שבת קודש קדשים - מקור


פותח הנושא
מתחזק
סטטוס: לא מחובר

שבת קודש קדשים - מקור

שליחה על ידי מתחזק » 15 אוגוסט 2019, 12:10

נודע לשון הגר"א באגרתו כי השבת קודש קדשים.
שמעתי מקור לכך.
מצינו שיו"ט שחל אחר השבת מבדילים 'בין קודש לקודש'. ובחידושי המאירי פסחים קה. הקשה היכן מצינו הבדלה זו מן התורה [דהיינו מצינו רק הבדלה בין הקודש ובין החול]
וכתב על זה המאירי ליישב: מצינו כיוצא בה והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים עכ"ל, הרי לנו מקור ללשון זה של הגר"א שהשבת קודש קדשים.


חוזר ומגיד
הודעות: 127
הצטרף: 04 אוגוסט 2019, 23:40
נתן תודה: 16 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת קודש קדשים - מקור

שליחה על ידי חוזר ומגיד » 15 אוגוסט 2019, 18:11

בזכרוני יש על זה אשכול בפורום אוצה''ח.
כוונת המאירי שמצינו הבדלה גם בין קודש לקודש אבל אין כוונתו שהשבת היא קודש הקודשים וההבדלה היא כי קדושת שבת לחוד וקדושת יום טוב לחוד כי בהרבה עניינים נבלד יו''ט משבת.
לא חושב שהגר''א צריך מקור לדבר שהוא אומר, והוא המעיין.


שניאור
הודעות: 951
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 654 פעמים
קיבל תודה: 301 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת קודש קדשים - מקור

שליחה על ידי שניאור » 15 אוגוסט 2019, 19:05

השאלה מתחילה רק אם נאמר שהגר"א התכוון למשהו נסתר מעינינו, אבל אולי הגר"א רק התכוון לומר שהשבת קדושה יותר מכל ימות השנה?


בן של רב
הודעות: 1503
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 676 פעמים
קיבל תודה: 374 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת קודש קדשים - מקור

שליחה על ידי בן של רב » 15 אוגוסט 2019, 20:43

חוזר ומגיד כתב:
15 אוגוסט 2019, 18:11
בזכרוני יש על זה אשכול בפורום אוצה''ח.
כוונת המאירי שמצינו הבדלה גם בין קודש לקודש אבל אין כוונתו שהשבת היא קודש הקודשים וההבדלה היא כי קדושת שבת לחוד וקדושת יום טוב לחוד כי בהרבה עניינים נבלד יו''ט משבת.
לא חושב שהגר''א צריך מקור לדבר שהוא אומר, והוא המעיין.
לא המאירי המקור אלא הפסוק.
ועומק הענין אפשר להבין בשטחיות שהנה שבת יש בה קדושה שאין ביו"ט.
כי בשבת הכל חוזר לשרשו מעין עולם הבא וכנגד עולם הבא.
משא"כ ביו"ט שהוא כנגד ימות המשיח.
וכצפוי זה מתבטא גם בהלכותיה.
דביו"ט שנחשב כחלק מעולם העבודה לכן אנו החוגגים ואנו העושים
ולכן יש היתר לעבוד לצורך אוכל נפש.
וגם היום עצמו נקבע על ידינו ע"י קידוש ב"ד.

משא"כ שבת המבטאת את עולם השכר אין בו אלא מנוחה מלאה שלמה שאתה רוצה בה.
ואפילו את עצם היום איננו קובעים כי "שבת קביעא וקיימא".

וגם מה שבשבת אוכלים זה לא כמו האכילה של יו"ט כי ביו"ט מי שלא מזמין עניים עליו הכתוב אומר "וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם" משא"כ בשבת גם בלי להזמין אין הסעודה עצמה מתקלקלת (זוהר המובא בזמירות שבת).
והחילוק:
כי שבת היא האיחוד המלא שהבנים אוכלים אצל שולחן אביהם בעולם הבא ולא שייך כלל לעולם העבודה.
אבל יו"ט כל מהותו זה שאנו כאן בשית אלפין שנין באים לרצות לפניו בזמנים אלו שהעולם נידון כמ"ש בביאור הגר"א בהלכות הושענא רבא שע"י השמחה בחגים אנו מרצים אותו כי "אין לך אומה כאומה זו שיודעת אופיו של אלהיה" וכו'.
וממילא אין כל ריצוי כשהבן מרגיז את אביו במה שמתעלם מאחיו ולא משמח את הגר היתום והאלמנה, ולכן זה הופך לפרש חגיכם
(אגב:
"פרש" זו הגדרה מדהימה של הנביא לתאר כיצד האכילה התקלקלה והפכה מדבר מבורך עם מטרה לשמח לרצות ולהחיות בהם נפש כל חי וכו'
להיפוכה הקיצוני ביותר "רעל" עם ניחוח וטומאה
ולא רק זו אלא היא מוטלת מאת ה' בבזיון על הפנים של האוכלו,
כאמור "וזריתי")


יצחק
הודעות: 1293
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 441 פעמים
קיבל תודה: 399 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת קודש קדשים - מקור

שליחה על ידי יצחק » 15 אוגוסט 2019, 21:11

מה צריך מקור, חילול שבת בסקילה מה שאינו כן אפילו ביו"כ שהוא רק בכרת, ברור שהשבת היא הכי קדושה.
בנוסף בחילול שבת יש דין נוסף שדינו כעובד ע"ז אם הוא בפרהסיא


ייעוץ תורני
הודעות: 318
הצטרף: 27 אפריל 2019, 23:40
נתן תודה: 147 פעמים
קיבל תודה: 81 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת קודש קדשים - מקור

שליחה על ידי ייעוץ תורני » 15 אוגוסט 2019, 22:47

יצחק כתב:
15 אוגוסט 2019, 21:11
מה צריך מקור, חילול שבת בסקילה מה שאינו כן אפילו ביו"כ שהוא רק בכרת, ברור שהשבת היא הכי קדושה.
בנוסף בחילול שבת יש דין נוסף שדינו כעובד ע"ז אם הוא בפרהסיא
יו"כ נקרא שבת שבתון.
יש מי שאומר שדוקא בגלל ייחודו של היום והרחמים הגדולים שנתחדשו בו לכן אין בו סקילה.
אולי.


ישראל הכהן
הודעות: 544
הצטרף: 03 יוני 2020, 08:19
נתן תודה: 113 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת קודש קדשים - מקור

שליחה על ידי ישראל הכהן » 15 יוני 2020, 20:17

מתחזק כתב:
15 אוגוסט 2019, 12:10
נודע לשון הגר"א באגרתו כי השבת קודש קדשים.
שמעתי מקור לכך.
מצינו שיו"ט שחל אחר השבת מבדילים 'בין קודש לקודש'. ובחידושי המאירי פסחים קה. הקשה היכן מצינו הבדלה זו מן התורה [דהיינו מצינו רק הבדלה בין הקודש ובין החול]
וכתב על זה המאירי ליישב: מצינו כיוצא בה והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים עכ"ל, הרי לנו מקור ללשון זה של הגר"א שהשבת קודש קדשים.
כל הימים טובים נקראים מקרא קודש,
אבל על שבת כתוב וקדשתו מכל הימים.
זכורני גם שהגר"א כותב שהאכילה בשבת היא כמו אכילת הקרבנות, מבהיל.

פעם שאלתי את הגר"מ שפירא זצ"ל האם הב"רכתו" בשבת הוא כנגד ה"ויכל", כמו שמצינו שזמן סיום הוא זמן ברכה, כמו בסיום המשכן, וכך אמר הגרי"ז על סיום מסכתא.  "וקדשתו" זה כנגד "הוישבות" שהקדושה היא פרישות ושביתה ממלאכה.
הגר"מ אמר לי שזה לא לגמרי מדויק, ויש להאריך. וזה לא היה במקום ששייך להאריך. מעניין למה התכוון?




 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • האם כל יהודי הוא קודש קדשים?
    על ידי יעקב שלם » 03 יולי 2020, 09:44 » ב בית המדרש
    3 תגובות
    145 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי והאיש משתאה
    05 יולי 2020, 01:22
  • בשר קדשים היה נבלע באיברים? (תמיהה על בעל נפש החיים זי"ע)
    על ידי נהירו דאנפין » 04 פברואר 2020, 02:41 » ב בשלח
    4 תגובות
    104 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי כלפי ליא
    04 פברואר 2020, 18:41
  • ברכה על אכילת קדשים
    על ידי הערשל » 22 מרץ 2020, 12:05 » ב בית המדרש
    8 תגובות
    135 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי הערשל
    24 מרץ 2020, 09:59
  • עמידה באכילת קדשים
    על ידי שלו' » 02 יוני 2020, 11:55 » ב בית המדרש
    6 תגובות
    129 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי HaimL
    02 יוני 2020, 19:43
  • Re: הירושלמי המזויף על סדר קדשים
    על ידי יצחק פון ישיבה » 21 אוגוסט 2020, 16:11 » ב דעת דורות
    2 תגובות
    127 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יצחק פון ישיבה
    22 אוגוסט 2020, 21:26

חזור אל “שבת קודש”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח