חשוקי חמד שבת דף עה עמוד ב
סימון החלות ושרטוט התפוז
שאלה. שמעתי פעם בשם ה"דברי חיים" שאמר: מפחד אני להפעיל ידי בשבת, ואפילו בדברים של מה בכך, שמא אכשל במלאכת שבת, ואם לא היה נכתב בשו"ע הלכות בציעת הפת, לא הייתי חותך חלות בשבת. והנה המשנ"ב (סימן רעד) כתב:... "והמדקדקים רגילים לרשום בסכין (על החלה) קודם ברכה". ויש לעיין מדוע אין משום משרטט ברישום הקו על גבי החלות בשבת? וכן מדוע אין משום משרטט בעשיית הקוים על גבי קליפת תפוז קודם קילופו?
תשובה. מצינו משרטט רק כשאח"כ תבוא מלאכה דאורייתא, בין לשיטת רש"י (שבת ע"ה ע"ב ד"ה ועייל שירטוט) הסובר שהשרטוט היה במשכן על גבי העורות כשחתכום, שלאחר השרטוט חתכום וקרעום. ובין לשיטת הרמב"ם (בפיה"מ פ"ז מ"ב) הסובר שהשרטוט היה לצורך כתיבה, משא"כ כשמשרטט לצורך דבר שאין בו מלאכה, נראה דמותר.
ועוד סברא יש לומר דאולי אין משרטט באוכלים כשם שאין עיבוד באוכלין וכשם שאין מחתך באוכלים, כך אין משרטט באוכלים והוא משום שעומד לאכילה ואין זה תיקון גדול כאשר משרטט אותו.