ישראל שעבר וביקש מעכו''ם בשבת שיכבה את האור כיון שרוצה לישון האם מותר לישון באותו חדר משום נהנה ממלאכת עכו''ם בשבת.

אור זורח

משתמש ותיק
יש לעיין האם זה נקרא הנאה ממעשה שבת ולכאורה חשבתי שפשוט שהוא הנאה ממעשה שבת ואין לישון באותו חדר שהרי הגוי הכשיר את החדר לישון בו.

אלא שראיתי בספר ארחות שבת חלק ב' עמוד תכ''ה אות ז' שכותב שמותר 
ובהערות כתב.       כן נראה מסברא דלא מיקרי נהנה.

לא ראיתי את הסוגיות בענין הזה כעת.
האם יכול אי מי לבאר את הדברים.
 

nls

משתמש ותיק
אין כאן יצירה אלא הסרת נזק, כמו שהורה הגרי"ש גבי עכו"ם שפתח דלת חשמלית ליהודי בשבת שמותר להיכנס שאין כאן חפצא של 'מעשה שבת' שייאסר.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
nls אמר:
אין כאן יצירה אלא הסרת נזק, כמו שהורה הגרי"ש גבי עכו"ם שפתח דלת חשמלית ליהודי בשבת שמותר להיכנס שאין כאן חפצא של 'מעשה שבת' שייאסר.
סברא זו לכאורה אומרים רק כאשר העכו''ם עשה מעצמו כגון שבא לכבות וסברא זו בנויה על דברי התוס' שבת קכ''ב 
שאם אין כאן יצירת דבר אז מותר להנות
אבל כאן בשאלה הגוי עשה על פי ציווי ישראל ומנין להתיר גם כאן 


תוספות מסכת שבת דף קכב עמוד א
ואם בשביל ישראל אסור - נראה דאסור לכל ישראל דדוקא בחוץ לתחום דרבנן אמר בפרק בכל מערבין (עירובין דף מ.) ובאין צדין (ביצה דף כה.) הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר אבל באיסורא דאורייתא כי הכא לא ואף על גב דישראל המבשל בשבת בשוגג יאכל התם לא חיישינן אי שרית ליה לאכול דילמא אתי לבשולי במזיד דהא איכא איסור סקילה וחמיר עליה אבל בנכרי העושה לצורך ישראל אי שרית ליה אתי למימר לנכרי לעשות בשבילו ולא דמי להא דאמר לעיל נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה והכא אסור כשעושה בשביל ישראל דכי אמרינן דנכרי אדעתא דנפשיה קא עביד הנ"מ בכיבוי וכיוצא בו שאין ישראל נהנה במעשה הנכרי אבל הכא שגוף ישראל נהנה במעשה של נכרי לא אמרינן אדעתא דנפשיה קעביד הואיל והנכרי מתכוין להנאתו כך פירש רבינו שמשון הזקן.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
לא שאלתי מהו מקורו של הגרי"ש. אלא מה המקור שלך שכך הורה הגרי"ש.
סליחה לא הבנתי את בקשתך
לא אני הבאתי את דברי הגרי''ש
 

חימקו

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
סברא זו לכאורה אומרים רק כאשר העכו''ם עשה מעצמו כגון שבא לכבות וסברא זו בנויה על דברי התוס' שבת קכ''ב 
שאם אין כאן יצירת דבר אז מותר להנות
אבל כאן בשאלה הגוי עשה על פי ציווי ישראל ומנין להתיר גם כאן
הנאה ממעשה שבת של גוי במקרה של כיבוי, לא קשורה לזה שהוא בעצמו עבר על אמירה לגוי
כלומר היתר ההנאה מכיבוי לא תלוי שרק עשה בעצמו או רמז לו.
 

nls

משתמש ותיק
את דברי הגרי"ש ראיתי במשנה ברורה דרשו אולי על תחילת סי' שיח, אולי שיט, באמת שאני לא זוכר כעת, מחר בכולל בלי נדר אבדוק מדוייק
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
הנאה ממעשה שבת של גוי במקרה של כיבוי, לא קשורה לזה שהוא בעצמו עבר על אמירה לגוי
כלומר היתר ההנאה מכיבוי לא תלוי שרק עשה בעצמו או רמז לו.
נכון
אבל אין לנו מכאן ראיה להתיר גם כשהגוי ביצע בציווי ישראל
 

בן עזאי

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
יש לעיין האם זה נקרא הנאה ממעשה שבת ולכאורה חשבתי שפשוט שהוא הנאה ממעשה שבת ואין לישון באותו חדר שהרי הגוי הכשיר את החדר לישון בו.
למה לא תדון בישראל שכיבה במזיד, אם מותר לו לישן שם, [כמדו' שגם שם כבר התירו משום דהוי סילוק נזק].
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן עזאי אמר:
אור זורח אמר:
יש לעיין האם זה נקרא הנאה ממעשה שבת ולכאורה חשבתי שפשוט שהוא הנאה ממעשה שבת ואין לישון באותו חדר שהרי הגוי הכשיר את החדר לישון בו.
למה לא תדון בישראל שכיבה במזיד, אם מותר לו לישן שם, [כמדו' שגם שם כבר התירו משום דהוי סילוק נזק].

מצאנו שמחמירים במלאכת עכו''ם יותר כי חז''ל לא רצו שיתרגלו לאמר לעכו''ם

משנה ברורה סימן שיח ס"ק ה
(ה) מותר למו"ש מיד - ואפילו למי שנתבשל בשבילו דלא בעינן להמתין בכדי שיעשו אלא במלאכה הנעשית ע"י א"י בשביל ישראל משום דקל בעיניו איסור דאמירה לעו"ג ויבוא לעשות כן פעם אחרת כדי שיהיה מוכן לו במו"ש מיד אבל דבר שנעשה ע"י ישראל בידים ודאי ליכא למיחש דעי"ז שנתיר למו"ש מיד יבא פעם אחרת לומר לישראל לבשל לו בשבת בשביל זה ועוד שהישראל לא ישמע לו דאין אדם חוטא ולא לו. 


 
 

אשרי העם

משתמש ותיק
בעצם שאלת פותח האשכול - כבר כתבו כאן דזה רק 'סילוק מפריע' ובכה"ג לא חשיב הנאה, וכמבואר במשנ"ב (סי' שלד ס"ק סא). וגם דא"א לאסור את החדר בשימוש דלא נעשה מלאכה בגוף החדר אלא רק בדבר צדדי, וכ"כ בארחות שבת (ח"ב עמ' תלד, וח"ג סי' יד), יעויי"ש.
 
חלק עליון תַחתִית