נהנו מסעודתו של רשע

[רמתים צופים]

אכן, זה טעות שלי, חשבתי שר' שמעון שם זה לא רשב"י.
אכן המדרש חולק על הגמ' בשיטת רשב"י, לפי הגמ' שלנו דעת רשב"י היא כדעת רבנן של המדרש, ותלמידי רשב"י כדעת ר' שמעון.
אבל עדיין כל שלשת הנקודות בהירים וברורים.

[רמתים צופים]

כעת מצאתי נוסח אחרת במדרש שכתוב:
"למה באו ישראל בספק בימי המן? רבנן ורשב"י אמרי על שעבדו ישראל עבודת כוכבים, ור' שמעון אמר: על שאכלו מתבשיל הגוים"
כאן לא כפול תיבת רבנן, ואולי השמיטו כאן בטעות, או אולי הוסיפו בגירסה הנ"ל בטעות. וצ"ע.
עכ"פ לפי גירסה זו, זה עולה בקנה אחד עם דברי הגמ' במגילה.

[סבא]

דבר מעניין יש בזה בדברי יציב ליקוטים סימן ע"ג-
ז) ועם האמור יש לומר פרפרת נאה בש"ס מגילה י"ב ע"א, שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה אמר להם אמרו אתם א"ל מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע א"ל א"כ שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו א"ל אמור אתה א"ל מפני שהשתחוו לצלם א"ל וכי משוא פנים יש בדבר א"ל הם לא עשו אלא לפנים וכו' עיין שם, וצל"ב מה שאמר להם אמרו אתם דאם באו לשאול הרי אינם יודעים, ואם באמת ידעו הטעם מפני שנהנו למה שאלו.
ובגוף הקושיא שבשושן יהרגו שבכל העולם אל יהרגו צ"ב דהא דרשינן בסנהדרין כ"ז ע"ב ושבועות ל"ט ע"א וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה, ולכך הגיע העונש לכולם מחמת ערבות. ובגליון הש"ס כאן ציין למדרש שיר השירים בפסוק זאת קומתך דמתה לתמר, ועיינתי שם [ז' ח'] וראיתי שכתוב בהיפוך מבש"ס דילן, וז"ל, רבנן ורשב"י רבנן אמרי על שעבדו ישראל עבודת כוכבים ור"ש אמר על שאכלו ישראל מתבשיל הגויים א"ל והלא לא אכלו סעודה אלא אנשי שושן וכו' א"ל והלא כל ישראל ערבין אילין באילין דכתיב וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו וכו' עיין שם, הרי שבאמת תירץ משום דכל ישראל ערבים. וכבר עמדו בזה שהפלוגתא בהיפוך מבש"ס. ואפשר שרשב"י קבלה מחכמים, וז"ש בש"ס דילן שתלמידיו שאלוהו כי רצו לדעת האם עומד בדעתו כבמדרש או שחזר בו והסכים לשיטת חכמים, וזה שאמר להם אמרו אתם כוונתכם בשאלה, ואמרו שכוונתם לדעת אם עומד בסברתו שהטעם מפני שנהנו, ועל זה א"ל דיש בזה קושיא חזקה דא"כ רק בשושן יהרגו ודו"ק. ולפ"ז חזר בו מהך תירוצא דוכשלו איש באחיו, וצ"ב למה.

[רמתים צופים]

תודה רבה על הבאת הדברים! (איך אתה מצליח תמיד למצוא?!)
זה מעניין. כי אותו דבר אפשר להגיד גם הפוך. שהסוגיה במגילה נשנה לפני שחזר בו, והמדרש בשה"ש מיירי אחרי שחזר בו וקיבל את דברי תלמידיו.
אמנם בפשטות, היא פלוגתת המדרשים בשמות התנאים.

[סבא]

זה מעניין. כי אותו דבר אפשר להגיד גם הפוך. שהסוגיה במגילה נשנה לפני שחזר בו, והמדרש בשה"ש מיירי אחרי שחזר בו וקיבל את דברי תלמידיו.

הלא הביא ראיה יפה, ממה ששאל אותם, מה אתם אומרים, והרי באו לשאול אותו, ובהכרח שזה כבר היה "סיבוב שני", ובאו לשאול אותו לברר אם חזר.

[מאן דהו]

רש"י על הפסוק ומרדכי ידע מביא את שני הפירושים יחדיו וצריך ביאור שבגמרא מבואר שהטעם הראשון של תלמידי רשב"י נדחה