משלוח מנות במוצרים בהכשר שאיני אוכל

רוצה להתעלות

משתמש ותיק
קיבלתי משלוח מנות עם מוצרים איני אוכל את הכשריהם, מותר לי העביר לאחר במשלוח מנות?
 

מיניה וביה

משתמש ותיק
תלוי:
אם גם הוא לא אוכל מהכשר זה אין בעיה לשלוח לו ולענין קיום משלוח מנות הוא כדלהלן
אם המקבל אוכל מהכשר זה אם יש שאלות של ספק דאורייתא אין לשלוח אא"כ הוא הכשר שאפשר לסמוך על עדותו שהוא כשר
ואם הוא שאלות של איסור דרבנן ישנם הכשרים שיכולים להכנס בגדר ספק ויהיה מותר לשלוח
 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
לכאו' יש לחלק בין אופן שאינך אוכל הכשר זה משום חומרא ואז ודאי שאתה יכול לשלוח לבין אם אתה אוחז שזו בעיה אמיתית שאז יש בזה חשש דלפני עיור.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אני מכיר אחד ששאלת את הגאון ר' מאיר סאלאווייציק ז"ל, כשהוא מקבל משלח מנות עם הכשרים שהוא אינו אוכל, האם מותר לו ליתן את זה במשלוח מנות לאנשים שאוכלים מזה. והוא התיר בשופי.
כפי מה שהבנתי, השואל לא ירד לפרטים של ההכשרים, ושאל רק באופן כללי.
 

ברל

משתמש ותיק
אם אדם אוכל הכשר מסויים מתוך בורות בתחום הכשרות סופו של דבר הוא סומך על נותן הכשרות מדי זה שהוא פסק שזה כשר ווהא משוכנע שאותו נותן כשרות יודע מה שהוא אומר אז כם הכשרים שבעיניך דיעבד למה שיהיה בעיה לתת?
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
לכאו' יש לחלק בין אופן שאינך אוכל הכשר זה משום חומרא ואז ודאי שאתה יכול לשלוח לבין אם אתה אוחז שזו בעיה אמיתית שאז יש בזה חשש דלפני עיור.

כך מחלק הגרשז"א לגבי לבקש מחבר שיפתח בקבוק עבורו בשבת וכדו'

מובא בספר מאור השבת

 
 

HaimL

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
יהודי רציני אמר:
לכאו' יש לחלק בין אופן שאינך אוכל הכשר זה משום חומרא ואז ודאי שאתה יכול לשלוח לבין אם אתה אוחז שזו בעיה אמיתית שאז יש בזה חשש דלפני עיור.

כך מחלק הגרשז"א לגבי לבקש מחבר שיפתח בקבוק עבורו בשבת וכדו'

מובא בספר מאור השבת
אני לא מצליח להבין. אם אין חשש אמיתי אז מה הטעם בחומרא. ואין זה דומה למבואר במסכת ביצה, פרק שני

אמרו לו: מה נעשה לבית אביך, שהיו מחמירין על עצמן ומקילין לכל ישראל, להיות אופין פיתין גריצין וחורי.

כי שם, בפשטות, ר"ג ס"ל להחמיר כב"ש, רק שנפסקה הלכה כב"ה, ולכן לא היה יכול להחמיר בזה לכל ישראל. 
אבל אם ברור למישהו שאין חשש אמיתי בדבר, מדוע להחמיר בו.
 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
HaimL אמר:
יעקב שלם אמר:
יהודי רציני אמר:
לכאו' יש לחלק בין אופן שאינך אוכל הכשר זה משום חומרא ואז ודאי שאתה יכול לשלוח לבין אם אתה אוחז שזו בעיה אמיתית שאז יש בזה חשש דלפני עיור.

כך מחלק הגרשז"א לגבי לבקש מחבר שיפתח בקבוק עבורו בשבת וכדו'

מובא בספר מאור השבת
אני לא מצליח להבין. אם אין חשש אמיתי אז מה הטעם בחומרא. ואין זה דומה למבואר במסכת ביצה, פרק שני

אמרו לו: מה נעשה לבית אביך, שהיו מחמירין על עצמן ומקילין לכל ישראל, להיות אופין פיתין גריצין וחורי.

כי שם, בפשטות, ר"ג ס"ל להחמיר כב"ש, רק שנפסקה הלכה כב"ה, ולכן לא היה יכול להחמיר בזה לכל ישראל. 
אבל אם ברור למישהו שאין חשש אמיתי בדבר, מדוע להחמיר בו.
לא הבנתי אתה לא מכיר את המושג חומרא, כל מה שאתה נוהג הוא רק עפ"י עיקר הדין?

ועכשיו לגוף התשובה- נניח שישנו דבר שאותו גוף כשרות אינו מקפיד עליו, ואומנם מעיקר הדין אין כל בעיה עם מה שנוהגים כן אלא שיש מי שחושש לזה (כגון שיש דעה כזו) ולכן אף שמעיקר הדין גם אתה סבור שאין בעיה איתם מ"מ אתה מחמיר שלא לאכול מאותו גוף כשרות וכדו', כמו"כ יכול להיות מקרה שאתה לא אוכל מאותו גוף כשרות כיון שלא ביררת עליו מספיק טוב אומנם ידוע בקרב הציבור שהוא גוף כשרות טוב ואפשר לסמוך עליו.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
HaimL אמר:
יעקב שלם אמר:
כך מחלק הגרשז"א לגבי לבקש מחבר שיפתח בקבוק עבורו בשבת וכדו'

מובא בספר מאור השבת
אני לא מצליח להבין. אם אין חשש אמיתי אז מה הטעם בחומרא. ואין זה דומה למבואר במסכת ביצה, פרק שני

אמרו לו: מה נעשה לבית אביך, שהיו מחמירין על עצמן ומקילין לכל ישראל, להיות אופין פיתין גריצין וחורי.

כי שם, בפשטות, ר"ג ס"ל להחמיר כב"ש, רק שנפסקה הלכה כב"ה, ולכן לא היה יכול להחמיר בזה לכל ישראל. 
אבל אם ברור למישהו שאין חשש אמיתי בדבר, מדוע להחמיר בו.
לא הבנתי אתה לא מכיר את המושג חומרא, כל מה שאתה נוהג הוא רק עפ"י עיקר הדין?

ועכשיו לגוף התשובה- נניח שישנו דבר שאותו גוף כשרות אינו מקפיד עליו, ואומנם מעיקר הדין אין כל בעיה עם מה שנוהגים כן אלא שיש מי שחושש לזה (כגון שיש דעה כזו) ולכן אף שמעיקר הדין גם אתה סבור שאין בעיה איתם מ"מ אתה מחמיר שלא לאכול מאותו גוף כשרות וכדו', כמו"כ יכול להיות מקרה שאתה לא אוכל מאותו גוף כשרות כיון שלא ביררת עליו מספיק טוב אומנם ידוע בקרב הציבור שהוא גוף כשרות טוב ואפשר לסמוך עליו.
חומרא זה דבר שיש בו ספק מעיקר הדין. וכאן זה נהיה קצת סבוך. למשל, בדוגמה שהובאה, על פתיחת בקבוק בשבת. אם אני מחמיר בזה, וחברי לא מחמיר בזה, אז ייתכן שאסור לי לתת לו בקבוק בשבת שיפתח לעצמו. כי אם אני מחזיק את הפתיחה לאיסור שבת, הרי נתתי לו איסור. 
אבל ייתכן שזה מותר, כי מאחר ואני מחמיר רק מספק, מי אמר שהספק שלי מוציא מידי קולתו של חברי, ואין זה נקרא מכשול. 
וכל זה רק אם אני נותן לו בקבוק לפתוח לעצמו. אבל אם אני נותן לו בקבוק לפתוח עבורי, אז אם אני מחזיק את הפתיחה לאיסור שבת, אז ייתכן שאסור לי כלל וכלל להנות מהפתיחה שלו, שהרי בשבילי היא איסור שבת (ומסתבר שאם החמרתי באיסור, לא אקל באיסור הנאה ממלאכת שבת, שהוא מדרבנן, כי אז אלה תרתי דסתרי אהדדי, שהרי תפסתי חומרא מצד אחד, ובזה גופא אני תופס קולא מצד שני).

אבל אשמח להסבר אחר, בנוגע להבנת המושג חומרא.
 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
כמדומני שכל המחמיר תבוא עליו ברכה לדוגמא- הוא בדבר שעיקר ההלכה כדעה המתירה אלא שחוששים לדעה האוסרת ומ"מ ודאי שמי שנוהג כעיקר הדין אין בזה כל חשש,
איני רואה צורך להסביר יותר מזה.
 

HaimL

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
כמדומני שכל המחמיר תבוא עליו ברכה לדוגמא- הוא בדבר שעיקר ההלכה כדעה המתירה אלא שחוששים לדעה האוסרת ומ"מ ודאי שמי שנוהג כעיקר הדין אין בזה כל חשש,
איני רואה צורך להסביר יותר מזה.
טוב אז אל תסביר. מה אעשה. שמא אחר ירצה להסביר
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
הרב @HaimL

פתחת נושא נוסף מתי ראוי להחמיר
יש על זה אשכולות נפרדים
לא הצלחתי להגיע אליהם
כי החיפוש לא עובד לי
 

זוזו

משתמש ותיק
HaimL אמר:
יהודי רציני אמר:
HaimL אמר:
אני לא מצליח להבין. אם אין חשש אמיתי אז מה הטעם בחומרא. ואין זה דומה למבואר במסכת ביצה, פרק שני

אמרו לו: מה נעשה לבית אביך, שהיו מחמירין על עצמן ומקילין לכל ישראל, להיות אופין פיתין גריצין וחורי.

כי שם, בפשטות, ר"ג ס"ל להחמיר כב"ש, רק שנפסקה הלכה כב"ה, ולכן לא היה יכול להחמיר בזה לכל ישראל. 
אבל אם ברור למישהו שאין חשש אמיתי בדבר, מדוע להחמיר בו.
לא הבנתי אתה לא מכיר את המושג חומרא, כל מה שאתה נוהג הוא רק עפ"י עיקר הדין?

ועכשיו לגוף התשובה- נניח שישנו דבר שאותו גוף כשרות אינו מקפיד עליו, ואומנם מעיקר הדין אין כל בעיה עם מה שנוהגים כן אלא שיש מי שחושש לזה (כגון שיש דעה כזו) ולכן אף שמעיקר הדין גם אתה סבור שאין בעיה איתם מ"מ אתה מחמיר שלא לאכול מאותו גוף כשרות וכדו', כמו"כ יכול להיות מקרה שאתה לא אוכל מאותו גוף כשרות כיון שלא ביררת עליו מספיק טוב אומנם ידוע בקרב הציבור שהוא גוף כשרות טוב ואפשר לסמוך עליו.
חומרא זה דבר שיש בו ספק מעיקר הדין. וכאן זה נהיה קצת סבוך. למשל, בדוגמה שהובאה, על פתיחת בקבוק בשבת. אם אני מחמיר בזה, וחברי לא מחמיר בזה, אז ייתכן שאסור לי לתת לו בקבוק בשבת שיפתח לעצמו. כי אם אני מחזיק את הפתיחה לאיסור שבת, הרי נתתי לו איסור. 
אבל ייתכן שזה מותר, כי מאחר ואני מחמיר רק מספק, מי אמר שהספק שלי מוציא מידי קולתו של חברי, ואין זה נקרא מכשול. 
וכל זה רק אם אני נותן לו בקבוק לפתוח לעצמו. אבל אם אני נותן לו בקבוק לפתוח עבורי, אז אם אני מחזיק את הפתיחה לאיסור שבת, אז ייתכן שאסור לי כלל וכלל להנות מהפתיחה שלו, שהרי בשבילי היא איסור שבת (ומסתבר שאם החמרתי באיסור, לא אקל באיסור הנאה ממלאכת שבת, שהוא מדרבנן, כי אז אלה תרתי דסתרי אהדדי, שהרי תפסתי חומרא מצד אחד, ובזה גופא אני תופס קולא מצד שני).

אבל אשמח להסבר אחר, בנוגע להבנת המושג חומרא.

עי' בזה בארחות שבת ח"ג עמ' כט במי שעשה מלאכה שלדברי רבותיו מותר. האם מי שרבותיו נוהגים בזה איסור יכול להשתמש בזה או שלגביו יש לראות את המעשה כחילול שבת בשוגג (ואסור עד מוצ"ש אם לא לצורך)
 
חלק עליון תַחתִית