זקוק לעזרה בדחיפות בעניין מעשה שבת בדיעבד בדבר שנחלקו בו הפוסקים

[קשיא]

שהמשנ"ב מכריע (שי"ח סק"ב) מכריע שאף בדאוריי' אמרי שכיון שיש מתירים בדיעבד מותר. ומאידך המקור למשנ"ב הוא הפרי מגדים שהפמ"ג בעצמו ס"ל דהוי רק במחלוקת דרבנן. אשמח אם יש למישהו תשובה מה המקור לדברי המשנ"ב.

[יוסף יצחק]

המקור למשנ"ב הוא הפרי מגדים שהפמ"ג בעצמו ס"ל דהוי רק במחלוקת דרבנן.

איפה ראית בפמ"ג אחרת?

[קשיא]

הפמ"ג סי' שכ"ג סקי"א בא"א דאיירי שם גבי טבילת כלים בשבת דהוא מדרבנן והתיר בדיעבד כיון שהוא דרבנן.
וכתב הפמ"ג ומשמע דכל פלוגתא דרבוותא כעין זה שרי.
וכ,כ בראש יוסף דהוא רק באיסור דרבנן בשבת לט. גבי עירוי בשבת שנאסר כדי קליפה אף בדיעבד.
וכ"כ המג"א שי"ח בסעיף י'דעירוי אוסר כדי קליפה אף בדיעבד. ואף שנחלקו בזה הפוסקים אי מבשל או לא.
והמשנ"ב מתיר בכל גוונא.

[תלמיד נאמן]

הפמ"ג סי' שכ"ג סקי"א בא"א דאיירי שם גבי טבילת כלים בשבת דהוא מדרבנן והתיר בדיעבד כיון שהוא דרבנן.
וכתב הפמ"ג ומשמע דכל פלוגתא דרבוותא כעין זה שרי.
וכ,כ בראש יוסף דהוא רק באיסור דרבנן בשבת לט. גבי עירוי בשבת שנאסר כדי קליפה אף בדיעבד.
וכ"כ המג"א שי"ח בסעיף י'דעירוי אוסר כדי קליפה אף בדיעבד. ואף שנחלקו בזה הפוסקים אי מבשל או לא.
והמשנ"ב מתיר בכל גוונא.

ומדברי מג"א אלו מקשה שם המשנ"ב על עצמו, והניח בצע"ק.
 

[קשיא]

אין הכי נמי
ומהיכן מקור המשנ"ב לדבר זה דהא הפמ"ג עצמו ס"ל כמג"א
ואיך פוסקים בעניין זה

[חדא פלפלתא]

הביה"ל רס"א ס א ד"ה ואין מדליקין מביא שיטת המג"א לענין הטבלת כלים כראיה לכך

[קשיא]

הביה"ל רס"א ס א ד"ה ואין מדליקין מביא שיטת המג"א לענין הטבלת כלים כראיה לכך

יל"ע מה הדימוי והא שם הוי ספק דאוריי'?
והיא היא השאלה מהתחלה היאך מדמה המשנ"ב הא דאומרים המג"א והפמ"ג גבי מחלוקת בדרבנן למחלוקת בדאוריי'.

[חדא פלפלתא]

הביה"ל רס"א ס א ד"ה ואין מדליקין מביא שיטת המג"א לענין הטבלת כלים כראיה לכך

יל"ע מה הדימוי והא שם הוי ספק דאוריי'?
והיא היא השאלה מהתחלה היאך מדמה המשנ"ב הא דאומרים המג"א והפמ"ג גבי מחלוקת בדרבנן למחלוקת בדאוריי'.

צ"ע 
 

[חימקו]

לא הבנתי מה לא נכון בחשבון של המשנ"ב, כל האיסור הוא רק מדרבנן וספיקא דרבנן לקולא.

[חדא פלפלתא]

לא הבנתי מה לא נכון בחשבון של המשנ"ב, כל האיסור הוא רק מדרבנן וספיקא דרבנן לקולא.

אתה צודק אמנם בס ד לענין בישול ממאב"ד משמע שגם בפלוגתא בדאורייתא אפשר להקל
 

[חדא פלפלתא]

לא הבנתי מה לא נכון בחשבון של המשנ"ב, כל האיסור הוא רק מדרבנן וספיקא דרבנן לקולא.

אתה צודק אמנם בס ד לענין בישול ממאב"ד משמע שגם בפלוגתא בדאורייתא אפשר להקל

אמנם שם הביה"ל מביא ראיה בד"ה אפילו רותח מהפמ"ג בס י
 

[יוסף יצחק]

הפמ"ג סי' שכ"ג סקי"א בא"א דאיירי שם גבי טבילת כלים בשבת דהוא מדרבנן והתיר בדיעבד כיון שהוא דרבנן.

הביא גם דוגמא של בישול פת בכ"ש דהאוסרים ס"ל דהוי מבשל (וכן הוא בא"א שי"ח סק"י ועי' תהל"ד שי"ח ט"ו)

[קשיא]

לא הבנתי מה לא נכון בחשבון של המשנ"ב, כל האיסור הוא רק מדרבנן וספיקא דרבנן לקולא.

הגם שההיתר הוא מדין ספק דרבנן לקולא מ"מ בגוונא שהמחלוקת בדאוריי' הכרענו כבר בדאוריי' לחומרא ולא אמרי' בזה ספיקא דרבנן לקולא

[חימקו]

מ"מ בגוונא שהמחלוקת בדאוריי' הכרענו כבר בדאוריי' לחומרא

לא הבנתי, גם אם האיסור הוא מדאורייתא, איסור הנאה ממעשה שבת הוא מדרבנן. ואם יש לך ספק זה ספק דרבנן.

[קשיא]

מ"מ בגוונא שהמחלוקת בדאוריי' הכרענו כבר בדאוריי' לחומרא

לא הבנתי, גם אם האיסור הוא מדאורייתא, איסור הנאה ממעשה שבת הוא מדרבנן. ואם יש לך ספק זה ספק דרבנן.

עיין בראש יוסף דף לט. שכתב דכל הא דאמרי' הכי במעשה שבת הוא רק באיסור דרבנן. כיון שכלפי מחלוקת הפוסקים הוכרע לחומרא מחמת שזה דאוריי' והוי כגלגול ספק שהוזכר בכללי ספק ספיקא לש"ך ביו"ד סי' ק"י. דלא אמרי' בזה ספק דרבנן לקולא אעפ"י שכעת הוי דרבנן משום שהספק הוכרע כבר לפני שהחל הספק  דרבנן.
וא"כ הכא הוכרע הספק לחומרא, ולאמ"כ החל ספק חדש כלפי המעשה שבת, אמרי' דהוכרע כבר פעם וא"א להסתפק שוב.