פורים דמוקפין ברחבי הארץ

[דרומאי]

אף אחד מהנמנים לא קרב לכח הכרעתם של החזו"א והגרי"ז.
זה גם ויכוח עקר מבחינה פוליטית - כי לא יצוייר היית אומר לירושלמי אתה לא עושה פורים בט"ו, הוא יהפוך את העולם כדי למצא איך כן לעשות, כמו ברמות.. כך שבאמת דעתו בענין זה לא פרקטית.
למשל, את מי מעניין, אפילו לחומרא, דעתו של הרב טיקוצינסקי על י"ד בשכונת עץ חיים, וגבעת שאול?
הוא אשר אמרתי.

למשל איני נמנה כלל על תלמידיו של הרבי מסאטמאר ובכל זאת הכרעתו ההלכתית מקבל אצלי משקל חשוב יותר מהגרי"ז והחזו"א, ולא רק אצלי, ולא רק הרבי מסאטמאר והבן

אתה כנראה מכריע בדברים לא מנקודת הלכה.
 

[שאר לעמו]

..

[איטשע מאיר לורנץ]

אף אחד מהנמנים לא קרב לכח הכרעתם של החזו"א והגרי"ז.
זה גם ויכוח עקר מבחינה פוליטית - כי לא יצוייר היית אומר לירושלמי אתה לא עושה פורים בט"ו, הוא יהפוך את העולם כדי למצא איך כן לעשות, כמו ברמות.. כך שבאמת דעתו בענין זה לא פרקטית.
למשל, את מי מעניין, אפילו לחומרא, דעתו של הרב טיקוצינסקי על י"ד בשכונת עץ חיים, וגבעת שאול?
הוא אשר אמרתי.

למשל איני נמנה כלל על תלמידיו של הרבי מסאטמאר ובכל זאת הכרעתו ההלכתית מקבל אצלי משקל חשוב יותר מהגרי"ז והחזו"א, ולא רק אצלי, ולא רק הרבי מסאטמאר והבן

אתה כנראה מכריע בדברים לא מנקודת הלכה.

נוח לך אולי לומר כך 

אבל לי כנראה יש במסורה מרבותי זוית אחרת בענין הפסק
 

[איטשע מאיר לורנץ]

היו שני בית שמש. כמו שהיו שני אפק ושני בית לחם ועוד ועוד.
כל עיר הנזכרת על הגבולין בספר יהושע היא עיר מבצר.

לא יודע היכן מצאת עוד קרא המוזכר שם בית שמש באיזור הזה 

פתח את ספר יהושע ותראה בעצמיך

[איטשע מאיר לורנץ]

בית שמש סמוכה, לפי הנראה איננה יושבת על העיר העתיקה.

מגדל המים (ליד שדרות לוי אשכול)
בנוי על מבנה עתיק. 

תל בית שמש נמצא על כביש שלושים ושמונה הרבה יותר רחוק משם הוא ליד בית שמש ולא בתוך בית שמש 

הספק שהתעורר בבית שמש הוא לא בגלל תל בית שמש אלא בגלל תל ירמות שם נמצא חומה כל שהיא

ובכל זאת תמהני כי ביהושע אין הוא מוזכר בין ערי המבצר

[שאר לעמו]

בית שמש סמוכה, לפי הנראה איננה יושבת על העיר העתיקה.

מגדל המים (ליד שדרות לוי אשכול)
בנוי על מבנה עתיק. 

תל בית שמש נמצא על כביש שלושים ושמונה הרבה יותר רחוק משם הוא ליד בית שמש ולא בתוך בית שמש 
הספק שהתעורר בבית שמש הוא לא בגלל תל בית שמש אלא בגלל תל ירמות שם נמצא חומה כל שהיא
ובכל זאת תמהני כי ביהושע אין הוא מוזכר בין ערי המבצר

תל בית שמש גם סמוך וגם נראה לבית שמש דהיום.
תל ירמות: ראה יהו' יב יא, ושם טו לה, וגם הוא סמוך ונראה.
בשניהם לא גרים בני אדם. אך אם ימצא שם אדם בפורים זה משליך על הכל לכולי עלמא (אף להמ"ב והברכ"י).

[שאר לעמו]

היו שני בית שמש. כמו שהיו שני אפק ושני בית לחם ועוד ועוד.
כל עיר הנזכרת על הגבולין בספר יהושע היא עיר מבצר.

לא יודע היכן מצאת עוד קרא המוזכר שם בית שמש באיזור הזה 
פתח את ספר יהושע ותראה בעצמיך

אינני יודע מדוע הגבתי כך שם. אולי תקנת את הודעתך שעליה נסובו דברי שם, וממילא דברי התייתרו.

[שאר לעמו]

בית שמש סמוכה, לפי הנראה איננה יושבת על העיר העתיקה.

מגדל המים (ליד שדרות לוי אשכול)
בנוי על מבנה עתיק. 

העיר העתיקה הזו היא מהתקופה הפרסית. ואולי אף היתה נמל לעכו המקראית
אך העיר עכו המקראית (שאותה לא הורישו שבט אשר בתקופת ההתנחלות), היא על תל נפוליאון.

[איטשע מאיר לורנץ]

מגדל המים (ליד שדרות לוי אשכול)
בנוי על מבנה עתיק. 

תל בית שמש נמצא על כביש שלושים ושמונה הרבה יותר רחוק משם הוא ליד בית שמש ולא בתוך בית שמש 
הספק שהתעורר בבית שמש הוא לא בגלל תל בית שמש אלא בגלל תל ירמות שם נמצא חומה כל שהיא
ובכל זאת תמהני כי ביהושע אין הוא מוזכר בין ערי המבצר

תל בית שמש גם סמוך וגם נראה לבית שמש דהיום.
תל ירמות: ראה יהו' יב יא, ושם טו לה, וגם הוא סמוך ונראה.
בשניהם לא גרים בני אדם. אך אם ימצא שם אדם בפורים זה משליך על הכל לכולי עלמא (אף להמ"ב והברכ"י).

לא דייקת בדברי עמדתי על כך שתל בית שמש לא נמצאת במקום שציין (שהוא בתוך בית שמש) אלא ליד בית שמש מחוצה לה

גם על תל ירמות אמרתי שהוא סמוך ונראה יותר אפילו מתל בית שמש (אני בעצמי חונה על התל, בקיצר סמוך ונראה) ושוב עיי"ש שהוא אינו עיר מבצר ביהושע והחומה שנמצאה בהחלט יכול להיות מתקופה מאוחרת בהרבה

[איטשע מאיר לורנץ]

היו שני בית שמש. כמו שהיו שני אפק ושני בית לחם ועוד ועוד.
כל עיר הנזכרת על הגבולין בספר יהושע היא עיר מבצר.

לא יודע היכן מצאת עוד קרא המוזכר שם בית שמש באיזור הזה 
פתח את ספר יהושע ותראה בעצמיך

אינני יודע מדוע הגבתי כך שם. אולי תקנת את הודעתך שעליה נסובו דברי שם, וממילא דברי התייתרו.

נסוב על הערתי שהעיר בית שמש נמצאת בנפתלי אשר ליד הצפון ולא ליד העיר בית שמש דהיום, ועל כך נאמרה הערתך ועליה הערתי
 

[שאר לעמו]

תל בית שמש נמצא על כביש שלושים ושמונה הרבה יותר רחוק משם הוא ליד בית שמש ולא בתוך בית שמש 
הספק שהתעורר בבית שמש הוא לא בגלל תל בית שמש אלא בגלל תל ירמות שם נמצא חומה כל שהיא
ובכל זאת תמהני כי ביהושע אין הוא מוזכר בין ערי המבצר

תל בית שמש גם סמוך וגם נראה לבית שמש דהיום.
תל ירמות: ראה יהו' יב יא, ושם טו לה, וגם הוא סמוך ונראה.
בשניהם לא גרים בני אדם. אך אם ימצא שם אדם בפורים זה משליך על הכל לכולי עלמא (אף להמ"ב והברכ"י).

לא דייקת בדברי עמדתי על כך שתל בית שמש לא נמצאת במקום שציין (שהוא בתוך בית שמש) אלא ליד בית שמש מחוצה לה

גם על תל ירמות אמרתי שהוא סמוך ונראה יותר אפילו מתל בית שמש (אני בעצמי חונה על התל, בקיצר סמוך ונראה) ושוב עיי"ש שהוא אינו עיר מבצר ביהושע והחומה שנמצאה בהחלט יכול להיות מתקופה מאוחרת בהרבה

אינני יודע מה אתה מגדיר 'עיר מבצר' ומה לא.
הירושלמי ריש מגילה אומר שכל עיר שנמנית בנחלות השבטים ביהושע היא עיר מוקפת חומה מימי יהושע.
ואמנם יש שם בירו' תירוץ נוסף, אלא שאין התירוצים סותרים זל"ז, אף שגם לא בהכרח דמאן דמתרץ לה להא סבר לה להא,
אלא שגם הכי פירש הגר"א בספר יהושע שכל עיר הנזכרת על הנחלות היא מוקפת חומה מימי יהושע. ממילא הפשטות שלכו"ע ס"ל לתירוץ הירו' שכל עיר הנזכרת - עיר מופק"ח מימי יהושע היא.
(כ"ז זולתי מה שהתפרש להדיא שאינה עיר מבצר. וכמו"כ במקום שהוזכר במפורש ערי מבצר יש סיבה לכך, וא"ז נוגע לנידון דידן).
וא"כ ירמות שהוזכרה כעירו של מלך ירמות, וכעיר בנחלת יהודה הנה עיר מבצר. ולא נ"מ ממתי החומה שאנחנו רואים כיום, אף שבהחלט המומחים סבורים שהיא מימי ההתנחלות ושלאחריהם.

לא יודע היכן מצאת עוד קרא המוזכר שם בית שמש באיזור הזה 
פתח את ספר יהושע ותראה בעצמיך

אינני יודע מדוע הגבתי כך שם. אולי תקנת את הודעתך שעליה נסובו דברי שם, וממילא דברי התייתרו.

נסוב על הערתי שהעיר בית שמש נמצאת בנפתלי אשר ליד הצפון ולא ליד העיר בית שמש דהיום, ועל כך נאמרה הערתך ועליה הערתי

צדקת, לא הייתי מרוכז, ולא שתקנת אתה דבר מה אח"כ.
ובכן, מה בכך? בית שמש ישנה בצפון וביהודה. ולא בבית שמש שבצפון עסקינן ביחס לאשכול זה.
אלא שגם בית שמש אשר בגבול יהודה ודן מוקפ"ח מימי יהושע (ואח"כ ניתנה ללוים, ואז פשוט שסתרו חומתה. וגם צ"ל שנחלו אותה גם בני דן וגם בני יהודה, אלו במגרש ואלו בעיר וכיו"ב, על דרך שפירש הגר"א ביהו' כמה פעמים. אבל הלויים נטלו גם המגרש וגם העיר כמפורש בקרא).
נכון שאצל דן היא נקראת גם 'עיר שמש', אך זה מצוי במקרא לרוב (עשרות רבות; הן בשמות ערים, הן בשמות אנשים). ואותם פסוקים מזכירים את צרעה ואשתאול הן אצל דן והן אצל יהודה, ומצורפת עליהם בפסוקים אלו עיר שמש/בית שמש.
הערבים קראו לה עין שמש, אך זה לא מוריד מזיהויה הודאי. ובתקופה שקדמה לה נקראה בית שמש (ראה איבסביוס, מלמד, ערך 258), ומקומה מזוהה לפי מרחקה מבית גוברין ומאמאוס. ואין ספק בדבר.

[איטשע מאיר לורנץ]

תל בית שמש גם סמוך וגם נראה לבית שמש דהיום.
תל ירמות: ראה יהו' יב יא, ושם טו לה, וגם הוא סמוך ונראה.
בשניהם לא גרים בני אדם. אך אם ימצא שם אדם בפורים זה משליך על הכל לכולי עלמא (אף להמ"ב והברכ"י).

לא דייקת בדברי עמדתי על כך שתל בית שמש לא נמצאת במקום שציין (שהוא בתוך בית שמש) אלא ליד בית שמש מחוצה לה

גם על תל ירמות אמרתי שהוא סמוך ונראה יותר אפילו מתל בית שמש (אני בעצמי חונה על התל, בקיצר סמוך ונראה) ושוב עיי"ש שהוא אינו עיר מבצר ביהושע והחומה שנמצאה בהחלט יכול להיות מתקופה מאוחרת בהרבה

אינני יודע מה אתה מגדיר 'עיר מבצר' ומה לא.
הירושלמי ריש מגילה אומר שכל עיר שנמנית בנחלות השבטים ביהושע היא עיר מוקפת חומה מימי יהושע.
ואמנם יש שם בירו' תירוץ נוסף, אלא שאין התירוצים סותרים זל"ז, אף שגם לא בהכרח דמאן דמתרץ לה להא סבר לה להא,
אלא שגם הכי פירש הגר"א בספר יהושע שכל עיר הנזכרת על הנחלות היא מוקפת חומה מימי יהושע. ממילא הפשטות שלכו"ע ס"ל לתירוץ הירו' שכל עיר הנזכרת - עיר מופק"ח מימי יהושע היא.
(כ"ז זולתי מה שהתפרש להדיא שאינה עיר מבצר. וכמו"כ במקום שהוזכר במפורש ערי מבצר יש סיבה לכך, וא"ז נוגע לנידון דידן).
וא"כ ירמות שהוזכרה כעירו של מלך ירמות, וכעיר בנחלת יהודה הנה עיר מבצר. ולא נ"מ ממתי החומה שאנחנו רואים כיום, אף שבהחלט המומחים סבורים שהיא מימי ההתנחלות ושלאחריהם.
 

אינני יודע מדוע הגבתי כך שם. אולי תקנת את הודעתך שעליה נסובו דברי שם, וממילא דברי התייתרו.

נסוב על הערתי שהעיר בית שמש נמצאת בנפתלי אשר ליד הצפון ולא ליד העיר בית שמש דהיום, ועל כך נאמרה הערתך ועליה הערתי

צדקת, לא הייתי מרוכז, ולא שתקנת אתה דבר מה אח"כ.
ובכן, מה בכך? בית שמש ישנה בצפון וביהודה. ולא בבית שמש שבצפון עסקינן ביחס לאשכול זה.
אלא שגם בית שמש אשר בגבול יהודה ודן מוקפ"ח מימי יהושע (ואח"כ ניתנה ללוים, ואז פשוט שסתרו חומתה. וגם צ"ל שנחלו אותה גם בני דן וגם בני יהודה, אלו במגרש ואלו בעיר וכיו"ב, על דרך שפירש הגר"א ביהו' כמה פעמים. אבל הלויים נטלו גם המגרש וגם העיר כמפורש בקרא).
נכון שאצל דן היא נקראת גם 'עיר שמש', אך זה מצוי במקרא לרוב (עשרות רבות; הן בשמות ערים, הן בשמות אנשים). ואותם פסוקים מזכירים את צרעה ואשתאול הן אצל דן והן אצל יהודה, ומצורפת עליהם בפסוקים אלו עיר שמש/בית שמש.
הערבים קראו לה עין שמש, אך זה לא מוריד מזיהויה הודאי. ובתקופה שקדמה לה נקראה בית שמש (ראה איבסביוס, מלמד, ערך 258), ומקומה מזוהה לפי מרחקה מבית גוברין ומאמאוס. ואין ספק בדבר.

קודם כל רוב תודות על דברי הירושלמי שמוע שמעתי פעם על דבבר הזה אבל לא זכרתי מקור

מה שהתכוונתי ערי מבצר נסוב אכן על כך שמפורש בספר יהושע שהערים הללו הן ערי מבצר 

אשמח על מקור שקורא את בית שמש שבגבול דן יהודה בשם 'בית שמש' אני לא מצאתי אותו

[אבי חי]

זה שלא מצאנו בלי 'סברא' ידינו ורגלינו (נניח), לא אומר שנעשה לעצמנו חיים קלים..
ולמה איננו חוששים שלכהנים אסור לגור בא"י כי כל מקום הוא בית קברות. יש הלכה מה נקרא ספק ומה לא.

ראשית כל זה טומאת תהום, שנית אינו דומה כי בשביל להיטמאות צריכים להיות מעל המת ממש והרי לא כל נקודה ונקודה בארץ יש תחתיה מתים, אבל כאן שמספיק סמוך ונראה הרי כמדומני שרוב מוחץ מהארץ הוא סמוך ונראה, באיזורים שהיו מיושבים כמו הרי יהודה ואפרים זה כמעט מאה אחוז מהשטח. 

מה פתאום טומאת התהום?
טומאת התהום שאינה מטמאה היא טומאה שלא ידע בה אדם מעולם, וכאן יש לחשוש לבני אדם שנקברו ברוב עם ובהדרת מלך, אלא שנשכח מקום קבורתם.

יש היתר לכהנים להטמא בטומאת התהום?

דין טומאת התהום נאמר בדיעבד בנזיר ועושה פסח וכו'


 

[שאר לעמו]

קודם כל רוב תודות על דברי הירושלמי שמוע שמעתי פעם על הדבר הזה אבל לא זכרתי מקור

מה שהתכוונתי ערי מבצר נסוב אכן על כך שמפורש בספר יהושע שהערים הללו הן ערי מבצר 

אשמח על מקור שקורא את בית שמש שבגבול דן יהודה בשם 'בית שמש' אני לא מצאתי אותו

טעיתי במשהו, אבל לא בעיקרון אותו כתבתי.
בית שמש לא נמנית להדיא על רשימת ערי יהודה שבספר יהושע, אבל נזכרת כעיר על הגבול של יהודה (גבול יהודה עם דן כמובן): וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל כֶּתֶף הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה (יהו' טו י) וא"כ היא עיר מוקפ"ח, כדאמרי' בירו' ריש מגילה).
היא כן נמנית אח"כ על הערים שלקחו ממטה יהודה עבור ערי הלוים (יהו' כא טז).

בגבול בני דן (יהושע יט מא): וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ.
במנין ערי יהודה (יהו' טו לג): בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה.
הוי אומר צרעה ואשאול ועיר שמש, יושבות על הגבול (ולכן נזכרו), ובית שמש על הגבול של יהודה.

[מ אלישע]

בית שמש סמוכה, לפי הנראה איננה יושבת על העיר העתיקה.

מגדל המים (ליד שדרות לוי אשכול)
בנוי על מבנה עתיק. 

אינני מכיר את בית שמש כדבעי.
לא כל מגדל עתיק (אפילו מלפני 2000 שנה) מעיד על עיר מוקפת חומה מימי יהושע.
בית שמש המקראית ידועה בכביש לכיוון בית גוברין מעט אחרי צומת הכניסה הראשית לעיר.

על העיר בית שמש כתוב בספר שמואל (שמואל א ו יח) (לאחר שראו בארון)
שהיו בה למעלה מחמישים אלף איש.
ומסתבר א"כ שהיתה גדולה קצת. המרחק מתל בית שמש למגדל המים הוא רק שני קילומטר.


המרחק בין רמת בית שמש ג לבית שמש הוא גדול קצת.
וצ"ע אם הוא מועיל לחייב משהו את בית שמש.

 

[איטשע מאיר לורנץ]

מגדל המים (ליד שדרות לוי אשכול)
בנוי על מבנה עתיק. 

אינני מכיר את בית שמש כדבעי.
לא כל מגדל עתיק (אפילו מלפני 2000 שנה) מעיד על עיר מוקפת חומה מימי יהושע.
בית שמש המקראית ידועה בכביש לכיוון בית גוברין מעט אחרי צומת הכניסה הראשית לעיר.

על העיר בית שמש כתוב בספר שמואל (שמואל א ו יח) (לאחר שראו בארון)
שהיו בה למעלה מחמישים אלף איש.
ומסתבר א"כ שהיתה גדולה קצת. המרחק מתל בית שמש למגדל המים הוא רק שני קילומטר.


המרחק בין רמת בית שמש ג לבית שמש הוא גדול קצת.
וצ"ע אם הוא מועיל לחייב משהו את בית שמש.

כהיום היא מחוברת לכל דבר ודבר 

אפילו עירוב אחד קיים על שניהם 

[מ אלישע]

ישר כח
(ואעפ"כ לא הבנתי מהו אפילו עירוב...
גם ברמות עשו עירוב ועדיין נחלקו)

[יושב אוהלים]

יש היתר לכהנים להטמא בטומאת התהום?

זה שאלה שסותרת את עצמה מיניה וביה.
טומאת התהום פירושו שלא היה ידוע לאדם מעולם, אז אי אפשר לשאול אם יש היתר לכהנים להטמא בטומאת התהום,
זה כמו לשאול אם מותר לכהן להיטמא אם אין אף אחד בעולם, לא הוא ולא אף אחד אחר, יודע שהוא ניטמא.

[אבי חי]

יש היתר לכהנים להטמא בטומאת התהום?

זה שאלה שסותרת את עצמה מיניה וביה.
טומאת התהום פירושו שלא היה ידוע לאדם מעולם, אז אי אפשר לשאול אם יש היתר לכהנים להטמא בטומאת התהום,
זה כמו לשאול אם מותר לכהן להיטמא אם אין אף אחד בעולם, לא הוא ולא אף אחד אחר, יודע שהוא ניטמא.

נכון. עי' על מה הגבתי.
 

[מ.ה.]

ראשית כל זה טומאת תהום, שנית אינו דומה כי בשביל להיטמאות צריכים להיות מעל המת ממש והרי לא כל נקודה ונקודה בארץ יש תחתיה מתים, אבל כאן שמספיק סמוך ונראה הרי כמדומני שרוב מוחץ מהארץ הוא סמוך ונראה, באיזורים שהיו מיושבים כמו הרי יהודה ואפרים זה כמעט מאה אחוז מהשטח. 

מה פתאום טומאת התהום?
טומאת התהום שאינה מטמאה היא טומאה שלא ידע בה אדם מעולם, וכאן יש לחשוש לבני אדם שנקברו ברוב עם ובהדרת מלך, אלא שנשכח מקום קבורתם.

יש היתר לכהנים להטמא בטומאת התהום?

דין טומאת התהום נאמר בדיעבד בנזיר ועושה פסח וכו'

אכן, לא שמעתי בזה שיש היתר לכתחילה,
רק סברתי שהכותב הבין שאם כשנודע שעבר מעל הטומאה, אינו נעשה טמא למפרע,
מן הסתם קיל יותר להיכנס למקום שיש חשש כזה, כיון שגם אם עבר מעל המת, הוא אינו מצליח לטמאו (עד שיוודע).
והערתי, שאעפ"כ אין זה נוגע לנידון דידן, שיש חשש טומאה ידועה שנשכחה.

[אבי חי]

אכן, לא שמעתי בזה שיש היתר לכתחילה,
רק סברתי שהכותב הבין שאם כשנודע שעבר מעל הטומאה, אינו נעשה טמא למפרע,
מן הסתם קיל יותר להיכנס למקום שיש חשש כזה, כיון שגם אם עבר מעל המת, הוא אינו מצליח לטמאו (עד שיוודע).
והערתי, שאעפ"כ אין זה נוגע לנידון דידן, שיש חשש טומאה ידועה שנשכחה.

יש"כ

אף בטומאת התהום נטמא למפרע, ומטמא טהרות שנגע בהם למפרע, ורק לגבי דינים מסוימים נאמרה ההלכה להקל.
ולכן בפשטות אין בזה צד קולא לענין איסור טומאת כהנים. (ואין ההערה על דברי כת"ר)

[ישראל הכהן]

אינני מכיר את בית שמש כדבעי.
לא כל מגדל עתיק (אפילו מלפני 2000 שנה) מעיד על עיר מוקפת חומה מימי יהושע.
בית שמש המקראית ידועה בכביש לכיוון בית גוברין מעט אחרי צומת הכניסה הראשית לעיר.

על העיר בית שמש כתוב בספר שמואל (שמואל א ו יח) (לאחר שראו בארון)
שהיו בה למעלה מחמישים אלף איש.
ומסתבר א"כ שהיתה גדולה קצת. המרחק מתל בית שמש למגדל המים הוא רק שני קילומטר.


המרחק בין רמת בית שמש ג לבית שמש הוא גדול קצת.
וצ"ע אם הוא מועיל לחייב משהו את בית שמש.

כהיום היא מחוברת לכל דבר ודבר 

אפילו עירוב אחד קיים על שניהם 

כבר כתב מרן הסטייפער שעירוב לא מועיל, וכי אם יערבו את כל א"י כולם יקראו בט"ו?

וכן דעת הרבה פוסקים.
 

[איטשע מאיר לורנץ]

על העיר בית שמש כתוב בספר שמואל (שמואל א ו יח) (לאחר שראו בארון)
שהיו בה למעלה מחמישים אלף איש.
ומסתבר א"כ שהיתה גדולה קצת. המרחק מתל בית שמש למגדל המים הוא רק שני קילומטר.


המרחק בין רמת בית שמש ג לבית שמש הוא גדול קצת.
וצ"ע אם הוא מועיל לחייב משהו את בית שמש.

כהיום היא מחוברת לכל דבר ודבר 

אפילו עירוב אחד קיים על שניהם 

כבר כתב מרן הסטייפער שעירוב לא מועיל, וכי אם יערבו את כל א"י כולם יקראו בט"ו?

וכן דעת הרבה פוסקים.

איך אפשר לעשות עירוב על שני עיירות

ועל כך התכוונתי

[שמואל092]

טבריה כיום עיר אחת עם טבריה העתיקה שמפורש בגמ' שנוהגת יומיים
למעשה נהוג בה יום אחד וצע"ג.

בדור הקודם היו קוראים מגילה בבית הכנסת גם בט"ו
אלא שהציבור הצביע ברגליים.....
(מעדות א' מזקני טבריה)
 

[דבש לפי]

בית שמש לא נמנית להדיא על רשימת ערי יהודה שבספר יהושע, אבל נזכרת כעיר על הגבול של יהודה (גבול יהודה עם דן כמובן): וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל כֶּתֶף הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה (יהו' טו י) וא"כ היא עיר מוקפ"ח, כדאמרי' בירו' ריש מגילה).
היא כן נמנית אח"כ על הערים שלקחו ממטה יהודה עבור ערי הלוים (יהו' כא טז).

מניין לך שעיר שלא נזכרה ברשימות הערים אלא כציון גבול היא בכלל דברי הירושלמי שם? (לענ"ד פשיטא לא כן.)

[ששמואל]

גם בדרבנן?

שו"ע מפורש: כרך שהוא ספק אם הוקף בימי יהושע אם לאו - קורין בי"ד ובט"ו ובליליהון.

אני מבין שכך הדין. אני רק תמה בדבר, מדוע לא הקילו לקרוא כפרזים...

תמיהתך מובנת וכן הסכימו הרבה ראשונים-
הר"ן (על הרי"ף) והרמב"ן בריש מגילה כתבו בשם הגאונים שעיר שספק מוקפת מעיקר הדין פטורים מקריאת המגילה הן בי"ד והן בט"ו כיון דבכל יומא איכא ספק דדבריהם ורק שלא ייצאו מכלל ישראל תיקנו שיקראו בי"ד כרובא דעלמא (עיי' בפנים, בשני המקורות, כיון שבר"ן משמע שקוראים בי"ד ויכולים לברך ולרמב"ן משמע שיש להם חיוב גמור בי"ד ועוד שינויי לשון) - ומה שמובא בגמרא לגבי טבריא והוצל שקראו בהם בי"ד ובט"ו הוא מידת חסידות.

שיטת הרשב"א (מגילה ה: ד"ה ה"ג) שהגאונים הנ"ל דיברו בערים שספק אם היו מוקפות חומה מימות יהושע ועל כן אזלינן בתר רובא אבל טבריא והוצל היה ידוע שמוקפות חומה והספק הוא האם הם נמצאים בטבריא והוצל המקוריים או לא. וכתב שם שכל הדין של קריאה בי"ד ובט"ו מספק הוא דווקא בארץ ישראל אבל בחומה לארץ אף המסופקות קוראים בי"ד.

הרמב"ם והשו"ע פסקו שכל עיר המסופקת קוראים בשניהם ומברכים רק בי"ד.
 

[דבש לפי]

שיטת הרשב"א (מגילה ה: ד"ה ה"ג) שהגאונים הנ"ל דיברו בערים שספק אם היו מוקפות חומה מימות יהושע ועל כן אזלינן בתר רובא אבל טבריא והוצל היה ידוע שמוקפות חומה והספק הוא האם הם נמצאים בטבריא והוצל המקוריים או לא. וכתב שם שכל הדין של קריאה בי"ד ובט"ו מספק הוא דווקא בארץ ישראל אבל בחומה לארץ אף המסופקות קוראים בי"ד.

האם שיטת הרשב"א שהוצל היא בארץ ישראל?

[שאר לעמו]

בית שמש לא נמנית להדיא על רשימת ערי יהודה שבספר יהושע, אבל נזכרת כעיר על הגבול של יהודה (גבול יהודה עם דן כמובן): וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל כֶּתֶף הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה (יהו' טו י) וא"כ היא עיר מוקפ"ח, כדאמרי' בירו' ריש מגילה).
היא כן נמנית אח"כ על הערים שלקחו ממטה יהודה עבור ערי הלוים (יהו' כא טז).

מניין לך שעיר שלא נזכרה ברשימות הערים אלא כציון גבול היא בכלל דברי הירושלמי שם? (לענ"ד פשיטא לא כן.)

אכן זה עדיין לא מכריח לגמרי, ואם משום הא, זה עדיין ספק (כמו 'עם הגבול מול יפו' בנחלת דן). [אך מה שכתבת שבעיניך 'פשיטא לא כן' תמוה. כי מן ההגיון עיר לא חשובה לא נזכרת כלל כנקודת ציון].
אבל ההכרח שבית שמש היא עיר מופק"ח, כי מצורף למה שנזכרה כעיר על גבול יהודה, הרי קו הגבול של יהודה הוא עם נחלת דן. ובנחלת דן באזור מסוים זה, מתוארים ערי הגבול שבינו לבין יהודה (יהו' יט מא) 'ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש'. ובגבול יהודה מתוארת בית שמש כעל הגבול כשאת צרעה ואשתאול הסמוכים לה חלקו בני יהודה ודן (יהו' טו לג; שם, יט מא). [אמנם בית שמש לא נזכרה אצל מנין ערי יהודה, כי היא עיר שנתנה ללויים מנחלתם (חלק העיר של יהודה), וכמו שיוטה ואשתמוע ערי הלוים שביהודה (יהו' כא טז) לא נזכרו במנין הערים].
וברשימת נציבי שלמה על ערי דן (מלכ"א ד ט), נמנו בן דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן.
אם כן עיר שמש ובית שמש אחת היא בהחלפות השם כמו שמצינו במקומות רבים במקרא. ולא נזכרה כלל עיר שמש יותר במקרא.
כך גם תיאור איבסביוס שצרעה ובית שמש באותו מקום (על הדרך מבית גוברין לאמואוס). וכן השתמרות השמות עד לאחרונה מורים שכאן בית שמש. ואעפ"כ לענין ברכה כבר נהגו בכל הערים הללו שאין עליהם מסורת רציפה, לא לברך בהם אפילו היו מיושבות בבני אדם גם כיום כמש"כ רבי יהוסף שוורץ.

וכך רשמתי אצלי:

הנה לא התפרש להדיא שבית שמש היתה מוקפ"ח, אף שמן הסתם היא עיר מוקפ"ח; בית שמש נמנית עם ערי הגבול של יהודה ודן (יהו' טו לג). אמנם שזה עדיין לא מכריע שהיא עיר מוקפ"ח (כי בירו' במגילה אמרו שערים הנמנות ביהושע מקופ"ח היו ועל הגבול היו (ראה לעיל אות ב סק"ד), אך לא מוכרח שעיר שעל הגבול שאינה נמנית על מנין הנחלות – היתה מוקפ"ח, אלא באה לציין נקודת גבול). אלא שיש להסתייע אודותיה מכך על גבול נחלת דן באזור זה נמנו (יהו' יט מא) צרעה אשאול ועיר שמש, ואצל נציבי שלמה (מלכ"א ד ט) התמנה בן דקר, על ערי דן 'במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן'. א"כ בית שמש ועיר שמש הינן שם מתחלף לאותה העיר. גם מצינו אצל ערי יהודה צרעה ואשתאול (יהו' טו לג), אשר היו גם לדן וגם ליהודה [אמנם לא נזכרה בית שמש במנין ערי יהודה, אלא שזה לפי שהיתה עיר לויים ביהודה (יהו' כא טז), וכמו שלא נמנו במנין עריו יֻטָה ואשתמֹעַ ערי הלוים שבנחלתו. וצ"ל שהרסו את חומתם. (היה מקום לומר שהיות וחלק מערי הלוים שביהודה נמנו גם על מנין ערי יהודה כמו חֹלֹן ויתִּר, שמא הערים שנמנו היו ערי חומה וסתרום, ואלו שלא נמנו משום שאינם ערי חומה מתחילתם, וא"כ מכללם בית שמש גם לא היתה עיר חומה. אך זה יקשה מבית שמש שאצל בן גביר בערי דן, שהמסתבר שהיא בית שמש היא עיר שמש, והיא עיר גבול מוקפ"ח)]. רחוק לומר שבאותו אזור מצומצם שמאחרי כסלון הידועה שעל הגבול ועד תמנה הידועה שעל הגבול, היו על הגבול שתי ערים; עיר שמש ובית שמש, והיתה עוד בית שמש נוספת בדן (הנזכרת בנציבי שלמה) שגם היא אינה ידועה. והנכון הוא שעיר שמש ובית שמש שמות מתחלפים לאותה עיר, כמו שמצינו הרבה במקרא. מקומה של בית שמש ידוע אצל איבסביוס בתקופה הרומית, ועד היום שמה השתמר, וממילא זו היא. ואעפ"כ אין לנו מסורת רציפה אודות כך, ומובן שהינה בגדר ספק לענין מקרא מגילה (א"א לומר שזה ספק ספיקא שמא זו לא בית שמש ושמא לא היתה מוקפ"ח, שעל כל צד בספק ההסתברות גדולה יותר לחיוב ולא לשלילה, אלא שאין ודאות גמורה לברכה, מחמת שאין לנו מסורת על ענינה).

[ששמואל]

שיטת הרשב"א (מגילה ה: ד"ה ה"ג) שהגאונים הנ"ל דיברו בערים שספק אם היו מוקפות חומה מימות יהושע ועל כן אזלינן בתר רובא אבל טבריא והוצל היה ידוע שמוקפות חומה והספק הוא האם הם נמצאים בטבריא והוצל המקוריים או לא. וכתב שם שכל הדין של קריאה בי"ד ובט"ו מספק הוא דווקא בארץ ישראל אבל בחומה לארץ אף המסופקות קוראים בי"ד.

האם שיטת הרשב"א שהוצל היא בארץ ישראל?

וז"ל: ה"ג רב אסי קרא בהוצל דבנימין בארביסר ובחמיסר מספיקא כו'.
 

[דבש לפי]

שיטת הרשב"א (מגילה ה: ד"ה ה"ג) שהגאונים הנ"ל דיברו בערים שספק אם היו מוקפות חומה מימות יהושע ועל כן אזלינן בתר רובא אבל טבריא והוצל היה ידוע שמוקפות חומה והספק הוא האם הם נמצאים בטבריא והוצל המקוריים או לא. וכתב שם שכל הדין של קריאה בי"ד ובט"ו מספק הוא דווקא בארץ ישראל אבל בחומה לארץ אף המסופקות קוראים בי"ד.

האם שיטת הרשב"א שהוצל היא בארץ ישראל?

וז"ל: ה"ג רב אסי קרא בהוצל דבנימין בארביסר ובחמיסר מספיקא כו'.

האם אין כוונת הגמרא בכתובות קיא. שהוצל דבנימין היא בבבל (אלא הדר בה כאילו דר בארץ ישראל)?