יצאה כעת מהדורה חדשה של חוברת שחיבר הרה"ג אי"ש שפירא שליט"א מב"ב (בעמח"ס מנחת איש - שבת, ונכדו של הגאון הגדול ר' יידל שפירא זצ"ל) בנוגע לקריאת המגילה בשכונת רמות. להלן הטענות שהעלו הסוברים שיש לקרוא בט"ו ותמצית השגותיו בקיצור נמרץ.
1. חשיב כעיר אחת - צילומי לווין מראים שהמרחק בין רמות למטרסדורף (שזה המקום הכי קרוב לרמות) הוא למעלה מ-400 מטר, ולדעה הכי מקילה בעינן לכל הפחות קמ"א ושליש שזה לדעת החזו"א כ-81 מטר.
2. סמוך - לשיטות רוב הפוסקים סמוך מהני רק בגוונא שסמוכה מיל לחומה עצמה ולא ולמקומות שסמוכים לחומה.
3. נראה - צריך שמהפרוז יראה המקום המוקף, וכהיום נתברר שאין כלל אפשרות טכנית לראות משום מקום ברמות את העיר העתיקה ואף לא את המקומות הגבוהים שבה, מחמת שכונת גבעת משה שמפלסה גבוה יותר משכונת רמות ומהעיר העתיקה גם יחד והוא מסתיר את כל טווח הראיה ביניהם (ותימה גדולה מה שהפיצו עכשיו מכתב ישן מלפני ארבע שנים, ששאלו את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם סגי במה שרואים מרמות את הר הזיתים - שהוא מחוץ לחומה - וזה יוכיח שבעיקרון אפשר לראות מרמות העיר העתיקה, וענה ש"לכאו' בט"ו" וצע"ג).
4. שיתוף מונציפאלי - מטו בה בשם הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, שעל סמך זה ששכונת רמות נחשבת מבחינה מונציפאלית (חינוך, ארנונה, בחירות וכדו') כחלק מירושלים, סגי בזה כדי להחשיבה כחלק מהעיר וקריאתה בט"ו. אמנם שמועות אלו לכאו' אינם נכונות כלל, כיון שהוא הכריע אך ורק בצירוף זה שיש עירוב כשר (ראה להלן) וכסברא נוספת לזה, והוכיח כן הגראיש"ש בראיות ברורות מכמה מכתבים (ובר מן דין שעצם סברא זו צע"ג מאוד דהא המקור לסברא זו הינה בד' הריטב"א במגילה ב: שכתבו שם שאע"ג שנראה הוא גם יותר ממיל אפ"ה בעינן גם שיהא משתתף עם המוקף בכל עניניו וצ"ע).
5. עירוב - ידוע שדעתו של רבינו הגרי"ש עד שנת תשנ"ז היתה לקרוא ברמות בי"ד, ובאותה שנה הורה שאם יש עירוב בין רמות לירושלים יש לקרוא בט"ו, כיון שהעירוב מחבר את השכונה לעיר אחת. אולם מה שהרבה אינם יודעים זה שתלמידיו המובהקים של מרן הגרי"ש (הגרמ"מ קארפ, הגרי"י אפרתי ועוד רבים) מעידים שדבריו היו ברורים ומפורשים, שלא סגי בעירוב פשוט אלא בעינן דוקא א. עירוב מהודר שלא נסמך על שום קולות ואפי' לא קולות דרבנן (מכיון שדברי קבלה כדברי תורה). ב. שהעירוב לא יהיה בצורה כזו שכל שבוע צריך לתקן בו דברים אחרים אלא אך ורק עירוב כזה שהוא קבוע חזק ויציב כל השנה, ורק ע"פ עירוב כזה אפשר להחשיב את רמות לירושלים. והמציאות היא שגם באותה שנה שניסו לעשות עירוב בין רמות לרמת שלמה לא נעשה עירוב ברמה הזו ונשארו שם הרבה קרפיפות שפוסלות את העירוב מדרבנן. ואף היום שידוע שיש עירוב של בד"צ העדה החרדית מרמות לשכונות הצפון בירושלים דרך כביש גולדה, הרי לדעת רוב הראשונים ואולי אפי' לדעת השו"ע לא מהני כלל עירוב דצורת הפתח לכביש גולדה, כיון שיש בו רוחב ט"ז אמה שהוא רשות הרבים דאורייתא ובעינן דוקא עומד מרובה על הפרוץ וודאי שליכא. ויותר מזה, שעל העירוב הזה עוברים הבודקים פעם בחצי שנה ולא היתה מעולם אפי' פעם אחת שהעירוב נבדק ונמצא כשר (ולא שנמצא לא מהודר אלא שנמצא פסול). וא"כ ברור כשמש בצהריים שבמצב כזה לא הכריע הגרי"ש מעולם שיש לקרוא בט"ו.
6. בורגנים - מעמידי הבורגנים באו לשנות המצב ולטעון, שאע"ג שאכן רמות אינה חלק מירושלים, אולם ע"י שיש בורגנים בין הר חוצבים לרמות ב' סגי בהכי להחשיבם כחיבור לעיר עצמה. והתמיהות ע"ז רבות מאוד ולא נאריך א. בעינן לכל הפחות שיהיה ראוי לדירה עם התנאים המינמליים שלה (מים, חשמל, שמירה מסכנות וכדו'). ב. בעינן שיהיה דיורים בפועל ולא רק שמידי פעם באים לבקר שם ג. גם זה לא מצינו בשום דוכתא שמהני בורגנים לגבי דיני פרזים ומוקפים אלא רק לגבי עירובין. ד. בכביש גולדה עצמו אין שום דבר והוא מפסיק בין הבורגנים השלישי והרביעי בלמעלה מ-250 מטר. וטענו ע"ז מניחי הבורגנים שלכביש יש דין נחל שאינו מפסיק וזה תימה גדולה מאוד, שהרי נחל דינו שכיון שדרכם של בני העיר להשתמש בו לשתיה אז אע"פ שכעת הוא יבש וראוי למעבר אינו מפסיק משא"כ בנדון דידן.
וידוע כבר שדעתם של הגאב"ד ה"מנחת יצחק" זצוק"ל ומרן בעל ה"שבט הלוי" זצוק"ל ומרן ה"סטייפלער" זצוק"ל ומרן הגר"נ קרליץ שליט"א ברורה לקרוא בי"ד בברכה (והרוצה להחמיר על עצמו יקרא בט"ו בלי ברכה).
וכאן הבן שואל, א"כ מה טעמם של רובם של בתי הכנסיות ברמות (למעט בודדים) שקוראים רק בט"ו וכי תאוותם של תושבי רמות "להקרא ירושלמים" כ"כ גדולה עד שהיא העבירה אותם על דעתם.
אודה למי שיאיר עיני בנושא זה.
(מצו"ב תמונה של מיקומם המשוער של הבורגנים השוממים)
1. חשיב כעיר אחת - צילומי לווין מראים שהמרחק בין רמות למטרסדורף (שזה המקום הכי קרוב לרמות) הוא למעלה מ-400 מטר, ולדעה הכי מקילה בעינן לכל הפחות קמ"א ושליש שזה לדעת החזו"א כ-81 מטר.
2. סמוך - לשיטות רוב הפוסקים סמוך מהני רק בגוונא שסמוכה מיל לחומה עצמה ולא ולמקומות שסמוכים לחומה.
3. נראה - צריך שמהפרוז יראה המקום המוקף, וכהיום נתברר שאין כלל אפשרות טכנית לראות משום מקום ברמות את העיר העתיקה ואף לא את המקומות הגבוהים שבה, מחמת שכונת גבעת משה שמפלסה גבוה יותר משכונת רמות ומהעיר העתיקה גם יחד והוא מסתיר את כל טווח הראיה ביניהם (ותימה גדולה מה שהפיצו עכשיו מכתב ישן מלפני ארבע שנים, ששאלו את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם סגי במה שרואים מרמות את הר הזיתים - שהוא מחוץ לחומה - וזה יוכיח שבעיקרון אפשר לראות מרמות העיר העתיקה, וענה ש"לכאו' בט"ו" וצע"ג).
4. שיתוף מונציפאלי - מטו בה בשם הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, שעל סמך זה ששכונת רמות נחשבת מבחינה מונציפאלית (חינוך, ארנונה, בחירות וכדו') כחלק מירושלים, סגי בזה כדי להחשיבה כחלק מהעיר וקריאתה בט"ו. אמנם שמועות אלו לכאו' אינם נכונות כלל, כיון שהוא הכריע אך ורק בצירוף זה שיש עירוב כשר (ראה להלן) וכסברא נוספת לזה, והוכיח כן הגראיש"ש בראיות ברורות מכמה מכתבים (ובר מן דין שעצם סברא זו צע"ג מאוד דהא המקור לסברא זו הינה בד' הריטב"א במגילה ב: שכתבו שם שאע"ג שנראה הוא גם יותר ממיל אפ"ה בעינן גם שיהא משתתף עם המוקף בכל עניניו וצ"ע).
5. עירוב - ידוע שדעתו של רבינו הגרי"ש עד שנת תשנ"ז היתה לקרוא ברמות בי"ד, ובאותה שנה הורה שאם יש עירוב בין רמות לירושלים יש לקרוא בט"ו, כיון שהעירוב מחבר את השכונה לעיר אחת. אולם מה שהרבה אינם יודעים זה שתלמידיו המובהקים של מרן הגרי"ש (הגרמ"מ קארפ, הגרי"י אפרתי ועוד רבים) מעידים שדבריו היו ברורים ומפורשים, שלא סגי בעירוב פשוט אלא בעינן דוקא א. עירוב מהודר שלא נסמך על שום קולות ואפי' לא קולות דרבנן (מכיון שדברי קבלה כדברי תורה). ב. שהעירוב לא יהיה בצורה כזו שכל שבוע צריך לתקן בו דברים אחרים אלא אך ורק עירוב כזה שהוא קבוע חזק ויציב כל השנה, ורק ע"פ עירוב כזה אפשר להחשיב את רמות לירושלים. והמציאות היא שגם באותה שנה שניסו לעשות עירוב בין רמות לרמת שלמה לא נעשה עירוב ברמה הזו ונשארו שם הרבה קרפיפות שפוסלות את העירוב מדרבנן. ואף היום שידוע שיש עירוב של בד"צ העדה החרדית מרמות לשכונות הצפון בירושלים דרך כביש גולדה, הרי לדעת רוב הראשונים ואולי אפי' לדעת השו"ע לא מהני כלל עירוב דצורת הפתח לכביש גולדה, כיון שיש בו רוחב ט"ז אמה שהוא רשות הרבים דאורייתא ובעינן דוקא עומד מרובה על הפרוץ וודאי שליכא. ויותר מזה, שעל העירוב הזה עוברים הבודקים פעם בחצי שנה ולא היתה מעולם אפי' פעם אחת שהעירוב נבדק ונמצא כשר (ולא שנמצא לא מהודר אלא שנמצא פסול). וא"כ ברור כשמש בצהריים שבמצב כזה לא הכריע הגרי"ש מעולם שיש לקרוא בט"ו.
6. בורגנים - מעמידי הבורגנים באו לשנות המצב ולטעון, שאע"ג שאכן רמות אינה חלק מירושלים, אולם ע"י שיש בורגנים בין הר חוצבים לרמות ב' סגי בהכי להחשיבם כחיבור לעיר עצמה. והתמיהות ע"ז רבות מאוד ולא נאריך א. בעינן לכל הפחות שיהיה ראוי לדירה עם התנאים המינמליים שלה (מים, חשמל, שמירה מסכנות וכדו'). ב. בעינן שיהיה דיורים בפועל ולא רק שמידי פעם באים לבקר שם ג. גם זה לא מצינו בשום דוכתא שמהני בורגנים לגבי דיני פרזים ומוקפים אלא רק לגבי עירובין. ד. בכביש גולדה עצמו אין שום דבר והוא מפסיק בין הבורגנים השלישי והרביעי בלמעלה מ-250 מטר. וטענו ע"ז מניחי הבורגנים שלכביש יש דין נחל שאינו מפסיק וזה תימה גדולה מאוד, שהרי נחל דינו שכיון שדרכם של בני העיר להשתמש בו לשתיה אז אע"פ שכעת הוא יבש וראוי למעבר אינו מפסיק משא"כ בנדון דידן.
וידוע כבר שדעתם של הגאב"ד ה"מנחת יצחק" זצוק"ל ומרן בעל ה"שבט הלוי" זצוק"ל ומרן ה"סטייפלער" זצוק"ל ומרן הגר"נ קרליץ שליט"א ברורה לקרוא בי"ד בברכה (והרוצה להחמיר על עצמו יקרא בט"ו בלי ברכה).
וכאן הבן שואל, א"כ מה טעמם של רובם של בתי הכנסיות ברמות (למעט בודדים) שקוראים רק בט"ו וכי תאוותם של תושבי רמות "להקרא ירושלמים" כ"כ גדולה עד שהיא העבירה אותם על דעתם.
אודה למי שיאיר עיני בנושא זה.
(מצו"ב תמונה של מיקומם המשוער של הבורגנים השוממים)