זמירות שבת

[אבר כיונה]

ומה עם המחבר? אולי הוא אליה?

המחבר הוא ר' משה אשקר.
הוא יכול לרמוז את שם החתן בשיר ולאו דוקא את שמו שלו.
לא צריך לנחש דברים ידועים שאין עליהם ספק

[בן ראם]

לא צריך לנחש דברים ידועים שאין עליהם ספק

מקור?

[אבר כיונה]

אבר כיונה כתב: ↑לפני 58 דקות
לא צריך לנחש דברים ידועים שאין עליהם ספק
מקור?

למשל כאן: https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
וכאן: http://www.pizmonim.org/hazzan.php?hazzan=MAshear

[בלדד השוחי]

אבר כיונה כתב: ↑לפני 58 דקות
לא צריך לנחש דברים ידועים שאין עליהם ספק
מקור?

למשל כאן: https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
וכאן: http://www.pizmonim.org/hazzan.php?hazzan=MAshear

אולי ר"ת משה שהזכרת זה המחבר, והאב משה מוזכר במילים 'משה ואהרן', כמדומה כך נראה קצת בקישורך השני.

[אבר כיונה]

אולי ר"ת משה שהזכרת זה המחבר, והאב משה מוזכר במילים 'משה ואהרן', כמדומה כך נראה קצת בקישורך השני.

כנראה אתה צודק.
קראתי את זה מהר מדי.

[בן זכאי]

ומה עם המחבר? אולי הוא אליה?

המחבר הור רבי משה אשקר הכהן מחלב-בסוף ימיו בארה"ב

[פראנק]

ב"אליו מי הקשה וישלם" כתב ראב"ע זיע"א
מרחיקין כל מיני סחורה גם דבר דבר אסורה בשבת וגם כל מחשבה זרה לכן יזכו לעולם שכולו שבת
ממתי מחשבה אסורה?

[אברהם העברי]

ממתי מחשבה אסורה?

לכאו' ר"ל מחשבת עסקיו

[פראנק]

ממתי מחשבה אסורה?

לכאו' ר"ל מחשבת עסקיו

דיבור אסור הרהור מותר

[אברהם העברי]

ממתי מחשבה אסורה?

לכאו' ר"ל מחשבת עסקיו

דיבור אסור הרהור מותר

שו"ע סי' ש"ו ס"ח

הרהור בעסקיו מותר ומכל מקום משום עונג שבת מצוה שלא יחשוב בהם כלל ויהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה:

[אבר כיונה]

ב"אליו מי הקשה וישלם" כתב ראב"ע זיע"א

אמנם בהרבה סידורים כתוב שהמחבר הוא ראב"ע, אבל באוצר השירה והפיוט כתוב שהמחבר הוא ר' אברהם ב"ר מאיר הלוי מהומפאלץ

[שלום23]

עוד לא הבנתי באותו פיוט מהו 'משוך חסדך ליודעיך, קל קנוא ונוקם' מה עניין הנקמה למתן שכר, אולי כי בזה אנו רואים את היות הבורא משלם על המעשים?

באגן הסהר מביא בשם הגר"י אברמסקי לפרש קל (שעכשיו נראה לנו רק) כקנא ונוקם

[חסידי קדמאי]

שמעתי מפי השמועה שמרן הגראי"ל שטיינמן פירש את הזמירות תוך כדי.

אם כבר בפירוש עסקינן אולי אי מי יודע מה פירושה של שורה בפיוט חלבי לשבת חתן- "אל מאד נעלה אקדם פניו", שנאמר בו - "ותמלוך המלכה רחל כשלמה במלכותו". ממתי רחל היא מלכה?

הייתי שמח לקבל אליי את כל הפיוט ואשתדל ללמדו ולפרש את הקשה בו 
770yadmm@gmail.com

[אבר כיונה]

הייתי שמח לקבל אליי את כל הפיוט

עי' קישור בראש עמוד זה

[חסידי קדמאי]

הייתי שמח לקבל אליי את כל הפיוט

עי' קישור בראש עמוד זה

אני מבין שמדבר על השכינה הק'

[שימיקל]

אצלינו ביהדות אלזס שרו גם את הקטע האחרון שמקורו במחזור ויטרי  

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

שמתם לב למשקל היחודי בשיר יום שבת קודש הוא?
במבט ראשון קשה להבין את ההגיון בקצב שלו.
המחבר (רבי יהונתן אייבשיץ) שהיה חכם במיוחד כידוע, יצר יצירה שונה ומתוחכמת, משהו שלא היה לפניו בזמר היהודי מבחינת משקל וחריזה, ולדעתי אפילו הומור מוזיקלי דק.

3 חרוזים, ואחר כך 4, כשבאחד לפני האחרון יש התחכמות נוספת - חריזה פנימית בתוך המשפט. "יוסף חצה, דג ומצא"

חשבתי איך זה בכלל יכול לשבת על מנגינה, באיזה קצב?
חשבתי וחשבתי - ואז קלטתי את הקטע:
הבית השלישי בנוי לקבל איזה סלסול שמכפיל את מספר הפעימות שלו.

שימו לב (בתקוה שמוזיקלים מביניכם יבינו):

המקצב הוא של 4X4

יום שבת קודש הוא (פעימה אחת של 4))
אשרי האיש שומרהו (פעימה כנ"ל)
ועל היין -- זוכ-ר-הו (נמשך על 2 פעימות של 4)

ואל ישים אל ליבו (פעימה)
הכיס ריק ואין בו (פעימה)
ישמח וירוה - ואם לוה (מתחרז) - הצור יפרע חובו (2 המשפטים בבת אחת ב2 פעימות מחוברות)

(וככה בכל הבתים. תראו שזה יושב בדיוק! אפשר אם רוצים לחזור עוד פעם על הפעימה האחרונה - הצור יפרע חובו)

זה מסתדר במיוחד על קצב הורה, או מזרחי.

[הכהן]

המחבר (רבי יהונתן אייבשיץ)

???

[הלומד ילד]

דוגמא:
בזמירות שבת לא אומר שם ה' אלא בכינוי ואמר דכך נהגו בבריסק וכן ביה"ר לפני אכילת הסימנים בר"ה והעיר דבאמת במשנ"ב רט"ו סקי"ט מבואר דדרך שבח והודאה שרי לאדכורי וכמו בפיוטים בסליחות וכדו' שנתקנו אחרי כנה"ג ואפ"ה מדכרינן שם ד' אך הוסיף דאי מזכירים שם ה' יש להקפיד לא להפסיק בדיבור בזמירות

יש מהרש"א אינני זוכר כעת איפה, שבכ"מ שהוזכר שם ה' בפיוטים מצווה להזכירו שנאמר "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך"

[הלומד ילד]

המחבר (רבי יהונתן אייבשיץ)

???

הזמר הזה מתועד כמה מאות שנים לפני רבי יהונתן אייבשיץ
והיה שמו יהונתן והוא חיבר הפיוט בראשי תיבות של שמו, חוץ מהאות ק' של חזק, ונאבד לו הפיוט ומצאו איש א' והלך עם הפיוט לכמה קהילות ופייט להם זאת בשבת.
פ"א נזדמן מחבר הפיוט עם הגנב בעיר א' בשבת, ואמר לו הרי זה הפיוט שלי הוא, ונתווכחו ביניהם עד שהסכימו אנשי העיר שמי ששלו הפיוט יאמר על מה הוא בנוי, ולא ידע הגנב להשיב.
אך מחבר הפיוט אמר שזהו ר"ת שמו יהנתן חזק ללא האות ק'.
ואז חיבר הבית האחרון "קולי קולות" - של הגנב, "יחדלון בעת שירי יגדלון כי כטל הם יזלון, ועל ישיגו גבולי באורח שיר נפל חבלי וכו'"
 

[הלומד ילד]

שמתם לב למשקל היחודי בשיר יום שבת קודש הוא?
במבט ראשון קשה להבין את ההגיון בקצב שלו.
המחבר (רבי יהונתן אייבשיץ) שהיה חכם במיוחד כידוע, יצר יצירה שונה ומתוחכמת, משהו שלא היה לפניו בזמר היהודי מבחינת משקל וחריזה, ולדעתי אפילו הומור מוזיקלי דק.

3 חרוזים, ואחר כך 4, כשבאחד לפני האחרון יש התחכמות נוספת - חריזה פנימית בתוך המשפט. "יוסף חצה, דג ומצא"

חשבתי איך זה בכלל יכול לשבת על מנגינה, באיזה קצב?
חשבתי וחשבתי - ואז קלטתי את הקטע:
הבית השלישי בנוי לקבל איזה סלסול שמכפיל את מספר הפעימות שלו.

שימו לב (בתקוה שמוזיקלים מביניכם יבינו):

המקצב הוא של 4X4

יום שבת קודש הוא (פעימה אחת של 4))
אשרי האיש שומרהו (פעימה כנ"ל)
ועל היין -- זוכ-ר-הו (נמשך על 2 פעימות של 4)

ואל ישים אל ליבו (פעימה)
הכיס ריק ואין בו (פעימה)
ישמח וירוה - ואם לוה (מתחרז) - הצור יפרע חובו (2 המשפטים בבת אחת ב2 פעימות מחוברות)

(וככה בכל הבתים. תראו שזה יושב בדיוק! אפשר אם רוצים לחזור עוד פעם על הפעימה האחרונה - הצור יפרע חובו)

זה מסתדר במיוחד על קצב הורה, או מזרחי.

מקובל במשפחתנו לחן מדהים ומרגש על שיר זה, אך אינני יודע אם יכול אני לשלחו אליך
הודיעני נא את דרכיך והביא אליך למען ימצא חן בעיניך
 

[סנגורן של ישראל]

שמתם לב למשקל היחודי בשיר יום שבת קודש הוא?
במבט ראשון קשה להבין את ההגיון בקצב שלו.
המחבר (רבי יהונתן אייבשיץ) שהיה חכם במיוחד כידוע, יצר יצירה שונה ומתוחכמת, משהו שלא היה לפניו בזמר היהודי מבחינת משקל וחריזה, ולדעתי אפילו הומור מוזיקלי דק.

3 חרוזים, ואחר כך 4, כשבאחד לפני האחרון יש התחכמות נוספת - חריזה פנימית בתוך המשפט. "יוסף חצה, דג ומצא"

חשבתי איך זה בכלל יכול לשבת על מנגינה, באיזה קצב?
חשבתי וחשבתי - ואז קלטתי את הקטע:
הבית השלישי בנוי לקבל איזה סלסול שמכפיל את מספר הפעימות שלו.

שימו לב (בתקוה שמוזיקלים מביניכם יבינו):

המקצב הוא של 4X4

יום שבת קודש הוא (פעימה אחת של 4))
אשרי האיש שומרהו (פעימה כנ"ל)
ועל היין -- זוכ-ר-הו (נמשך על 2 פעימות של 4)

ואל ישים אל ליבו (פעימה)
הכיס ריק ואין בו (פעימה)
ישמח וירוה - ואם לוה (מתחרז) - הצור יפרע חובו (2 המשפטים בבת אחת ב2 פעימות מחוברות)

(וככה בכל הבתים. תראו שזה יושב בדיוק! אפשר אם רוצים לחזור עוד פעם על הפעימה האחרונה - הצור יפרע חובו)

זה מסתדר במיוחד על קצב הורה, או מזרחי.

מקובל במשפחתנו לחן מדהים ומרגש על שיר זה, אך אינני יודע אם יכול אני לשלחו אליך
הודיעני נא את דרכיך והביא אליך למען ימצא חן בעיניך

למה שלא תזכה את הרבים?
 

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

שמתם לב למשקל היחודי בשיר יום שבת קודש הוא?
במבט ראשון קשה להבין את ההגיון בקצב שלו.
המחבר (רבי יהונתן אייבשיץ) שהיה חכם במיוחד כידוע, יצר יצירה שונה ומתוחכמת, משהו שלא היה לפניו בזמר היהודי מבחינת משקל וחריזה, ולדעתי אפילו הומור מוזיקלי דק.

3 חרוזים, ואחר כך 4, כשבאחד לפני האחרון יש התחכמות נוספת - חריזה פנימית בתוך המשפט. "יוסף חצה, דג ומצא"

חשבתי איך זה בכלל יכול לשבת על מנגינה, באיזה קצב?
חשבתי וחשבתי - ואז קלטתי את הקטע:
הבית השלישי בנוי לקבל איזה סלסול שמכפיל את מספר הפעימות שלו.

שימו לב (בתקוה שמוזיקלים מביניכם יבינו):

המקצב הוא של 4X4

יום שבת קודש הוא (פעימה אחת של 4))
אשרי האיש שומרהו (פעימה כנ"ל)
ועל היין -- זוכ-ר-הו (נמשך על 2 פעימות של 4)

ואל ישים אל ליבו (פעימה)
הכיס ריק ואין בו (פעימה)
ישמח וירוה - ואם לוה (מתחרז) - הצור יפרע חובו (2 המשפטים בבת אחת ב2 פעימות מחוברות)

(וככה בכל הבתים. תראו שזה יושב בדיוק! אפשר אם רוצים לחזור עוד פעם על הפעימה האחרונה - הצור יפרע חובו)

זה מסתדר במיוחד על קצב הורה, או מזרחי.

מקובל במשפחתנו לחן מדהים ומרגש על שיר זה, אך אינני יודע אם יכול אני לשלחו אליך
הודיעני נא את דרכיך והביא אליך למען ימצא חן בעיניך
 

תוכל להעלותו כאן כקובץ מצורף

[הלומד ילד]

למה שלא תזכה את הרבים?

מכיוון שילד אנכי ולא אדע כיצד לפרסמו,
אשמח לקבל הדרכה מפורטת כיצד לפרסם הקלטת קול של הניגון

[הלומד ילד]

יש את פיוט "יום ליבשה" של הריה"ל שהוא בעצם גאולה לפרשת בשלח ולשביעי של פסח, שנוהגים לזמרו גם בברית מילה.
בריש הפיוט נשכח בית אחד
"יום בצר נכבדת/ ואלי נחמדת/ ולך עוז יסדת/ מפי עוללים"
האות הראשונה היא יו"ד וכך נוצר בראשי תיבות הפיוט את שם המחבר יהודה הלוי ללא השתמשות ביו"ד שבתחילת הפזמון

[הלומד ילד]

בסיום פיוט כל מקדש חסר בית "קדשם במצוותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר, רוחך תניחמו כבהמה תרד הבקעה מן ההר, שבתם תשכנם בנחלת הסהר, כנחלים נטיו כגנות עלי נהר" מה שמשלים את סוף הא"ב
הסיבה לכך שנעלם מהסידורים היא, כי יש פיוט "כל מקדש" נוסף (הודפס בקיצור של"ה), ושם בבית האחרון כתוב נגד הגויים, והצנזור הורה להוריד את הבית האחרון של כל מקדש ולא יידע הצנזור להבדיל בין זה לזה

[לבי במערב]

אשמח לקבל הדרכה מפורטת כיצד לפרסם הקלטת קול של הניגון

יעוי' נא כאן.
 

[יואל נהרי]

בסיום פיוט כל מקדש חסר בית "קדשם במצוותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר, רוחך תניחמו כבהמה תרד הבקעה מן ההר, שבתם תשכנם בנחלת הסהר, כנחלים נטיו כגנות עלי נהר" מה שמשלים את סוף הא"ב
הסיבה לכך שנעלם מהסידורים היא, כי יש פיוט "כל מקדש" נוסף (הודפס בקיצור של"ה), ושם בבית האחרון כתוב נגד הגויים, והצנזור הורה להוריד את הבית האחרון של כל מקדש ולא יידע הצנזור להבדיל בין זה לזה

ז"ל היעב"ץ שם לפני הפיוט:
"שיר ובו ח' בתים ובכ"א ד' חרוזים בסיום שוה והד' הוא פסוק מתנ"ך. ובבית הא' חתום משה (אולי הוא בר קלונימוס הזקן) אות בתחילת כל חרוז מהג' אחר תיבה הא'. והשאר ע"פ א"ב. ג' אותיות בכ"א אות בתחילת כל חרוז מהג'. ובית ח' הכולל ד' אותיות קרש"ת והפסוק. נחסר מפני השלום. ונשאר רק הפסוק ובשינוי".

ובסוף הפיוט עצמו כתב וז"ל: 
וי"ל שיסד ח' בתים וכנ"ל. וצ"ל (וכן הוגה בסידורים) ד' אלקי ישראל הבה תמים (שמואל א יד) פי' תן גורל תמים. והוא סיום בית הז'. וצ"ל ישראל נושע בד' תשועת עולמים (ישעיה מה) והוא סיום בית הח' הנחסר מפני השלום.

 

[חידוד]

המתקנים סברו שהפייט בא לקלל את המתאבלים בשבת שיהו אחור נסוגים ולכן תיקנו הנוסח, אבל באמת כוונת הפייט שהמתאבלים- דהיינו האבלים, בו אחור נסוגים- בהגיע השבת הם נסוגים אחור מאבלותם ואין נוהגין אבלות בפרהסיא [שמעתי מת"ח אחד ז"ל].

התיקון בבית האחרון הוא במקום 'מחל מלאכה בו סופו להכרית' שקאי על עונש כרת למחלל שבת, תיקנו 'השומר אותו סופו לשארית'- מקוה שדייקתי בנוסח.

בדומה לזה יש שני גירסאות בפיוט קל מסתתר בשפריר חביון... - בקטע האחרון הנוסח המקורי הוא חָזָק מְיַחֵד כְּאֶחָד, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, ומַפְרִיד אַלּוּף לֹא יִרְאֶה מְאוֹרוֹת, ויש ששינו את הגירסא ואומרים ומַייחד אַלּוּף יִרְאֶה מְאוֹרוֹת.

דבר מצוי הוא ששינו בפיוטים וזמירות בדברים כגון אלו ואציין עוד דוגמאות.

1. בפיוט יום שבת קודש הוא הנוסח המקורי היה 'ואם עברו ולא נזהרו אזי קרובה מיתתן' ושינו לומר 'ואם לא עברו ונזהרו אזי קרובה לידתן' ודו"ק שהפייטן לא הוסיף על מה שכתוב במשנה שיש עונש מיוחד בלידה על עבירות אלו, ולהנוסח המקובל יצא שיש גם סגולה מיוחדת להנצל בלידה בזהירות מעבירות אלו.
   
2. בידיד נפש הנוסח המקורי היה 'והיתה לך שפחת עולם' ושינו לומר 'והיתה לה שמחת עולם', ואוסיף שראיתי לאחד מתלמידי הגר"ש אוירבך שכתב שכאמרו לו שכן הנוסח המקורי שנמצא בכתי"ק של החרדים עצמו לא הסכים לשיר כך ואמר שאין זה שיבושי דפוס אלא בכונה שינו מהנוסח המקורי.
   
3. שמעתי שיש שרים בפיוט אודה לקל 'ואשר נפשו חיה הוא יזכה לאור הבוקר' במקום 'ואשר נפשו לא חיה איך יזכה לאור הבוקר'.
   

[יואל נהרי]

המתקנים סברו שהפייט בא לקלל את המתאבלים בשבת שיהו אחור נסוגים ולכן תיקנו הנוסח, אבל באמת כוונת הפייט שהמתאבלים- דהיינו האבלים, בו אחור נסוגים- בהגיע השבת הם נסוגים אחור מאבלותם ואין נוהגין אבלות בפרהסיא [שמעתי מת"ח אחד ז"ל].

התיקון בבית האחרון הוא במקום 'מחל מלאכה בו סופו להכרית' שקאי על עונש כרת למחלל שבת, תיקנו 'השומר אותו סופו לשארית'- מקוה שדייקתי בנוסח.

בדומה לזה יש שני גירסאות בפיוט קל מסתתר בשפריר חביון... - בקטע האחרון הנוסח המקורי הוא חָזָק מְיַחֵד כְּאֶחָד, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, ומַפְרִיד אַלּוּף לֹא יִרְאֶה מְאוֹרוֹת, ויש ששינו את הגירסא ואומרים ומַייחד אַלּוּף יִרְאֶה מְאוֹרוֹת.

דבר מצוי הוא ששינו בפיוטים וזמירות בדברים כגון אלו ואציין עוד דוגמאות.

1. בפיוט יום שבת קודש הוא הנוסח המקורי היה 'ואם עברו ולא נזהרו אזי קרובה מיתתן' ושינו לומר 'ואם לא עברו ונזהרו אזי קרובה לידתן' ודו"ק שהפייטן לא הוסיף על מה שכתוב במשנה שיש עונש מיוחד בלידה על עבירות אלו, ולהנוסח המקובל יצא שיש גם סגולה מיוחדת להנצל בלידה בזהירות מעבירות אלו.
   
2. בידיד נפש הנוסח המקורי היה 'והיתה לך שפחת עולם' ושינו לומר 'והיתה לה שמחת עולם', ואוסיף שראיתי לאחד מתלמידי הגר"ש אוירבך שכתב שכאמרו לו שכן הנוסח המקורי שנמצא בכתי"ק של החרדים עצמו לא הסכים לשיר כך ואמר שאין זה שיבושי דפוס אלא בכונה שינו מהנוסח המקורי.
   
3. שמעתי שיש שרים בפיוט אודה לקל 'ואשר נפשו חיה הוא יזכה לאור הבוקר' במקום 'ואשר נפשו לא חיה איך יזכה לאור הבוקר'.
   

יש גם ב'חי ד' וברוך צורי', כאלו שאומרים 'כהלל וכשמאי' במקום 'כהלל ולא כשמאי', כמדו'.