הכינוי "חנוכיה" למנורת החנוכה

יוסף יוסף

משתמש ותיק
מי היכן מגיע המילה 'חנוכיה'
השנה יצא לי לפגוש באיזה קנאי אחד שהקפיד להגיד בדיבורו 'מנורה' ולא חנוכיה,
לתמיהתי השיב לי כי זה מילה שבן יהודה המציא בשפה העברית
דבריו נכונים?
או שיש לזה מקור קדום למילה הזו?
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
קל לברר.
תעשה חיפוש באוצר החכמה של המילה חנוכיה ותבדוק אם יש תוצאות מלפני מאה חמישים שנה או רק בזמן האחרון.
 

נבשר

משתמש ותיק
מהמכלול "עד היום השם הנפוץ לתשמיש קדושה זה בגולה, הוא "מנורת חנוכה" או סתם "מנורה". השם "חנוכייה" רווח בקרב היהודים הספרדים בארץ ובארצות הבלקן (בכתיב שונה ובהטעמה מלעיל - "חנוקיאה")[1], והוא הוכנס לעברית בשנות ה'תר"ס בירושלים על ידי חמדה, אשתו של אליעזר בן-יהודה[2]. במסורת יהדות תימן המנורה נקראת פשוט "מנורת חנוכה". והביא שם תשובה מ 1798.
הנה התשובה, תשובה לח'. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1174&st=&pgnum=50&hilite=
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
@יוסף יוסף למה הנכם קוראים לו קנאי, הלואי היינו כולנו נזהרים בכגון דא כמותו!
וכי זה שייך רק לקנאים? הרי בזכות ש"לא שינו לשונם"נגאלו אבותנו ממצרים!
ואם המציאות מוכיחה שרק קנאים נזהרים בזה, אולי עלינו לשקול צעדנו להפוך ל"קנאים" ....
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
פותח הנושא
הייתי קורא גם לך גם 'קנאי', בכאו"פ באם הנך שוקל להפוך להיות 'קנאי', בהצלחה מרובה.
אני בכאו"פ לא מתחבר לזה כלל וכלל, השפה העברית לא יותר גרועה מאנגלית
ולכן לא קרה כלום עם השם חנוכיה מגיע משם
 

סופר

משתמש ותיק
דרך אגב עיינו בתורת משה ממרן החת"ס בפרשת ויגש טעם נכון למה קוראים ללשון הקודש לשון הקודש, וגם מתייחס שם לשפת האידיש. עיי"ש ותמצא נחת.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
הייתי קורא גם לך גם 'קנאי', בכאו"פ באם הנך שוקל להפוך להיות 'קנאי', בהצלחה מרובה.
אני בכאו"פ לא מתחבר לזה כלל וכלל, השפה העברית לא יותר גרועה מאנגלית
ולכן לא קרה כלום עם השם חנוכיה מגיע משם
אני מרגיש שנאה אישית כלפי משפחת בן הודה שהחריבה את בית ישראל, ומגעילני להשתמש בשם שהחדירו.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרלמן משה אמר:
יוסף יוסף אמר:
הייתי קורא גם לך גם 'קנאי', בכאו"פ באם הנך שוקל להפוך להיות 'קנאי', בהצלחה מרובה.
אני בכאו"פ לא מתחבר לזה כלל וכלל, השפה העברית לא יותר גרועה מאנגלית
ולכן לא קרה כלום עם השם חנוכיה מגיע משם
אני מרגיש שנאה אישית כלפי משפחת בן הודה שהחריבה את בית ישראל, ומגעילני להשתמש בשם שהחדירו.
באם זה שנאה אישית, סליחה על מה שכתבתי.
בכאו"פ אני מבין מהכתוב שאינך מדבר בשפת העברית?
כי כל השפה בן יהודה הלז חיבר
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
מעניין איך מפרש מע"כ הגמ' במגילה י"ח ע"א קראה גיפטית עברית עילמית מדית יוונית לא יצא הא לא דמיא אלא להא גיפטית לגיפטים עברית לעברים עילמית לעילמים יוונית ליוונים יצא.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
על סביבון מעניין איך קראו לזה כל השנים, אבל בנוגע ל"מנורת חנוכה" למה לשנות? אם אין ברירה לדבר בשפת "לשון הקודש" בסגנון המקובל, לאחר שזוהי השפה המדוברת, אבל עלינו להעמיד מחסומים לבל נגרר אחרי תיבות מיותרות, ואם יכולים לקרוא לזה מנורה כמו שנהגו אבותנו כל הדורות, הבה נצמד למסורת, לכל הפחות להתפס, לזכור, להנציח, לשנן לצאצאנו שלא הרחוב יקבע לנו שפה ח"ו, כל מילה שנמנעים מלהזכיר הרי היא בשבילנו רווח עצום.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
מי היכן מגיע המילה 'חנוכיה'
השנה יצא לי לפגוש באיזה קנאי אחד שהקפיד להגיד בדיבורו 'מנורה' ולא חנוכיה,
לתמיהתי השיב לי כי זה מילה שבן יהודה המציא בשפה העברית
דבריו נכונים?
או שיש לזה מקור קדום למילה הזו?
זאת מילה שהומצאה על ידי דוברי הלאדינו.
נבשר אמר:
מהמכלול "עד היום השם הנפוץ לתשמיש קדושה זה בגולה, הוא "מנורת חנוכה" או סתם "מנורה". [highlight=yellow]השם "חנוכייה" רווח בקרב היהודים הספרדים בארץ ובארצות הבלקן (בכתיב שונה ובהטעמה מלעיל - "חנוקיאה"[/highlight])[1], והוא הוכנס לעברית בשנות ה'תר"ס בירושלים על ידי חמדה, אשתו של אליעזר בן-יהודה[2]. במסורת יהדות תימן המנורה נקראת פשוט "מנורת חנוכה". והביא שם תשובה מ 1798.

האם כל מילה שבן יהודה אימץ [לא חידש] גם כזו שהיהודים השתמשו בה מדורי דורות נחשב לשפת העברית המחודשת? ישנם מילים שאימץ מהאידיש, בגלל זה נחשבת המילה על שמו?
 

ים סוף

משתמש ותיק
א. עבר זמנו בטל קרבנו..
ב. אני באופן כללי בעד קנאות מהראש ולא מהבטן.
ג. הפעם כנראה מדובר על הקנאות השנייה.
ד. לא מצאתי מקור לשם סביבון אך באופן כללי הוא נקרא על שם היותו מסתובב, באידיש דרידל, ובערבית נאנא.
 

קבצים מצורפים

  • חנוכיה.png
    חנוכיה.png
    27.7 KB · צפיות: 322

ים סוף

משתמש ותיק
דרך אגב אם כבר נפתח כאן אשכול בענייני דקדוק ומילים שהוכנסו בידי זדים הייתי מעוניין לדעת :
א. מה מקורה של המילה 'חולצה', שלא ידוע לי שנזכרה בתנ"ך. וזכורני שר' דן סגל היה נוהג לומר 'כותנת' במקומה.
ב. ממתי החלו להשתמש בביטוי 'גאון' ככינוי לאיש מוכשר מאד. שהרי בלשוה"ק הוא ביטוי המורה על שלטון משורש גאוה "ושברתי את גאון עוזכם". וכן תקופת ה'גאונים' לא בהכרח דברה על אנשים מוכשרים, אלא על סוג של ריש גלותא. (חוששני שהביטוי הועתק מהמילה 'גינייס' (אנגלית) שהיא באמת מורה על כשרון יוצא דופן.)
ג. המילה 'מכונה', כביטוי למכשיר חשמלי, שהרי בתורה היא משמשת כביטוי לבסיס. (כנראה גם כאן בוצעה העתקה מהמילה 'משינה / משינקה שאכן מבטאת סוג של מכשיר.)
ד. המילה 'מלבן' כביטוי למה שמכונה בלשון ארמי 'אריך וקטין', שהוא מרובע שאינו שווה צלעות. שהרי בלשון הקודש מלבן הוא סוג של לבנה אף במקום שנעשית בצורת ריבוע מדוייק.
ועוד כהנה רבות
 

יאיר

משתמש ותיק
נראה שניתן למצוא מקור המילים (אם יש גישה) בגוגל ובמילון אבן שושן.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
דרך אגב אם כבר נפתח כאן אשכול בענייני דקדוק ומילים שהוכנסו בידי זדים הייתי מעוניין לדעת :
א. מה מקורה של המילה 'חולצה', שלא ידוע לי שנזכרה בתנ"ך. וזכורני שר' דן סגל היה נוהג לומר 'כותנת' במקומה.
ב. ממתי החלו להשתמש בביטוי 'גאון' ככינוי לאיש מוכשר מאד. שהרי בלשוה"ק הוא ביטוי המורה על שלטון משורש גאוה "ושברתי את גאון עוזכם". וכן תקופת ה'גאונים' לא בהכרח דברה על אנשים מוכשרים, אלא על סוג של ריש גלותא. (חוששני שהביטוי הועתק מהמילה 'גינייס' (אנגלית) שהיא באמת מורה על כשרון יוצא דופן.)
ג. המילה 'מכונה', כביטוי למכשיר חשמלי, שהרי בתורה היא משמשת כביטוי לבסיס. (כנראה גם כאן בוצעה העתקה מהמילה 'משינה / משינקה שאכן מבטאת סוג של מכשיר.)
ד. המילה 'מלבן' כביטוי למה שמכונה בלשון ארמי 'אריך וקטין', שהוא מרובע שאינו שווה צלעות. שהרי בלשון הקודש מלבן הוא סוג של לבנה אף במקום שנעשית בצורת ריבוע מדוייק.
ועוד כהנה רבות
על פי אבן שושן, בלי אחריות על נכונות הדברים.
א. חולצה היא מהעברית החדשה, ושורשה מן חֶלֶץ, או חליצה. והיא כתונת עליונה המגיעה בערך עד הַחֲלָצַיִם (המותניים).
ב. "גאון" במובן של תואר כבוד לחכם גדול ומופלג בתורה, החל בתקופת הראשונים, אולם במובן של תואר למי שמחונן בשכל או בכשרונות בלתי רגילים, הוא מהעברית החדשה, בהשפעת הלועזית: genius.
ג. "מכונה" במשמעות זו, מקורה מלטינית: machina ויוונית: mechane.
ד. מלבן במשמעות זו, היא מהעברית החדשה.

נ.ב. יש בפורום אשכול ארוך ומסועף על כל הנושא של המלים החדשות: מלים משובשות בעברית החדשה.
 

במבי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מה עם סביבון?
גם מילה שמיוחסת לעיתונאי חילוני ציוני!
בגלל זה להפסיק להשתמש בה...

אם עסקינן בזאת אוסיף שמצאתי שהפעם היחידה שמופיע המילה סביבון בר"ת היא בפרשת מקץ, הקשורה כ"כ לחנוכה !!!
(בדגש שהמילה הראשונה היא סביבותיה שקשורה לסיבוב הסביבון)

בראשית מא-מח

סביבותיה
נתן
בתוכה
ויצבור
יוסף
בר
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
הגה"צ ר' שריה דבילצקי זצוק"ל היה אומר בשבת קודש "שבת שלום" ולא גוט שבת
הקפיד לדבר בשב"ק רק בלשון הקודש.

עיקר ה""קצף" על חנוכיה זה כי לוקחים דבר קדוש כל כך כנרות חנוכה, וקוראים לו בלשון עברית,
במקום לומר זה בלשון הקודש
ואי"ז קשור לקנאות וכו'
 

במבי

משתמש ותיק
כידוע לי עברית זה לשון הקודש ודרכה של שפה שהיא מתפתחת כמו שיש הבדל בין לשון המקרא ללשון המשנה שהוסיפה גם ביטויים בארמית לשפה ללשון הבאים אח"כ
ואגב להבדיל אא"א גם בן יהודה המוזכר לעיל זכור לי שהיה מגיע להתיעץ עם ר' יוסף חיים זוננפלד בשאלות לשוניות, כך שחלק ממקורותיו קדושים.
 

יאיר

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
ב. "גאון" במובן של תואר כבוד לחכם גדול ומופלג בתורה, החל בתקופת הראשונים, אולם במובן של תואר למי שמחונן בשכל או בכשרונות בלתי רגילים, הוא מהעברית החדשה, בהשפעת הלועזית: genius
והרי שכחנו את תקופת הגאונים שהיתה קודם לכן.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
יאיר אמר:
אור זרוע אמר:
ב. "גאון" במובן של תואר כבוד לחכם גדול ומופלג בתורה, החל בתקופת הראשונים, אולם במובן של תואר למי שמחונן בשכל או בכשרונות בלתי רגילים, הוא מהעברית החדשה, בהשפעת הלועזית: genius
והרי שכחנו את תקופת הגאונים שהיתה קודם לכן.
התואר "גאון" בתקופת הגאונים היה תואר כבוד שניתן אך ורק לראשי הישיבות בבבל, אבל סתם חכם בתורה, לא היה נקרא "גאון", השימוש בתואר "גאון" לכלל חכמי התורה, החל בתקופת הראשונים.
 

תיובתא

משתמש ותיק
במבי אמר:
כידוע לי עברית זה לשון הקודש ודרכה של שפה שהיא מתפתחת כמו שיש הבדל בין לשון המקרא ללשון המשנה שהוסיפה גם ביטויים בארמית לשפה ללשון הבאים אח"כ
ואגב להבדיל אא"א גם בן יהודה המוזכר לעיל זכור לי שהיה מגיע להתיעץ עם ר' יוסף חיים זוננפלד בשאלות לשוניות, כך שחלק ממקורותיו קדושים.
אני לא מכיר את הסיפור הנ"ל, אבל אין צורך להגיע לכך.
מהיכן נראה לכם שהוא לקח את מילותיו ופירושיהן? מהמקורות שלנו.
הוא לא היה ת"ח, ופעמים רבות החטיא את המשמעות המדויקת של המלה (וי"א שחלק מההמילים סילף בכוונה) וכדו', אבל בסוף הוא לא יכול לגנוב לנו את המקורות הקדומים שלנו ולרשום אותם על שמו (כפי שיש המכבדים אותו ומייחסים לו דברים אלו).
מוזמנים להציץ באשכול שהוזכר לעיל, ולראות שאין הרבה מילים שאינם קשורות באופן כזה או אחר למשמעותם המקורית.
 

סופר

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
הוא לא היה ת"ח, ופעמים רבות החטיא את המשמעות המדויקת של המלה (וי"א שחלק מההמילים סילף בכוונה) וכדו', אבל בסוף הוא לא יכול לגנוב לנו את המקורות הקדומים שלנו ולרשום אותם על שמו (כפי שיש המכבדים אותו ומייחסים לו דברים אלו).
באמת אי אפשר לומר שהיה ת"ח, אבל הוא בהחלט היה מלומד מאוד, וכשחיבר את השפה הוא לא חיפש רק את הדרך שזה יתאים למקורות, אלא בעיקר רצה שיהיה קל לדיבור וכן להתאים אותו לרוח העולם המערבי בסגנון הסלנגים וכדומה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
במבי אמר:
נדיב לב אמר:
מה עם סביבון?
גם מילה שמיוחסת לעיתונאי חילוני ציוני!
בגלל זה להפסיק להשתמש בה...

אם עסקינן בזאת אוסיף שמצאתי שהפעם היחידה שמופיע המילה סביבון בר"ת היא בפרשת מקץ, הקשורה כ"כ לחנוכה !!!
(בדגש שהמילה הראשונה היא סביבותיה שקשורה לסיבוב הסביבון)

בראשית מא-מח

סביבותיה
נתן
בתוכה
ויצבור
יוסף
בר
אז גם את המילה חנוכיה נכשיר דרך הראשי תיבות...שנכתבו לפי הסדר ובאותו פסוק שלא כר"ת של הסביבון....
[ נחמיה פרק-ה-יג ]: גַּם־חׇצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים אֶת־כׇּל־הָאִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָקִ֜ים אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה מִבֵּיתוֹ֙ וּמִ֣יגִיע֔וֹ וְכָ֛כָה יִהְיֶ֥ה נָע֖וּר וָרֵ֑ק וַיֹּאמְר֨וּ כׇֽל־הַקָּהָ֜ל אָמֵ֗ן וַֽיְהַלְלוּ֙ אֶת־יְדוָ֔ד וַיַּ֥עַשׂ הָעָ֖ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה.
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:
יאיר אמר:
אור זרוע אמר:
ב. "גאון" במובן של תואר כבוד לחכם גדול ומופלג בתורה, החל בתקופת הראשונים, אולם במובן של תואר למי שמחונן בשכל או בכשרונות בלתי רגילים, הוא מהעברית החדשה, בהשפעת הלועזית: genius
והרי שכחנו את תקופת הגאונים שהיתה קודם לכן.

השם גאון ניתן למי שהיה אז ראש ישיבת גאון יעקב בבבל, ואינו קשור לגאונות אישית כלשון ימינו, אלא גאוות ישראל!
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
מענין שהבן איש חי משתמש בביטוי ''החנוכה'' בהקשר של המנורה-החנוכיה:

בן איש חי שנה ראשונה פרשת וישב הלכות חנוכה אות ד אמר:
מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח אפילו בזמן הזה שמדליקין בפנים, ואם אין מזוזה בימין יניחה בימין, ואם יש מזוזה יניחנה בשמאל הנכנס, והרי שלשה מצוות ביחד כי האדם הנכנס ולובש ציצית שהוא טלית קטן שעליו וראשי תבות שלהם צמ"ח ציצית מזוזה חנוכה, ובזכות זה יבא משיח צדקינו צמ"ח שמו (זכריה ו, יב), ויתקיים פתחו שערים ויבא גוי צדיק (ישעיה כו, ב) כי ימין ושמאל תפרוצי(ישעיה נד, ג), וכשיניח החנוכה על מזוזת הפתח בשמאל יניח בלילה הראשונה את הנר בקצה השני של מנורת החנוכה שהוא הרחוק מן הפתח, ובליל שני יניח נר השני בצידו שיהיה קרוב לפתח יותר מן הראשון, ובו מתחיל להדליק עד שנמצא בליל שמיני אותו נר הנוסף יהיה סמוך לפתח ממש, ובו מתחיל להדליק כדי שיפנה לצד ימין בהדלקה בכל לילה, אבל אם אין מזוזה בימין דאז מניח החנוכה בימין יעשה להפך דמניח בליל ראשון הנר קרוב לפתח, ובליל שני מניחו בצידו וכן על זה הדרך כדי שיהיה בכל לילה פונה לצד ימין כשהוא מתחיל להדליק נר הנוסף
 
חלק עליון תַחתִית