דף 1 מתוך 1

אמירת קבלת שבת

נשלח: 28 מאי 2019, 18:49
על ידי יעקב שלם
מתי התחיל מנהג אמירת קבלת שבת בנוסח המקובל

האם יש מקור הלכתי או סמכות תורנית שנוהג של אנשים מסוימים שלא אומרים כלל קבלת שבת

Re: אמירת קבלת שבת

נשלח: 28 מאי 2019, 18:58
על ידי מחשבות
ידוע שמקורו מנהג המקובלים תלמידי האר"י
המנהג הראשון (כמדומני שכן נהג האר"י) הוא פרקי התהילים וצורף לזה לכה דודי.

Re: אמירת קבלת שבת

נשלח: 28 מאי 2019, 19:27
על ידי באמונתו יחיה
העתקתי מויקיפדיה
מקור המנהג
יסוד מנהג זה נמצא בתלמוד הבבלי, במסכת שבת (קיט ע"א), שם נאמר: "רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא (התעטף ועמד בכניסת השבת), אמר: "בואו ונצא לקראת שבת המלכה [גרסה אחרת: שבת המלך[1]]. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת (לבש בגדיו בכניסת השבת) ואמר: "בואי כלה בואי כלה"".

אמירת המזמורים צ"ב וצ"ג בתהילים ('מזמור שיר ליום השבת' ו'ה' מלך') הם שריד לטקס "מזמורי החג והשבת", מנהג ארץ ישראלי קדום שמופיע בקטעי גניזה רבים. מנהג זה השתמר בעיקר בקהילות המזרח, שהתפללו בנוסח ארם ובנוסחים נוספים[2]. אמירת פרק "במה מדליקין" גם הוא מנהג קדום, והיה נהוג כבר בתקופת הגאונים (במחצית הראשונה של ימי הביניים)[3].

מקור הנוסח הנוהג כיום במקובלי צפת במאה ה־16. מקורות מסורתיים מיחסים את יצירת המנהג לאר"י ולרמ"ק. נטען כי האר"י אמר את מזמור כ"ט, "לכה דודי" ומזמורים צ"ב-צ"ג, ושרמ"ק הוסיף לכך את חמשת המזמורים הנוספים[4]. למעשה, שניהם ככל הנראה אמרו בקבלת שבת את מזמור כ"ט ("הבו לה'") וצ"ב-צ"ג בלבד[5].

האר"י ותלמידיו כן קיימו טקס מיוחד. סמוך לזמן כניסת (בדומה לנאמר בגמרא), ולצאת, לבושים בבגדים לבנים, אל השדה הסמוך לעיר (הידוע בכתבי האר"י כ"חקל תפוחין קדישין") כדי לקבל את פני השבת[6].

המנהג התקבל בתפוצות ישראל, אף שהיו קהילות שהסתייגו מהטקס החדשני ומיסודותיו הקבליים[7]. עדות להסתייגות מהכנסת הטקס לנוסח התפילה המקובל אצל יהודי אשכנז ניתן למצוא בהיתר למנות לקבלת שבת חזן שלא הגיע לגיל מצוות, וכן מיקום החזן של קבלת שבת בבימה במרכז בית הכנסת, ולא במקומו הרגיל של החזן, כבעיקר התפילה.[8] (לפי דעה אחרת זהו זכר למנהגם של מקובלי צפת, שהיו יוצאים לשדה ומקבלים את השבת בגופם ממש)[7][9].

בתקופה מוקדמת יחסית[דרושה הבהרה] היה נהוג לומר את הפרקים האחרונים ('מזמור שיר ליום השבת' ו'ה' מלך') בזמן מאוחר יותר, לפני תפילת ערבית של שבת.

Re: אמירת קבלת שבת

נשלח: 28 מאי 2019, 19:32
על ידי באמונתו יחיה
שער הכוונות דרושי שבת
וזה סדר עליתם. הנה קיצור סדר קבלת שבת הוא שתצא לשדה ותאמר "בואו ונצא לקראת שבת מלכתא לחקל תפוחין קדישין". ובכלל דברינו -- ובפרט בענין הקידוש של ליל שבת -- יתבאר לך כונת תיבות אלו שהם חקל תפוחין קדישין. ותעמוד מעומד במקום אחד בשדה. ואם יהיה ע"ג הר אחד גבוה הוא יותר טוב. ויהיה המקום נקי כפי מה שצריך מלפניו כמלוא עיניו ומאחריו ד' אמות כו'. ותחזור פניך כנגד רוח מערב ששם החמה שוקעת, ובעת שקיעתה ממש אז תסגור עיניך ותשים ידך השמאלית על החזה ויד ימינך על גבי שמאל ותכוין באימה וביראה כעומד לפני המלך לקבל תוספת קדושת שבת. ותתחיל ותאמר "מזמור הבו לה' בני אלים כו'" -- כולו בנעימה. ואח"כ תאמר ג' פעמים "באי כלה, באי כלה, באי כלה שבת מלכתא". ואח"כ תאמר מזמור שיר ליום השבת וכו' כולו. ואח"כ תאמר ה' מלך גאות לבש כו' עד לאורך ימים. ואז תפתח עיניך ותבא לביתך כמ"ש בעז"ה.
כאן נראה באמת שתלמידי האריז"ל לא אמרו את הסדר שנהוג אצלינו

Re: אמירת קבלת שבת

נשלח: 28 מאי 2019, 19:34
על ידי שאר לעמו
גם אני חשבתי האם הגר"א היה אומר קבלת שבת? כלומר זה קטע תפילה שנוסף בזמן כלשהוא, והגר"א החמיר בכאלו.
מאידך 'מעשה רב' בחורים צעירים לר בדיוק תמיד מקפידים על קבלת שבת, אך ראיתי בבחרותי את מרן הרב שך זצ"ל שהיה ממהר לבא קודם קבלת שבת (כל שבוע, רק כמובן אני לא ראיתי כל שבוע..) ויושב על מקום קבוע מסוים (ליד הבימה, ולא במקומו הקבוע לתפילה), ואומר ככל יהודי טוב את כל ה'קבלת שבת'.
אבל המקור הרי בגמ' שבת קיט. 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה'.
כמדומה על הרב מבריסק מסופר היה יושב במרפסת לקבל פני שבת.
כנראה גם הגרח"ק אומר, כי ראיתיו בתשובה שאינו עומד ב'מזמור הבו לה' בני אלים'.

Re: אמירת קבלת שבת

נשלח: 28 מאי 2019, 19:41
על ידי מבקש אמת
שאר לעמו כתב:
28 מאי 2019, 19:34
גם אני חשבתי האם הגר"א היה אומר קבלת שבת? כלומר זה קטע תפילה שנוסף בזמן כלשהוא, והגר"א החמיר בכאלו.
מאידך 'מעשה רב' בחורים צעירים לר בדיוק תמיד מקפידים על קבלת שבת, אך ראיתי בבחרותי את מרן הרב שך זצ"ל שהיה ממהר לבא קודם קבלת שבת (כל שבוע, רק כמובן אני לא ראיתי כל שבוע..) ויושב על מקום קבוע מסוים (ליד הבימה, ולא במקומו הקבוע לתפילה), ואומר ככל יהודי טוב את כל ה'קבלת שבת'.
אבל המקור הרי בגמ' שבת קיט. 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה'.
כמדומה על הרב מבריסק מסופר היה יושב במרפסת לקבל פני שבת.
כנראה גם הגרח"ק אומר, כי ראיתיו בתשובה שאינו עומד ב'מזמור הבו לה' בני אלים'.

הגר"א סובר שאין לומר שום מזמור בציבור לבד משיר של יום, ולדעתו לכאורה אין לומר קבלת שבת (ואולי זו כוונתך). וצריך לברר היאך נוהגים בקהילת אדרת אליהו.

Re: אמירת קבלת שבת

נשלח: 28 מאי 2019, 20:27
על ידי נבשר
שאר לעמו כתב:
28 מאי 2019, 19:34
כנראה גם הגרח"ק אומר, כי ראיתיו בתשובה שאינו עומד ב'מזמור הבו לה' בני אלים'.
שמעתי סברא לעמוד במזמור לדוד, שבגמ' במגילה מבואר שהוא כנגד תפילת יח', והיא בעיא עמידה.

Re: אמירת קבלת שבת

נשלח: 28 מאי 2019, 21:39
על ידי שאר לעמו
לא נכנסתי כעת לדברי אגדה עמוקים אלו של הגמ' בברכות כח:
אבל כמו שאמרו שם בגמ' שי"ח ברכות העמידה הם כנגד י"ח אזכרות שבמזמור זה, כך אמרו שם שהם כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע. ולמה לא נעמוד בק"ש?

Re: אמירת קבלת שבת

נשלח: 28 מאי 2019, 23:44
על ידי רוצה לדעת
יעקב שלם כתב:
28 מאי 2019, 18:49
מתי התחיל מנהג אמירת קבלת שבת בנוסח המקובל

האם יש מקור הלכתי או סמכות תורנית שנוהג של אנשים מסוימים שלא אומרים כלל קבלת שבת

הרוצה להחכים בענין נשגב זה יעיין בס' שבת קודש - יקר מפז
על עניני קבלת שבת 
וכן פירושים על סדר קבלת שבת,
ספר נפלא ומרומם עד למאוד בקדושת שבת קודש קדשים.