מבטלין תלמוד תורה לקריאת המגילה

אוריאל

משתמש ותיק
ידועה השאלה שלכאורה מה ביטול יש כאן, אחר וקריאת המגילה אף היא תלמוד תורה.
ומתבדרא שמעתתא משמיה דהחזו"א, שאמר שכיון שקריאת המגילה מקיים בה דין מצות קריאת מגילה, לא שייך לצאת אז גם ידי מצות ת"ת.
ונשאלתי לבאר דברי החזו"א, למה לא שייך אז לצאת ידי ת"ת, וגם מה יעשה עם ההיא דנדרים פ"ק דאי בעי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית, דמשמע שאף שיוצא ידי מצות ק"ש מ"מ מקיים ג"כ מצות ת"ת. גם נשאלתי אם לפי דעתו אפשר לקרוא בפורים את המגילה עוד קודם ברכת התורה, אחר ולא מקיימים בזה מצות ת"ת.

והנה יש לי הרהורי דברים בכל הנ"ל, אבל איני יודע היכן דברי החזו"א לראותן בפנים, ואשמח לדעת אמיתתן של דברים.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
בירושלמי ריש ברכות מקשי על רשב"י היאך לא הפסיקו תלמודם לק"ש הלא הלמד שלא ע"מ לעשות נוח לו שלא נברא, ומשני "זה שינון וזה שינון ואין מבטל שינון מפני שינון". ומבואר בזה שיסוד מצות ק"ש הוא מדיני תלמוד תורה, אלא שהצריכה התורה לקרוא דווקא פרשיות מסויימות.
(ובאמת רבינו יונה בברכות כא,ב כתב ששמואל הסובר שק"ש דרבנן בודאי מודה שחיובו מדאורייתא אלא דס"ל דמה"ת יכול לומר איזו פרשה בתורה שירצה ומדרבנן תיקנו דוקא פרשת ק"ש, וכ"כ בשאג"א סי' א' והאריך בזה שם. אך בירושלמי הנ"ל מבואר דכו"ע מודו דיסוד מצות ק"ש הוא מדין ת"ת).

ולפי"ז ל"ק על החזו"א דשאני התם שת"ת היא יסוד המצוה משא"כ בקריאת המגילה.

אמנם בעצם יסודו תמוה שהרי מבואר בגמ' פסחים קב,ב דאין לומר ברהמ"ז וקידוש על אותו הכוס משום אין עושים מצוות חבילות חבילות אא"כ אין לו כוס אחרת, ולכאורה הלא אי אפשר לקיים ב' מצוות במעשה אחד, וכיון שביסודו הוא קידוש א"א לצאת בזה ידי כוס ברהמ"ז וד' כוסות? וכעי"ז מצינו בירושלמי בסוף תרומות שנסתפק האם מותר להדליק נר חנוכה משמן שריפה ופירשו אחרונים (כתב סופר או"ח כו ופרי יצחק ח"ב סכ"כ) שהספק משום אין עושין מצוות חבילות חבילות שאין לעשות ב' מצוות במעשה אחד, וכן נסתפק הירושלמי בשבת אם מותר לשתות ד' כוסות מיין שביעית מטעם הנ"ל, וכעי"ז דנו האחרונים לגבי קיום מתנות לאביונים ומשלוח מנות בחדא מחתא (עי' טורי אבן מגילה ז,א וכת"ס או"ח קלט), ומכל זה מבואר שבודאי אפשר לקיים ב' מצוות במעשה אחד וכל השאלה לכתחילה מדרבנן משום שנראה עליו כמשא כמבואר ברש"י ותוס' בסוטה ח,א.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
דברי החזו"א מובאים בהערות מרן הגרח"ק שליט"א לס׳ תשובות וכתבים (אולי זה אפי׳ מרומז גם בדברי החזו"א שם) וכמדו׳ כ׳ כן גם בספרו שיח השדה, וכמדו׳ מופיע כן בספרי הגר"מ גריינימן שליט"א.
ועיקר דבריו משום שאין ב׳ חיובים על דבר א׳, ולכך גם חלק על הח"ח וס"ל שאין המדבר לה"ר חייב גם משום דברים בטלים.
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
מופיע בשיח השדה ברכות י"א, ב' ובתשובות וכתבים חזו"א סי'' ע"ה ובהערות הגרח"ק שם.
בזמנו שלחתי לשאול את הגרח"ק מהא דמנחות דקיים לא ימוש בק"ש שחרית וערבית ומהא דנדרים הנ"ל, והשואל שאל מהא דמנחות, וא"ל הגרח"ק דלא ימוש מקיימים אף שלא מקיים ת"ת ושכח לשאול מהא דנדרים...
 
חלק א׳ ממעל אמר:
דברי החזו"א מובאים בהערות מרן הגרח"ק שליט"א לס׳ תשובות וכתבים (אולי זה אפי׳ מרומז גם בדברי החזו"א שם) וכמדו׳ כ׳ כן גם בספרו שיח השדה, וכמדו׳ מופיע כן בספרי הגר"מ גריינימן שליט"א.
ועיקר דבריו משום שאין ב׳ חיובים על דבר א׳, ולכך גם חלק על הח"ח וס"ל שאין המדבר לה"ר חייב גם משום דברים בטלים.
אינני יודע אם זה מובא בספרי הגר"מ גרינמן אבל שמעתי זאת ממנו עצמו.
ולגופו של דבר אחר בקשת המחילה:
החזו"א לא חלק על הח"ח אלא על המקור שלו = הגר"א.
ונ"מ שיש לחידוש של דין וחשבון משקל אחר לגמרי.
כי החזו"א עצמו רעד מלחלוק על הגר"א ולפי המובא במעשה איש עשה זאת לראשונה רק אחר גיל 40 והיה 'לא בן אדם' באותו יום.
וממילא יתכן מאוד שאת זה לא היה כותב בספר.
אגב: יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום שמונה לאוין.
קושיה קצת או לא קשור?
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
המימד הנוסף של הענין אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
דברי החזו"א מובאים בהערות מרן הגרח"ק שליט"א לס׳ תשובות וכתבים (אולי זה אפי׳ מרומז גם בדברי החזו"א שם) וכמדו׳ כ׳ כן גם בספרו שיח השדה, וכמדו׳ מופיע כן בספרי הגר"מ גריינימן שליט"א.
ועיקר דבריו משום שאין ב׳ חיובים על דבר א׳, ולכך גם חלק על הח"ח וס"ל שאין המדבר לה"ר חייב גם משום דברים בטלים.
אינני יודע אם זה מובא בספרי הגר"מ גרינמן אבל שמעתי זאת ממנו עצמו.
ולגופו של דבר אחר בקשת המחילה:
החזו"א לא חלק על הח"ח אלא על המקור שלו = הגר"א.
ונ"מ שיש לחידוש של דין וחשבון משקל אחר לגמרי.
כי החזו"א עצמו רעד מלחלוק על הגר"א ולפי המובא במעשה איש עשה זאת לראשונה רק אחר גיל 40 והיה 'לא בן אדם' באותו יום.
וממילא יתכן מאוד שאת זה לא היה כותב בספר.
אגב: יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום שמונה לאוין.
קושיה קצת או לא קשור?
לכאו' לא שייך חורש תלם אחד לכאן, כי החזו"א דבר באופן שהנושא הוא כשיש פרט אחד מתוך כלל, וכמו מגילה שהיא פרט מהתורה, אבל אם במקרה נפגשים ב' לאוין אין כלל שמצוות מבטלות זא"ז, ולא עבירות מבטלות, ורק באופן שבהכרח תמיד צריך להגיע לפרט מתוך כלל נאמר הענין.
 
האמת שמעודי לא הבנתי מה קשה, הגמ' מוסיפה מילה אחת פשוטה
מבטלין ת"ת - ובאין! וכו'. דהיינו: מבטלין - ללכת לשמוע מגילה.
ובפרט שיש דין ברוב עם.
 

איש קטן

משתמש ותיק
יש באמת מהלך כזה שהביטול דכן הוא ההליכה וההפסקה ועוד שיש רוב עם לוקח יותר זמן
ומקובל בישיבות שהכוונה ביטול תורה באיכות הלימוד
שאינו דומה הגורס ללמוד בעיון
 

HaimL

משתמש ותיק
נראה שהרי יש מ"ד שאסרו לקרוא בכתבי הקודש משום ביטול ביהמ"ד, ושמא אין הכוונה שקריאתה היא כביטול תורה ממש, אלא שנמנעים מביהמ"ד. בפרט שנראה שחכמים תיקנו את פורים מעין יו"ט מדרבנן כמו שכתוב 

עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים הפרוזים הַפְּרָזִ֗ים הַיֹּשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וּמִשְׁלֹ֥חַ מָנ֖וֹת אִ֥ישׁ לְרֵעֵֽהוּ׃

ואולי קאי למ"ד אין לו לאדם ביו"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה.

וקצת זכר לדבר איכא, דהא על המימרא בגמ' חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום סברוה למתני מתנייתא דילה וכו', והוא לכאורה תמוה שיסבור הגמרא כן. אבל נראה דקאי למ"ד כנ"ל, וסברא היא שיהיה שונה המשניות של מגילה, דהא תיקנו לדרוש הלכות חג בחג.
 

צ''ע

משתמש ותיק
כמדומה שהגר''יד תירץ שנפק''מ ללועז שאינו מבין לה''ק ויוצא יד''ח מגילה מקורא בלה''ק ואף שאינו מקיים מצוות ת''ת
 
חלק עליון תַחתִית