אני מבקש את מחילת הציבור על כך שלא קיימתי את דברי, פשוט הייתי עסוק במצוה גדולה, ומ"מ אני עדיין מסופק האם ת"ת דרבים כמו שיש כאן אכן דוחה את אותה מצוה או לא, ואכמ"ל.
ראשית יש לדון האם בכלל ישנה מצוה להדליק נרות חנוכה בליל שבת, ושורש הספק הוא כדלהלן.
א. חכמים תקנו להדליק נר חנוכה בכל לילה, אך בליל שבת כיון שאי אפשר להדליק בלילה, התירו לו חכמים להקדים את ההדלקה לערב שבת, אך מ"מ תקנה לא זזה ממקומה.
ב. מעיקרא היתה התקנה שחיוב הדלקת הנר דשבת הוא לא בשבת עצמה אלא בערב שבת, ואין שום דין להדליק נ"ח בליל שבת, דהוי כאילו הדליק בבוקר או בכ"ד כסלו.
והנה, היו שרצו לתלות את החקירה הנ"ל במחלוקת התרומת הדשן (סי' ק"ב) והט"ז (תרע"ג ט'), לגבי המדליק בערב שבת וכבתה קודם שקיבל שבת. שלשיטת התרוה"ד פטור מלהדליק כיון שכבר קיים מצוותו, ולשיטת הט"ז כל שלא הגיעה שבת ולא דלק הנר בשבת עצמה (או עכ"פ לאחר שהוא קיבל עליו שבת), חיב הוא לחזור ולהדליק.
וממילא יש שרצו לטעון שלשיטת התה"ד חיוב ההדלקה הוא רק בערב שבת וברגע שהדליק בזמן זה יצא ידי חובה כיון שאין כלל דין נרות חנוכה בשבת, ולשיטת הט"ז נשאר דין הדלקת נרות בליל שבת, אלא שהתירו לו חכמים לעשות את מעשה ההדלקה קודם שבת כיון דלא אפשר, אולם דין הדקת נר חנוכה בלילה - ואפילו בשבת - לא זז ממקומו.
אלא שדברים אלו לכאורה אינם מדויקים כיון שהמעיין בלשון התרוה"ד יראה שלא לזה כיון. וז"ל דמשום דאי אפשר בענין אחר חשיבא הכשר מצוה כדפירשו התוספות (יבמות ו. ד"ה שכן)... הא קמן דחשיב קיום העשה בהכשר מצוה כמו במצוה עצמה ולכך מברכינן עליה, ולהכי נמי אי כבתה אין זקוק לה שהרי כבר הותחלה המצוה בהכשר" עכ"ל. הרי שלא כתב שהמצוה היא בערב שבת, אלא רק שהדלקה בערב שבת היא הכשר מצוה - דהיינו מצות ההדלקה דליל שבת - ומי שקיים את ההכשר מצוה חשיב ליה כאילו קיים את המצוה עצמה.
נפקא מכל הלין, ש(עד כמה שידוע לי )שפיר איכא מצוה להדליק נר חנוכה בליל שבת, אלא שגם כשמדליק בערב שבת מקיין את המצוה לכתחילה, או משום שהוא הכשר מצוה, או משום שכך היתה התקנה שיכול להקדים את מעשה ההדלקה בפועל.
והנפק"מ בזה הם רבות, ונפרט חלקם.
- קטן שהגדיל בשבת חנוכה - לצד א' חייב להדליק בערב שבת כיון שהחיוב הוא בשבת עצמה ואז הוא גדול, ולצד ב' כיון שהקדימו חכמים את החיוב לערב שבת פטור, כיון שבזמן החיוב הרי הוא קטן.
- האם צריך לתת שמן בנר שידלוק גם בשבת עצמה - לצד א' ודאי שחייב כיון שרק את זמן ההדלקה הקדימו, אולם התקנה להדליק בלילה עדיין קיימת. ולצד ב' אי"צ כיון שכשמדליק נרות חנוכה בערב שבת, הרי זה כמו שהדליק אחרי השקיעה/צאה"כ בלילה רגיל ויצא מייד ידי חובתו, אם נתן שיעור חצי שעה.
- ברכת הרואה קודם השקיעה - לצד א' עדיין לא הגיע זמן קיום המצוה, אלא רק חיוב ההדחלקה חל. ולצד ב' כעת זהו זמן ההדלקה כמו כל לילה.
- להדליק כמה שיותר סמוך לשבת - לצד א' לכאורה כן, כיון שרק מחמת שא"א להדליק התירו לו להקדים את מעשדה ההדלקה, וממילא כל זמן שעדיין אין הוא חייב להדליק כיון שעדיין לא קיבל שבת לא התירו לו חכמים להדליק. ולצד ב' יכול להדליק כשירצה כיון שהזמן הוא בערב שבת.
- קיבל שבת ונזכר שלא הדליק - לצד ב' יכול להדליק דהוי קבלה בטעות כיון שבזמן שקיבל שבת כר חל עליו חיוב הדלקת הנרות. ולצד א' לא הוי קבלה בטעות, כיון שעיקר חיוב הדלקה הוא בליל שבת, אלא שהתירו לו להקדים, אבל קבלה בטעות לא הוי (עיין ט"ז תרע"ט א').
- מי שהדליק נר חנוכה בליל שבת - לצד א' קיים מצוה כיון שזהו עיקר זמן ההדלקה. ולצד ב' זמן ההדלקה הוא רק בערב שבת ומעולם לא תקנו בליל שבת נר חנוכה (ולענין מצוה הבאה בעבירה - משמע מהירושלמי שבת (האורג ה"ג) שליכא, כיון שדין מצוה הבאה בעבירה הוא רק אם העבירה היא בחפץ עצמו כגון גזל וכדו', אולם אם הגברא עושה עבירה בעצם קיום המצוה, ל"ח מצוה הבאה בעבירה, ולכן הקורע על מתו בשבת יצא ידי חובת קריעה. ומלבד זאת יש לדון אי מצוה דרבנן הבאה בעבירה דאורייתא יצא ידי חובה או לא - ועיין שו"ע תרמ"ט ס"ה ובמ"ב וביאה"ל שם).
על כל פנים, כל זמן שלא מצאנו מ"ד להדיא שתקנת ההדלקה דשבת היא ביום שישי - שזהו חידוש גדול - הסברא נותנת כצד א' שרק התירו לו להקדים את מעשה ההדלקה, אולם מצות הדלקת נרות חנוכה בליל שבת במקומה עומדת ומשם לא תזוע.
והשתא דאתינן להכי נבוא לענות על השאלה שבראש אשכול זה שידליק אדם נר חנוכה בליל שבת ויקיים מצוה גמורה!!!נ
הנה היכא דאיכא גזירת שמד שלא להדליק נרות חנוכה, ודאי שחייב למסור ע"ז את הנפש, דהא לא קיל מערקתא דמסאני.
ובגוונא שהגזירת שמד היא רק שלא להדליק נרות חנוכה ביום שישי - נראה דחייב להדליק נרות חנוכה בליל שבת.
דאי נימא לו שאסור להדליק נרות חנוכה בליל שבת, יהיה חייב להדליק הנרות ביום שישי ולמסור על כך את נפשו. אולם אם נאמר שיכול להדליק בליל שבת, הרי שכבר לא יסתכן בזה בנפשו, וממילא אם מקיים בזה ג"כ את מצוות הדלקת נרות חנוכה דשבת, ודאי שעדיף שיעשה כן, כיון שבכה"ג הוא לא מוסר את נפשו על הדלקת נרות חנוכה, אלא על אי חילול שבת, וע"ז אין שום שמד, וכל הגזירה היא רק על הדלקת נרות ביום ו', ולמה שביררנו למעלה שמסתבר שעיקר חיוב ההדלקה הוא בליל שבת, הרי שעליו לקיים את עיקר חיובו בזמנו, והיינו בליל שבת.
(ויתכן שה"ה יהיה אם הגזירה היא שלא להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת, שיהיה חייב להדליק בשבת לאחר פלג המנחה, ויל"ע בזה מכמה צדדים)