מגילת אסתר = מגילת בית המקדש!

בן של רב

משתמש ותיק
זה נראה מחודש - אבל המהלך מאוד מבוסס וזה נפלא בהקשר של פרשיות אלו.

א. החגיגות של אחשורוש = כתוב בגמ' שזה משמחתו שכבר לא יבנה ביהמ"ק
כי טעה בחשבון 70 השנים.

ב. עד חצי המלכות = דבר החוצץ למלכות ומאי ניהו ביהמ"ק (גמ')
(מאיפוא לו בראש כזו בקשה הרי היא לא יהודיה? אם לא שמאחורי הקלעים זה באמת כל הנושא! וכנראה כבר הספיקה לנדנד לו...)

ג. הבנים של המן הם אלו ש"בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי ירושלים".

ד. המלך השיכור אמנם עמד במילתו כל ימיו שלא יתן לבנות את ביהמ"ק.
אבל בנו היהודי המלך דריוש השני בן אסתר הוא זה ששחרר את האישורים אחרי שכדלעיל בני המן תקעו את הבניה.

ה. שער שושן הבירה ביהמ"ק - הוא לא ראיה גמורה אבל כעת מואר באור חדש.

אם יש למישהו פירכא או קושיא אשמח מאוד.
ובכל מקרה יש עוד ראיות.
 
לפי זה השמחה בפורים היא על בית המקדש השני?
ומה היום? הרי היום אין לנו?!
ואולי יש משמעות לבית שני גם אחרי חורבנו כי כ' הלשם שתושבע"פ התפתחה רק בבית שני (ע"פ חז"ל)
ואולי זה העומק של מה שאנו אמורים ללמוד מסכת מידות = של בית שני בו בזמן שאנו מצפים לשלישי
 

אלימלך

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
אם יש למישהו פירכא או קושיא אשמח מאוד.
ובכל מקרה יש עוד ראיות.
קושיא - שהרי עשו את השמחה עוד לפני שנבנה ביהמ"ק, ובכלל כל ה'ראיות' אינם ראיות כלל לענינו שהשמחה על זה, אשמח לראיה כתובה - כלומר שאחד האחרונים למשל כתב כן, ואם נרצה מהלכים מחודשים לא חסר כמו שמחת הדר קיבלוה מאהבה וכו'
אולם פשוטו של מקרא
(כא)לְקַיֵּם֘ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכָל־ שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:
(כב) כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיוֹנִֽים:
 
אלימלך אמר:
בן של רב אמר:
אם יש למישהו פירכא או קושיא אשמח מאוד.
ובכל מקרה יש עוד ראיות.
קושיא - שהרי עשו את השמחה עוד לפני שנבנה ביהמ"ק, ובכלל כל ה'ראיות' אינם ראיות כלל לענינו שהשמחה על זה, אשמח לראיה כתובה - כלומר שאחד האחרונים למשל כתב כן, ואם נרצה מהלכים מחודשים לא חסר כמו שמחת הדר קיבלוה מאהבה וכו'
אולם פשוטו של מקרא
(כא)לְקַיֵּם֘ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכָל־ שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה:
(כב) כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיוֹנִֽים:
ראיות בל"נ בהמשך
כעת אשיב על הקושיא שהרי שמחו קודם שנבנה
אך לפני כן יש להוסיף עוד קושיא ששמחים גם אחרי שנחרב - כלומר היום!

והתשובה היא שהשמחה בעצם קיומם של ישראל היא העיקר וכל המושג ביהמ"ק הוא רק הרחבה של עצם החיים (בית חיינו - זו לא מליצה ח"ו)
וממילא כשניצלו היהודים ממות יש כבר התחלת חיים - אמנם חיים גרועים תחת שלטון אחשורוש.
וכשירש בנו אותו ואישר את המשך הבניה הושלמה המטרה להגדיל את החיים היהודיים = דבקות באלוקים חיים שמביאה לחיים כולכם היום'
וזהו רחם על ציון כי היא בית חיינו.
וכעי"ז מציון תצא תורה = תורת חיים כפשוטו כי הם חיינו
(מציאות רוחנית ממש ולא סיסמאות ח"ו).
וכמ"ש האלשיך בפרשת וקהל שכל המשכן הוא היכ"ת לקדושת החיים של האיש וביאר שמהאי טעמא המשכן לא דוחה שבת.
ובקיצור: חיים זה החיבור של הגוף והנפש
ואיזה גודל של נפש? יש בזה דרגות שונות עד אין קץ.
וכבר האריך בזה בעלי שור ח"ב.
ומה שהיום שמחים כי עדיין יש כל שנה הבזק אור וחיזוק בתוך החיים העלובים של הגלות - שהוא הארה מעין החיים הגדולים כשמגיע פורים
(ולכן היהודי מנצח את הגוי במשפט בחודש אדר)
 

מציץ מדי פעם

משתמש חדש
ברור שהצפייה הלאומית-מדינית של היהודים לחזור אל ארצם ולבנות את בית מקדשם עמדה ברקע הימים ההם בהקשרים הפוליטיים של הימים ההם
אולם לפי האמת זכור לי כמה מרבותינו בעלי ה'יינה של תורה' שמדברים ממהלך זה, ולדוגמא בהקשר של מחיית עמלק ובנין ביהמ"ק
 
חלק עליון תַחתִית