סחיטה לתוך מגבת

נתן הבבלי

משתמש ותיק
שו"ע סי' ש"כ ס"ד "מותר לסחוט אשכול ענבים לתוך קדירה שיש בה תבשיל כדי לתקן האוכל, דהוה ליה משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי", האם לפי"ז אם סחט ענבים לתוך מגבת וכדו' לא עשה איסור, או שזה נאמר דוקא על סוחט לתוך אוכל אחר, דלכאו' מה חילוק יש בזה, הלא גם לתוך מגבת אחר הסחיטה אין משקה בעין.
 ​
 

נדיב לב

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
שו"ע סי' ש"כ ס"ד "מותר לסחוט אשכול ענבים לתוך קדירה שיש בה תבשיל כדי לתקן האוכל, דהוה ליה משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי", האם לפי"ז אם סחט ענבים לתוך מגבת וכדו' לא עשה איסור, או שזה נאמר דוקא על סוחט לתוך אוכל אחר, דלכאו' מה חילוק יש בזה, הלא גם לתוך מגבת אחר הסחיטה אין משקה בעין.
 ​

לא זכיתי להבין מה השאלה. הלא טעמו משום "דהוה לי משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי". והיינו דמטעם זה לא חשוב פריקה שאין דרך בכך והרי זה כמפריד אוכל מאוכל כמו שנתבאר במ"ב שם. ואפילו בסוחט למשקה אחר ולא לתבשיל נאסר, ודווקא לאוכל כמש"כ הביה"ל. ואף אם סוחט לקדירה ואין בה אוכל אף אם דעתו ליתנה אח"כ לתבשיל אסור כמש"כ שם המ"ב בשם הדרישה שיש בזה חיובא ממש.
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאתה סוחט לאוכל אין משקה וכאוכל הוא וכן הוא במגבת כמגבת הוא
 

בן עזאי

משתמש ותיק
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שב סעיף יב

אסור לנגב כוס שהיה בו מים או יין, במפה, משום דאתי לידי סחיטה. [וכמו"כ מוכח משאר אופנים שאסרו לסחוט שער במגבת].

ובזה לכאו' נפשטה השאלה.
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן עזאי אמר:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שב סעיף יב

אסור לנגב כוס שהיה בו מים או יין, במפה, משום דאתי לידי סחיטה. [וכמו"כ מוכח משאר אופנים שאסרו לסחוט שער במגבת].

ובזה לכאו' נפשטה השאלה.

שם הסחיטה מהמגבת ולחוץ מפני צרות הכוס
 

בן עזאי

משתמש ותיק
כבשים ושלקות שאי"צ למימיהן מותר, ויש מהראשונים שהתירו לסחוט שערו במגבת, אולם עי' בית יוסף יורה דעה סימן קצט ז"ל: כתב הכל בו (סי' פו דף נד ע"ד) אני תמה היאך אשה יכולה לטבול בליל שבת ויום טוב והיאך תנצל מסחיטת שער ולכך אני אומר שראויה הטבילה לידחות עד מוצאי שבת ויום טוב וכו' יעו"ש היטב.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
שאתה סוחט לאוכל אין משקה וכאוכל הוא וכן הוא במגבת כמגבת הוא
שינוי מאוכל לאוכל אינו נחשב לשינוי מהותי, ולכן למרות שיש כאן מציאות של "מפרק" אין זו מלאכה כי הפירוק לא גרם לשינוי מהותי. אבל שינוי מאוכל למגבת הוא ודאי שינוי מהותי.
 

בן עזאי

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
אבל שינוי מאוכל למגבת הוא ודאי שינוי מהותי.
אני הבנתי ששאלתו היתה שיהיה זה נחשב כסוחט כבשים ושלקות שאי"צ למימיהן [והשוה זה לסוחט לאוכל, דמה לי מפרק אוכל מאוכל למפרק פסולת מאוכל, ודו"ק].
 

דבש לפי

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
דבש לפי אמר:
אבל שינוי מאוכל למגבת הוא ודאי שינוי מהותי.
אני הבנתי ששאלתו היתה שיהיה זה נחשב כסוחט כבשים ושלקות שאי"צ למימיהן [והשוה זה לסוחט לאוכל, דמה לי מפרק אוכל מאוכל למפרק פסולת מאוכל, ודו"ק].
אם משום מה יש לו עניין בכך שהמגבת תהיה ספוגה במיץ ענבים אז לכאורה אין זה בגדר "אינו צריך למימיהן".
 

בן עזאי

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
אם משום מה יש לו עניין בכך שהמגבת תהיה ספוגה במיץ ענבים אז לכאורה אין זה בגדר "אינו צריך למימיהן".
אבל א"כ הוא צודק בשאלתו, איזה תורה יש למים האלו, תורת משקה ? [אא"כ הוא רוצה אח"כ לסוחטם מהמגבת].
 

דבש לפי

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
דבש לפי אמר:
אם משום מה יש לו עניין בכך שהמגבת תהיה ספוגה במיץ ענבים אז לכאורה אין זה בגדר "אינו צריך למימיהן".
אבל א"כ הוא צודק בשאלתו, איזה תורה יש למים האלו, תורת משקה ? [אא"כ הוא רוצה אח"כ לסוחטם מהמגבת].
גם אם יש להם תורת מגבת הוא חייב. כדי להיפטר צריך שתהיה להם תורת אוכל כמו שלפני הסחיטה הענבים היו אוכל.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
שאתה סוחט לאוכל אין משקה וכאוכל הוא וכן הוא במגבת כמגבת הוא

עדיין תמוה לדעתי נקודת הדמיון. סוחט משקה לתוך אוכל כיון שנבלע המשקה בתוך האוכל ובתוצאת הדבר נהפך לדבר אחד עם המאכל, לכן לא חשיב מפרק אלא כמפריד אוכל מתוך אוכל. לא כן בסוחט לתוך מגבת אין הספיגה במגבת הופכת המשקה לחלק ממנה. [אין דבר כזה 'מגבת ספוגה ביין'. משא"כ מאכל שמורכב מיין לכך חשיב כאוכל.]
ועו"ק יש להוכיח, דהא בסוחט לתוך משקה הוי סוחט אף שהמשקה שנסחט מתבטל לשאר המשקין שבא עליהם. ובהכרח שלא די במה 'שאין משקה' אלא שבתוצאת הסחיטה המשקה נחשב לחלק מהאוכל ועל כן לא הוי דרך מפרק וחשיב כמפריד אוכל מאוכל.
 

חימקו

משתמש ותיק
סחיטת שיער הרי אינה אסורה מן התורה, אלא מדרבנן, מפני שנראה כסוחט, אך כשסוחט למגבת אינו ניכר הסחיטה, ועל זה לא גזרו חז"ל מפני שאינו דומה לסוחט.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
סחיטת שיער הרי אינה אסורה מן התורה, אלא מדרבנן, מפני שנראה כסוחט, אך כשסוחט למגבת אינו ניכר הסחיטה, ועל זה לא גזרו חז"ל מפני שאינו דומה לסוחט.

פעולת סחיטה יש כאן. כל הענין בסוחט לתוך אוכל דשרי, משום שנחשב היין הנסחט לחלק מהמאכל, והוי כמפריד אוכל מאוכל, ואין זה חשיב פעולת סחיטה כמו שכתב במ"ב שם, לא כן בסוחט למגבת שגם אם נניח שאינו ניכר אבל ישנה לפעולת סחיטה ואין זה כמפריד אוכל מאוכל, אלא כמפריד משקה מתוך אוכל, ומה שנספג במגבת לא מפקיע שם סחיטה .
 

מחכים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
נתן הבבלי אמר:
שאתה סוחט לאוכל אין משקה וכאוכל הוא וכן הוא במגבת כמגבת הוא

עדיין תמוה לדעתי בנקודת הדמיון הנ"ל. סוחט משקה לתוך אוכל כיון שנבלע המשקה בתוך האוכל ובתוצאת הדבר נהפך לדבר אחד עם המאכל, לכן לא חשיב מפרק אלא כמפריד אוכל מתוך אוכל. לא כן בסוחט לתוך מגבת אין הספיגה במגבת הופכת המשקה לחלק ממנה. [אין דבר כזה 'מגבת ספוגה ביין'. משא"כ מאכל שמורכב מיין לכך חשיב כאוכל.]
ועו"ק יש להוכיח, דהא בסוחט לתוך משקה הוי סוחט אף שהמשקה שנסחט מתבטל לשאר המשקין שבא עליהם. ובהכרח שלא די במה 'שאין משקה' אלא שבתוצאת הסחיטה המשקה נחשב לחלק מהאוכל ועל כן לא הוי דרך מפרק וחשיב כמפריד אוכל מאוכל.

לכאורה צדקו דבריך, אך לכאורה לאידך י"ל דהרי גם כשהיו ספוגים בשיער לא נחשב לאוכל, ועכ"ז חשיב סוחט כיוון דלא היו משקה בפנ"ע, והוליד משקה, וא"כ מה יתן ומה יוסיף שנספג בתוך המגבת שעדיין אינו בפנ"ע, והרי אדרבה בתוך המגבת חשיב טפי כ"אינו בעולם", דהרי הסוחטו ממנו חייב מדאורייתא, ואילו סחיטת שיער הוא רק מדרבנןדלא חשיב ככנוס בתוך השיער.
אא"כ נימא דאסור מצד רגע זה שנסחט מהשיער קודם שנספג במגבת, וע"ז שפיר יש להוכיח מסוחט לתוך הקדירה דלא איכפת לי מרגע זה,
אך לכאורה יש לחלק, דדוקא התם דהי' אוכל לא מקבל שם משקה כיוון דסוחטו לתוך הקדירה, ומשא"כ סוחט מתוך השיער דאינו חשיב אוכל אלא דבלוע בתוך דבר אחר וכאינו בעולם, וע"כ גם ברגע קט דיצא ממנו ועומד בפנ"ע, כבר חייל ע"ז שם סחיטה.
 

ישראל דהאן

משתמש רגיל
במה שדימו לכבשים ושלקות לגופן - שאי"צ למימיהן, י"ל דזיתים וענבים וכדו' כל דבר שדרך לסוחטו, כתב המג"א דאסור מדרבנן אף שאי"צ למימיהן, ב. אף באי"צ למימיהן הר"ן והרמב"ן כתבו דבמשקין שהדך לסוחטם, אסור מדרבנן כההיא דסוכרייא דנזייתא, וכדבריהם נקט בב"י, ולכן בענין השואל לא שייך לדון ממה שהותר כבשים לגופן.
ובענין משקה הבא לאוכל י"ל דהתם עניינו דאין שם משקה על היוצא, והוי כמפרק אוכל מאוכל, [ דלהתחייב משום מפרק ישנם ב' אופנים א. אוכל מפסולת, ב. משקה מאוכל]. והכא בסוחט למגבת דאין על המגבת שם אוכל, לא שייך לדון מדין משקה הבא לאוכל, ובענין הכותב בהיתר השש"כ, נ"ל [עכשיו אין הספר לפני] דהוא משום שלא היו המים בעין כלל, שעברו מיד מהשערות לבגד, והכא לא שייך זה.
וכן יש לדון שאם הם מרובים יש חשש סחיטה במקפיד על מימיו, ובמגבת נח' הגר"א והמג"א האם חשובה אין מקפיד על מימיו.
וכן יש לדון מדין שרייתו זהו כיבוסו, אך זה י"ל דבשאר משקים לא דנים מדין שרייתו כמבואר בסי' שיט' בענין מסנן יין בסודר.
 
חלק עליון תַחתִית