חומרות והידורים במגילת אסתר

[אאא]

ברצוני לקנות מגילת אסתר.

על מה צריך להקפיד?

איזה חומרות והידורים יש?



וכמה עולה?

[סופר]

לפני שמחפשים חומרות, צריך לבדוק הלכה.
וע"כ דבר ראשון חייבים לבדוק אם יש לסופר תעודה הסמכה. וכבר דיברתי רבות עם כמה סופרי סת"ם שטענו לי שלמגילות לא צריך תעודה, וכשניסיתי לבדוק אותם אם בקיאים במינימום של ההלכות הנצרכות לכתיבת מגילה, לא ידעו לומר.

[אאא]

באמת אשמח לדעת איזה הלכות צריך לבדוק.

[סופר]

1. אם יש לו תעודה ממשמרת הסת"ם, הרי שהוא נבחן על כל ההלכות, וכנראה יודע זאת.
2.בהלכות סת"ם לא שייך כל כך לבדוק, כי בצורת האותיות כולם עושים כפי שלימדו אותם, ועיקר החששות הם לגבי חק תוכות, וזה רק הסופר יודע או שלא יודע, ותלוי ביראת שמים שלו. מוקף גויל - הרבה פעמים מוחקים ונהיה חור, וצריך לשים טלאי על החור, וצריך להקפיד שלא יגע האות למקום שהיה חור. ועוד הרבה פרטים שמוזכרים בהלכה. כמו"כ בדיני שרטוט יש דינים, גם זה שכיח שמוחקים, ונמחק השרטוט.
3. ישנם גם הלכות טכניים, מאיפוה קנה את הקלף, האם זה מגיע עם הכשר שזה מעובד לשמה.
4. הדיו - הרבה פוסקים סוברים שצריך דווקא מהמינים המנויים בשו"ע בסימן לב. ויש סופרים שעושים תיקונים עם פדוגרף.
5. הגידים לתפירה צריך להיות מן המותר בפיך.
פעם דיברתי עם סופר סת"ם, ושאלתי אותו אם הוא מוציא את המילים מהפה לפני שהוא כותב, הוא אמר לי מה פתאום. וזה סעיף מפורש בשו"ע (לכתחילה, אך אינו פוסל בדיעבד). ויש בזה עוד הרבה דוגמאות, וברור שרק מי שלמד היטיב את ההלכות יידע להיזהר ולא יכשל.

[אחד התלמידים]

ברצוני לקנות מגילת אסתר.

על מה צריך להקפיד?

איזה חומרות והידורים יש?



וכמה עולה?

יש ספר בדיוק עבור שאלות כאלו ממגיה בבית שמש בשם ר' ראובן מנדלוביץ. בינתיים זה רק באנגלית, בשם Inside Stam, אבל הוא עובד כעת על מהדורה בלשה"ק.

[יוסף יצחק]

לא בטוח שזה קשור אבל ודאי שזה יכול לעזור

[לענין]

יש ספר נפלא באוצר החכמה
'מגילת ישראל'
של הרב גרטנר
ובו תמצא כל חפצך
כמובן יש משמעות לתקציב...

[יוסף יצחק]

יש ספר נפלא באוצר החכמה
'מגילת ישראל'
של הרב גרטנר
ובו תמצא כל חפצך
כמובן יש משמעות לתקציב...

למי שלא מבין אנגלית זה הספר שצרפתי מהיברו-בוקס (אם רוצים להעלות קובץ גדול חייבים לכתוב את השם באנגלית כי אם לא הוא טוען שהשם לא חוקי)

[לענין]

בד''כ כשמחפשים חומרות והידורים א''א לקנות מן המוכן אלא צריך למצוא בס''ד סופר ולתאם אתו מראש...

צירפתי עבורכם קובץ העוסק בענין
בברכת התורה

[אאא]

כמה עולה?

[לענין]

כמה עולה?

מה כמה עולה?

[אאא]

כמה עולה מגילת אסתר סטנדרטית מהודרת?

[לענין]

מתחיל בקרוב לאלפים דולר, ולמעלה אין לה שיעור...

[הראני]

כידוע על סופר שפרסם מגילת אסתר למכירה, בין היתר בסדרת ההידורים שהציג, כתב 'שטבל לפני כל שם ושם'....

[אריך]

כדאי לשים לב גם לענין של עץ בסופו, לחלק מהשיטות זה מעיקר הדין, ומדובר בדבר קל. ויש בדבר חילוק, שספרדים יותר צריכים להקפיד בזה (לא הסתכלתי עכשיו בפנים ההלכה).

[לענין]

הופיע בקובץ שהעליתי

[סופר המלך]

יש קונטרס בשם הידורי מגילה, בירורים על כל הידורי המגילה ואופן כתיבתה.

[אבינועם]

מתחיל בקרוב לאלפים דולר, ולמעלה אין לה שיעור...
חזרה למעלה

אני סופר סתם.
והמחיר נע בין 1200 דולר ל1500 דולר למגילה מהודרת, ולמעלה מכאן אין שיעור.
אבל להשקיע יותר מהנל זהו פשוט בל תשחית, מגילת אסתר הינה כשרה גם אם חסרים בה מילים עד מחציתה.
עכפ בדיעבד.
יש בידי מידע רב נוסף בעניין הנל, וניתן לשלוח לי הודעה פרטית אם כך תרצה.

[יהודי רציני]

לדעתי זה גם משתנה בין המקומות,
אני למשל מצאתי לי סופר שגר בחיפה והזמנתי אצלו גם מזוזות וגם מגילה במחיר נמוך ממה שאנשים רגילים לקנות בירושלים ובני ברק,
קיבלתי עליו המלצות מאנשים שאני סומך עליהם ובקיאים בהלכות ואמרו שהוא מצויין גם בהלכות וגם מבחינת יר"ש,
וכך קניתי באותו הידור ובפחות כסף.

[אבינועם]

יש אומרים שיותר מהודר מגילת 11 שורות.
והידור נוסף הוא שהגליונות (השטח החלק למעלה ולמטה) יהיו גדולים כשל ספר תורה
ב' חומרות אלו לא תמיד עולות הקנה אחד, ואם אי אפשר לקיים שניהם, שמעתי מר' מנחם קוריץ בשם הגר"ח קנייבסקי שהחומרא השניה עדיפה.

[אבינועם]

ישנה חומרא,
שאינה חומרא כלל,
אלא היא מעיקר הדין ממש ויתכן שהיא לעיכובא וכו'
והיא-
להכיר אישית את הסופר שכתב את הסת"ם או את המגילה!
מוכרים לי סופרים רבים שאינם יודעים הלכות בסיסיות, והדבר נורא עד מאד!
ואיתא בשו"ע או"ח ל"ב כ':
צריך לדקדק בחסרות ויתרות שאם חסר או יתר אות אחת פסולים ונמצאו המניחים אותם מברכים בכל יום ברכה לבטלה וגם שרוי בכל יום בלא מצות תפילין ונמצא עונש הסופר מרובה לכן צריך להיות מאוד ירא שמים וחרד לדבר השם המתעסק בכתיבת תפילין ותיקונן:
עכ"ל, לעניין תפילין.
ובודאי שאסור לנהוג מנהג קלות ראש ולקנות סת"ם מסוחר ובלי להכיר את הכותב.

[יהודי]

כדאי לשים לב גם לענין של עץ בסופו, לחלק מהשיטות זה מעיקר הדין, ומדובר בדבר קל. ויש בדבר חילוק, שספרדים יותר צריכים להקפיד בזה (לא הסתכלתי עכשיו בפנים ההלכה).

גם הגר"א הקפיד בזה (הובא במ"ב סי' תרצא). ולדעת המחמירים יש מפקפקים אף לענין דיעבד (אמנם ראיתי לפני כמה שנים בשו"ת הרשב"ש שהיקל בזה בדיעבד). והחזו"א היקל בזה.
אגב, יש בביתי ספר נחמד מאוד הנקרא 'אלא ד' אמות' והוא הנהגות הגרח"ק בצירוף תמונות. ובעמ' רלג הביא תמונה של מגילת הגרח"ק שעשויה ללא עמוד כלל. אך כתב המחבר שם 'ואינו עושה עצי חיים, כדעת החזו"א שדווקא בלי עצי חיים נקראת מגילה ולא ספר'.
והדברים תמוהים מאוד מאוד, בגמרא הרי מובא שיש ליתן עמוד כפי שהובא בב"י (סי' תרצא). אלא שהב"ח העיד שהמנהג לא היה כן, וכתב ליישב שכיון שנחלקו הראשו' היכן ליתן את העמוד לא הניחו כלל (וכ"כ הט"ז שם סק"ב. וע"ז גופא פקפק הגר"א). ובשם מהרי"ל הביא שלהלכה לא נקראת ספר. אך זה ברור שאין ענין שלא ליתן עמוד. אלא יש שהקילו שלא ליתנו. וצע"ג.

[סלקא דעתך]

ישנה חומרא,
שאינה חומרא כלל,
אלא היא מעיקר הדין ממש ויתכן שהיא לעיכובא וכו'
והיא-
להכיר אישית את הסופר שכתב את הסת"ם או את המגילה!
מוכרים לי סופרים רבים שאינם יודעים הלכות בסיסיות, והדבר נורא עד מאד!
ואיתא בשו"ע או"ח ל"ב כ':
צריך לדקדק בחסרות ויתרות שאם חסר או יתר אות אחת פסולים ונמצאו המניחים אותם מברכים בכל יום ברכה לבטלה וגם שרוי בכל יום בלא מצות תפילין ונמצא עונש הסופר מרובה לכן צריך להיות מאוד ירא שמים וחרד לדבר השם המתעסק בכתיבת תפילין ותיקונן:
עכ"ל, לעניין תפילין.
ובודאי שאסור לנהוג מנהג קלות ראש ולקנות סת"ם מסוחר ובלי להכיר את הכותב.

אולי יש בזה עניין אבל ודאי שהיא חומרא.
א. יש חזקת כשרות.
ב. במגילה מותר למחוק כך שאין כ"כ חששות.
ג. חסרות ויתרות בודק המחשב (גם ליר"ש).

לעניות דעתי אין כ"כ עניין במגילה פרטית כיוון שבלאו אי הכי יוצאים יד"ח במגילת הבעל קורא, ולכן ההידור החשוב הוא לדאוג שלבעל קורא יהיה מגילה מהודרת.
ואין לומר שאני יקרא בעצמי משום שלפי הגרי"ז כדי להחשב חבר עיר צריך לצאת ביחד ולא כל אחד בנפרד (ומסתבר טעמיה).

[יהודי]

ודאי שיש ענין, כדי לצאת יד"ח לכתחלה במקרה שלא שמע מילה או אות כדבעי מהש"ץ.

[אבינועם]

א. יש חזקת כשרות.
ב. במגילה מותר למחוק כך שאין כ"כ חששות.
ג. חסרות ויתרות בודק המחשב (גם ליר"ש).

צר לי.
אבל אין חזקת כשרות!
כמו שאין חזקת כשרות על בשר שנשחט על ידי יהודי כלשהוא, בלי כל חותם כשרות. ואת הדברים הללו כתב הפרי מגדים- שספרות יותר חמורה משחיטה!!
הנך מוזמן לעיין:
בתנופה חיים (להגר"ח פלאג'י) סי' תלב. ופמ"ג באשל אברהם סי' לב.
ובמשנת חכמים סי' רכח (להר"מ חאגיז)
ושו"ת חת"ס ח"ו חו"מ סי' פ"ג.
וראה גם ספר הזכרונות ר' שמואל אבוהב זכרון ט' פ"ג
ובהסכמת החת"ס לקסת הסופר.
וראה גם בהקדמה שבחוברת השאלות של מכון משמרת סת"ם.
עד כאן מ"מ בעניין 'חזקת כשרות'. 
צר לי שאין אני מביא את הרחבת המקורות, אך אם תעיין בהם, תראה שאין מקום כלל לחזקה זו בשום פנים. (מאי סלקא דעתך!?!).
נכונים הדברים שכתבת שמגילה היא יותר קלה כי אין בה דין כתיבה כסדרן, אבל מה עם חק תוכות?
מה עם כתיבה לשמה?
מה עם כתיבה בלא שירטוט??
כסופר, שחי את המציאות הזו ומכיר סופרים רבים, מעיד אני שרבים וטובים נכשלים בדברים הללו פעמים רבות מכדי שתוכל לשער!
בצער רב אני מודיע לך שהמצב קשה!!

 

[סלקא דעתך]

א. יש חזקת כשרות.
ב. במגילה מותר למחוק כך שאין כ"כ חששות.
ג. חסרות ויתרות בודק המחשב (גם ליר"ש).

צר לי.
אבל אין חזקת כשרות!
כמו שאין חזקת כשרות על בשר שנשחט על ידי יהודי כלשהוא, בלי כל חותם כשרות. ואת הדברים הללו כתב הפרי מגדים- שספרות יותר חמורה משחיטה!!
הנך מוזמן לעיין:
בתנופה חיים (להגר"ח פלאג'י) סי' תלב. ופמ"ג באשל אברהם סי' לב.
ובמשנת חכמים סי' רכח (להר"מ חאגיז)
ושו"ת חת"ס ח"ו חו"מ סי' פ"ג.
וראה גם ספר הזכרונות ר' שמואל אבוהב זכרון ט' פ"ג
ובהסכמת החת"ס לקסת הסופר.
וראה גם בהקדמה שבחוברת השאלות של מכון משמרת סת"ם.
עד כאן מ"מ בעניין 'חזקת כשרות'. 
צר לי שאין אני מביא את הרחבת המקורות, אך אם תעיין בהם, תראה שאין מקום כלל לחזקה זו בשום פנים. (מאי סלקא דעתך!?!).
נכונים הדברים שכתבת שמגילה היא יותר קלה כי אין בה דין כתיבה כסדרן, אבל מה עם חק תוכות?
מה עם כתיבה לשמה?
מה עם כתיבה בלא שירטוט??
כסופר, שחי את המציאות הזו ומכיר סופרים רבים, מעיד אני שרבים וטובים נכשלים בדברים הללו פעמים רבות מכדי שתוכל לשער!
בצער רב אני מודיע לך שהמצב קשה!!

יש"כ,
מ"מ אשמח להבין,
איזה לשמה צריך? ודאי שלא כתב את זה לשם ספר קריאה? ואין במגילה שם ה'.
מה החשש לשרטוט הרי הוא נמצא לפניך וגם אם אני מנחש נכון נדיר מאוד למצוא מי שיכתוב בלא שרטוט ולא יצא לו באלכסון וכגלי הים.
וגם חק תוכות, לכאורה אינו יותר מספק ובפרט שלרוב לאחר מחיקה צריך לתקן את האות עם דיו. תקן אותי אם אני טועה.
 

[סלקא דעתך]

ודאי שיש ענין, כדי לצאת יד"ח לכתחלה במקרה שלא שמע מילה או אות כדבעי מהש"ץ.

מילה אות אות יכול להשלים בע"פ ללא חשש.
 

[אבר כיונה]

מילה אות אות יכול להשלים בע"פ ללא חשש

עי' שו"ע ומשנ"ב תרץ: "ובאמת צריך לקרותה לכתחלה כולה מן הכתב"

[אבינועם]

מ"מ אשמח להבין,
איזה לשמה צריך? ודאי שלא כתב את זה לשם ספר קריאה? ואין במגילה שם ה'.
מה החשש לשרטוט הרי הוא נמצא לפניך וגם אם אני מנחש נכון נדיר מאוד למצוא מי שיכתוב בלא שרטוט ולא יצא לו באלכסון וכגלי הים.
וגם חק תוכות, לכאורה אינו יותר מספק ובפרט שלרוב לאחר מחיקה צריך לתקן את האות עם דיו. תקן אותי אם אני טועה.

אשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:
א. ישנו דין בשו"ע או"ח סי' לב ס' י"ט, שצריך לומר בתחילת הכתיבה: "אני כותב לשם קדושת תפילין", וכן הדין במגילה.
דין זה אינו קשור לכתיבת השם.

ב. מגילה חייבת בשירטוט כספר תורה, כדאיתא בשו"ע או"ח סי' תרצא ס' א.
ולפעמים מצוי שהסופר מוחק כמה תיבות, ומחמת המחיקה אובד השירטוט, ויש שמחמירים בזה אפי' בתיבה אחת ויש שאף באות אחת -שאסור לכתבה בלא שירטוט. ויש שלא נזהרים בזה.
ג. לעניין חק תוכות,
דע, כי זהו החשש היותר גדול מבין השאר.
ולא מבעיא להחוששים לדעת הרד"ך המובא במ"ב סי' לב ס"ק סז, שחק תוכות שייך אפי' בחצי אות.
ולא מבעיא להחוששים לדעת הרשב"א והשערי אפרים שנכתב בפסול שייך אף אם לא נפסלה צורת האות (שבזה קיבלתי מהגר"מ קוריץ בשם הגרי"מ שטרן שאי"צ לחוש לזה במגילת אסתר)
אלא שגם חק תוכות פשוט שייך בסופר שאינו בקי דיו בצורת האותיות,
ואין לסמוך על כך שבין כה הסופר מוסיף דיו אחר המחיקה, וא"כ אין כאן חק תוכות, כי פעמים רבות שאין צורך להוסיף דיו, כגון בב' אותיות שנתחברו בגגותיהן, ומפרידן בסכין, או אפי' סופר שמשתדל להימנע מחק תוכות, פעמים שאינו בקי, וכשרוצה לבטל את צורתה של אות שנכתבה בח"ת, אינו מבטלה כראוי, כגון שלא מסיר לגמרי רגלה של ד' ומשאיר חצי הרגל בחשבו שכך היא פסולה, או שלא מסלק את כל חרטומה של מ' פתוחה וכו' ועי"כ בא בקלות לידי חק תוכות.
ועוד, שבדין נכתב בפסול המבואר בסי' לב ס' יח, יש שאינם בקיאים כלל, ובמקום שצריך לגרור את כל הנעשה בפסול, הרי הם מבטלים צורת אות בלבד.
ואני אומר מתוך ידיעה ברורה, שסופר שמניף ברזל על גבי הקלף למחיקה, ואינו בקי בהלכה כדבעי, הרי זו חזקה ברורה שתצא תקלה מתחת ידו.
דלא כמש"כ לעיל כבוד הרב סק"ד, שאינו אלא ספק, אלא זהו וודאי גמור.