שבת קודש קדשים - מקור


פותח הנושא
מתחזק
סטטוס: לא מחובר

שבת קודש קדשים - מקור

שליחה על ידי מתחזק » 15 אוגוסט 2019, 12:10

נודע לשון הגר"א באגרתו כי השבת קודש קדשים.
שמעתי מקור לכך.
מצינו שיו"ט שחל אחר השבת מבדילים 'בין קודש לקודש'. ובחידושי המאירי פסחים קה. הקשה היכן מצינו הבדלה זו מן התורה [דהיינו מצינו רק הבדלה בין הקודש ובין החול]
וכתב על זה המאירי ליישב: מצינו כיוצא בה והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים עכ"ל, הרי לנו מקור ללשון זה של הגר"א שהשבת קודש קדשים.


חוזר ומגיד
הודעות: 36
הצטרף: 04 אוגוסט 2019, 23:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת קודש קדשים - מקור

שליחה על ידי חוזר ומגיד » 15 אוגוסט 2019, 18:11

בזכרוני יש על זה אשכול בפורום אוצה''ח.
כוונת המאירי שמצינו הבדלה גם בין קודש לקודש אבל אין כוונתו שהשבת היא קודש הקודשים וההבדלה היא כי קדושת שבת לחוד וקדושת יום טוב לחוד כי בהרבה עניינים נבלד יו''ט משבת.
לא חושב שהגר''א צריך מקור לדבר שהוא אומר, והוא המעיין.


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 536
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 252 פעמים
קיבל תודה: 126 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת קודש קדשים - מקור

שליחה על ידי שניאור » 15 אוגוסט 2019, 19:05

השאלה מתחילה רק אם נאמר שהגר"א התכוון למשהו נסתר מעינינו, אבל אולי הגר"א רק התכוון לומר שהשבת קדושה יותר מכל ימות השנה?


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1504
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 673 פעמים
קיבל תודה: 334 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת קודש קדשים - מקור

שליחה על ידי בן של רב » 15 אוגוסט 2019, 20:43

חוזר ומגיד כתב:
15 אוגוסט 2019, 18:11
בזכרוני יש על זה אשכול בפורום אוצה''ח.
כוונת המאירי שמצינו הבדלה גם בין קודש לקודש אבל אין כוונתו שהשבת היא קודש הקודשים וההבדלה היא כי קדושת שבת לחוד וקדושת יום טוב לחוד כי בהרבה עניינים נבלד יו''ט משבת.
לא חושב שהגר''א צריך מקור לדבר שהוא אומר, והוא המעיין.
לא המאירי המקור אלא הפסוק.
ועומק הענין אפשר להבין בשטחיות שהנה שבת יש בה קדושה שאין ביו"ט.
כי בשבת הכל חוזר לשרשו מעין עולם הבא וכנגד עולם הבא.
משא"כ ביו"ט שהוא כנגד ימות המשיח.
וכצפוי זה מתבטא גם בהלכותיה.
דביו"ט שנחשב כחלק מעולם העבודה לכן אנו החוגגים ואנו העושים
ולכן יש היתר לעבוד לצורך אוכל נפש.
וגם היום עצמו נקבע על ידינו ע"י קידוש ב"ד.

משא"כ שבת המבטאת את עולם השכר אין בו אלא מנוחה מלאה שלמה שאתה רוצה בה.
ואפילו את עצם היום איננו קובעים כי "שבת קביעא וקיימא".

וגם מה שבשבת אוכלים זה לא כמו האכילה של יו"ט כי ביו"ט מי שלא מזמין עניים עליו הכתוב אומר "וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם" משא"כ בשבת גם בלי להזמין אין הסעודה עצמה מתקלקלת (זוהר המובא בזמירות שבת).
והחילוק:
כי שבת היא האיחוד המלא שהבנים אוכלים אצל שולחן אביהם בעולם הבא ולא שייך כלל לעולם העבודה.
אבל יו"ט כל מהותו זה שאנו כאן בשית אלפין שנין באים לרצות לפניו בזמנים אלו שהעולם נידון כמ"ש בביאור הגר"א בהלכות הושענא רבא שע"י השמחה בחגים אנו מרצים אותו כי "אין לך אומה כאומה זו שיודעת אופיו של אלהיה" וכו'.
וממילא אין כל ריצוי כשהבן מרגיז את אביו במה שמתעלם מאחיו ולא משמח את הגר היתום והאלמנה, ולכן זה הופך לפרש חגיכם
(אגב:
"פרש" זו הגדרה מדהימה של הנביא לתאר כיצד האכילה התקלקלה והפכה מדבר מבורך עם מטרה לשמח לרצות ולהחיות בהם נפש כל חי וכו'
להיפוכה הקיצוני ביותר "רעל" עם ניחוח וטומאה
ולא רק זו אלא היא מוטלת מאת ה' בבזיון על הפנים של האוכלו,
כאמור "וזריתי")


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1037
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 333 פעמים
קיבל תודה: 337 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת קודש קדשים - מקור

שליחה על ידי יצחק » 15 אוגוסט 2019, 21:11

מה צריך מקור, חילול שבת בסקילה מה שאינו כן אפילו ביו"כ שהוא רק בכרת, ברור שהשבת היא הכי קדושה.
בנוסף בחילול שבת יש דין נוסף שדינו כעובד ע"ז אם הוא בפרהסיא


ייעוץ תורני
משתמש ותיק
הודעות: 317
הצטרף: 27 אפריל 2019, 23:40
נתן תודה: 147 פעמים
קיבל תודה: 71 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שבת קודש קדשים - מקור

שליחה על ידי ייעוץ תורני » 15 אוגוסט 2019, 22:47

יצחק כתב:
15 אוגוסט 2019, 21:11
מה צריך מקור, חילול שבת בסקילה מה שאינו כן אפילו ביו"כ שהוא רק בכרת, ברור שהשבת היא הכי קדושה.
בנוסף בחילול שבת יש דין נוסף שדינו כעובד ע"ז אם הוא בפרהסיא
יו"כ נקרא שבת שבתון.
יש מי שאומר שדוקא בגלל ייחודו של היום והרחמים הגדולים שנתחדשו בו לכן אין בו סקילה.
אולי.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח