יריחו נחשבת מוקפת חומה מימות יהושע בן נון ???

אברהם העברי

משתמש ותיק
אני מודה השאלה קצת מוזרה...
אבל הרי הרמב"ם פוסק (שמיטה ויובל יב טו)
אין סומכין אלא על חומה המוקפת בשעת כיבוש הארץ. כיצד? עיר שלא היתה מוקפת חומה בשעה שכבש יהושע את הארץ, אף-על-פי שמוקפת עתה - הרי היא כבתי החצרים. ועיר שהיתה מוקפת חומה בימי יהושע, אף-על-פי שאינה מוקפת עתה - הרי היא כמוקפת.
והוא מהגמ' בערכין לג שצריך דוו' הקיפוה גויים לפני הכיבוש וא"כ צ"ע האם יריחו שרגע נפילת החומה הוא רגע הכיבוש נחשבת מוקפת חומה מימות יב"נ
 

אבי חי

משתמש ותיק
הרב @שאר לעמו פשיטא לי' כאן  דחשיבא מוקפת חומה, וכיון לדברי ס' משנת יוסף ח"א סי' נג.

אך בס' להורות נתן ח"ב סי' נה מצדד דחשיבא פרוזה, וכן נקט לדינא ע"י עוד כמה צירופים. (וגם המשנ"י דן אם יריחו של ימינו היא יריחו דקרא)

וציינו לדברי הטורי אבן דכתב דהעיקר הוא שהיתה מוקפת קודם הכיבוש, וכן משמע בחת"ס
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא ראיתי המשנ"י.
מה שברור שהכיבוש הוא המקדש (בהסכמת סנהדרין ומלך. ויהושע מלך היה).
וכבשוה במה שצרו עליה והורידו חומתה. והעיקר הוא שכבשו עיר מוקפת חומה.
 

אבי חי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
לא ראיתי המשנ"י.
מה שברור שהכיבוש הוא המקדש (בהסכמת סנהדרין ומלך. ויהושע מלך היה).
וכבשוה במה שצרו עליה והורידו חומתה. והעיקר הוא שכבשו עיר מוקפת חומה.
פשוט שלא צריך ישיבת ישראלים אחר הכיבוש?
(ובאמת זו שאלה שונה משאלת החומה. אך דילמא בעינן ישיבה בזמן שמוקפת חומה)
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מהיכי תיתי. בערכין סוף דף לג משמע שצריך שנכרים בנו חומתה קודם הכיבוש ותו לא.
אם לא ישבו בה ישראל אין לה שום נ"מ לדין כל עוד לא יושבים בה, וכשישבו היא עיר חומה.

ובפשוטו הא דאמרו 'לא שהקיפוה נכרים לאחמ"כ' היינו אחר כיבוש ונכרים ישבו בה והיו למס וכיו"ב, אין לזה דין עיר חומה.
 

אבי חי

משתמש ותיק
במאירי עירובין נז ב מייתי מהרשב"א דיריחו חשיבא מוקפת חומה מימות יהושע, אמנם צ"ע אם זה ראיה לעניננו.

וראיתי בשם הגרד"ל שליט"א שציין לתוס' ערכין לד א ד"ה הן.
 

משהדוד

משתמש רגיל
ע' רש"י על הרי"ף במס' מגילה "וה"ה נמי דהוה מתי למינקט מימות משה אלא לפי שיהושע הנחיל את הארץ ונקראו הנחלות על ידו לא נקט משה"
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
דוקא מכאן מוכח כדברי שכל מה שנכבש בפעם הראשונה מהנכרים, אף בימי דוד חשיב כיבוש ראשון, ולכל כיבוש ראשון קרינן כיבוש יהושע (לא שרש"י ההוא מוסמך),
כי מימות משה זה אף עיירות שלא היו בימות משה ונבנו אחרי שמת ועד שבאו ישראל לארץ בזמן שיהושע כבש, ואעפ"כ כולהו ע"ש כיבושם הראשון נקרא.

אבי חי אמר:
במאירי עירובין נז ב מייתי מהרשב"א דיריחו חשיבא מוקפת חומה מימות יהושע, אמנם צ"ע אם זה ראיה לעניננו.

וראיתי בשם הגרד"ל שליט"א שציין לתוס' ערכין לד א ד"ה הן.
לא הבנתי מה הראיה.
ובעצם דברי תוס' יש להעיר, הרי זה תקנת יהושע שרק חומת עיר חומה מימות יהושע חשיבא עיר חומה, וא"כ עד כמה שלא בעי לקדש ערים דלמיסתר קיימא, גם מעיקרא לא יתקדשו.
 

יצחק

משתמש ותיק
יש להעיר שבגמ' בסנהדרין פרק חלק וברש"י שם משמע שיריחו שבנה חיאל בית האלי היא לא יריחו הקדומה שנפלו חומותיה, אלא עיר אחרת בשם יריחו, וא"כ לכאורה יריחו שלנו היא עיר חדשה שלא היתה מזמן יהושע בן נון ואין לה דין מוקפת חומה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מסתמא חיאל בנה עיר סמוכה לה, אך א"ז נ"מ.
עכ"פ לענין מגילה המדובר הוא על יריחו הנראית ליריחו החרבה, שלפי כמה מהפוסקים חייבת אף שאין דר בה איש. או מי ששהה בה עצמה כדי חיוב.
וגם השאלה היא על יריחו עצמה, אילו יבנו בה.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
יש להעיר שבגמ' בסנהדרין פרק חלק וברש"י שם משמע שיריחו שבנה חיאל בית האלי היא לא יריחו הקדומה שנפלו חומותיה, אלא עיר אחרת בשם יריחו, וא"כ לכאורה יריחו שלנו היא עיר חדשה שלא היתה מזמן יהושע בן נון ואין לה דין מוקפת חומה.
אכן צודק
לא זכרתי את הרש"י 
שאר לעמו אמר:
מסתמא חיאל בנה עיר סמוכה לה, אך א"ז נ"מ.
עכ"פ לענין מגילה המדובר הוא על יריחו הנראית ליריחו החרבה, שלפי כמה מהפוסקים חייבת אף שאין דר בה איש. או מי ששהה בה עצמה כדי חיוב.
וגם השאלה היא על יריחו עצמה, אילו יבנו בה.
בלא"ה אני לא מתכוון להיות בפורים ביריחו
אולי עם תחפושת לערבי...
הנ"מ היא אכן לרואה בלבד וגם לעצם החידוד
נ.ב. הפנו את תשומת לבי לד' הגרמ"פ שנסתפק שמא בשביל רואה צריך דוו' עיר שדרים בה יהודים
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אם צריך ישיבת ישראל נידון בפוסקים, והלכה למעשה בירושלים בין השנים תש"ח -תשכ"ח קראו בט"ו.
ואם צריך שתהיה מיושבת בכלל, ולגבי סמוך ונראה, זה נידון בפוסקים, ובמ"ב ובחזו"א (ראה בחזו"א או"ח קנ"ג סק"ד).
 

דבש לפי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
דוקא מכאן מוכח כדברי שכל מה שנכבש בפעם הראשונה מהנכרים, אף בימי דוד חשיב כיבוש ראשון, ולכל כיבוש ראשון קרינן כיבוש יהושע
כמדומני שהחזו"א חולק על זה, ואיני זוכר כעת מה ראיותיו.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אין שום סברא שצריך ישיבת ישראלים וזה תימה.
לגבי יריחו הלא חיאל בנאה לאחר מכן ובזמנו לא ראתה חומת יריחו את ירחו הקדמונית כי היא היתה תל בעלמא ולא חשיבא עיר, ועל כן הו''ל כעיר שאינה מוקפת מימות יהושע, ואם נמצא בראשונים להיפך צ''ע.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
שאר לעמו אמר:
דוקא מכאן מוכח כדברי שכל מה שנכבש בפעם הראשונה מהנכרים, אף בימי דוד חשיב כיבוש ראשון, ולכל כיבוש ראשון קרינן כיבוש יהושע
כמדומני שהחזו"א חולק על זה, ואיני זוכר כעת מה ראיותיו.
ידוע. וראיותיו מב"מ כח.
אבל המו"ק חולק, ודברי החזו"א קשים מאוד, ונסתרים מהידוע ביוספוס (ואל תתמה, שהרי הרמב"ן מביא חיזוק לדברי ר"ת אודות יובל בבית שני מספר יוסיפון).
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אין שום סברא שצריך ישיבת ישראלים וזה תימה.
לגבי יריחו הלא חיאל בנאה לאחר מכן ובזמנו לא ראתה חומת יריחו את ירחו הקדמונית כי היא היתה תל בעלמא ולא חשיבא עיר, ועל כן הו''ל כעיר שאינה מוקפת מימות יהושע, ואם נמצא בראשונים להיפך צ''ע.
קשה עתיקי מחדתי, אבל הר"ן ריש מגילה (על הרי"ף, ד"ה אבל הרמב"ן) סובר דבעי' ישיבת ישראלים, ולאפוקי ערים מוק"ח בחו"ל.
זה שיריחו היתה תל ושהיתה חומתה משוקעת, א"ז מגרע. דילפי' אשר לוא חומה אע"פ שאין לה עתה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
קשה עתיקי מחדתי, אבל הר"ן ריש מגילה (על הרי"ף, ד"ה אבל הרמב"ן) סובר דבעי' ישיבת ישראלים, ולאפוקי ערים מוק"ח בחו"ל.
כמדומה שב' עניינים הם, מוקפין בחו"ל, וכרך שאין בו עשרה בטלנין.
ולהשיטות שמוקף בעי עשרה בטלנין גם להדר בתוכה הוי כפר.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אין שום סברא שצריך ישיבת ישראלים וזה תימה.
לגבי יריחו הלא חיאל בנאה לאחר מכן ובזמנו לא ראתה חומת יריחו את ירחו הקדמונית כי היא היתה תל בעלמא ולא חשיבא עיר, ועל כן הו''ל כעיר שאינה מוקפת מימות יהושע, ואם נמצא בראשונים להיפך צ''ע.
קשה עתיקי מחדתי, אבל הר"ן ריש מגילה (על הרי"ף, ד"ה אבל הרמב"ן) סובר דבעי' ישיבת ישראלים, ולאפוקי ערים מוק"ח בחו"ל.
זה שיריחו היתה תל ושהיתה חומתה משוקעת, א"ז מגרע. דילפי' אשר לוא חומה אע"פ שאין לה עתה.
לא מצאתי כן להדיא בר''ן שם, ואף אם נוציא כן מדבריו היינו רק לגבי מגילה שזה תלוי בנס שהיה מה שאין כן גבי מוקפות חומה של מכר בתים.
לא הבנתי מה ענין עיר בלא חומה לעיר שאינה עיר כלל אלא תל, פשיטא דתל עיר לא נחשבת כעיר כלל, על כל פנים בשעה שעוד לא בנוה שוב.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
'אשר לוא חומה' קאי אף אקריאת מגילה. ואנכי דברתי על קריאת מגילה, לפי מה שציטטו ממני.
[אלא שיש להוסיף שעיר מוקפת חומה שחרבה במלחמת הכיבוש ולא בנאוה יותר, מצות עשה למצורע לא להכנס שם. ונתקדשה מיד ולעולם].

מאי דפשיטא למר גבי עיר חריבה מבתיה לגבי קריאת מגילה, לא פשיטא להחזו"א, והטעם הפשוט משם שזו תקנה לכבודה של א"י שהיתה חרבה באותם הימים! וזה תלוי בביאור הירושלמי ריש מסכתין 'חרב הכרך ונעשה של עכו"ם'. ראה חזו"א או"ח, סי' קנ"ד סק"ג ד"ה ובאמת. וראה שונה הלכות תרפ"ח ס"ח. והכי ס"ל להגר"א בפירוש הירו' (תרפ"ח ס"א).
(ואגב, לשיטתו דהחזו"א (שם קנ"ג ס"ק ב ד"ה ותנאי), צ"ל דבכה"ג עיר הנראית למוקפת כזו אינה קוראה בט"ו, אלא דוקא בסמוכה).
 
אברהם העברי אמר:
אני מודה השאלה קצת מוזרה...
אבל הרי הרמב"ם פוסק (שמיטה ויובל יב טו)
אין סומכין אלא על חומה המוקפת בשעת כיבוש הארץ. כיצד? עיר שלא היתה מוקפת חומה בשעה שכבש יהושע את הארץ, אף-על-פי שמוקפת עתה - הרי היא כבתי החצרים. ועיר שהיתה מוקפת חומה בימי יהושע, אף-על-פי שאינה מוקפת עתה - הרי היא כמוקפת.
והוא מהגמ' בערכין לג שצריך דוו' הקיפוה גויים לפני הכיבוש וא"כ צ"ע האם יריחו שרגע נפילת החומה הוא רגע הכיבוש נחשבת מוקפת חומה מימות יב"נ
הרמב"ם אומר
בהלכות שמיטה ויובל
בפרק י"ב
הלכה ט"ו-ט"ז:
הלכה ט"ו: כיון שעלה עזרא בביאה שניה
נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותו העת
הלכה ט"ז: וכן לעתיד לבוא בביאה שלישית וכו'
 
חלק עליון תַחתִית