מבטלין ת"ת למקרא מגילה צריך לזה ילפותא?

[יצחק ב]

השו"ע בתרפ"ז ב' פוסק שמבטלין ת"ת למקרא מגילה ומקורו בגמ' ריש מס' מגילה.
ותמוה מאד דזה פשיטא ולמה אין הלכה כזאת בהלכות חנוכה ובשאר מצוות
וביותר דשם הגמ' לומדת את זה מילפותא ולחנוכה אין ילפותא אז למה מבטלין??? 

[הערשל]

עי' בתוס' שם שלפי דבריו י"ל שהחידוש הוא שמבטלים כדי לשמוע מגילה ברוב עם.

[יצחק ב]

עי' בתוס' שם שלפי דבריו י"ל שהחידוש הוא שמבטלים כדי לשמוע מגילה ברוב עם.

זה חידוש שאין לו שום רמז בגמ' 
באמת כך נקטו נושאי כליו של השו"ע 
ולדעתי זה עניין רחוק.

[הערשל]

זה חידוש שאין לו שום רמז בגמ'

ומה שתוס' אומר כן יש לו רמז?

[אבוה דשמואל]

שאלת ב' שאלות:
א. מדוע צריכה הגמ' ילפותא, ומ"ש מחנוכה.
ב. מנין לנו"כ שהדיון הוא עם ה'ברב עם', ולא על הקריאה גופא.
למה שלא תאמר שקושיא מיתרצת בחבירתה?
מכך שצריך ילפותא, מוכח שאין הלימוד על הקריאה.
יישר כוחך.

[יראתי בפצותי]

@יצחק ב שים לב עד כמה לשון הגמ' בדקדוק.
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ג עמוד א
 דאמר רב יהודה אמר רב: כהנים בעבודתן, ולוים בדוכנן וישראל במעמדן - כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, תניא נמי הכי: כהנים בעבודתן, ולוים בדוכנן, וישראל במעמדן - כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה. מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה . לא מדובר על עצם קיום הקריאה, אלא על לבוא לשמוע, כך שהחידוש או שבאים לשמוע ברוב עם, או שאפשר היה לומר שמקדימים קריאת מגילה ולא דוחים לאחר כך (יעוי' ברמ"א שמגילה קודמת למצוות דאורייתא אך לא דוחה שום מצוה אם תתבטל המצוה)

[יצחק ב]

@יצחק ב שים לב עד כמה לשון הגמ' בדקדוק.
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ג עמוד א
 דאמר רב יהודה אמר רב: כהנים בעבודתן, ולוים בדוכנן וישראל במעמדן - כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, תניא נמי הכי: כהנים בעבודתן, ולוים בדוכנן, וישראל במעמדן - כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה. מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה . לא מדובר על עצם קיום הקריאה, אלא על לבוא לשמוע, כך שהחידוש או שבאים לשמוע ברוב עם, או שאפשר היה לומר שמקדימים קריאת מגילה ולא דוחים לאחר כך (יעוי' ברמ"א שמגילה קודמת למצוות דאורייתא אך לא דוחה שום מצוה אם תתבטל המצוה)

דיוק נחמד
לדעתי העלובה, עדיין זה דחוק ביותר, שכל הנושא בכל הסוגיא, זה העניין של ב"רוב עם", וזה לא מוזכר כי אם בדרך רמז.
אגב בסוף הסוגיא בדברי רבא אין מוזכר "באין לשמוע" אלא מקרא מגילה בסתם. 
וצ"ע
ייש"כ

[כמעיין המתגבר]

השו"ע בתרפ"ז ב' פוסק שמבטלין ת"ת למקרא מגילה ומקורו בגמ' ריש מס' מגילה.
ותמוה מאד דזה פשיטא ולמה אין הלכה כזאת בהלכות חנוכה ובשאר מצוות
וביותר דשם הגמ' לומדת את זה מילפותא ולחנוכה אין ילפותא אז למה מבטלין??? 

אפשר לומר דכיון דמצות המגילה היא סוג של לימוד תורה על כן הו''א דאין צריך לבטל תורה בשביל לימוד תורה, קמ''ל.
 

[מ אלישע]

שמעתי שבזמן הכאת המן.
יש ביטול תורה וביטול מגילה.
אבל יש פרסומי ניסא.

[יצחק ב]

השו"ע בתרפ"ז ב' פוסק שמבטלין ת"ת למקרא מגילה ומקורו בגמ' ריש מס' מגילה.
ותמוה מאד דזה פשיטא ולמה אין הלכה כזאת בהלכות חנוכה ובשאר מצוות
וביותר דשם הגמ' לומדת את זה מילפותא ולחנוכה אין ילפותא אז למה מבטלין??? 

אפשר לומר דכיון דמצות המגילה היא סוג של לימוד תורה על כן הו''א דאין צריך לבטל תורה בשביל לימוד תורה, קמ''ל.

אכן חשבתי על כיוון זה.
וכעין סברת הירושלמי על רשב"י וחבריו שלא הפסיקו לקרי"ש 
והדברים צריכים עיון.
ייש"כ 

[חריף ובקי]

לדעתי העלובה, עדיין זה דחוק ביותר, שכל הנושא בכל הסוגיא, זה העניין של ב"רוב עם", וזה לא מוזכר כי אם בדרך רמז.

"מכאן סמכו של בית רבי" וכו' - תמהני לפי דברים שמדובר על עצם קיום קריאת המגילה וכי עד בית רבי לא היו אנשים שלמדו תורה שנסתפקו אם לבטל ת"ת בשביל קריאת המגילה.
וברור שמה שנתח' בבית רבי זה שאפי' שהיה קיבוץ של רבים ביטלוה עבור קריאת המגילה.