למה לא מוזכר במגילת אסתר שהרגו את ושתי, רק ש"מלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה" (א,יט)?

[יושב אוהלים]

שמעתי תשובה א' בשם הגר"ש קלוגר זצ"ל שביאר עפ"י מה שמצינו אצל לוט שאמר לו המלאך (בראשית יט, יז) "ויאמר המלט על נפשך ‫אל תביט אחריך וגו'", וביארו חז"ל (מובא ברש"י שם) שהמלאך אמר ‫ללוט "מאחר שאין אתה ניצל בזכות עצמך אלא רק בזכות אברהם אין אתה ראוי להביט עליהם". וא"כ גם כאן בזמן ‫הריגת ושתי עדיין לא היו ראויים ישראל לנס כי לא עשו תשובה ע"ז שנהנו מסעודתו של אותו רשע, ומה שנהרגה ‫ושתי זה לא היה בזכותם, אלא כדי להכשיר את זה שאסתר תיבחר למלכות, ולכן גם לא זכו לראות בהריגתה, (וראיתי בא' מהמפרשים שהרגוה בצינעה, כדי שלא יתפרסם הדבר שמרדה במלך, ורק אח"כ אמר ממוכן שאולי בכל זאת ישמעו אנשים על זה ויתפרסם, ועדיין יהיה ביזיון למלך, אבל טעם ההשגחה בזה הוא מפני טעם הנ"ל שלא זכו ישראל לראות במפלתה), ומשום כך לא נכתב הריגתה במגילה. משא"כ בזמן הריגת המן כבר עשו ישראל תשובה כהוגן, ובזכותם נעשית להם הישועה, לכך זכו לראות במפלתו של ‫המן. עכ"ד.
והוספתי לומר בס"ד שהיה בזה גם טובה לעם ישראל, כיון שאם היו מפרסמים שהרגו את ושתי, ואח"כ היו בוחרים את אסתר למלכה תחתיה היו אנשים מרננים שהיהודים גרמו להריגתה של ושתי כדי שאסתר תיכנס במקומה, (כמו שבכל דבר שקורה מאשימים את עם ישראל), לכן ע"פ ההשגחה נהרגה בצינעה, שלא ישמעו מזה וירננו על עם ישראל.

שמעתי ג"כ שיש דברים מהגר"א ע"ז, ואשמח אם מישהו יכול להביאם.

ואשמח לשמוע עוד תשובות ממקורות, ומדברי ידידי הת"ח דפה.
יישר כחכם

[משה נפתלי]

תרגום אסתר:

יִפֻּק פִּתְגָם גְּזֵרַת מַלְכוּתָא מִן קָדָמוֹי דִּי לָא תֵעֹל וַשְׁתִּי קֳדָם מַלְכָּא, וּמִן בָּתַר דְּתֵיתֵי קֳדָם מַלְכָּא יִגְזֹר מַלְכָּא וְיַעְדֵּי יָת רֵישָׁהּ, וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן מַלְכָּא לַחֲבֶרְתָּהּ דְּשַׁפִּירָא מִנָּהּ.

.
דרשות חתם סופר חלק א, לפורים תקצ"ו לפ"ק:

הרבה מפרשים אומרים שלא נגזר עליה מיתה, אלא שלא תבוא עוד אל המלך. אך חכמינו ז"ל קבלו דנהרגה. נראה לי, הם לא גזרו אלא שלא תבוא עוד אל המלך ולא להמיתה, אלא גזרו שיתן מלכותה לרעותה הטובה ממנה, כדי שתתקנא בירך חברתה, ותצטער צער עולם, וקשה ממיתה. ויש לומר, אז מתה או המיתה עצמה מקנאה וצער. ודברי חכמינו ז"ל קיימים.

[יושב אוהלים]

יִפֻּק פִּתְגָם גְּזֵרַת מַלְכוּתָא מִן קָדָמוֹי דִּי לָא תֵעֹל וַשְׁתִּי קֳדָם מַלְכָּא, וּמִן בָּתַר דְּתֵיתֵי קֳדָם מַלְכָּא יִגְזֹר מַלְכָּא וְיַעְדֵּי יָת רֵישָׁהּ, וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן מַלְכָּא לַחֲבֶרְתָּהּ דְּשַׁפִּירָא מִנָּהּ.

לא שאלתי אם הרגוה, שאלתי למה זה לא כתוב במגילת אסתר.
ואכן יש שכתבו שלא נהרגה ממש, אבל לפחות לאלה שסוברים שדברי התרגום הם כפשוטו שאכן הרגוה, למה זה לא כתוב בפסוקים.

[זאת ועוד]

1.jpg

2.jpg

[זאת ועוד]

3.jpg

[יושב אוהלים]

ביאור הגר"א

ייש"כ
ובעניותי לא הבנתי את דברי הגר"א במילים שהדגשתי:

הגרא.PNG

וכי כל מי שהמלך לא נצרך לה לבא אליו תיהרג?

[זאת ועוד]

ביאור הגר"א

ייש"כ
ובעניותי לא הבנתי את דברי הגר"א במילים שהדגשתי:
הגרא.PNG

וכי כל מי שהמלך לא נצרך לה לבא אליו תיהרג?

שמא משום כלי שנשתמש בו...

[יושב אוהלים]

 מלבים

ייש"כ.
אמנם לא הבנתי, האם לפי ביאורו של המלבי"ם אכן נהרגה ושתי או לא?
אם לא, הרי כבר כתבתי שאין קושייתי לפי מי שסובר שאכן לא נהרגה, אלא לפי הדעות שכן נהרגה.
ואם לדעתו כן נהרגה, למה לא כתוב א זה במגילה?
 

[זאת ועוד]

וכי כל מי שהמלך לא נצרך לה לבא אליו תיהרג?

ועוד י"ל...

4.jpg

[זאת ועוד]

ייש"כ.
אמנם לא הבנתי, האם לפי ביאורו של המלבי"ם אכן נהרגה ושתי או לא?
אם לא, הרי כבר כתבתי שאין קושייתי לפי מי שסובר שאכן לא נהרגה, אלא לפי הדעות שכן נהרגה.
ואם לדעתו כן נהרגה, למה לא כתוב א זה במגילה?

מוזכר כמה פעמים בתו"ד שנהרגה, וצ"ל שכיון שלא זאת היתה עיקר התקנה, לכך לא נזכר במגילה

[זאת ועוד]

יִפֻּק פִּתְגָם גְּזֵרַת מַלְכוּתָא מִן קָדָמוֹי דִּי לָא תֵעֹל וַשְׁתִּי קֳדָם מַלְכָּא, וּמִן בָּתַר דְּתֵיתֵי קֳדָם מַלְכָּא יִגְזֹר מַלְכָּא וְיַעְדֵּי יָת רֵישָׁהּ, וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן מַלְכָּא לַחֲבֶרְתָּהּ דְּשַׁפִּירָא מִנָּהּ.

לא שאלתי אם הרגוה, שאלתי למה זה לא כתוב במגילת אסתר.
ואכן יש שכתבו שלא נהרגה ממש, אבל לפחות לאלה שסוברים שדברי התרגום הם כפשוטו שאכן הרגוה, למה זה לא כתוב בפסוקים.

מתוך דברי התרגום עולה שגזרו שלא תבוא ושתי לפניו, וכשעברה על הגזירה ובאה, נהרגה משום כך.

[יושב אוהלים]

וכי כל מי שהמלך לא נצרך לה לבא אליו תיהרג?

ועוד י"ל...
4.jpg

ייש"כ
1. מי הוא בעל ה"מגילת סתרים"?
ב. בעניותי לא הבנתי למה בהמן וכן כאשר הגויים שנלחמו עם ישראל כן מפורש שהרגו אותם, ולא חשש להשתמש ב"לשון נקיה"?
 

[בבלי]

א. מי הוא בעל ה"מגילת סתרים"?

על פי בר אילן:

ביוגרפיה - מגילת סתרים

ר' דוד שלמה אייבשיץ נולד בערך בשנת תקט"ו (1755) בעיר אוזירן. היה רב בכמה קהילות בפולין ובסוף בעיר סורוקה, ובשנת תקס"ח (1808) עלה ארצה והתיישב בצפת, ובה נפטר בשנת תקע"ד (1814). חיבר ספרים רבים בהלכה, ביניהם 'לבושי שרד" על שו"ע או"ח ויו"ד, (למאגר הוכנס 'לבושי שרד' על או"ח ע"פ מהדורת השו"ע השלם מהד' מכון ירושלים), ושו"ת 'נאות דשא'. כמו כן חיבר ספרי חסידות רבים, ביניהם הספר 'ערבי נחל' על התורה שנדפס לראשונה בתקפ"ה (1825), והוכנס למאגרנו ע"פ מהדורת ירושלים תשס"ו. ספרו 'מגילת סתרים' נדפס לראשונה בשנת תרכ"ב (1862), ולמאגרנו הוכנסה המהדורה החדשה והמתוקנת שנדפסה בירושלים תשס"ד. רבים מכתביו בהלכה וחסידות אבדו.

[זאת ועוד]

ייש"כ
1. מי הוא בעל ה"מגילת סתרים"?
ב. בעניותי לא הבנתי למה בהמן וכן כאשר הגויים שנלחמו עם ישראל כן מפורש שהרגו אותם, ולא חשש להשתמש ב"לשון נקיה"?

1. ה"ה רבי יעקב מליסא, בעל נתיה"מ וחוו"ד ודה"ח ושאר ספרים...
ב. (כך במקור) שמא משום כבוד מלכות.

[זאת ועוד]

א. מי הוא בעל ה"מגילת סתרים"?

על פי בר אילן:

ביוגרפיה - מגילת סתרים

ר' דוד שלמה אייבשיץ נולד בערך בשנת תקט"ו (1755) בעיר אוזירן. היה רב בכמה קהילות בפולין ובסוף בעיר סורוקה, ובשנת תקס"ח (1808) עלה ארצה והתיישב בצפת, ובה נפטר בשנת תקע"ד (1814). חיבר ספרים רבים בהלכה, ביניהם 'לבושי שרד" על שו"ע או"ח ויו"ד, (למאגר הוכנס 'לבושי שרד' על או"ח ע"פ מהדורת השו"ע השלם מהד' מכון ירושלים), ושו"ת 'נאות דשא'. כמו כן חיבר ספרי חסידות רבים, ביניהם הספר 'ערבי נחל' על התורה שנדפס לראשונה בתקפ"ה (1825), והוכנס למאגרנו ע"פ מהדורת ירושלים תשס"ו. ספרו 'מגילת סתרים' נדפס לראשונה בשנת תרכ"ב (1862), ולמאגרנו הוכנסה המהדורה החדשה והמתוקנת שנדפסה בירושלים תשס"ד. רבים מכתביו בהלכה וחסידות אבדו.

הוא אכן חיבר ספר בשם "מגילת סתרים" הנמצא בבר אילן, אך לא על מגילת אסתר.

[יושב אוהלים]

א. מי הוא בעל ה"מגילת סתרים"?

על פי בר אילן:

ביוגרפיה - מגילת סתרים

ר' דוד שלמה אייבשיץ נולד בערך בשנת תקט"ו (1755) בעיר אוזירן. היה רב בכמה קהילות בפולין ובסוף בעיר סורוקה, ובשנת תקס"ח (1808) עלה ארצה והתיישב בצפת, ובה נפטר בשנת תקע"ד (1814). חיבר ספרים רבים בהלכה, ביניהם 'לבושי שרד" על שו"ע או"ח ויו"ד, (למאגר הוכנס 'לבושי שרד' על או"ח ע"פ מהדורת השו"ע השלם מהד' מכון ירושלים), ושו"ת 'נאות דשא'. כמו כן חיבר ספרי חסידות רבים, ביניהם הספר 'ערבי נחל' על התורה שנדפס לראשונה בתקפ"ה (1825), והוכנס למאגרנו ע"פ מהדורת ירושלים תשס"ו. ספרו 'מגילת סתרים' נדפס לראשונה בשנת תרכ"ב (1862), ולמאגרנו הוכנסה המהדורה החדשה והמתוקנת שנדפסה בירושלים תשס"ד. רבים מכתביו בהלכה וחסידות אבדו.

הוא אכן חיבר ספר בשם "מגילת סתרים" הנמצא בבר אילן, אך לא על מגילת אסתר.

אז מי כן הוא מחבר הספר?
 

[בבלי]

אז מי כן הוא מחבר הספר?

1. ה"ה רבי יעקב מליסא, בעל נתיה"מ וחוו"ד ודה"ח ושאר ספרים...

[זאת ועוד]

על פי בר אילן:

הוא אכן חיבר ספר בשם "מגילת סתרים" הנמצא בבר אילן, אך לא על מגילת אסתר.

אז מי כן הוא מחבר הספר?

 

ייש"כ
1. מי הוא בעל ה"מגילת סתרים"?
ב. בעניותי לא הבנתי למה בהמן וכן כאשר הגויים שנלחמו עם ישראל כן מפורש שהרגו אותם, ולא חשש להשתמש ב"לשון נקיה"?

1. ה"ה רבי יעקב מליסא, בעל נתיה"מ וחוו"ד ודה"ח ושאר ספרים...
ב. (כך במקור) שמא משום כבוד מלכות.

 

[יושב אוהלים]

ב. בעניותי לא הבנתי למה בהמן וכן כאשר הגויים שנלחמו עם ישראל כן מפורש שהרגו אותם, ולא חשש להשתמש ב"לשון נקיה"?

"זאת ועוד" כתב:
ב. (כך במקור) שמא משום כבוד מלכות.

א"כ זה לא כ"כ קשור ל"לשון נקיה", ואם זה אכן משום כבוד מלכות אז זה כמו שהבאתי בתחילת דברי שלכן הרגוה בצינעה.
 

[זאת ועוד]

ב. בעניותי לא הבנתי למה בהמן וכן כאשר הגויים שנלחמו עם ישראל כן מפורש שהרגו אותם, ולא חשש להשתמש ב"לשון נקיה"?

"זאת ועוד" כתב:
ב. (כך במקור) שמא משום כבוד מלכות.

א"כ זה לא כ"כ קשור ל"לשון נקיה", ואם זה אכן משום כבוד מלכות אז זה כמו שהבאתי בתחילת דברי שלכן הרגוה בצינעה.

שוב נתעוררתי שמעכ"ת רמז בשאלתו את התשובה... (במודגש)
אמנם אכתי תיקשי מבגתן ותרש, ושמא "ויתלו שניהם על עץ" אכתי לשון נקיה.
ועוד י"ל דאי"ז מלשונו של בעל המגילה, אלא שכך אמר ממוכן בלשון נקיה.

[יושב אוהלים]

שוב נתעוררתי שמעכ"ת רמז בשאלתו את התשובה... (במודגש)

?

[זאת ועוד]

שוב נתעוררתי שמעכ"ת רמז בשאלתו את התשובה... (במודגש)

?

משום שנלחמו עם ישראל, היא הנותנת, לפרסם הריגתם ולא לחוש ללשון נקיה.

[יושב אוהלים]

הוא אכן חיבר ספר בשם "מגילת סתרים" הנמצא בבר אילן, אך לא על מגילת אסתר.

אז מי כן הוא מחבר הספר?

 

ייש"כ
1. מי הוא בעל ה"מגילת סתרים"?

1. ה"ה רבי יעקב מליסא, בעל נתיה"מ וחוו"ד ודה"ח ושאר ספרים...

התבלבלתי לגמרי.
הובא שהנתיבות חיבר ספר אחר בשם מגילת סתרים, אבל זה שעל מגילת אסתר הוא לא מהנתיבות, שהרי הנתיבות לא חיבר ספר בשם זה על מגילת אסתר.
ושאלתי א"כ מי כן הוא המחבר של ספר מגילת סתרים זה על מגילת אסתר?
ולמה ענית לי שוב שזה הנתיבות??
 

[בבלי]

הובא שהנתיבות חיבר ספר אחר בשם מגילת סתרים, אבל זה שעל מגילת אסתר הוא לא מהנתיבות, שהרי הנתיבות לא חיבר ספר בשם זה על מגילת אסתר.
ושאלתי א"כ מי כן הוא המחבר של ספר מגילת סתרים זה על מגילת אסתר?

הפוך!
הובא שהנתיבות כן חיבר את הספר ושרבי דוד שלמה אייבשיץ לא חיבר.

[יושב אוהלים]

הובא שהנתיבות חיבר ספר אחר בשם מגילת סתרים, אבל זה שעל מגילת אסתר הוא לא מהנתיבות, שהרי הנתיבות לא חיבר ספר בשם זה על מגילת אסתר.
ושאלתי א"כ מי כן הוא המחבר של ספר מגילת סתרים זה על מגילת אסתר?

הפוך!
הובא שהנתיבות כן חיבר את הספר ושרבי דוד שלמה אייבשיץ לא חיבר.

אודה ולא אבוש לומר שטעיתי, ולא שמתי לב לפרטי הדברים.
יש"כ.
 

[זאת ועוד]

מנות הלוי 1.jpg

מנות הלוי 2.jpg

[זאת ועוד]

מנות הלוי 1.jpg
מנות הלוי 2.jpg

וי"ל לפירושו, שכיון שנהרגה לאחר שהסירוה מהיות מלכה, אין זה ענין למגילתנו, ודי לנו במה שהסירוה מלהיות מלכה ומינו תחתיה את אסתר.
 

[יושב אוהלים]

מנות הלוי 1.jpg
מנות הלוי 2.jpg

וי"ל לפירושו, שכיון שנהרגה לאחר שהסירוה מהיות מלכה, אין זה ענין למגילתנו, ודי לנו במה שהסירוה מלהיות מלכה ומינו תחתיה את אסתר.

אבל עדיין צ"ע למה לא עשו כך גם להמן, בתחילה להעביר ממנו את הטבעת וליתנה למרדכי ולשים אותו על בית המן, ואח"כ להרגו, ולמה הרגוהו תחילה ורק אח"כ העביר את הטבעת למרדכי וכו'.