פורים דמוקפין ברחבי הארץ

[איטשע מאיר לורנץ]

כיום ידוע לנו רק על ירושלים שחוגגת רק במוקפין 

האם יש לזה הסבר, או שזה המקום הודאי היחיד

למה אכן בני ברק איננה צריכה לקרות בט"ו (בגלל העיר יפו) והאם בתל אביב גופא יש העדפה מבני ברק לגבי ט"ו

כמו כן למה בטבריה זה רק ספיקא בגלל הכינרת, ולמה איננה ודאית כאשר היא נחשבת בספר יהושע בין ערי המבצר (רקת זה טבריה) 

וכן איזה עוד ערים ועיירות ברחבי הארץ יש כאלו המחמירים מספיקא 

אשמח לשמוע

[HaimL]

כיום ידוע לנו רק על ירושלים שחוגגת רק במוקפין 

האם יש לזה הסבר, או שזה המקום הודאי היחיד

למה אכן בני ברק איננה צריכה לקרות בט"ו (בגלל העיר יפו) והאם בתל אביב גופא יש העדפה מבני ברק לגבי ט"ו

כמו כן למה בטבריה זה רק ספיקא בגלל הכינרת, ולמה איננה ודאית כאשר היא נחשבת בספר יהושע בין ערי המבצר (רקת זה טבריה) 

וכן איזה עוד ערים ועיירות ברחבי הארץ יש כאלו המחמירים מספיקא 

אשמח לשמוע

למה כוונתך, להחמיר מספיקא, לקרוא גם בי"ד וגם בט"ו ?
 

[איטשע מאיר לורנץ]

כיום ידוע לנו רק על ירושלים שחוגגת רק במוקפין 

האם יש לזה הסבר, או שזה המקום הודאי היחיד

למה אכן בני ברק איננה צריכה לקרות בט"ו (בגלל העיר יפו) והאם בתל אביב גופא יש העדפה מבני ברק לגבי ט"ו

כמו כן למה בטבריה זה רק ספיקא בגלל הכינרת, ולמה איננה ודאית כאשר היא נחשבת בספר יהושע בין ערי המבצר (רקת זה טבריה) 

וכן איזה עוד ערים ועיירות ברחבי הארץ יש כאלו המחמירים מספיקא 

אשמח לשמוע

למה כוונתך, להחמיר מספיקא, לקרוא גם בי"ד וגם בט"ו ?

כן
 

[HaimL]

כיום ידוע לנו רק על ירושלים שחוגגת רק במוקפין 

האם יש לזה הסבר, או שזה המקום הודאי היחיד

למה אכן בני ברק איננה צריכה לקרות בט"ו (בגלל העיר יפו) והאם בתל אביב גופא יש העדפה מבני ברק לגבי ט"ו

כמו כן למה בטבריה זה רק ספיקא בגלל הכינרת, ולמה איננה ודאית כאשר היא נחשבת בספר יהושע בין ערי המבצר (רקת זה טבריה) 

וכן איזה עוד ערים ועיירות ברחבי הארץ יש כאלו המחמירים מספיקא 

אשמח לשמוע

למה כוונתך, להחמיר מספיקא, לקרוא גם בי"ד וגם בט"ו ?

כן

ואתה שואל אם ישנם מקומות שמחמירים, או יודע שיש מחמירים, ושואל על הטעם? 
 

[איטשע מאיר לורנץ]

למה כוונתך, להחמיר מספיקא, לקרוא גם בי"ד וגם בט"ו ?

כן

ואתה שואל אם ישנם מקומות שמחמירים, או יודע שיש מחמירים, ושואל על הטעם? 

גם וגם
שמעתי על עוד מקומות
ואני גם שואל אם מישהו יודע עוד שיזכיר
 

[HaimL]

מצאתי עכשיו שיש בוויקיפדיה "ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון", לי אישית לא ברור למה משהו יחמיר בדין הזה

[איטשע מאיר לורנץ]

מצאתי עכשיו שיש בוויקיפדיה "ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון", לי אישית לא ברור למה משהו יחמיר בדין הזה

מה זאת אומרת כי במקומות מסוימים יש ספק מה הדין והמחמירים נוטים להחמיר

[ששמואל]

לידיעתך יש הרבה שמקפידים לקרוא בב"ב בט"ו מדין סמוך ונראה ליפו.
כמו"כ יש עוד הרבה ערים שמסתפקים בהם (רק ירושלים יודעים שבאמת שם זה ירושלים הקדומה משא"כ בשאר ערים לא כולם יודעים איפה העיר המקראית ולכן זה נחשב לספק.
עיי' בלוח א"י (של הרב טיקוצ'ינסקי) בעניין ושם הוא מביא שיטה מחודשת שאין דין סמוך ונראה לספק

[איטשע מאיר לורנץ]

מה זאת אומרת

האם יפו נמצאת רק בספק

הרי הדברים האלו נינתו להירור בקלות כי בחלק מהמקומות יש רצף של מאות בשנים

[איטשע מאיר לורנץ]

ואגב ידעתי גם ידעתי שבבני ברק יש מקפידים מספק

אך שאלתי למה שלא יהיה ודאי בגלל העיר יפו

[שאר לעמו]

כיום ידוע לנו רק על ירושלים שחוגגת רק במוקפין 

האם יש לזה הסבר, או שזה המקום הודאי היחיד

למה אכן בני ברק איננה צריכה לקרות בט"ו (בגלל העיר יפו) והאם בתל אביב גופא יש העדפה מבני ברק לגבי ט"ו

כמו כן למה בטבריה זה רק ספיקא בגלל הכינרת, ולמה איננה ודאית כאשר היא נחשבת בספר יהושע בין ערי המבצר (רקת זה טבריה) 

וכן איזה עוד ערים ועיירות ברחבי הארץ יש כאלו המחמירים מספיקא 

אשמח לשמוע

1. כיום ירושלים ודאית. בזמן הכו"פ זה היה דיון (שעיינו והבינו שזו ירושלים) שהוכרע. כלומר היות וברור שזו היא לכן קוראים בה בט"ו כדין ערים מוקפ"ח.
2. כאמור, בגלל שהיא ודאית.
3. יפו עיר עתיקה הנזכרת בספר יהושע. אלא שספק שמא חומתה מימי יהושע או שמא בימי יהושע לא היתה לה חומה אלא קודם לכן או אחרי כן (כי לא נמנית על ערי הנחלה אלא נזכרת 'עם הגבול מול יפו'). משכך היא ספק, וגם נהגו בה ספק במאה הקודמת. ב"ב כשהיתה מחוברת לה ממש דינה כמחוברת לספק, שהחזו"א (או"ח קנג סק"ג) הכריע להלכה (לא כהמ"ב בשם ברכ"י) שדינה כעיר הספק עצמה. כיום יש מפקפקים שמא נתיבי אילון הרחבים מפרידים אותה. תל אביב בודאי מחוברת ליפו (וגם בת ים וחולון).
4. אכן טבריה מופק"ח, אבל מצד הים לא היתה מוקפ"ח והים הגין עליה, ומשו"ה הסתפק חזקיה רק לגבי מגילה, אבל לדין בתי ערי חומה ודאי שטבריה אינה נחשבת עיר חומה. אף שהיתה עיר בצורה מג' רוחותיה ולכן מנאה יהושע כערי מבצר. כיום לכאורה טבריה מחוברת ועכ"פ ודאי סמוכה לחמת שלדרומה, שהיא בודאי מוקפ"ח ושמה עליה, ומעיינותיה החמים יעידו עליה.
5. *לוד-רמלה. (*אחיסמך/גני אילון המחוברת עם לוד). *גבעת המורה הסמוכה לסולם/שונם. *הר יונה הסמוכה לכפר משהד/גת חפר-גופפתא. *בית שמש הסמוכה לבית שמש הקדומה ולירמוך/ירמות. (*אלעד הנראית ללוד). (*אור יהודה,יהוד-מונסון,סביון המחברים לכפר ענא). *יבנה המחוברת לתל יבנאל (להחזו"א שכתב שאין הכרע שמא עיר שאינה מיושבת כלל הסמוכה לה קוראת בטו. ואותו הדבר *עכו הסמוכה לתל נפוליאון שאיננו מיושב). *חברון כהכרעת הברכ"י.
רשימה אקראית.

[איטשע מאיר לורנץ]

כיום ידוע לנו רק על ירושלים שחוגגת רק במוקפין 

האם יש לזה הסבר, או שזה המקום הודאי היחיד

למה אכן בני ברק איננה צריכה לקרות בט"ו (בגלל העיר יפו) והאם בתל אביב גופא יש העדפה מבני ברק לגבי ט"ו

כמו כן למה בטבריה זה רק ספיקא בגלל הכינרת, ולמה איננה ודאית כאשר היא נחשבת בספר יהושע בין ערי המבצר (רקת זה טבריה) 

וכן איזה עוד ערים ועיירות ברחבי הארץ יש כאלו המחמירים מספיקא 

אשמח לשמוע

1. כיום ירושלים ודאית. בזמן הכו"פ זה היה דיון (שעיינו והבינו שזו ירושלים) שהוכרע. כלומר היות וברור שזו היא לכן קוראים בה בט"ו כדין ערים מוקפ"ח.
2. כאמור, בגלל שהיא ודאית.
3. יפו עיר עתיקה הנזכרת בספר יהושע. אלא שספק שמא חומתה מימי יהושע או שמא בימי יהושע לא היתה לה חומה אלא קודם לכן או אחרי כן (כי לא נמנית על ערי הנחלה אלא נזכרת 'עם הגבול מול יפו'). משכך היא ספק, וגם נהגו בה ספק במאה הקודמת. ב"ב כשהיתה מחוברת לה ממש דינה כמחוברת לספק שהחזו"א הכריע להלכה (לא כהמ"ב בשם ברכ"י) שדינה כעיר הספק עצמה. כיום יש מפקפקים שמא נתיבי אילון הרחבים מפרידים אותה. תל אביב בודאי מחוברת ליפו (וגם בת ים וחולון).
4. אכן טבריה מופק"ח, אבל מצד הים לא היתה מוקפ"ח והים הגין עליה, ומשו"ה הסתפק חזקיה רק לגבי מגילה, אבל לדין בתי ערי חומה ודאי שטבריה אינה נחשבת עיר חומה. אף שהיתה עיר בצורה מג' רוחותיה ולכן מנאה יהושע כערי מבצר. כיום לכאורה טבריה מחוברת ועכ"פ ודאי סמוכה לחמת שלדרומה, שהיא בודאי מוקפ"ח ושמה עליה, ומעיינותיה החמים יעידו עליה.
5. *לוד-רמלה. (*אחיסמך/גני אילון המחוברת עם לוד). *גבעת המורה הסמוכה לסולם/שונם. *הר יונה הסמוכה לכפר משהד/גת חפר-גופפתא. *בית שמש הסמוכה לבית שמש הקדומה ולירמוך/ירמות. (*אלעד הנראית ללוד). (*אור יהודה,יהוד-מונסון,סביון המחברים לכפר ענא). *יבנה המחוברת לתל יבנאל (להחזו"א שכתב שאין הכרע שמא עיר שאינה מיושבת כלל הסמוכה לה קוראת בטו. ואותו הדבר *עכו הסמוכה לתל נפוליאון שאיננו מיושב).
רשימה אקראית.

לגבי טבריה האם - לדבריך - יש כאלו שאוחזים שם שרק בט"ו 

לגבי בית שמש, אמנם שמעתי מכמה שמחמירים, אך תמוה הדבר כי בית שמש המוזכרת ביהושע כעיר מבצר לכאורה איננה בית שמש של ימינו כי היא נמצאת בחלקו של נפתלי ונמנית שם עם ערי הצפון, העיר הנמנית ביחד עם צרעה ואשתאול ושאר העיירות שבחלקו של דן נקראת 'עיר שמש' ויתכן והיא נמצאת ליד בית שמש של ימינו איך היא איננה מוזכרת כעיר מבצר ולכן כאחור הדבר תמוה 

האם בתל אביב נפסק להלכה לקריאה בשני הימים 

אגב למה נתיבי איילון מפרידים, ואילו שכונת רמות בירושלים כהיום לכו"ע חוגגת בט"ו (יש בודדים הקוראים גם בי"ד מספק) למרות כביש רמות 

אגב נדמה לי שעכו גופא היא עתיק מאד עם מבנים בני אלפי שנים, ומנין שאין זו העיר גופא שכבשו ישראל 

אגב לגבי תל, ועיר לשעבר. יש לציין  שרבינו הק' מסאטמאר זיע"א סבר כי אם אין בעיר המוקפת עצמה יהודים שקוראים מגילה, אזי העיר הסמוכה גם היא חוגגת בי"ד 

למזלנו השאלה התעוררה רק בפורים תשכ"ז ולא הסתעפה לפולמוס, אך באותה שנה קראו בסאטמאר בי"ד אדר

[שאר לעמו]

1. אינני יודע מה אוחזים בטבריה. לדעתי יש לבדוק את סמיכות בתי העיר של טבריה לחמת. חמת לכאו' צריכה מדינא לקרא בט"ו. מעיינותיה וסמיכותה לטבריה מוכיחים עליה. רק שאין רב שיש לו כח להכריע בימינו בכגון דא.
2. בית שמש אשר בגבול יהודה ודן נזכרת בשמה (יהוש' טו י, כא טז).
3. יפו בעצמה היא ספק, ועיר סמוכה לספק היא מח' האחרונים כאמור.
4. רמות עד כמה שהיא נחשבת כמחוברת הרי היא מחוברת לעיר ודאית. אינני בקי בענין החיבורים של ת"א לעומת רמות. הגר"א בוקוולד כתב אודות זה בספרו 'קרית אריאל', ובקונטרס 'הימים האלה נזכרים'.
'אשר לא הוריש את יושבי עכו', עיר זו שוכנת על תל נפוליאון שאיננו מיושב, אבל הוא סמוך לעכו. עכו העתיקה של ימינו רק מהתקופה הרומית בבית שני ואולי מהתקופה הפרסית גם.
5. כמדומה לא התקבלה דעתו של הרב מסאטמער (אף שחסידיו ינהגו כמותו - ויהי מה). החזו"א פסק לא כך. ובירושלים הגרי"ז קרא בתקופה ההיא בט"ו בברכה, ובי"ד בלא ברכה.

[איטשע מאיר לורנץ]

1. אינני יודע מה אוחזים בטבריה. לדעתי יש לבדוק את סמיכות בתי העיר של טבריה לחמת. חמת לכאו' צריכה מדינא לקרא בט"ו. מעיינותיה וסמיכותה לטבריה מוכיחים עליה. רק שאין רב שיש לו כח להכריע בימינו בכגון דא.
2. בית שמש אשר בגבול יהודה ודן נזכרת בשמה (יהוש' טו י, כא טז).
3. יפו בעצמה היא ספק, ועיר סמוכה לספק היא מח' האחרונים כאמור.
4. רמות עד כמה שהיא נחשבת כמחוברת הרי היא מחוברת לעיר ודאית. אינני בקי בענין החיבורים של ת"א לעומת רמות. הגר"א בוקוולד כתב אודות זה בספרו קרית אריאל, ובקונטרס 'הימים האלה נזכרים'.
'אשר לא הוריש את יושבי עכו', עיר זו שוכנת על תל נפוליאון שאיננו מיושב, אבל הוא סמוך לעכו. עכו העתיקה של ימינו רק מהתקופה הרומית בבית שני ואולי מהתקופה הפרסית גם.
5. לא התקבלה דעתו של הרב מסאטמער החזו"א פסק לא כך. ובירושלים הגרי"ז קרא בתקופה ההיא בט"ו בברכה, ובי"ד בלא ברכה.

המקום בו מוזכרת כעיר מבצבר בחלקו של נפתלי היא בפרק י"ט 

לה וְעָרֵי, מִבְצָר--הַצִּדִּים צֵר, וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת.  לו וַאֲדָמָה וְהָרָמָה, וְחָצוֹר.  לז וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי, וְעֵין חָצוֹר.  לח וְיִרְאוֹן, וּמִגְדַּל-אֵל, חֳרֵם וּבֵית-עֲנָת, וּבֵית שָׁמֶשׁ
 

[שאר לעמו]

היו שני בית שמש. כמו שהיו שני אפק ושני בית לחם ועוד ועוד.
כל עיר הנזכרת על הגבולין בספר יהושע היא עיר מבצר.

[איטשע מאיר לורנץ]

1. אינני יודע מה אוחזים בטבריה. לדעתי יש לבדוק את סמיכות בתי העיר של טבריה לחמת. חמת לכאו' צריכה מדינא לקרא בט"ו. מעיינותיה וסמיכותה לטבריה מוכיחים עליה. רק שאין רב שיש לו כח להכריע בימינו בכגון דא.
2. בית שמש אשר בגבול יהודה ודן נזכרת בשמה (יהוש' טו י, כא טז).
3. יפו בעצמה היא ספק, ועיר סמוכה לספק היא מח' האחרונים כאמור.
4. רמות עד כמה שהיא נחשבת כמחוברת הרי היא מחוברת לעיר ודאית. אינני בקי בענין החיבורים של ת"א לעומת רמות. הגר"א בוקוולד כתב אודות זה בספרו קרית אריאל, ובקונטרס 'הימים האלה נזכרים'.
'אשר לא הוריש את יושבי עכו', עיר זו שוכנת על תל נפוליאון שאיננו מיושב, אבל הוא סמוך לעכו. עכו העתיקה של ימינו רק מהתקופה הרומית בבית שני ואולי מהתקופה הפרסית גם.
5. כמדומה לא התקבלה דעתו של הרב מסאטמער (אף שחסידיו ינהגו כמותו - ויהי מה). החזו"א פסק לא כך. ובירושלים הגרי"ז קרא בתקופה ההיא בט"ו בברכה, ובי"ד בלא ברכה.

כמו כל רב בישראל שתלמידיו ינהגו כמותו ויהי מה
אגב נמנו על זה ועד גדולי ישראל שבירושלים על דעה זו
 

[שאר לעמו]

אף אחד מהנמנים לא קרב לכח הכרעתם של החזו"א והגרי"ז.
זה גם ויכוח עקר מבחינה פרקטית - כי לא יצוייר היית אומר לירושלמי אתה לא עושה פורים בט"ו, הוא יהפוך את העולם כדי למצא איך כן לעשות, כמו ברמות.. כך שבאמת דעתו בענין זה לא מעלה ולא מורידה לציבור
למשל, את מי מעניין, אפילו לחומרא, דעתו של הרב טיקוצינסקי על י"ד בשכונת עץ חיים, וגבעת שאול?
הוא אשר אמרתי.

[איטשע מאיר לורנץ]

אף אחד מהנמנים לא קרב לכח הכרעתם של החזו"א והגרי"ז.
זה גם ויכוח עקר מבחינה פוליטית - כי לא יצוייר היית אומר לירושלמי אתה לא עושה פורים בט"ו, הוא יהפוך את העולם כדי למצא איך כן לעשות, כמו ברמות.. כך שבאמת דעתו בענין זה לא פרקטית.
למשל, את מי מעניין, אפילו לחומרא, דעתו של הרב טיקוצינסקי על י"ד בשכונת עץ חיים, וגבעת שאול?
הוא אשר אמרתי.

למי שלא קרב או כן קרב להכרעה 
אין לי כרגע את כלי המדידה

למשל איני נמנה כלל על תלמידיו של הרבי מסאטמאר ובכל זאת הכרעתו ההלכתית מקבל אצלי משקל חשוב יותר מהגרי"ז והחזו"א, ולא רק אצלי, ולא רק הרבי מסאטמאר והבן

לגבי פוליטיקה לא הבנתי מה מקומו לכאן

[שאר לעמו]

חשבתי כבר תדון בדעתו ומאיפה הוא לקח אותה, ולמה לא הסכמו איתו, רגשות קבוצתיים מורידין ולא מעלין.
אגב, אם כבר זו דעתו של המ"ב (ביאוה"ל תרפ"ח ד"ה או) עוד לפני שהרב מסאטמער הביע דעתו, ואולי נקט כהמ"ב.
אלא שהחזו"א (או"ח קנד סק"ג) הכריע שהפירוש בירושלמי בענין חרב הכרך ונעשה של עכו"ם, הוא כשל הראשונים והגר"א. ובאמת ייפלא על המ"ב משו"ה.

[איטשע מאיר לורנץ]

חשבתי כבר תדון בדעתו ומאיפה הוא לקח אותה, ולמה לא הסכמו איתו, רגשות קבוצתיים מורידין ולא מעלין.
אגב, אם כבר זו דעתו של המ"ב (ביאוה"ל תרפ"ח ד"ה או) עוד לפני שהרב מסאטמער הביע דעתו, ואולי נקט כהמ"ב.
אלא שהחזו"א (או"ח קנד סק"ג) הכריע שהפירוש בירושלמי בענין חרב הכרך ונעשה של עכו"ם, הוא כשל הראשונים והגר"א. ובאמת ייפלא על המ"ב משו"ה.

אתה יודע מה אמר ההוא, לקחתי את זה מהיכן שלקחו המשנה ברורה 
לא ידברת על נימוקים, כי מקודם לא שמעתי על נימוקים אלא על מד גדלות ועל כך דיברתי

 

[מחשבות]

טבריה כיום עיר אחת עם טבריה העתיקה שמפורש בגמ' שנוהגת יומיים
למעשה נהוג בה יום אחד וצע"ג.
תלמידי הגר"א כשבאו לארץ סברו שצפת יומיים כי היא נראית לטבריה- למעשה המנהג לא לנהוג בסמוך ונראה לערי ספק אמנם החזו"א חולק.
חיפה ועוד ערים המוזכרים כ(ספק) מוקפות חומה בלוח טיקוצ'ינסקי, לא ידעתי מנא ליה.
בירושלמי יש שכל הערים ביהושע מוקפות חומה אך משמע בראשונים שלא פסקו כן כי לא נאמר בבבלי ומשמע מהבבלי הפוך.

[HaimL]

מצאתי עכשיו שיש בוויקיפדיה "ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון", לי אישית לא ברור למה משהו יחמיר בדין הזה

מה זאת אומרת כי במקומות מסוימים יש ספק מה הדין והמחמירים נוטים להחמיר

גם בדרבנן? 
 

[איטשע מאיר לורנץ]

טבריה כיום עיר אחת עם טבריה העתיקה שמפורש בגמ' שנוהגת יומיים
למעשה נהוג בה יום אחד וצע"ג.
תלמידי הגר"א כשבאו לארץ סברו שצפת יומיים כי היא נראית לטבריה- למעשה המנהג לא לנהוג בסמוך ונראה לערי ספק אמנם החזו"א חולק.
חיפה ועוד ערים המוזכרים כ(ספק) מוקפות חומה בלוח טיקוצ'ינסקי, לא ידעתי מנא ליה.
בירושלמי יש שכל הערים ביהושע מוקפות חומה אך משמע בראשונים שלא פסקו כן כי לא נאמר בבבלי ומשמע מהבבלי הפוך.

מי הנוהג בטבריה כפי שאתה אומר???

[מחשבות]

תברר מה נהוג בטבריה בכל המאה שנה האחרונות
ולא מה נהג פלוני או אלמוני שאיננו תושב המקום.

[איטשע מאיר לורנץ]

תברר מה נהוג בטבריה בכל המאה שנה האחרונות
ולא מה נהג פלוני או אלמוני שאיננו תושב המקום.

שמוע שמעתי שגם היום נוהגים מספק
האין זה נכון?

[יצחק]

יש סברא אחת שחשבתי ושמעתי מעוד הרבה שחושבים כך,
שזה פשוט שאפילו אם תהיה לי ידיעה ברורה על עיר מסוימת שהיא בסמוך או אפילו ממש בשטח של עיר קדומה מוקפת חומה, אין הכרח שיקראו שם בט"ו.
הסיבה היא משום שכאשר אנו אומרים למשל ש"אפק" היא העיר שמוזכרת בנביא, לא מספיק לומר שזה אותו שטח, אלא צריך שהעיר תתפקד כעיר במשך כל הזמן, או לכה"פ שיהיו דרכים, אמות מים בארות וכו' שזה ההגדרה של מקום ישוב,
אם הכל חרב וצריכים להקים את הכל מאפס זה לא נקרא "אותה עיר" אלא זה בסך הכל אותו מקום.

בנוגע ללוד כמדומני שהרב אורטנר זצ"ל סבר שעיקר דינה בט"ו משום שהיה שם ישוב רצוף וברור אבל הרב אלישיב לא הסכים.

[שאר לעמו]

טבריה כיום עיר אחת עם טבריה העתיקה שמפורש בגמ' שנוהגת יומיים
למעשה נהוג בה יום אחד וצע"ג.
תלמידי הגר"א כשבאו לארץ סברו שצפת יומיים כי היא נראית לטבריה- למעשה המנהג לא לנהוג בסמוך ונראה לערי ספק אמנם החזו"א חולק.
חיפה ועוד ערים המוזכרים כ(ספק) מוקפות חומה בלוח טיקוצ'ינסקי, לא ידעתי מנא ליה.
בירושלמי יש שכל הערים ביהושע מוקפות חומה אך משמע בראשונים שלא פסקו כן כי לא נאמר בבבלי ומשמע מהבבלי הפוך.

לא ידעתי שנהוג בה יום אחד, וזה פלא עצום. אא"כ נאמר שהעיר העתיקה לא מיושבת, והיא ידועה היכן היא. ומסתבר שכן יושבים בה. צריך לבדוק כמובן (ואין עתי כעת). אמנם הברכ"י והמ"ב פוסקים שלא נהוג בסמוכות ספק, אך טבריה היא ספיקא דדינא, ושונה מספיקות אחרים.
טבריה כיום סמוכה לחמת, וחמת עצמה איננה ספק אלא ודאי.
היכן משמע בראשונים שלא פסקו כן, והיכן משמע בבבלי הפוך?

[שאר לעמו]

יש סברא אחת שחשבתי ושמעתי מעוד הרבה שחושבים כך,
שזה פשוט שאפילו אם תהיה לי ידיעה ברורה על עיר מסוימת שהיא בסמוך או אפילו ממש בשטח של עיר קדומה מוקפת חומה, אין הכרח שיקראו שם בט"ו.
הסיבה היא משום שכאשר אנו אומרים למשל ש"אפק" היא העיר שמוזכרת בנביא, לא מספיק לומר שזה אותו שטח, אלא צריך שהעיר תתפקד כעיר במשך כל הזמן, או לכה"פ שיהיו דרכים, אמות מים בארות וכו' שזה ההגדרה של מקום ישוב,
אם הכל חרב וצריכים להקים את הכל מאפס זה לא נקרא "אותה עיר" אלא זה בסך הכל אותו מקום.

בנוגע ללוד כמדומני שהרב אורטנר זצ"ל סבר שעיקר דינה בט"ו משום שהיה שם ישוב רצוף וברור אבל הרב אלישיב לא הסכים.

לא יודע מהיכן נולדה הסברא הזו, והרי סוגיא ערוכה במגילה 'אשר לו חומה אעפ"כ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן', ואל יעלה בדעתך שהכוונה רק לענין חומתה - משום ש'נפלה חומתה' אין לה כבר יותר דין עיר מוקפ"ח ודינה ככל פרזות שבעולם לכל דבר, ורק משום הריבוי אשר לוא חומה היא נחשבת כעיר מוקפ"ח. אמור מעתה שסברא זו נסתרת מדברי הגמרא. כי להקים חומה חדשה זה עיר מאפס!

על לוד דנו רבות השנה. אותו רב שיהיה בכחו לומר ש'חמת' בט"ו בברכה בלבד, יהיה בכחו לומר על לוד.
אין לנו בדורותינו כח הכרעה בכלום.

[איטשע מאיר לורנץ]

יש סברא אחת שחשבתי ושמעתי מעוד הרבה שחושבים כך,
שזה פשוט שאפילו אם תהיה לי ידיעה ברורה על עיר מסוימת שהיא בסמוך או אפילו ממש בשטח של עיר קדומה מוקפת חומה, אין הכרח שיקראו שם בט"ו.
הסיבה היא משום שכאשר אנו אומרים למשל ש"אפק" היא העיר שמוזכרת בנביא, לא מספיק לומר שזה אותו שטח, אלא צריך שהעיר תתפקד כעיר במשך כל הזמן, או לכה"פ שיהיו דרכים, אמות מים בארות וכו' שזה ההגדרה של מקום ישוב,
אם הכל חרב וצריכים להקים את הכל מאפס זה לא נקרא "אותה עיר" אלא זה בסך הכל אותו מקום.

בנוגע ללוד כמדומני שהרב אורטנר זצ"ל סבר שעיקר דינה בט"ו משום שהיה שם ישוב רצוף וברור אבל הרב אלישיב לא הסכים.

לא יודע מהיכן נולדה הסברא הזו, והרי סוגיא ערוכה במגילה 'אשר לו חומה אעפ"כ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן', ואל יעלה בדעתך שהכוונה רק לענין חומתה - משום ש'נפלה חומתה' אין לה כבר יותר דין עיר מוקפ"ח ודינה ככל פרזות שבעולם לכל דבר, ורק משום הריבוי אשר לוא חומה היא נחשבת כעיר מוקפ"ח. אמור מעתה שסברא זו נסתרת מדברי הגמרא. כי להקים חומה חדשה זה עיר מאפס!

על לוד דנו רבות השנה. אותו רב שיהיה בכחו לומר ש'חמת' בט"ו בברכה בלבד, יהיה בכחו לומר על לוד.
אין לנו בדורותינו כח הכרעה בכלום.

נדמה ליש הוא לא דיבר על חומתה אלא על ישובה

[שאר לעמו]

ביארתי שאין הבדל בין חומתה לבתיה.

ואבאר יותר: הרי כל הסברא שהועלתה היא שצריך שהעיר עצמה תהיה מיושבת, ולא ששטחו אותה ובנו חדשה מעליה, שהרי זו כבר לא העיר הישנה.
ולכן אמרתי שעיר חומה שנפלה חומתה, בעיקר הדין איננה יותר עיר חומה, ומה שיבנו לה חומה אחרת זה מאפס. אין לה יותר דין עיר חומה לנצח,
ומה באמת נותן לה דין עיר חומה אף בנפלה חומתה? זהו משום הריבוי דקרא 'אשר לוא חומה', שמינה ילפי' שאין נ"מ אם החומה ממשיכה להתקיים, אלא מה שהיתה פעם עיר חומה ממשיך להיות לה דין עיר חומה, ולא נעקר שמה בשינוי החומה או חורבנה.
ומינה שה"ה לבתיה, גם אם העיר איננה, אבל היתה קודם לכן.
וכל הנידון בפוסקים הוא כשלא גרים בה כלל, שהברכ"י כתב שאין לה דין כרך מצד שאין בה דיורין ואין שם עיר עליה, והחזו"א כתב שראייתו אין לה הכרע. אבל אם ייכנס בה מישהו יש לה דין כרך אפילו שאין עיר ואין חומה, וזה פסקו גם הברכ"י והמ"ב.