למה נשים מברכות לשמוע?


פותח הנושא
יצחק ב
הודעות: 584
הצטרף: 18 אוגוסט 2020, 21:43
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי יצחק ב » 22 פברואר 2021, 20:18

זה שיטת המרדכי המובאת ברמ"א בתרפ"ט
והוא פלא וכי יש מצווה אחרת לנשים ומהיכ"ת לאמר כן? 


עת הזמיר
הודעות: 172
הצטרף: 30 דצמבר 2020, 20:42
נתן תודה: 42 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי עת הזמיר » 22 פברואר 2021, 20:58

ולא זכר שר את שיטות הראשונים שאשה מחוייבת רק בשמיעה ולא בקריאה?!


פותח הנושא
יצחק ב
הודעות: 584
הצטרף: 18 אוגוסט 2020, 21:43
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי יצחק ב » 22 פברואר 2021, 21:34

עת הזמיר כתב:
22 פברואר 2021, 20:58
ולא זכר שר את שיטות הראשונים שאשה מחוייבת רק בשמיעה ולא בקריאה?!
כנראה שלא רק לא שזכר אלא גם לא ידע
אשמח שתחכימני.
ייש"כ

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
הודעות: 1718
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 1334 פעמים
קיבל תודה: 667 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 22 פברואר 2021, 21:44

שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן מד
ב"ה. פעה"ק ירושלים תשוב"ה (תשי"ג) לפ"ק.
(א) נשאלתי בדין קריאת המגילה בברכות לנשים. ואבאר בקיצור נמרץ למעשה.
הנה מרן בש"ע (ר"ס תרפט) כתב שהנשים חייבות בקריאתה, וי"א שאין הנשים מוציאות את האנשים י"ח. הגה. וי"א שאם האשה קוראת לעצמה מברכת לשמוע מגילה, שאינה חייבת בקריאתה ע"כ.
ומדברי מרן משמע שמברכת על מקרא מגילה כדין אנשים. וכ"כ מרן החיד"א במחזיק ברכה סק"ד, שהאיש שמוציא את האשה י"ח, הטוב והישר שיברך על מקרא מגילה כד' מרן.

אכן דעת איזה אחרונים שאין לברך לנשים כלל, אלא יקראו המגילה בלא ברכה. וכמ"ש הכנה"ג בספר דינא דחיי ח"ב (דקכ"ח ע"ב) וז"ל: ומנהגינו עכשיו שהאנשים קוראים המגילה לנשים ואין מברכים עליה. וכ"כ בספר זכור לאברהם ח"ג (אות ב' ס"ק כג). ונתן טעם לדבר לפי שיש מחלוקת בראשונים אם היחיד קורא המגילה בברכה, והנשים נחשבות כיחיד שאין לברך להן, משום דספק ברכות להקל. ע"ש.
והן אמת שגם בשלחן גבוה (ס"ס תרצ) פסק שיחיד אינו מברך, דספק ברכות להקל. ע"ש. וכן כתב בשו"ת ויען משה (חאו"ח סי' צה) בשם מהר"ן ביתן שהנשים אינן מברכות שדינן כיחיד שאינו מברך על מקרא מגילה. אלא שהרב מהר"א הכהן היה מורה ובא כדעת החיד"א במחב"ר, שהאיש המוציא י"ח את האשה יברך על מקרא מגילה. ע"כ. ובאמת שרוב הפוסקים ס"ל שאף היחיד מברך על מקרא מגילה. וכן פסק בשו"ת ראש משביר (חאו"ח סי' לא). וכן פשט המנהג, וכמ"ש בשו"ת ישיב משה שתרוג (ס"ס שלב). וכ"כ בס' בני בנימין (דק"ד ע"ג) שכן מנהג ירושלים ת"ו. וע"ע בשו"ת שלמת חיים ח"א (סי' צט). ע"ש.
והן אמת שראיתי להרה"ג ר' דוד עמאר בס' תפלה לדוד (דפ"ה ע"ב) שכ' שהקורא מגילה לנשים לא יברך מפני שאי אפשר שתכוין לשמוע את כל קריאת המגילה כולה בלא דילוג תיבה אחת, שדבר זה הוא לעיכובא, וכמ"ש המג"א (סי' תרצ ס"ק טו). אלא יברכו שעשה נסים ושהחיינו בלבד. ע"ש. וכ"כ הרב פלא יועץ (מערכת פורים) שאין לברך לנשים מהטעם הנ"ל. וכ"כ בס' יפה ללב ח"ב (סי' תרפט סק"א). וכן פסקו הרב בן איש חי (ר"פ תצוה) ומהר"י אבולעפייא בס' פני יצחק (אות קצ). וכ"כ הרה"ג מהר"א מני בס' זכרונות אליהו (מע' מ אות ה), ושכן שמע מפי רבו (בעל זבחי צדק). ע"ש.
אולם גם חששא זו אין לה כל יסוד בש"ס ובפוסקים, וכמבואר במגילה (יח) מידי דהוה לגבי נשים ועמי הארץ דאע"ג דלא ידעי מאי קאמרי אפ"ה מצות קריאה ופרסומי ניסא איכא. ע"ש. ומה גם לשיטת הריא"ז בשלטי הגבורים (פ"ק דמגילה) דס"ל שאף בדילג תיבות ממקרא מגילה כל שאינן מפסידים ענין הקריאה יוצא י"ח. (וע' בכף החיים סי' תרצ ס"ק טז). ועכ"פ אין לנו לגזור מדעתינו שמא לא ישמעו כל הקריאה.
אמנם בשו"ת דבר משה ח"ג (חאו"ח סי' יד) העלה כמ"ש הרמ"א בהגה שהאשה תברך לשמוע מגילה. וכ"ה בשלמי צבור (דף שכ"ו ע"ד). אבל הפר"ח כ' ע"ד הרמ"א שאינם דברים של עיקר לסמוך עליהם, אלא מברכות על מקרא מגילה כמו האנשים. וכ"כ הרב שלחן גבוה (סי' תרפט סק"ח). וכן העלה מהר"י עייאש בס' מטה יהודה (ר"ס תרפט) ושכן עמא דבר. וכן פסק הגר"א במעשה רב (סימן רמו). וכתב בפעולת שכיר שם שכן דעת הטורי אבן. ע"ש. וכיו"ב כ' מרן הב"י (ס"ס מז), שאף לפי הנוסח בברכות התורה אקב"ו לעסוק בדברי תורה, דקאי על עסק תורה שבעל פה, נשים מברכות ברכות התורה, שאין לשנות ממטבע הברכות שתקנו חז"ל. ע"ש. וכ"ש כאן שי"ל שהמצוה על הנשים בקריאה כמו האנשים. וכן פשט המנהג, וכדברי החיד"א במחב"ר הנ"ל. [וע' בשו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' נג].

(ב) וכן מנהג עה"ק ירושת"ו לקראה לנשים בברכה, וכמ"ש מהר"י אלגאזי בקונט' חוג הארץ (דף ה). וכ"כ בשו"ת קול אליהו ח"ב (סי' כח). וכן דעת רבני ירושלים, וכמ"ש בשו"ת בני בנימין (דף קד ע"ג). וכן פסק במאמר מרדכי (סי' תרצב סק"ו). וכ"ש השתא דאכשור דרי בזה, שכל הנשים כמעט מבינות ומדברות בלשון הקדש, ואין קריאת המגילה זרה להם כלל, נלע"ד שיש להורות לקראה בברכותיה להרבות השמחה, ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל. ואין בזה פקפוק כלל. ורק ברכה אחרונה אין לברך אלא בציבור. וכמש"כ באורך במקום אחר בס"ד. ואכמ"ל. והיעב"א.


rk1234
הודעות: 84
הצטרף: 18 נובמבר 2020, 11:33
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי rk1234 » 22 פברואר 2021, 21:50

עין תוס' ערכין דף ג' ע"א בשם בה"ג שיש תוספתא שנשים פטורות מקריאת מגילה ומוסיף בה"ג שמחויבות בשמיעת מגילה


כמעיין המתגבר
הודעות: 501
הצטרף: 25 נובמבר 2020, 22:40
נתן תודה: 836 פעמים
קיבל תודה: 149 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי כמעיין המתגבר » 22 פברואר 2021, 21:51

rk1234 כתב:
22 פברואר 2021, 21:50
עין תוס' ערכין דף ג' ע"א בשם בה"ג שיש תוספתא שנשים פטורות מקריאת מגילה ומוסיף בה"ג שמחויבות בשמיעת מגילה
לא תוס' ולא יביע אומר, הכל מבואר בב''י על אתר.
 


rk1234
הודעות: 84
הצטרף: 18 נובמבר 2020, 11:33
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי rk1234 » 22 פברואר 2021, 21:54

כמעיין המתגבר כתב:
22 פברואר 2021, 21:51
לא תוס' ולא יביע אומר, הכל מבואר בב''י על אתר. זה תוספות מפורש הב"י מביא אותו נראה לי שיש פה דיבור לא מכובד כלפי בעלי התוס' כאילו ב"י זה יותר 
https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesec ... format=pdf


פותח הנושא
יצחק ב
הודעות: 584
הצטרף: 18 אוגוסט 2020, 21:43
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי יצחק ב » 22 פברואר 2021, 21:55

כמעיין המתגבר כתב:
22 פברואר 2021, 21:51
rk1234 כתב:
22 פברואר 2021, 21:50
עין תוס' ערכין דף ג' ע"א בשם בה"ג שיש תוספתא שנשים פטורות מקריאת מגילה ומוסיף בה"ג שמחויבות בשמיעת מגילה
לא תוס' ולא יביע אומר, הכל מבואר בב''י על אתר.
ייש"כ 
מה שמתמיה אותי בעיקר זה מנלן לחדש שלא בקריאה אלא רק בשמיעה
מה פשר הפשרה הזאת?
ייש"כ

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
הודעות: 1718
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 1334 פעמים
קיבל תודה: 667 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 22 פברואר 2021, 22:00

שו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן נג
בענין קריאת המגילה לנשים, מי יברך את הברכות שלפני הקריאה. 
שוכט"ס לכבוד ידי"נ הרה"ג המפורסם לשבח ותהלה חוטר מגזע אלים ותרשישים צדיקים וקדושים כש"ת מוה"ר נפתלי אדלר שליט"א ר"מ דישיבת יחל ישראל, חיפה, רמת ויזניץ יצ"ו. אחדשה"ט, את גי"ה הגיעני איזהו ימים קודם חה"פ, ומחמת טרדות החג לא הי' באפשרות להשיב עד כעת. 

ע"ד אשר נסתפקתם בענין קריאת המגילה לנשים, אחר שהקורא יצא בקריאת הצבור, מי יאמר את הברכות שלפני קריאת המגילה לנשים השומעות,
- המג"א (בסי' תרצ"ב ס"ק ה') אומר, ואם מברך לנשים יברך לשמוע מגיל' (ב"ח) ועמ"ש (סי' תקפ"ה ס"ב) - מדברי הבאר היטב (סק"ו) שאומר, ואם מברך לנשים יברך לשמוע מגילה (ב"ח), אבל לא יברך שהחיינו - וכן מדברי המשנה ברורה (סקי"א), וכשהוא מברך לנשים טוב שיברך לשמוע מגילה וכו' (כל הברכות, או מלבד שהחיינו, כדברי הבאר היטב הנ"ל). אפשר להבין כי הקורא צריך לברך, אפילו כשהאשה יודעת לברך.
וכך נאמר בקצש"ע (קמ"א ט"ז), ואם היא אשה (זו שצריכה לצאת) טוב יותר שהקורא יברך, וכן בערוך השלחן (תרצ"ב סעי' ז'), וכשקורא בשביל נשים יברך לשמוע מקרא מגילה. כלם מסתמכים על דברי המג"א (בס"ק ה' הנ"ל). ואילו ממה שמציין המג"א ועמ"ש (סי' תקפ"ה ס"ב) משמע כפי שמסיק שם, שאם השומע יכול לברך בעצמו עדיף טפי - מעניין שהחיי אדם אינו מביא דין זה בכלל. ב' באם נסיק שהאשה השומעת צריכה לברך, מה עדיף טפי, שאחת תברך ותוציא את כל השומעות, או שכל אחת מהשומעות תברך לעצמה כל הברכות, - אגב, מה שמסומן במג"א בשם הב"ח, חפשתי (בסי' תרפ"ט וסי' תרצ"ב) ולא מצאתיו, איפה המקור עכ"ל.

(א) ובמה דסיים כת"ה אפתח, דהאמת דליתא כן בב"ח (סי' תרפ"ט ותרצ"ב), אבל איתא בב"ח (סוס"י תר"צ), בזה"ל, ומצאתי בהגהות על שם האגודה דמי שכבר יצא וקורא מגילה לנשים ולבני ביתו יברך על משמע מגילה ע"כ, וזה עפ"י שיטת ראבי' עי' במרדכי (פ"ק דמגילה) עכ"ל, הרי דברי המג"א שרירן במה שהביא כן בשם הב"ח, והמצאתי לכ"ת את המקור. 

(ב) וכעת לעיקר השאלה, והיות כי כת"ה העתיק מאיזה ספרי גדולי פוסקים האחרונים בזה כנ"ל, וכאשר עיינתי בדבריהם ראיתי שיש להעיר הרבה בדבריהם, וגם בדבר הבנתו בשיטתם, אמרתי אשיחה קצת בהם וירווח לי. 

(ג) הנה העולה על כולם, המה דברי הגאון הגרש"פ ז"ל בקצש"ע שם, /קמ"א ט"ז/ שכתב בזה"ל, מי שכבר יצא בקריאת מגילה, וקורא להוציא אחר, אם זה שהוא צריך לצאת, יודע בעצמו לברך את הברכות, יברך בעצמו, ואם היא אשה טוב יותר שהקורא יברך ויאמר אקב"ו לשמוע מגילה (תקפ"ה תרפ"ט תרצ"ב) עכ"ל, הרי שחילק בזה, בין אם מי שצריך לצאת, הוא איש או אשה, דבאיש יש לחלק בין יודע לאינו יודע, ובאשה אף אם היא יודעת, טוב יותר שהקורא יברך, וכל זה תמוה, דמהיכן המקור לחילוק זה, ואם יש לחלק בזה בין איש לאשה, אז כלפי לי', דיש סברא יותר לומר, באשה יודעת שתברך בעצמה מבאיש יודע כדלהלן. 

(ב) אמנם קודם שנבוא על הביאור בזה, כדאים עוד להקדים איזהו נקודות בדברי כת"ה, הנה כת"ה העיר שמעניין שהחיי אדם, אינו מביא דין זה בכלל, גם העיר בדברי המ"ב (תרצ"ב סקי"א), אם רצונו לומר כל הברכות, או מלבד שהחיינו כנ"ל, גם נראה כמסופק בדעת המ"ב היכא שהאשה יודעת, ורק מסתימת דבריו יש להבין דאף באשה יודעת הקורא מברך, ועל כל זה יש להמליץ שדברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, שדעת החיי אדם ברור בזה, דלפי המנהג יברך הקורא בכל פעם, דאף שלא כתב כלום בה' מגילה מזה, אבל כיון שהמג"א תלה דין מגילה בדין שופר (שבסי' תקפ"ה ס"ב) כנ"ל, ושם בשופר כתב החיי"א (כלל קמ"א סי' ז') בזה"ל, ואין חילוק בין אם מברך לעצמו או שכבר יצא ומברך להוציא אחרים, דלעולם מברך ב' ברכות הנזכרות (לשמוע ושהחיינו), ומכל מקום אם כבר יצא התוקע, נכון שיברך השומע לעצמו, ואין נוהגין כן עכ"ל, והביאו להלכה במשנה ברורה (סי' תקפ"ה ס"ק ה'), כמו שציין בשער הציון (שם אות ט"ז), והיינו דמנהג העולם להקל להוציאן בכל גווני, אף אם כבר יצא התוקע, והשומעים יודעים לברך, מ"מ יברך התוקע שתי הברכות, ודלא כהמג"א בזה כמבואר במ"ב שם /סי' תקפ"ה ס"ק ה'/ עיין שם, ומזה למד המשנה ברורה (שם בסי' תרצ"ב סק"י), גם לענין מגילה, וכתב ג"כ בלשון שכתב (בסי' תקפ"ה סק"ה, וכמו שציין לשם), דמנהג העולם להקל להוציאן בכל גווני עיין שם, ותרתי שמעת מינה, דלא רק מכללא איתמר בשיטת המ"ב, רק בפירוש איתמר דמנהג העולם דהקורא מברך, אף באם יודעים בעצמן לברך, וגם אף בברכת שהחיינו, כמבואר למעיין בשני מקומות שבמ"ב הנ"ל, וגם החיי"א ס"ל כן, דחד דינא לשופר ומגילה בזה כנ"ל, ואם דלא הוזכר בדבריהם בפירוש לענין נשים, הנה באמת בשופר יש חילוק בין אנשים לנשים מטעם שנשים פטורות משופר כדאיתא שם, אבל במגילה דאף נשים חייבות מטעם דאף הן היו באותו הנס, אין חילוק בזה, ולדעת הקש"ע, יש עוד כש"כ בנשים שהקורא יברך כנ"ל, ואף לפי דברינו הנ"ל וכפי שנוכיח להלן, שיש סברא באשה יודעת שתברך בעצמה יותר מבאיש, מ"מ מדסתם ולא פירש המ"ב לחלק בין איש לאשה בזה, ש"מ דס"ל דבכולן המנהג להקל להוציאן בכל גווני, ולא בא (בס"ק י"א) רק לחדש לומר דכשמברך לנשים, יש לברך לשמוע כנ"ל וק"ל. 

(ג) וכיון שעיקר הדין במגילה בזה, נלמד משופר, על כן כדי לבוא על הבירור בנד"ד, יש להתחיל בנדון דהתם, והנה המקור לזה, היא בדברי התרומת הדשן (סי' ק"מ), שכתב בזה"ל, שאלה, חולה שאינו יכול לבוא לבהכ"נ בר"ה וחבירו תוקע לו לאחר שכבר יצא וכו', תשובה יראה דמן הדין יש לברך החולה בעצמו, דכיון דעיקר המצוה בשמיעה כדמוכח מהתוקע לתוך הבור, ומש"ה תקנו לברך לשמוע קול שופר, ולא על תקיעת שופר כדאיתא באשרי (פ"ב דר"ה), וא"כ כיון דאיהו נמי שומע כמו התוקע, ואיהו דמחייב לשמוע ולא חבירו התוקע, שהרי כבר יצא, אמאי לא יברך בעצמו, ולא דמי לשומעים מש"צ דלא מברכין אלא מניחים לש"צ לברך עליהם, דהתם ש"צ גופי' מחייב לשמוע, וכיון דאיהו דתקע, שפיר טפי דאיהו מברך ונפקי כלהו בברכתו, דאין להרבות בברכות דלא צריכין, וכן כתב אשרי (פ' בתרא) שגם על השמיעה היו חייבים בני הקהל לברך, אלא דנפקי בברכת התוקע המברך בשליחותן, וכ"כ בהגהת (בה' מילה), אבל בנ"ד דהשליח לאו בר חיובא הוא רק החולה, ומצות השמיעה היא בגוף החולה כמו בגוף התוקע, א"כ למה לא יברך אותו שהוא מחויב בדבר, ואעפ"י שזה מכשיר לו השמיעה, מ"מ הרי הוא כמו שקושר תפילין לחבירו בראשו ובזרועו, דמסתמא לא יברך רק המניח, כך נראה מן הדין, אלא שאין נוהגין כך עכ"ל, והובא בב"י (או"ח סי' תקפ"ה), וממוצא דבריו אתה למד, דדוקא בהצטרף שני הטעמים, הדין נותן שהשומע יברך, א' משום דהתוקע כבר יצא, ובלתי השומע לא הי' מברך, ב' משום דעיקר המצוה בשמיעה, והרי התוקע רק כמו שקושר תפילין לחבירו כנ"ל. 

(ד) והנה אף הא דהקושר תפילין הוי כל כך פשוט בעיניו עד שהביא ראי' מזה, אבל באמת גם בזה יש חולקים, ה"ה הג"א (פ"ג דר"ה), הובא במג"א (סי' ח' ס"ק ח'), שכתב שאם אחד מתעטף בציצית יכול חבירו לברך לו, וזה לכאורה דלא כהתה"ד, והעיר בזה במג"א שם, וכדי שלא לעשות מחלוקת בין הג"א והתה"ד, כתב המג"א, דצ"ל דהג"א מיירי שהמתעטף אינו בקי, ובספר א"ר הקשה ע"ז, דהרי בדברי הג"א עצמן מוכח דמיירי אף ביודע עיין שם ובמחצית השקל, וגם מה שכ' המג"א דהתה"ד מיירי בבקי דוקא, קשה לענ"ד מדברי המג"א על דברי המג"א עצמן, דהרי (בסי' תקפ"ה ס"ב ס"ק ג'), דהביא שם דברי התה"ד לענין שופר, דטוב יותר שיברך השומע, אלא שאין נוהגין כן, ושוב הביא דברי הב"י שכתב כה"ג על דברי הרמב"ם, ועל כל זה כתב המג"א אח"כ, דנ"ל שמנהג זה לאנשים שאין יודעים, אבל מי שיודע יברך לעצמו ב' ברכות ויוצא אליבא דכ"ע, וכ"כ בכ"ה (הביאו במחצית השקל שם), /סי' תקפ"ה ס"ב/ עיין שם, והמשמעות שרוצה להעמיס כן בדברי התה"ד דמיירי רק באינו יודע, ומשום הכי כתב דאין נוהגין כן, וקשה מדברי עצמו (בסי' ח') כנ"ל, דמוקי את דברי התה"ד דמיירי ביודע דוקא, ומ"מ כתב דאין המנהג כן, וביותר קשה דהמג"א עצמו ציין (בסי' ח' לדבריו בסי' תקפ"ה) עיין שם, ובזה צריך לדחוק ולומר דהמג"א עשה פשרה בין עיקר הדין להמנהג מדעת עצמו, ולא דס"ל להתה"ד כן, והמגן אברהם כתב על חילוקו הנ"ל דכן עיקר, והיינו דביודע גם לפי המנהג יברך השומע, וכתב שם המחצית השקל, דאף דמודו כולם דגם התוקע יכול לברך, מ"מ הלא מצוה בו יותר מבשלוחו עיין שם, ולכאורה צ"ע לפי זה, דא"כ אף אם לא יצא התוקע, נאמר שיברך השומע מטעם מצוה בו יותר מבשלוחו, (וכבר העיר כה"ג בספר ארצות החיים (סי' ח' בארץ יהודה אות ה'), והעלה מזה דהעיקר מה שיוצא בברכת חבירו הוא מטעם שומע כעונה), ועל כרחך, משום דיותר נכון שיברך רק אחד ויצאו כולם מטעם ברוב עם, כדאיתא בתוספתא שהביא הב"י (או"ח סי' רי"ג ורצ"ח), ולפי מש"כ התה"ד הנ"ל, הוא מטעם דאין להרבות בברכות דלא צריכין, אך אם כבר יצא, אז נכון יותר שיברך השומע, שנחשב לעושה המצוה בעצמו, משום דעיקר המצוה בשמיעה, וכמו שכתב כה"ג גם הכנה"ג שם. 

(ה) והנה בארצות החיים (שם במאיר לארץ אות ל"א), כתב ליישב דברי ההג"א והתה"ד, דלכתחילה צריך העושה המצוה לברך בעצמו כהתה"ד, אבל מדינא יכול חבירו להוציאו, ואם ברך לו וענה אחריו אמן יצא, וכן הוא כוונת הג"א, ולפי דבריו נכונים מאד דברי התה"ד, שאף לאחר שבירר שהעיקר שהשומע מברך, ומ"מ הניח הדבר על המנהג, אף דמיירי ביודע לברך בעצמו, משום דכל זה לכתחילה, ויש ראי' לשיטתו מדברי הכנה"ג והמחצית השקל הנ"ל וק"ל, וכן ההכרח לומר ג"כ בדברי המג"א, דאף שס"ל לחלק בין בקי לשאינו בקי, (אם לדעת עצמו או אף לשיטת התה"ד כנ"ל), והי' אפ"ל לכאורה דטעמו דחשש לשיטת הסוברים דאם יצא מוציא, היא רק לאינם יודעים כמבואר בש"ע /או"ח/ (סי' רע"ג סעי' ד'), אבל מדרוצה להעמיס כן (בסי' ח') בשיטת התה"ד דמיירי בבקי, א"כ אם יהי' עיכוב בזה גם בדיעבד, האיך הניח הדבר על המנהג, וע"כ דס"ל דגם לדידהו, בדיעבד מוציא אף לבקי וכמ"ש במשנה ברורה (בסי' רע"ג ס"ק כ') ובביאור הלכה שם, והביא שם גם מדברי ארצות החיים הנ"ל. 

(ו) אמנם צ"ע דברי המג"א (בסי' תרצ"ב ס"ק ה' הנ"ל), דהביא שם (מסי' תקפ"ה) הנ"ל בשופר למגילה, והיינו דיש לחלק בין יודע לאינו יודע וכמ"ש במחצית השקל שם, (ומש"כ במהש"ק שם להוציא נפשי' מפלוגתא צ"ע (דבסי' תקפ"ה) כתב מטעם מצוה בו יותר מבשלוחו כנ"ל, וגם צ"ע על איזה פלוגתא נתכוון, דהרי לפי דברי המג"א שם /סי' תרצ"ב ס"ק ה'/, אין כאן פלוגתא, ולכ"ע לכתחילה נכון שיברך השומע, ובדיעבד יצא אף אם ברך התוקע, ורק משום החילוק בין המנהג ועיקרא דדינא כתב לחלק כן, ואם נתכוון למה דאיתא (בסי' רע"ג) הנ"ל, הו"ל לפרש), ובזה צ"ע, דהרי לפי מה שמבואר בדברי תה"ד וכנה"ג שם, עיקר הטעם דמעיקרא דדינא יברך השומע, משום דבשופר עיקר המצוה בשמיעה, מדמברכים לשמוע קול שופר כנ"ל, א"כ הרי במגילה המצוה בקריאה, מדמברכים על מקרא מגילה, א"כ שוב צריך לברך עושה המצוה, היינו הקורא, ומה ראי' משופר למגילה. 

(ז) ומזה הטעם כתבתי לעיל, דאם יש סברא לחלק בין איש לאשה, אז יש סברא יותר באשה, דתברך אם יודעת בעצמה, אבל לא באיש, דהרי באשה לשיטת הראבי' יש לברך לשמוע מגילה, משום דבנשים עיקר המצוה גם במגילה רק בשמיעה ולא בקריאה, וכמבואר (בסי' תרפ"ט) בב"י ובש"ע וש"פ, א"כ שוב יש לדמותה לשופר באנשים (ולא בנשים דבלא"ה מברכות לעצמן משום דפטורו' מצד הדין כדאיתא שם וכנ"ל), וקשה מאד על דברי הקש"ע הנ"ל. 

(ח) אבל כ"ז לכאורה, אבל באמת הרי הדין נאמר בפי' במגילה, דאחד יכול לברך והשני קורא, כדאית' ברמ"א (סי' תרצ"ב סעי' א'), ומקורו בירושלמי (דמגילה), מעשה בר"מ שקרא וכו' ונתנה לאחר ובירך עלי', ופריך וכי זה קורא וזה מברך, אר"י מכאן ששומע כקורא, והטו"ז (או"ח סי' קמ"א סק"ג) הקשה מזה, על המבואר שם בש"ע, דצריך העולה המברך לקרות עם הש"צ כדי שלא תהא ברכתו לבטלה, דהרי מדברי הירושלמי הנ"ל, ש"מ דאמרינן השומע כקורא, עיין שם, ובתשו' שאילת יעב"ץ כתב ליישב, דהרא"ש (שממנו המקור לדברי הש"ע) מודה דבשומע סגי, אלא דחייש דלמא לא כוון לבי' שפיר לשמוע בטוב, או כלך לדרך זה והיא האמת, דקריאת התורה שאני דבעינן קריאה ממש מתוך הספר, שכך היתה התקנה, משא"כ במגילה, שאפילו הקוראה מותר לקרות תיבות ופסוקים שלא מן הכתב, ובר מן כל דין יש כאן שגגה גדולה בהבנת דברי הירושלמי הנזכר, דלא אתי לאשמעינן, אלא במי שהוא חייב לקרותה, אחר מברך לו כדי להוציאו בשמיעת הברכה, ולאו דוקא כשהמברך לעצמו צריך לאותו ברכה שנתחייב בה, אלא מיירי נמי אפילו כבר יצא מוציא, ודי לו בשמיעה שישמע הברכה, ומה שאמרו שומע כקורא, ר"ל כקורא בפיו ומוציא הברכה בשפתיו, וא"כ עיקר המכוון על הברכה ולא על הקריאה עכת"ד, (ויש לעיין בנוגע לפי' האחרון במה דאיתא בטו"ז שם תקפ"ה ס"ק ג' עייש"ה ודו"ק), וא"כ בין אם נאמר בפירוש הירושלמי דסובב על הקריאה, ובין אם נאמר דסובב על הברכה, ש"מ דבכעין נד"ד, השומע יכול לברך במגילה, דאם נאמר דסובב על הקריאה, הרי מפורש יוצא דהשומע יכול לברך, מטעם שומע כעונה, ועוד יותר רבותא, דהמשמעות אף אם הקורא, צריך לאותה קריאה, שעדיין לא יצא, מ"מ השומע יכול לברך, ואם נאמר הפי' דסובב על הברכה, אבל ש"מ, דאף אם המברך א"צ להקריאה, וגם אינו קורא, מ"מ יכול להוציא הקורא, שצריך לאותו קריאה, א"כ מכש"כ שיכול להוציא עצמו ג"כ, אם צריך לאותו קריאה, וא"כ י"ל דס"ל כן גם להמג"א, ורק שם בירושלמי שהקורא צריך לאותה קריאה, אין מצוה רק רשות להאחר לברך, אבל אם הקורא כבר יצא, אז ס"ל דנכון יותר שהשומע יברך, אף דמהירושלמי הנ"ל, ש"מ, דאף יכול להוציא הקורא בברכה, ואף אם המברך כבר יצא, א"כ מכ"ש דיכול להוציא את השומע, אבל מ"מ כדי לצאת שיטת הסוברים, דאם כבר יצא, א"י להוציא הבקי כנ"ל, ועכ"פ לכתחילה, ע"כ נכון יותר שהשומע יברך כנלענ"ד, (ולדידהו על כרחך צריך לומר דבאמת איירי הירושלמי, היכא דלא יצא עוד המברך, ובלא"ה צריך לומר כן לפי פי' האחרון הנ"ל, דלא אמרינן שומע כקורא לענין הקריאה, רק העיקר בא לומר דשומע כקורא הברכה בשפתיו, דמיירי דלא יצא עוד המברך, דאל"כ יוקשה מזה, על התה"ד דס"ל אף לענין שומע בשופר, דמשום דעיקר המצוה השמיעה, על כן השומע דעושה המצוה צריך לברך כנ"ל, היכא דהקורא כבר יצא, א"כ מכ"ש דצריך לומר כן בהקורא עצמו, דא"א לאחר להוציאו בברכה, אם לא דלא יצא עוד וזה דלא כהיעב"ץ בזה כנ"ל). 

(ט) ובהתודע לנו כל הנ"ל, יש לעיין בדברי הפר"ח והגר"א שם (בסי' תקפ"ה), והביאם המ"ב שם (בסי' תקפ"ה), שכתב דמנהג העולם להוציאן בכל גווני, ואין למחות בהם כי כן עיקר מדינא כמו שכתב הפר"ח והגר"א, והנה עיקר דבריהם של הפר"ח והגר"א שם /סי' תקפ"ה/, לדחות את דברי התה"ד, היא משום שקיי"ל דכל הברכות אעפ"י שיצא מוציא, ואפילו לבקי מוציא עיין שם, וצ"ע דבנוגע לשופר, עוד טעם אחר איכא, משום דהמצוה בשמיעה, ונכון יותר שהעושה המצוה יברך כנ"ל, אמנם הגר"א שם /סי' תקפ"ה/, הביא לזה ג"כ מדברי ההג"א הנ"ל, דס"ל דאפילו בהנחת תפילין ולהתעטף בציצית, אף על פי שזה מקיים המצוה, חבירו מוציאו, אכן לפי מה שנתבאר למעלה, אף דא"א לומר דההג"א מיירי באינו בקי, דבהדיא איתא שם אף ביודע, וכהערת הא"ר על המג"א (בסי' ח') כנ"ל, אבל י"ל דמיירי רק מעיקרא דדינא ובדיעבד ולא לכתחילה, וכמ"ש בארצות החיים הנ"ל, והביאו המ"ב בעצמו (בסי' רע"ג) כנ"ל, ובביאור הלכה שם הביא מדברי ההג"א והפר"ח הנ"ל, והכריע מה"ט דבכל גוונא יוצא, אבל רק בדיעבד, ולא לכתחילה, בבקי, עיין שם, ובזה צ"ל דמשום הכי דייק המ"ב, ואין למחות בהם כי כן עיקר מדינא, רצונו לומר דכיון שכן עיקר מדינא עכ"פ בדיעבד, ע"כ אין למחות בהמנהג אף לכתחלה, כיון שכבר נהגו כן, אבל במי שרוצה לעשות מצוה לכתחילה, בודאי תע"ב. 

וגם בנוגע להמנהג, ראיתי בספרים חילוקי דעות בזה, דאף דבמשנה ברורה הנ"ל, מבואר דמנהג העולם להקל להוציאם בכל גווני כנ"ל, מ"מ ראיתי בספר תורת חיים (פעסט) (סי' תקפ"ה אות ד') שכתב דעיקר כמג"א, וכן עמא דבר עכ"ל, הרי שכתב דעמא דבר כהמג"א, היינו דהשומע היודע מברך בעצמו, וכ"פ להלכה במטה אפרים (שם /סי' תקפ"ה/ סעי' ו'), וז"ל, אם התוקע כבר יצא י"ח התקיעות, רק מברך להוציא אחרים, אז אם האחרים יודעים בעצמם לברך והם פחות מעשרה, יש להם לברך בעצמם שתי הברכות, ואם הם עשרה, אף אם כולם יודעים לברך, נוהגים שאחד מברך והשאר יוצא, שלא לחלק בין צבור לצבור, דסתם צבור נמצאו אנשים שאינם בקיאים בטיב הברכות, ואם אינם יודעים יברך התוקע בשבילם שני הברכות עכ"ל, וראיתי בספר תורת חיים שם שכתב, לחדש ולומר, דאם מוציא רבים, הגם שכבר יצא התוקע, דבלא"ה אחד יוציא את כולם, וא"כ אין נפ"מ, וגם התוקע יכול להוציא התם עכ"ד, ולא הבנתי, דבודאי יש חילוק בין אם המוציא אחד מהשומעים שלא יצא עוד, ובין אם התוקע שכבר יצא, עפ"י הטעמים המבוארי' לעיל, אבל במה שחילק התו"ח רק בין יחיד לרבים, ולא בין פחות מעשרה לעשרה כחילוק המטה אפרים, נראה דס"ל דאף בפחות מעשרה שייך משום ברוב עם, וגם כדי שלא להרבות בברכות שכתב התה"ד כנ"ל, וממילא הה"ד כל זה במגילה דנלמד משופר כנ"ל, אבל לעומת זה, לפנינו, בשערי תשובה (סי' תרפ"ט), בשם מח"ב, שכתב שיש נוהגים לומר לאשה שתברך הברכה, ואח"כ יקרא לה להוציאה, ואין לעשות כן, אלא הקורא יברך ע"ש, ומה הוי עלה. 

(י) וחזיתי בספרים ומצאתי מה שאהבה נפשי, אריכות דברים בשד"ח (מערכת ר"ה אסיפת דינים סי' ב' אות י"ט), והביא דברי הפוסקים המתוכחים בכ"ז, דבדברי הלכות קטנות (ח"ב סי' קנ"ט) מבואר, שיברך השומע מקרא מגילה, והסביר השד"ח שיטתו, דאף דבמגילה הנוסח הברכה על מקרא מגילה, מ"מ כיון דנוסח הברכה אינה לקרות מגילה, שייכה שפיר לגבי היוצא, דהוי כאלו אומר על שמיעת קריאת מגילה, ודומה לשופר להתה"ד, (ומכ"ש לפי זה בנשים שמברכים לשמוע מגילה כנ"ל), אבל הרב בית דוד ויקהיל שלמה לא סבירא להו לחלק בהכי, וע"כ הקשו על התה"ד והלק"ט =והלכות קטנות=, דהיכן מצינו שזה יעשה המצוה וחבירו יברך, וכן הגאון החיד"א ז"ל במחזיק ברכה (סי' מ"ז ותרפ"ט ותרצ"ב), הקשה עליהם מדברי הרא"ש והש"ע (או"ח סי' קמ"א) הנ"ל, בקריאת התורה, והביא גם מתשו' זקן אהרן (סי' ס') שחולק על הלק"ט, ואף שכתב ליישב קושי' הנ"ל כדברי השאילת יעב"ץ הנ"ל, מ"מ למעשה לא רצה לסמוך ע"ז, ופסק שהקורא עצמו יברך, וכמו שהביא השערי תשובה בשמו כנ"ל, אכן שוב המח"ב בעצמו (בסי' תרצ"ב), הביא להקשות על הזקן אהרן הנ"ל, מדברי הירושלמי והרמ"א, דאחד מברך ואחר קורא, ומש"כ בזה הזקן אהרן ליישב לא ניחא לי', וכתב ליישב דהרמ"א ס"ל דשאני מגילה דהקלו בה טובא, וא"כ אף דאין הכרע שם לדינא בדב"ק, ומדבריו (שבסימנים הקודמים) מוכח שס"ל כהזקן אהרן, וכמ"ש השד"ח שם /מערכת ר"ה אסיפת דינים סי' ב' אות י"ט/, אבל עכ"פ מוכח דבמגילה הקלו. 

(יא) ובזה אף דגם בעיקר מה שכתבו, דלא מצינו שיהא אחד מברך וחבירו עושה מצוה, שפיר העיר שם השד"ח מדברי הג"א (ר"ה פ"ג) הנ"ל, והם בשם האור זרוע, וביותר המה מבוארים באריכות בשו"ת אור זרוע (ח"ב סי' רס"ב), דמפורש יוצא משם, דאפילו בקי חבירו מברך עליו, ואפילו לכתחילה, וזה דלא כהמג"א וארצות החיים (בסי' ח') הנ"ל, עיין שם, ואם נאמר כן, שוב אף אם השומע יכול לברך, אבל ליכא שום מעליותא בזה, דגם אם השומע נחשב עושה המצוה, מ"מ יכול התוקע או הקורא להוציאו אף אם כבר יצא לשיטת הג"א, אבל מ"מ התה"ד, אף שמודה להג"א לענין דיעבד, אבל לא לענין לכתחילה, בבקי, ולדידי' נחשב השומע שופר העושה, וגם במגילה י"ל כן, כמבואר למעלה, וע"כ על השומע לברך לכתחילה, ועל פי הנ"ל, אף אם לא יועיל, כי נאמר דהתוקע או הקורא, העושה, כדעת הטוענים כן כנ"ל, מ"מ לא יזיק, לא מיבעי' במגילה דאיתא בפירוש כן בירושל' וברמ"א (וצ"ל לשיטות הנ"ל דבמגילה הקילו כנ"ל), אלא אף בתקיעת שופר ובשאר מצוות, לפי שיטת הג"א בשם האו"ז כנ"ל. 

(יב) אך שוב הביא השד"ח מכ"פ, דבברכות שמברכים עובר לעשי', צריך לברך העושה, דשיברך השומע, יש לחוש שמא ימלך העושה, וכמ"ש התוס' (פסחים דף ז') והמרדכי שם, לענין ברכת אירוסין, ובב"י (יו"ד סי' רס"ה) בברכת להכניסו, ואף די"ח בזה, מ"מ להלכה נראה דחיישינן להמלכה, וברכת אירוסין דפסקינן להלכה דל"ח לנמלך שאני, דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה, או דל"ח בזה, רק היכא דעושה רק להוציא אחרים עיין שם, ונראה מכל זה דמסקנת השד"ח לנהוג למעשה שיברך בכעין נדון דידן התוקע או הקורא, מטעם הנ"ל. 

(יג) אבל בספר זכור לאברהם (חלק ראשון או"ח אות ב - מ), לאחר שהביא דברי מחזיק ברכה הנ"ל, הביא ממסקנת הדבר משה, דלכתחילה, אין לברך לנשים אפילו על משמע, כמנהג שכתב בספר דינא דחי', אלא הטוב וישר שתאמר האשה הברכה לשמוע מקרא מגילה, ואם לאו יאמר הקורא עמה מלה במלה, ובזה יוצא לכ"ע, ולענין שעשה נסים ושהחיינו, ודאי שהאשה תברך אותם גם כן, וחזר על משנתו זאת, אף אחר שציין לספר בית דוד הנ"ל (מסי' שצ"ג עד סימן שצ"ז), מ"מ סיים, דהיוצא מהמקובץ, דלרוב הפוסקים אין לברך שהחיינו התוקע או המקרא המגילה, רק השומע, זולת השכנה"ג (שם סי' תקפ"ה), לצד אחד שתי', יוצא, דלא יברך לא התוקע ולא השומע וכו', באופן דלמעשה נראה דכל הג' ברכות תברך האשה, או תאמר מלה במלה יחד עם הקורא, חוץ מתיבת השם, שלא יאמר המקרא, וברכת המגילה לשמוע וכו' עכ"ל, והרי אף שציין לספר בית דוד הנ"ל, ושם העיר ג"כ מהא דחיישינן לנמלך, כמו שהביא בשמו השד"ח, מ"מ לא חש לזה הזכור לאברהם למעשה. 

(יד) וכנראה דבאשה השומעת מאיש שכבר יצא י"ח, יש עוד טעם שלא לברך הקורא רק היא בעצמה, לפי מה דאיתא בש"ע (תרפ"ט סעי' ה'), שבמקום שאין מנין, אם כולם יודעים כל אחד קורא לעצמו, וכתב במג"א הטעם משום דקריאת המגילה הוי כמו תפילה דבעינן עשרה דוקא, ובפר"ח חילק בין לכתחילה לדיעבד, ובמג"א מצדד אף לכתחילה עדיף שיקרא אחד משום ברוב עם, אבל בא"ר ומטה יהודא דעתם כהש"ע, ועי' דה"ח ומ"ב שם /או"ח תרפ"ט/, והנה (בסי' תר"צ סעי' ח"י) מסתפק אם נשים מצטרפות לעשרה, ועי' פמ"ג (א"א ס"ק כ"ד) ומשנה ברור' (ס"ק ס"ג) טעם הספק, ויל"ע אם הספק הזה, שייך גם בנדון (דסי' תרפ"ט), וא"כ לא מיבעי' אם אין שם עשר נשים, אלא אף אם יהי' עשר נשים, וא"צ לצירופם עם האנשים, והמה בני מצוות לענין חיוב מגילה וכמ"ש הפמ"ג שם, /או"ח תרפ"ט/ מ"מ מידי ספיקא לא נפקא, דמשמעות הש"ע (בסי' תרפ"ט) הנ"ל, דדוקא י' אנשים בעינן, (ושו"ר כן בספר באר יעקב (סי' תר"צ אות י"ב) בשם הח"מ), ואם כן בודאי גם ברכת המגילה דינה כמגילה בזה, דאם אין שם מנין כ"א יברך לעצמו, אם כולם יודעים לברך, (ומ"מ אין ראי' למש"כ המטה אפרים כנ"ל, דהרי שופר ל"ד לתפילה כמ"ש המג"א, ולהלן נדבר עוד מזה), וע"כ אף שהקורא מוציא את הנשים בקריאת המגילה, שאינם יודעים לקרות בעצמם, אבל אינו יכול להוציאם בברכות שיודעים בעצמם. 


rk1234
הודעות: 84
הצטרף: 18 נובמבר 2020, 11:33
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי rk1234 » 22 פברואר 2021, 22:01

עיין בחידושי הגרי"ז על ענינים שונים סימן ט"ו שכתב בשיטת הבה"ג שלא הפשט הוא שהיא מחויבת רק בשמיעה וממילא תהיה פטורה אם היא חרש המדבר ואינו שומע שפטור בשופר אלא הפשט הוא שחיוב שלה קליש כלפי הגברים ולכן אינה יכולה להוציאם כי עיקר חיובה זה בשמיעה כי גדר החיוב הוא לא לקרוא כמו בשאר הקריאות שזה עצם הקריאה  ובשופר זה השמיעה אלא החיוב הוא פרסומי ניסא  ורק הגדר הוא שגברים מחויבים בקריאה ונשים בשמיעה


כמעיין המתגבר
הודעות: 501
הצטרף: 25 נובמבר 2020, 22:40
נתן תודה: 836 פעמים
קיבל תודה: 149 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי כמעיין המתגבר » 22 פברואר 2021, 22:02

rk1234 כתב:
22 פברואר 2021, 21:54
כמעיין המתגבר כתב:
22 פברואר 2021, 21:51
לא תוס' ולא יביע אומר, הכל מבואר בב''י על אתר. זה תוספות מפורש הב"י מביא אותו נראה לי שיש פה דיבור לא מכובד כלפי בעלי התוס' כאילו ב"י זה יותר 
https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesec ... format=pdf
ח''ו, פשוט קשה לראות שמציינים לתוס' נידח או לשו''ת של דורינו, כאילו מדובר באיזו שאלה שלא נתבארה בפוסקים וצריך להיות ידען בשביל לענות עליה.
עמך הסליחה אם הבנת אותי לא נכון.
 

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
הודעות: 1718
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 1334 פעמים
קיבל תודה: 667 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 22 פברואר 2021, 22:03

כמעיין המתגבר כתב:
22 פברואר 2021, 21:51
הכל מבואר בב''י על אתר.
בית יוסף אורח חיים סימן תרפט
ומ"ש ונשים נמי חייבות בקריאתה. בריש מגילה (ד.) אמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס: 
ומ"ש ופירש רש"י שמוציאות לאנשים ידי חובתן. בריש ערכין (ג. ד"ה לאתויי) כתב כן אהא דקאמרינן התם (ב:) הכל כשרים לקרות את המגילה תנא לאתויי מאי לאתויי נשים. וטעמו משום דעיקר הנס היה על ידי אשה. וכתב הרב המגיד (פ"א ה"ב) שכן נראה שהוא דעת הרמב"ם:
ומ"ש רבינו בשם בעל הלכות גדולות (הל' מגילה מ ע"ג). כתבוהו התוספות בריש ערכין (ג. ד"ה לאתויי) ובריש מגילה (ד. ד"ה נשים) והרא"ש כתב בריש מגילה (סי' ד) דברי רש"י ודברי הלכות גדולות ולא הכריע ומכל מקום דבריו נוטים כדעת בעל הלכות גדולות.
אבל הר"ן (מגילה ב: ד"ה נשים) כתב על דברי בעל הלכות גדולות ואין זה מחוור אלא שראוי לחוש להחמיר. והמרדכי (סי' תשעט) כתב שראבי"ה (סי' תקסט) פסק כבעל הלכות גדולות, וראיה מתוספתא דמגילה (פ"ב ה"ד) נשים ועבדים וקטנים פטורים מלקרות המגילה. ובעל הלכות גדולות גריס הכי אמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במשמע מגילה. והכי איתא בירושלמי בפרק ב' (ה"ה) אמר בר קפרא צריך לקרותה בפני אנשים נשים וקטנים שאף הן היו באותו הנס בספק וכו'. ועתה לא תקשה לרבי יהושע בן לוי מהתוספתא דהא נשים חייבות בשמיעה ולא בקריאה.
וההיא דערכין יש לומר לפי פירוש הלכות גדולות דהא דקאמר נשים כשרות במקרא מגילה פירוש להוציא נשים כמותן. ונראה לראבי"ה דנשים מברכות על מישמע מגילה ואפילו אי קרו לעצמן מספקא לראבי"ה אי קטן מצי לאפוקי נשים דשמא אף על גב דתרווייהו פטורים מקריאה וחייבים בשמיעה דילמא אין חייבות בשוה כדאיתא בפרק מי שהחשיך (שבת קנג.) גבי חרש שוטה וקטן הי מינייהו עדיף ע"כ:
ובעל העיטור (הל' מגילה קי) כתב כי היכי דנשים מזמנות לעצמן ואינן מצטרפות לברכת הזימון (ברכות מה:) הכי נמי אינן מצטרפות לעשרה לכתחלה. הר"ן בפרק שני דמגילה (ו: ד"ה מתני') אמתניתין (יט:) דהכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן כתב סברא זו וכתב עליה דאי אפשר דהתם הוא שאינן מוציאות אנשים בברכתן אבל כאן היאך אפשר שמוציאות אנשים ידי קריאה ואין מצטרפות עמהם למנין אלא ודאי מצטרפות: 
 


פותח הנושא
יצחק ב
הודעות: 584
הצטרף: 18 אוגוסט 2020, 21:43
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי יצחק ב » 22 פברואר 2021, 22:06

דוד ריזל (הפרסומאי) כתב:
22 פברואר 2021, 22:03
כמעיין המתגבר כתב:
22 פברואר 2021, 21:51
הכל מבואר בב''י על אתר.
בית יוסף אורח חיים סימן תרפט
ב ומ"ש ופירש רש"י שמוציאות לאנשים ידי חובתן. בריש ערכין (ג. ד"ה לאתויי) כתב כן אהא דקאמרינן התם (ב:) הכל כשרים לקרות את המגילה תנא לאתויי מאי לאתויי נשים וטעמו משום דעיקר הנס היה על ידי אשה וכתב הרב המגיד (פ"א ה"ב) שכן נראה שהוא דעת הרמב"ם:
ומ"ש רבינו בשם בעל הלכות גדולות (הל' מגילה מ ע"ג). כתבוהו התוספות בריש ערכין (ג. ד"ה לאתויי) ובריש מגילה (ד. ד"ה נשים) והרא"ש כתב בריש מגילה (סי' ד) דברי רש"י ודברי הלכות גדולות ולא הכריע ומכל מקום דבריו נוטים כדעת בעל הלכות גדולות אבל הר"ן (מגילה ב: ד"ה נשים) כתב על דברי בעל הלכות גדולות ואין זה מחוור אלא שראוי לחוש להחמיר והמרדכי (סי' תשעט) כתב שראבי"ה (סי' תקסט) פסק כבעל הלכות גדולות וראיה מתוספתא דמגילה (פ"ב ה"ד) נשים ועבדים וקטנים פטורים מלקרות המגילה ובעל הלכות גדולות גריס הכי אמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במשמע מגילה והכי איתא בירושלמי בפרק ב' (ה"ה) אמר בר קפרא צריך לקרותה בפני אנשים נשים וקטנים שאף הן היו באותו הנס בספק וכו' ועתה לא תקשה לרבי יהושע בן לוי מהתוספתא דהא נשים חייבות בשמיעה ולא בקריאה וההיא דערכין יש לומר לפי פירוש הלכות גדולות דהא דקאמר נשים כשרות במקרא מגילה פירוש להוציא נשים כמותן ונראה לראבי"ה דנשים מברכות על מישמע מגילה ואפילו אי קרו לעצמן מספקא לראבי"ה אי קטן מצי לאפוקי נשים דשמא אף על גב דתרווייהו פטורים מקריאה וחייבים בשמיעה דילמא אין חייבות בשוה כדאיתא בפרק מי שהחשיך (שבת קנג.) גבי חרש שוטה וקטן הי מינייהו עדיף ע"כ:
ובעל העיטור (הל' מגילה קי) כתב כי היכי דנשים מזמנות לעצמן ואינן מצטרפות לברכת הזימון (ברכות מה:) הכי נמי אינן מצטרפות לעשרה לכתחלה. הר"ן בפרק שני דמגילה (ו: ד"ה מתני') אמתניתין (יט:) דהכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן כתב סברא זו וכתב עליה דאי אפשר דהתם הוא שאינן מוציאות אנשים בברכתן אבל כאן היאך אפשר שמוציאות אנשים ידי קריאה ואין מצטרפות עמהם למנין אלא ודאי מצטרפות: 

אם עיקר המצוה אצל הנשים היא השמיעה, לכאורה לא צריך לכוין להציא את הנשים בקריאת המגילה.
וייצאו אף מחש"ו.
וצ"ע


כמעיין המתגבר
הודעות: 501
הצטרף: 25 נובמבר 2020, 22:40
נתן תודה: 836 פעמים
קיבל תודה: 149 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי כמעיין המתגבר » 22 פברואר 2021, 22:06

יצחק ב כתב:
22 פברואר 2021, 21:55
כמעיין המתגבר כתב:
22 פברואר 2021, 21:51
לא תוס' ולא יביע אומר, הכל מבואר בב''י על אתר.
ייש"כ 
מה שמתמיה אותי בעיקר זה מנלן לחדש שלא בקריאה אלא רק בשמיעה
מה פשר הפשרה הזאת?
ייש"כ


לפי בה''ג זה תוספתא, ולפי זה כך תיקנו חז''ל, כך שאין לשאול מנא לן אלא לשאול מה הטעם.
 


כמעיין המתגבר
הודעות: 501
הצטרף: 25 נובמבר 2020, 22:40
נתן תודה: 836 פעמים
קיבל תודה: 149 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי כמעיין המתגבר » 22 פברואר 2021, 22:08

יצחק ב כתב:
22 פברואר 2021, 22:06
דוד ריזל (הפרסומאי) כתב:
22 פברואר 2021, 22:03
כמעיין המתגבר כתב:
22 פברואר 2021, 21:51
הכל מבואר בב''י על אתר.
בית יוסף אורח חיים סימן תרפט
ב ומ"ש ופירש רש"י שמוציאות לאנשים ידי חובתן. בריש ערכין (ג. ד"ה לאתויי) כתב כן אהא דקאמרינן התם (ב:) הכל כשרים לקרות את המגילה תנא לאתויי מאי לאתויי נשים וטעמו משום דעיקר הנס היה על ידי אשה וכתב הרב המגיד (פ"א ה"ב) שכן נראה שהוא דעת הרמב"ם:
ומ"ש רבינו בשם בעל הלכות גדולות (הל' מגילה מ ע"ג). כתבוהו התוספות בריש ערכין (ג. ד"ה לאתויי) ובריש מגילה (ד. ד"ה נשים) והרא"ש כתב בריש מגילה (סי' ד) דברי רש"י ודברי הלכות גדולות ולא הכריע ומכל מקום דבריו נוטים כדעת בעל הלכות גדולות אבל הר"ן (מגילה ב: ד"ה נשים) כתב על דברי בעל הלכות גדולות ואין זה מחוור אלא שראוי לחוש להחמיר והמרדכי (סי' תשעט) כתב שראבי"ה (סי' תקסט) פסק כבעל הלכות גדולות וראיה מתוספתא דמגילה (פ"ב ה"ד) נשים ועבדים וקטנים פטורים מלקרות המגילה ובעל הלכות גדולות גריס הכי אמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במשמע מגילה והכי איתא בירושלמי בפרק ב' (ה"ה) אמר בר קפרא צריך לקרותה בפני אנשים נשים וקטנים שאף הן היו באותו הנס בספק וכו' ועתה לא תקשה לרבי יהושע בן לוי מהתוספתא דהא נשים חייבות בשמיעה ולא בקריאה וההיא דערכין יש לומר לפי פירוש הלכות גדולות דהא דקאמר נשים כשרות במקרא מגילה פירוש להוציא נשים כמותן ונראה לראבי"ה דנשים מברכות על מישמע מגילה ואפילו אי קרו לעצמן מספקא לראבי"ה אי קטן מצי לאפוקי נשים דשמא אף על גב דתרווייהו פטורים מקריאה וחייבים בשמיעה דילמא אין חייבות בשוה כדאיתא בפרק מי שהחשיך (שבת קנג.) גבי חרש שוטה וקטן הי מינייהו עדיף ע"כ:
ובעל העיטור (הל' מגילה קי) כתב כי היכי דנשים מזמנות לעצמן ואינן מצטרפות לברכת הזימון (ברכות מה:) הכי נמי אינן מצטרפות לעשרה לכתחלה. הר"ן בפרק שני דמגילה (ו: ד"ה מתני') אמתניתין (יט:) דהכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן כתב סברא זו וכתב עליה דאי אפשר דהתם הוא שאינן מוציאות אנשים בברכתן אבל כאן היאך אפשר שמוציאות אנשים ידי קריאה ואין מצטרפות עמהם למנין אלא ודאי מצטרפות: 
אם עיקר המצוה אצל הנשים היא השמיעה, לכאורה לא צריך לכוין להציא את הנשים בקריאת המגילה.
וייצאו אף מחש"ו.
וצ"ע
הם צריכות לשמוע קריאה של בר דעת.
 

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
הודעות: 1718
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 1334 פעמים
קיבל תודה: 667 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 22 פברואר 2021, 22:23

סיכום:

בריש מגילה (ד.) אמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס:

ונחלקו הראשונים האם חיובם שווה לאנשים.

לדעת רש"י חיובם שווה. שכתב בריש ערכין (ג. ד"ה לאתויי) אהא דאמרינן התם (ב:) הכל כשרים לקרות את המגילה תנא לאתויי מאי לאתויי נשים. "שמוציאות לאנשים ידי חובתן".
וכתב הרב המגיד (פ"א ה"ב) שכן נראה שהוא דעת הרמב"ם.

אמנם דעת בעל ההלכות גדולות שחיובם רק לשמוע מגילה, ושונה מחיוב האיש לקרוא מגילה. ולכן כתב ראבי"ה שנשים מברכות לשמוע מגילה.
(טור ובית יוסף אורח חיים סימן תרפט)

ולשון המחבר בשו"ע (ר"ס תרפט) שהנשים חייבות בקריאתה, וי"א שאין הנשים מוציאות את האנשים י"ח. הגה. וי"א שאם האשה קוראת לעצמה מברכת לשמוע מגילה, שאינה חייבת בקריאתה ע"כ.
ומדברי השו"ע משמע שמברכת על מקרא מגילה כדין אנשים. והרמ"א חולק שמברכת לשמוע מגילה.

ודנו הפוסקים שבאשה השומעת מאיש שכבר יצא ידי חובתו, האם הקורא יוציא אותה, או שתברך היא לעצמה. ועיין שהאריך בזה בשו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן נג, ומסקנתו שתברך היא בעצמה.


תלמיד נאמן
הודעות: 622
הצטרף: 29 דצמבר 2020, 20:44
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 116 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי תלמיד נאמן » 22 פברואר 2021, 22:57

יצחק ב כתב:
22 פברואר 2021, 22:06
אם עיקר המצוה אצל הנשים היא השמיעה, לכאורה לא צריך לכוין להציא את הנשים בקריאת המגילה.
וייצאו אף מחש"ו.

שיצאו מחש"ו לא יתכן כי צריך בר חיובא.
ולענין כונה, הרי מפו' בגמ' (ר"ה דף כ"ח ע"ב סוף העמ') לענין תקיעות (שם גם לגברים המצוה היא השמיעה) "א"ל ר"ז לשמעיה איכוון ותקע לי".


משה נפתלי
הודעות: 1513
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 527 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי משה נפתלי » 22 פברואר 2021, 23:34

יצחק ב כתב:
22 פברואר 2021, 21:55
מנלן לחדש שלא בקריאה אלא רק בשמיעה?
כן הדעת נותנת. כי לא יתכן לחייב נשים בקריאה אלא בדבר שמצותו קריאה על פה, כגון קריאת ההלל, אבל לא בדבר שמצותו קריאה מתוך הספר, שהרי אין הנשים יודעות לקרוא מתוך הכתב.


משה נפתלי
הודעות: 1513
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 527 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי משה נפתלי » 22 פברואר 2021, 23:46

יצחק ב כתב:
22 פברואר 2021, 22:06
אם עיקר המצוה אצל הנשים היא השמיעה, ייצאו אף מחש"ו.
ולטעמך, מצות שופר, שלכולי עלמא מצות שמיעה היא, תקשי: מה טעם אין יוצאים ידי חובה בשמיעת קול שופר מקוף?
אלא מאי אית לך למימר: שמיעת קול תקיעה בעינן וליכא, הכא נמי שמיעת קול קריאה בעינן וליכא.


תלמיד נאמן
הודעות: 622
הצטרף: 29 דצמבר 2020, 20:44
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 116 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי תלמיד נאמן » 22 פברואר 2021, 23:50

משה נפתלי כתב:
22 פברואר 2021, 23:46
יצחק ב כתב:
22 פברואר 2021, 22:06
אם עיקר המצוה אצל הנשים היא השמיעה, ייצאו אף מחש"ו.
ולטעמך, מצות שופר, שלכולי עלמא מצות שמיעה היא, תקשי: מה טעם אין יוצאים ידי חובה בשמיעת קול שופר מקוף?
אלא מאי אית לך למימר: שמיעת קול תקיעה בעינן וליכא, הכא נמי שמיעת קול קריאה בעינן וליכא.

הגר"ח בסטנסיל מגדיר זאת: התקיעה - מעשה המצוה, השמיעה - קיום המצוה.


פותח הנושא
יצחק ב
הודעות: 584
הצטרף: 18 אוגוסט 2020, 21:43
נתן תודה: 127 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי יצחק ב » 23 פברואר 2021, 11:15

משה נפתלי כתב:
22 פברואר 2021, 23:46
יצחק ב כתב:
22 פברואר 2021, 22:06
אם עיקר המצוה אצל הנשים היא השמיעה, ייצאו אף מחש"ו.
ולטעמך, מצות שופר, שלכולי עלמא מצות שמיעה היא, תקשי: מה טעם אין יוצאים ידי חובה בשמיעת קול שופר מקוף?
אלא מאי אית לך למימר: שמיעת קול תקיעה בעינן וליכא, הכא נמי שמיעת קול קריאה בעינן וליכא.
בשופר הדעת נותנת שאין המצווה השמיעה אלא השמיעה היא צורה להשתתף בתקיעה כלשון הכתוב "תקעו" בחודש שופר וגו'
והמחלוקת שם אם מברכים על שמיעה או על תקיעה היא מאד מסוימת ר"ל האם מברכים על הצורה בה אתה יוצא ידי"ח או על מהות המצווה עצמה, 
אבל פה לפי הפוסקים שכל עיקר המצווה אצל נשים היא השמיעה כלומר שזה לא השתתפות במעשה הקריאה (דא"כ הם יהיו כמו גברים) אלא זה מצוותם,
מן הדין שייצאו בשמיעה כל דהו.
מ"מ יתכן שמר צודק, ויש  להתיישב בדברים.
ייש"כ
 


יואלב
הודעות: 6
הצטרף: 23 פברואר 2021, 23:39
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי יואלב » 24 פברואר 2021, 00:14

rk1234 כתב:
22 פברואר 2021, 22:01
עיין בחידושי הגרי"ז על ענינים שונים סימן ט"ו שכתב בשיטת הבה"ג שלא הפשט הוא שהיא מחויבת רק בשמיעה וממילא תהיה פטורה אם היא חרש המדבר ואינו שומע שפטור בשופר אלא הפשט הוא שחיוב שלה קליש כלפי הגברים ולכן אינה יכולה להוציאם כי עיקר חיובה זה בשמיעה כי גדר החיוב הוא לא לקרוא כמו בשאר הקריאות שזה עצם הקריאה  ובשופר זה השמיעה אלא החיוב הוא פרסומי ניסא  ורק הגדר הוא שגברים מחויבים בקריאה ונשים בשמיעה

בכתבי הגרי"ז על ערכין [ובהרחבה בשיעורי רבי משולם דוד] חוקר על דברי הגמ' 'אף הן היו באותו הנס' האם בא לומר שאע"פ שזה מצוות עשה שהזמן גרמא לא פטרו את הנשים משום שאף הן היו באותו הנס. או דנימא שמצד מצ"ע פטורות אלא שיש חיוב חדש של אף הם היו באותו הנס.
וכתב נפ"מ לעבד כנעני שדינו כאשה, לצד הא' כיון שעבד כאשה לענין מצוות עשה שהזמן גרמא אף הם חייבים ואם זה חיוב חדש פטורים [וכבר כתב הב"י שדין עבדים תלוי במח' רש"י ותוס' מה זה אף הן וכו'].
ואם נאמר שיש כאן חיוב חדש, ממילא לא מחייב שהגדר המצווה היא 'קריאת המגילה' אלא דין במה ששומעים אותה שיש משום פרסומי ניסא. ולכן אתי שפיר שיטת הבה"ג שחיוב הנשים רק בשמיעה. 


חריף ובקי
הודעות: 23
הצטרף: 19 מאי 2020, 21:06
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: למה נשים מברכות לשמוע?

שליחה על ידי חריף ובקי » 25 פברואר 2021, 00:44

יואלב כתב:
24 פברואר 2021, 00:14
בכתבי הגרי"ז על ערכין [ובהרחבה בשיעורי רבי משולם דוד] חוקר על דברי הגמ' 'אף הן היו באותו הנס' האם בא לומר שאע"פ שזה מצוות עשה שהזמן גרמא לא פטרו את הנשים משום שאף הן היו באותו הנס. או דנימא שמצד מצ"ע פטורות אלא שיש חיוב חדש של אף הם היו באותו הנס.
וכתב נפ"מ לעבד כנעני שדינו כאשה, לצד הא' כיון שעבד כאשה לענין מצוות עשה שהזמן גרמא אף הם חייבים ואם זה חיוב חדש פטורים [וכבר כתב הב"י שדין עבדים תלוי במח' רש"י ותוס' מה זה אף הן וכו'].
ואם נאמר שיש כאן חיוב חדש, ממילא לא מחייב שהגדר המצווה היא 'קריאת המגילה' אלא דין במה ששומעים אותה שיש משום פרסומי ניסא. ולכן אתי שפיר שיטת הבה"ג שחיוב הנשים רק בשמיעה.
החשבון נכון כשלעצמו,
אך מה נעשה שהבה"ג שהוא ראש הדעה שנשים חייבות בשמיעה הוא סובר ג"כ שעבד מחויב גם בקריאת המגילה
ולפי החשבון של הגרי"ז אנו מוכרחים לומר דס"ל לבה"ג שאי"ז חיוב חדש וא"כ הדק"ל כיצד ס"ל דנשים חייבות בשמיעה?

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “פורים”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח