איטשע מאיר לורנץ אמר:
כיום ידוע לנו רק על ירושלים שחוגגת רק במוקפין
האם יש לזה הסבר, או שזה המקום הודאי היחיד
למה אכן בני ברק איננה צריכה לקרות בט"ו (בגלל העיר יפו) והאם בתל אביב גופא יש העדפה מבני ברק לגבי ט"ו
כמו כן למה בטבריה זה רק ספיקא בגלל הכינרת, ולמה איננה ודאית כאשר היא נחשבת בספר יהושע בין ערי המבצר (רקת זה טבריה)
וכן איזה עוד ערים ועיירות ברחבי הארץ יש כאלו המחמירים מספיקא
אשמח לשמוע
1. כיום ירושלים ודאית. בזמן הכו"פ זה היה דיון (שעיינו והבינו שזו ירושלים) שהוכרע. כלומר היות וברור שזו היא לכן קוראים בה בט"ו כדין ערים מוקפ"ח.
2. כאמור, בגלל שהיא ודאית.
3. יפו עיר עתיקה הנזכרת בספר יהושע. אלא שספק שמא חומתה מימי יהושע או שמא בימי יהושע לא היתה לה חומה אלא קודם לכן או אחרי כן (כי לא נמנית על ערי הנחלה אלא נזכרת 'עם הגבול מול יפו'). משכך היא ספק, וגם נהגו בה ספק במאה הקודמת. ב"ב כשהיתה מחוברת לה ממש דינה כמחוברת לספק שהחזו"א הכריע להלכה (לא כהמ"ב בשם ברכ"י) שדינה כעיר הספק עצמה. כיום יש מפקפקים שמא נתיבי אילון הרחבים מפרידים אותה. תל אביב בודאי מחוברת ליפו (וגם בת ים וחולון).
4. אכן טבריה מופק"ח, אבל מצד הים לא היתה מוקפ"ח והים הגין עליה, ומשו"ה הסתפק חזקיה רק לגבי מגילה, אבל לדין בתי ערי חומה ודאי שטבריה אינה נחשבת עיר חומה. אף שהיתה עיר בצורה מג' רוחותיה ולכן מנאה יהושע כערי מבצר. כיום לכאורה טבריה מחוברת ועכ"פ ודאי סמוכה לחמת שלדרומה, שהיא בודאי מוקפ"ח ושמה עליה, ומעיינותיה החמים יעידו עליה.
5. *לוד-רמלה. (*אחיסמך/גני אילון המחוברת עם לוד). *גבעת המורה הסמוכה לסולם/שונם. *הר יונה הסמוכה לכפר משהד/גת חפר-גופפתא. *בית שמש הסמוכה לבית שמש הקדומה ולירמוך/ירמות. (*אלעד הנראית ללוד). (*אור יהודה,יהוד-מונסון,סביון המחברים לכפר ענא). *יבנה המחוברת לתל יבנאל (להחזו"א שכתב שאין הכרע שמא עיר שאינה מיושבת כלל הסמוכה לה קוראת בטו. ואותו הדבר *עכו הסמוכה לתל נפוליאון שאיננו מיושב).
רשימה אקראית.