לתאריך יג אדר יש מקום במגילה ולכן אין להשוות בין חנוכה לפורים ואם כבר להשוות זה את חנוכה לשבועות במובן הזה שאין החג תלוי בתאריך.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חגי פאהן אמר:
בר מן דין, "לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים". אז אולי צריך לבדוק האם השנה שלאחר הנס היתה חסרה ולא שנת הנס?
היא הנותנת. אני בכלל לא טוען כלפי היו''ט של חנוכה, שזה היה בשנה האחרת, אלא כלפי אמירת 'על הניסים וכו' בזמן הזה' בדיעבד!, וכדי לצאת מתורת 'שקר' שמפסיק התפילה. כמו שאם אמר יעלה ויבא בר''ח חוץ מתיבות 'ביום ראש החודש הזה' שיצא י''ח לכו''ע כדאיתא במ''ב שהבאתי בראש האשכול, ומשום שלא הזכיר דבר שקר בתפילתו, כן אני טוען שעל הניסים בג' טבת אינו שקר, אא''כ אמר וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו, שאז אני מודה שהוא שקר כמש''כ לעיל.

מש''כ על מלחמות המכבים, על הניסים מיירי בנצחון המלחמה שזה הי' בכ''ה בכסלו, וכן בנס הנרות שהי' כל שמונת הימים.
מש''כ על נס פורים שהי' בניסן, על הניסים מיירי בנצחון המלחמה (וקצ''ע שמוזכר שם שתלו אותו ואת בניו על העץ).
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלום אמר:
ולדעתך היאך אפשר לומר בזמן הזה בל כסלו וממה נפשך אם מלא היה החודש ג טבת הוא שקר, ואם חסר היה החודש ל כסלו הוא שקר, שלא היה ל כסלו ומה שייך לומר בזמן הזה.
מה שאתה טוען ביחס לל' כסלו איך אומרים בזמן הזה, ודאי בזמן הזה מתייחס לחנוכה, אולם בדיעבד הוא יכול גם להתייחס לתאריך עצמו שבו הי' הנס, ולא הוי שקר בתפילה.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
מש''כ על מלחמות המכבים, על הניסים מיירי בנצחון המלחמה שזה הי' בכ''ה בכסלו, וכן בנס הנרות שהי' כל שמונת הימים.
מש''כ על נס פורים שהי' בניסן, על הניסים מיירי בנצחון המלחמה (וקצ''ע שמוזכר שם שתלו אותו ואת בניו על העץ).
מי אמר במה מיירי? למה הנס שהיהודים שלטו בשונאיהם זה 'נס', ושתלו את המן זה לא נס? הארוע שהיה בכ"ה בכסלו היה שהחשמונאים כבשו את הר הבית. היו המון מלחמות והמון ניסים והמון רבים ביד מעטים גם לפני כן וגם אחרי כן. האם לפי דבריך בכל יום שהיה נס בקרבות ג"כ יצא בדיעבד?
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חגי פאהן אמר:
דרומאי אמר:
מש''כ על מלחמות המכבים, על הניסים מיירי בנצחון המלחמה שזה הי' בכ''ה בכסלו, וכן בנס הנרות שהי' כל שמונת הימים.
מש''כ על נס פורים שהי' בניסן, על הניסים מיירי בנצחון המלחמה (וקצ''ע שמוזכר שם שתלו אותו ואת בניו על העץ).
מי אמר במה מיירי? למה הנס שהיהודים שלטו בשונאיהם זה 'נס', ושתלו את המן זה לא נס? הארוע שהיה בכ"ה בכסלו היה שהחשמונאים כבשו את הר הבית. היו המון מלחמות והמון ניסים והמון רבים ביד מעטים גם לפני כן וגם אחרי כן. האם לפי דבריך בכל יום שהיה נס בקרבות ג"כ יצא בדיעבד?
לא, משום שעל הניסים מיירי בנס נצחון המלחמה שהי' בכ''ה כסלו ובי''ג באדר.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
חגי פאהן אמר:
דרומאי אמר:
מש''כ על מלחמות המכבים, על הניסים מיירי בנצחון המלחמה שזה הי' בכ''ה בכסלו, וכן בנס הנרות שהי' כל שמונת הימים.
מש''כ על נס פורים שהי' בניסן, על הניסים מיירי בנצחון המלחמה (וקצ''ע שמוזכר שם שתלו אותו ואת בניו על העץ).
מי אמר במה מיירי? למה הנס שהיהודים שלטו בשונאיהם זה 'נס', ושתלו את המן זה לא נס? הארוע שהיה בכ"ה בכסלו היה שהחשמונאים כבשו את הר הבית. היו המון מלחמות והמון ניסים והמון רבים ביד מעטים גם לפני כן וגם אחרי כן. האם לפי דבריך בכל יום שהיה נס בקרבות ג"כ יצא בדיעבד?
לא, משום שעל הניסים מיירי בנס נצחון המלחמה שהי' בכ''ה כסלו ובי''ג באדר.
מנלן?
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
חגי פאהן אמר:
מנוסח בימי מתתיהו ע''ש. בענין פורים כבר כתבתי שצ''ע ממה שמזכירים תלייתו על העץ.
אמרת "שעל הניסים מיירי בנס נצחון המלחמה שהי' בכ''ה כסלו ובי''ג באדר". וכבר כתבתי ש"הנצחון" לא היה בכ"ה כסלו, ויהודה המכבי נהרג לאחר מכן ויונתן עוד אחריו, כש"כ במגילת אנטיוכס וספרי המקבים. ולא רק זה, אלא שלאחר שנים ספורות ירושלים נכבשה שוב ע"י היוונים הרשעים. מה שהיה בכ"ה כסלו הוא שהקרבות התקדמו לירושלים והחשמונאים כבשו את הר הבית.

והנה אתה קובע גם לגבי חנוכה וגם לגבי פורים ש"נצחון המלחמה" הוא הקובע. מהיכן למדת זאת? מנוסח על הניסים, ופורים צ"ע. אה, אז נוסח על הניסים כבר לא מעיד על מהות הנס... אז אם אתה רוצה לחקור לגבי מאורע היסטורי (כדי לטעון שהנס היה בג'), אתה צריך להתייחס להיסטוריה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חגי פאהן אמר:
דרומאי אמר:
חגי פאהן אמר:
מנוסח בימי מתתיהו ע''ש. בענין פורים כבר כתבתי שצ''ע ממה שמזכירים תלייתו על העץ.
אמרת "שעל הניסים מיירי בנס נצחון המלחמה שהי' בכ''ה כסלו ובי''ג באדר". וכבר כתבתי ש"הנצחון" לא היה בכ"ה כסלו, ויהודה המכבי נהרג לאחר מכן ויונתן עוד אחריו, כש"כ במגילת אנטיוכס וספרי המקבים. ולא רק זה, אלא שלאחר שנים ספורות ירושלים נכבשה שוב ע"י היוונים הרשעים. מה שהיה בכ"ה כסלו הוא שהקרבות התקדמו לירושלים והחשמונאים כבשו את הר הבית.

והנה אתה קובע גם לגבי חנוכה וגם לגבי פורים ש"נצחון המלחמה" הוא הקובע. מהיכן למדת זאת? מנוסח על הניסים, ופורים צ"ע. אה, אז נוסח על הניסים כבר לא מעיד על מהות הנס... אז אם אתה רוצה לחקור לגבי מאורע היסטורי (כדי לטעון שהנס היה בג'), אתה צריך להתייחס להיסטוריה.
אני לא מכיר מגילת אנטיוכס ולא מקבים. אם המלחמה המשיכה אחרי כ''ה כסלו איני יודע, אך ברור שאיזה שהוא שלב בנצחון הי' בכ''ה כסלו, וכן נס השמן. ועליהם נתקן על הניסים. ונס זה הי' גם בג' כסלו. ולכן לומר על הניסים בג' כסלו אינו שקר.
גם על הניסים של פורים נתקן על נס המלחמה. ובאמת תליית בניו של המן על העץ היתה בט''ו באדר. אבל לומר על הניסים ביום תלייתו של המן כשעדיין היתה הגזרה קיימת כדמפורש בקרא הוי שקר.
בעיני זה פשוט מסברא, ולומר שעל הניסים תלוי ב'מועד' של חנוכה, ושאם אמרו שלא במועד של חנוכה הוי שקר- צריך ראיה.

אגב: שמעתי פעם שנוסח 'בימי מתתיהו' 'בימי מרדכי' אינו מדינא דגמרא אלא תקנת הגאונים, ומדינא דגמרא אומרים רק עד 'בזמן הזה'. ידוע למישהו כזה דבר?
 
חלק עליון תַחתִית