מה הקשר בין פורים למתנות לאביונים ו\או משלוח מנות

דורדיא

משתמש ותיק
כמו"כ ראיתי במקו"א שעמלק כפר באפשרות הבחירה, האם יש מקור לכך או הסבר..?
יש"כ..
 

יהודי של פעם

משתמש רגיל
מה שהביאו שעמלק כפר בבחירה
יש לבאר שנצטוו למחותו ואין השם שלם עד שימחה שמו והפשט שאין לו תיקון אחר שכל האומות בסוף יכירו באמת-יכירו וידעו כל יושבי תבל-
אבל עמלק לא שייך לזה כי לא מכיר באפשרות של צד הטוב והאמת וזהו מהותו להכחיש שם ה',
והפירוש שעמלק מבטא את הכפירה בעצם, ולא שבמקרה בחר לכפור וכין שזהו מהותו לא שייך בו צד אחר ובחירה
דרק מי שבחר ברע שייך שיבחר כמו כן גם בטוב, אבל הרע עצמו הוא צד הרע ולא שייך רק שימחה שמו

ועי' בביהגר"א למגילה בענין גבוה חמשים אמה שזהו כנגד שער החמשים של שערי טומאה
וענינו של שער החמשים שזהו שורש הטומאה ומי שאוחז שם לא שייך בו חזרה ונתבאר בספרים הק' וגם בקישור זה
https://www.youtube.com/watch?v=msaUmld3LW8
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
בזכות הנס הגדול תיקנו להרבות בשמחה, וחלק מהשמחה היא להרבות שמחה ורעות ע"י משלוח מנות, ושגם האביונים ישמחו. זה ההסבר הפשוט. מעבר לזה כמובן יש להאריך מה עומד מאחורי כל דבר
 

במבי

משתמש ותיק
כתוב בתוספתא בסוף מנחות:
ירושלים בנין הראשון מפני מה חרבה מפני ע"ז ג"ע וש"ד שהיו בתוכה אבל באחרונה מכירין אנו בהן שהן עמלין בתורה וזהירין במעשרות מפני מה גלו מפני שאוהבין את הממון ושונאין איש את רעהו ללמדך שקשה שנאת איש את רעהו לפני המקום ושקולה הכתוב כנגד ע"ז ג"ע וש"ד

ולכ' א"ל שמשלוח מנות ומתנות לאביונים בא לתקן את ענין אהבת הממון ושנאת האחר וכך אפשר להתחיל בבית שני (שאכן חרב בחוסר הנ"ל !!!)
 

אסף

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
כמו"כ ראיתי במקו"א שעמלק כפר באפשרות הבחירה, האם יש מקור לכך או הסבר..?
יש"כ..

עיין פחד יצחק פורים ענין כט
 

דורדיא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אסף אמר:
דורדיא אמר:
כמו"כ ראיתי במקו"א שעמלק כפר באפשרות הבחירה, האם יש מקור לכך או הסבר..?
יש"כ..

עיין פחד יצחק פורים ענין כט

שתהיה בריא..
זה בדיוק המקום שראיתי שעמלק כפר בבחירה ועל זה שאלתי..
ולא הבנתי איפה רואים את זה בעמל....
 

אסף

משתמש ותיק
ההיגיון העומד מאחורי הבנה זו, שאם תופסים שעמלק הוא רע בעצם ואינו מכיר כלל בריבונו - לא ירא אלוקים!!
זאת גם כפירה בצורת אדם שיכול להתדמות לבורא, ושיש לו תכלית ותפקיד בעולם, ממילא הוא חי את חיי העולם הזה כגשמיות מוחלטת ולכן אינו סובל אפילו את קיומו של ילד יהודי שוטה שמגלה בעצם מציאותו את רצון ה' האלוקי בבריאה (כל הקיום שלנו הוא נס ולא מציאות גשמית, החל מלידת יצחק שהוא מחוץ למערכת המזלות ולדרך הטבע ועד לימינו שנשאר שם ישראל בעולם בתוך שבעים זאבים הזוממים להכחידנו בפועל עם תוכניות מאורגנות, כאשר עמים רגועים ומסודרים נעלמו ונמוגו כאחת)
הבחירה היא מציאות רוחנית של האדם שיכול להביט על עצמו כביכול 'מבחוץ' לבחון ולראות את הדרכים ולהחליט החלטה שאינה מוכרחת ואינה לפי דחפים יצריים כלל - הרע בעם כופר במציאות הזאת ואינו יכול להכילה.
 

במבי

משתמש ותיק
אפשר להוסיף עוד ניואנס ברשעו של עמלק
הוא כפוי טובה במהותו !
אנו מזכירים זאת מיד לאחר המגילה,
"ולא זכר רחמי שאול שברחמיו על אגג נולד אויב"
וכן מוזכר שהסיבה שהגיע להלחם עם ישראל רק לאחר היציאה ממצרים ולא קודם לכן היא מפני שחיכה שתסתיים גזרת "ועבדום וענו אותם 400 שנה" (ואז הגיע עקב מכירת הבכורה)
ומביא רש"י אי שם שעמלק אחז שגזרה זו של שעבוד מצרים נגזרה על כל צאצאי אברהם וא"כ הוא בכללם.
אתם תופסים את עוצמת כפיות הטובה ?!
לדידו עם ישראל סובל את עבדות מצרים ובעצם מחליף אותו, שהרי אלולא ישראל (לטענתו) הוא היה צריך להיות בשעבוד מצרים.
וכעת לאחר שגומרים לנצלם מגיעים לחסלם?!

לזאת יקרא "כפוי טובה" ממדרגה ראשונה ויש לציין שוב שבברכה שלאחר המגילה לא מציינים את רצונו לאבד כלל את היהודים אלא רק את נקודה זו !!!
 

יהודי של פעם

משתמש רגיל
נחפשה דרכינו אמר:
בזכות הנס הגדול תיקנו להרבות בשמחה, וחלק מהשמחה היא להרבות שמחה ורעות ע"י משלוח מנות, ושגם האביונים ישמחו. זה ההסבר הפשוט. מעבר לזה כמובן יש להאריך מה עומד מאחורי כל דבר

פשוט שמצות היום הם לא רק אפשרות טכנית לאפשר לכולם לשמח, וגם ביו"ט יש מצות שמחה ולא תיקנו משלוח מנות
ואפי' בר"ה שכתוב בעזרא ושלחו מנות לאין נכון לו אין בזה חיוב ומצוה כמו בפורים וכנראה שבר"ה זה אכן רק ענין שכולם ישמחו ולא ממהות היו"ט,
וכנראה שצורת השמחה של פורים היא שמחה של הכלל, שמחה ציבורית של העם ולכן צורת השמחה על ידי שכולם משתתפים אחד עם השני בשמחה

ויש לבאר שהמן אמר 'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד' וזה המצב של עם ישראל בגלות שמתבטל הצורה הכללית של עם ישראל כעם אחד
אם מפני המציאות הפשוטה של מפוזר ואם מפני שמה שמאחד את ישראל הוא שכולם סביב הקב"ה והמקדש ויש להם ארץ אחת
[ועי' מהר"ל נתיב הצדקה פ"ו שלא נעשו ישראל ערבים זה לזה עד שבאו לארץ מפני שלא נעשו כאיש אחד עד שבאו לארץ עיש"ה]
ולכן הגלות היא שמבטלת את ה'אחד' של עם ישראל
ובפורים נתגלה המצב של ישראל בגלות, שגם שם הקב"ה מנהיג ומשגיח עליהם והגלות הוא רק 'הסתר'
ולא כמו שסברו מתחילה שאמרו ליחזקאל 'עבד שגירשו רבו כלום יש לו עליו?'

והגילוי שנתגלה בפורים הוא שמחבר את ישראל להיות עם אחד ולכן השמחה בזה היא שהציבור שמח על מציאותו
וההצלה 'ממות לחיים' היא גם ביחס לכלל ולא רק לפרט
וכן מבואר במדרשים ובספה"ק שהפסוק 'ועם נברא יהלל ק-ה' מדבר על פורים
שיש לעם בריאה חדשה וקיום על ידי הפורים-לך כנוס את כל היהודים
אפריילכען פורים
 

במבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
אפשר להוסיף עוד ניואנס ברשעו של עמלק
הוא כפוי טובה במהותו !
אנו מזכירים זאת מיד לאחר המגילה,
"ולא זכר רחמי שאול שברחמיו על אגג נולד אויב"
וכן מוזכר שהסיבה שהגיע להלחם עם ישראל רק לאחר היציאה ממצרים ולא קודם לכן היא מפני שחיכה שתסתיים גזרת "ועבדום וענו אותם 400 שנה" (ואז הגיע עקב מכירת הבכורה)
ומביא רש"י אי שם שעמלק אחז שגזרה זו של שעבוד מצרים נגזרה על כל צאצאי אברהם וא"כ הוא בכללם.
אתם תופסים את עוצמת כפיות הטובה ?!
לדידו עם ישראל סובל את עבדות מצרים ובעצם מחליף אותו, שהרי אלולא ישראל (לטענתו) הוא היה צריך להיות בשעבוד מצרים.
וכעת לאחר שגומרים לנצלם מגיעים לחסלם?!

לזאת יקרא "כפוי טובה" ממדרגה ראשונה ויש לציין שוב שבברכה שלאחר המגילה לא מציינים את רצונו לאבד כלל את היהודים אלא רק את נקודה זו !!!
בדיוק השבת שמתי לב שאומרים ביוצרות:

מַהֲלַךְ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. נָע וְנָד מִכְמוֹרֶת לְפָרְסָה סָע מִשֵׂעִיר וְהִכְמִין פְּרוּסָה. עָיֵף וְיָגֵעַ מְבוּשָׁיו לְסָרְסָה: פּוֹעֵל שְׂטִימַת בְּכוֹרָה לַעֲכוֹר. צְמִיתוּת צֹאן קָדָשִׁים לִמְכּוֹר. קְלוֹנוֹ הָחֳרַט בָּעֵט לִזְכּוֹר. רֵאשִׁית גּוֹיִם לְגַלַּע בְּזָכוֹר.

וכן בהקשר הנ"ל שמעתי רעיון יפה שמיד שמסיימים את פרשת כי-תצא עם מחית עמלק שהם המסמלים את מידת "כפיות הטובה" מתחילים את פרשת כי תבוא עם ביכורים וכותב שם רש"י "ואמרת אליו" - לומר שאינך כפוי טובה.
 
 

במבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
במבי אמר:
אפשר להוסיף עוד ניואנס ברשעו של עמלק
הוא כפוי טובה במהותו !
אנו מזכירים זאת מיד לאחר המגילה,
"ולא זכר רחמי שאול שברחמיו על אגג נולד אויב"
וכן מוזכר שהסיבה שהגיע להלחם עם ישראל רק לאחר היציאה ממצרים ולא קודם לכן היא מפני שחיכה שתסתיים גזרת "ועבדום וענו אותם 400 שנה" (ואז הגיע עקב מכירת הבכורה)
ומביא רש"י אי שם שעמלק אחז שגזרה זו של שעבוד מצרים נגזרה על כל צאצאי אברהם וא"כ הוא בכללם.
אתם תופסים את עוצמת כפיות הטובה ?!
לדידו עם ישראל סובל את עבדות מצרים ובעצם מחליף אותו, שהרי אלולא ישראל (לטענתו) הוא היה צריך להיות בשעבוד מצרים.
וכעת לאחר שגומרים לנצלם מגיעים לחסלם?!

לזאת יקרא "כפוי טובה" ממדרגה ראשונה ויש לציין שוב שבברכה שלאחר המגילה לא מציינים את רצונו לאבד כלל את היהודים אלא רק את נקודה זו !!!
בדיוק השבת שמתי לב שאומרים ביוצרות:

מַהֲלַךְ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. נָע וְנָד מִכְמוֹרֶת לְפָרְסָה סָע מִשֵׂעִיר וְהִכְמִין פְּרוּסָה. עָיֵף וְיָגֵעַ מְבוּשָׁיו לְסָרְסָה: פּוֹעֵל שְׂטִימַת בְּכוֹרָה לַעֲכוֹר. צְמִיתוּת צֹאן קָדָשִׁים לִמְכּוֹר. קְלוֹנוֹ הָחֳרַט בָּעֵט לִזְכּוֹר. רֵאשִׁית גּוֹיִם לְגַלַּע בְּזָכוֹר.

וכן בהקשר הנ"ל שמעתי רעיון יפה שמיד שמסיימים את פרשת כי-תצא עם מחית עמלק שהם המסמלים את מידת "כפיות הטובה" מתחילים את פרשת כי תבוא עם ביכורים וכותב שם רש"י "ואמרת אליו" - לומר שאינך כפוי טובה.
והדבר מובא בדעת זקנים לבעלי התוס' בפרשת בשלח פרק יז' פסוק ח' 

ויבא עמלק. תמה למה איחר להלחם עם ישראל עד עכשיו ולא בא מיד שירדו למצרים שלא היו כי אם שבעים נפש. י"ל שאמר לו הקב"ה לאברהם ועבדום וענו אותם. וכשמת אבינו אברהם ע"ה הטיל החוב על יצחק. וכשמת יצחק הוטל על יעקב ובניו ועשו ובניו ואמר עמלק הרשע בלבו אם אכרית את יעקב וזרעו יהיה החוב מוטל עלי לכך המתין עד שיצאו ממצרים שכבר נפרע החוב ואז בא להלחם עמהן

וכן בתרגום שה"ש עה"פ אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר" (שה"ש ב, טו), 'ואתא עליהון עמלק רשיעא די נטר להו דבבו על עסק בכרותא וברכתא די שקל יעקב אבונא מן עשו'.

https://forum.otzar.org/download/file.php?id=7923
 
 
חלק עליון תַחתִית