ההבדל הגדול בין שמחת פורים לכל שמחה אחרת והטעם לבדיחות המצויות דוקא בפורים


פותח הנושא
המימד הנוסף של הענין
משתמש ותיק
הודעות: 320
הצטרף: 21 פברואר 2019, 15:34
נתן תודה: 147 פעמים
קיבל תודה: 67 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ההבדל הגדול בין שמחת פורים לכל שמחה אחרת והטעם לבדיחות המצויות דוקא בפורים

שליחה על ידי המימד הנוסף של הענין » 11 מרץ 2019, 14:56

כל אחד בוודאי שם לב ששמחת פורים היא לא ככל החגים אלא על גבול ההוללות ויש על זה אפילו פטור בשו"ע בהלכות מזיק!
(וכמה שירגזו על כך אצילי הנפש - סו"ס זה מנהג קדום ביותר)
והנה הבדיחות והדברים המשונים הם כמעט עיקר היום מה שאין כמותו באף שמחה יהודית.
אבל באמת כמו שהאריך הגר"א בפירושו לאסתר - הרי זה כל ענין הפורים לראות איך הכל לא כפי שהיה נראה ופתאום מתהפך ומתגלה שתמיד היה בעצם 'הטוב והמטיב'! גם כשברכנו עליו 'דיין האמת'
וזה מה שטמון בכל בדיחה - ההפתעה וההיפוך.
ושמעתי מרבי חזקיהו מישקובסקי שאמר לו רבי ישראל אליהו וינטרוב שהתחפושות והבדיחות וכו' הם כדי שגם הנפש הבהמית תתחבר למהפך שמתעורר בפורים המסמל את התחלת הסוף של הרע
והמשיל זאת למשפחה שלפתע זכתה באושר עצום לאחר ייאוש ארוך
ובני המשפחה רוצים שגם התינוק ירגיש את ההארה והשמחה הגדולה
לכן מצחיקים אותו.
משא"כ כל החגים זו סתם שמחה ולא ענין ההפתעה וההיפוך ולכן כדי לחבר את הנפש הבהמית מספיק ע"י בשר ויין בלבד.

( מי שלא מבין מה אני רוצה - כנראה לא השתתף באשכול 'מקורות וטעמים לטבע השחוק שברא השי"ת')


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1245
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 425 פעמים
קיבל תודה: 389 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ההבדל הגדול בין שמחת פורים לכל שמחה אחרת והטעם לבדיחות המצויות דוקא בפורים

שליחה על ידי יצחק » 11 מרץ 2019, 23:11

זכור לי מחידושי הגרי"ז שיש הבדל בין הדין שמחה ביו"ט לדין שמחה בפורים, השמחה ביו"ט היא שמחה בה' משא"כ השמחה בפורים היא דין שמחה לשם שמחה.
במילים שלנו: העסק של השמחה בפורים הוא לא "שמחה דתית" ומכאן השוני הגדול. (מי שהניסוח הזה לא מוצא חן בעיניו בבקשה להתעלם ממנו)


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2406
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1485 פעמים
קיבל תודה: 366 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ההבדל הגדול בין שמחת פורים לכל שמחה אחרת והטעם לבדיחות המצויות דוקא בפורים

שליחה על ידי מאן דהו » 11 מרץ 2019, 23:30

יצחק כתב:
11 מרץ 2019, 23:11
זכור לי מחידושי הגרי"ז שיש הבדל בין הדין שמחה ביו"ט לדין שמחה בפורים, השמחה ביו"ט היא שמחה בה' משא"כ השמחה בפורים היא דין שמחה לשם שמחה.
במילים שלנו: העסק של השמחה בפורים הוא לא "שמחה דתית" ומכאן השוני הגדול. (מי שהניסוח הזה לא מוצא חן בעיניו בבקשה להתעלם ממנו)
אפשר להגדיר שמחה המתייחסת לרוחניות מול שמחה גשמית גופנית


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 954
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 422 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ההבדל הגדול בין שמחת פורים לכל שמחה אחרת והטעם לבדיחות המצויות דוקא בפורים

שליחה על ידי רוצה לדעת » 11 מרץ 2019, 23:34

מה שהביא מהגרי"ז כן כתב בשמו
מצורף
שמחת פורים מהגרי''ז.PDF
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


אסף
משתמש ותיק
הודעות: 351
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 173 פעמים
קיבל תודה: 204 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ההבדל הגדול בין שמחת פורים לכל שמחה אחרת והטעם לבדיחות המצויות דוקא בפורים

שליחה על ידי אסף » 11 מרץ 2019, 23:50

הדברים מבוארים בהקדמת המהר"ל לאור חדש
להלן ציטוט חלקי -
"אמנם מי שסבר כי גם יוה"כ לא יהיה בטל דעתו כי אלו שני ימים דהיינו ימי הפורים ויוה"כ דומים בענין זה כי ימי הפורים מפני שהמן היה רוצה לכלות אותם מן העולם ודבר זה הוא ביטול גופם ומפני כך ימי הפורים הם ימי המשתה ושמחה וזהו הנאות הגוף וצריך שיהיה השכרות כ"כ עד שיסלק השכל וכמו שאמרו (מגילה ז, ב) צריך לבסומי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן ובין ברוך מרדכי כלומר כיון שתקנו ימי הפורים למשתה ושמחה שהוא הנאת הגוף לכך צריך שיהיו נמשכים לגמרי אחר הנאת הגוף עד שיסולק השכל לגמרי כי הגוף והשכל שני הפכים שאם האחד קם השני נופל וכל אשר הוא נוטה אחר השכל הוא נגד הנאת גופו לכך אמרו (שם) שצריך לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי שאז יסולק השכל לגמרי והאדם נעשה גופני לגמרי ואפילו בין ארור המן ובין ברוך מרדכי לא ידע אף שבשביל ארור המן וברוך מרדכי הוא המשתה והשמחה עצמו ואפילו זה אינו יורע כל שכן שלא ידע להבחין בין דבר לדבר בשאר דבר".


יושב אוהלים
משתמש ותיק
הודעות: 1567
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 256 פעמים
קיבל תודה: 315 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ההבדל הגדול בין שמחת פורים לכל שמחה אחרת והטעם לבדיחות המצויות דוקא בפורים

שליחה על ידי יושב אוהלים » 02 מרץ 2020, 10:45

מאן דהו כתב:
11 מרץ 2019, 23:30
יצחק כתב:
11 מרץ 2019, 23:11
זכור לי מחידושי הגרי"ז שיש הבדל בין הדין שמחה ביו"ט לדין שמחה בפורים, השמחה ביו"ט היא שמחה בה' משא"כ השמחה בפורים היא דין שמחה לשם שמחה.
במילים שלנו: העסק של השמחה בפורים הוא לא "שמחה דתית" ומכאן השוני הגדול. (מי שהניסוח הזה לא מוצא חן בעיניו בבקשה להתעלם ממנו)

אפשר להגדיר שמחה המתייחסת לרוחניות מול שמחה גשמית גופנית
לא שמעתי ולא ראיתי דבר זה בשם הגרי"ז, אבל ידוע שהגרי"ז אמר לגבי מי שרצה לפרש העניין מה שיעקב קרא ק"ש כשיוסף בא אליו, בזה שרצה יעקב להעביר את הרגשת האהבה הטבעית של אהבת אב לבן, לאהבת השי"ת, והתנגד הגרי"ז לביאור זה, והסביר שאין כזה דבר אצל יהודי דבר שהוא עושה רק מצד עצמו וטבעו, אלא כל מה שיש לו שליטה על זה הוא עושה אך ורק לשם עבודת בוראו, ולכן בודאי ובודאי גם אהבת יעקב ליוסף לא הי' סתם "אהבה טבעית" של אהבת אב לבן, אלא גם זה הי' עבודת הי"ת, וא"כ למה לו להפסיק מאהבה זו לאהבה אחרת של אהבת ה'.
ולכאורה להנ"ל לא נראה שיתכן לומר שהגרי"ז ביאר את שמחת פורים כסתם שמחה שאינו שמחה בהשי"ת, (וכ"ש לא התכוון שאינה שמחה דתית - ולא ה"נוסח" הוא הבעיה בזה, אלא עצם הרעיון - לכה"פ פי דעת הגרי"ז הנ"ל).
וא"כ או שלא אמר כן הגרי"ז, או שכוונתו הוא אחרת ממה שביארו הכותבים כאן.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “פורים”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח